איגוד ערים דן לתברואה "איגודן" השיק השבוע את שלב ג' של הרחבת השפד"ן, מכון טיהור השפכים הגדול בארץ ששוכן בראשון לציון. לשם הרחבת המט"ש גויסו 1.2 מיליארד ₪ מבנק הפועלים ומבנק לאומי. ההרחבה תאפשר לקלוט 480 אלף מ"ק שפכים ביום במקום 400 אלף מ"ק כיום והמכון כולו ישרת כשליש מתושבי הארץ.

הסיבה להרחבת השפד"ן היא צמיחת האוכלוסייה אשר מצריכה תוספת בנייה שמצריכה בתורה הרחבה של שירותי טיהור השפכים הקיימים. לא ניתן לקבל היתרי בנייה ליחידות דיור ללא בנייה של מתקן טיהור שפכים בקיבולת מספקת.

במקביל, חברת אלקטרה הודיעה השבוע כי זכתה במכרז להקמה והפעלה של מתקן ייבוש בוצה בשפד"ן. הפרטים המלאים בהמשך הכתבה.

סרטון השקת הרחבת השפד"ן

כתבות רלוונטיות:

1. שני מיליארד ₪ לשדרוג מתקני הטיפול בשפד"ן, 23.2.2021
2. צלול: שוב השפד"ן מנצל פרצה, 21.3.2018
3. ירידה של 100%-95% בהזרמת מזהמים לים, 07.3.2019
4. נחנך פרויקט המעכלים האנאירוביים בשפד"ן, 27.3.2018
5. סעיף שהוכנס לתקנות הטיפול בבוצה גורם לתאונת שרשרת, 18.12.2020
6. למידע נוסף על שפכים | infospot

במה הושקעו 1.2 מיליארד ₪?

השפד"ן הוא מכון טיהור השפכים הגדול בישראל והוא מטפל בשפכים של תושבי גוש דן באתר הנמצא בחולות מערב ראשון לציון. הוא החל את עבודתו בשנת 1986 (שפד"ן שלב א') ועבר הרחבה משמעותית בשנת 1995 (שפד"ן של ב'). כעת הוא משיק את ההרחבה השלישית – שפד"ן שלב ג'.

לשם ההרחבה גייס איגודן 1.2 מיליארד ₪ מבנק הפועלים ומבנק לאומי. בכסף הוא ביצע שורה ארוכה של עבודות להרחבת השפד"ן. העבודות כללו עבודות עפר וביסוס הקרקע בשטח של 400 דונם, חפירה של 350 אלף מטר קוב של חול ו-4,500 קידוחים של כלונסאות באורך מצטבר של 110 ק"מ בקרקע שעל בסיסם הוקמו מבנים רבים.

כמו כן הוקמו ארבעה אגני אוורור בעומק של 8 מטרים ועוד 12 אגני שיקוע סופי בעומק 7 מטרים, כולם מבטון יצוק. אלה מאפשרים החדרת חמצן באמצעות פעפוע מהקרקע והם בנויים ומאובזרים בטכנולוגיות המאפשרות חסכון באנרגיה. עוד נבנו שתי מנהרות שירות באורך 165 מטר כל אחת, וגם חדרי מכונות, מבני מפוחים, מבני חשמל, חדרי דיזל-גנרטורים וחדר בקרה. בנוסף לכך, הוקם מערך טכנולוגי מתקדם להרחת זרחן וחנקן מהשפכים על בסיס טיפול כימי-ביולוגי, דבר שיקל על הליך העיכול האנארובי בריאקטורים הביולוגיים וימנע ייצור סטרוביט בקו הבוצה.

כבר היום מי הקולחין המטופלים בשפד"ן משמשים להשקייה חקלאית בשדות הנגב, ואילו הבוצה שנוצרת בתהליך העיכול האנארובי הופכת לדשן שמשווקת לחקלאים ברחבי הארץ על ידי חברת נגב אקולוגיה.

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מתקן ייבוש בוצה בשפד"ן

כיום, אחת הבעיות היא למצוא צרכני קצה לדשן שנוצר מהבוצה לאחר הטיפול בה. הקושי מתגבר במיוחד בחורף מאחר שאז לא ניתן לפזר את הדשן על גידולים חקלאיים.

בנוסף לכך, המשרד להגנת הסביבה שינה לפני 3 שנים את התקנות העוסקות בשימושים האפשריים בבוצה. במסגרת העדכון אסר המשרד להשתמש בבוצה כדשן בגידול ירקות חיים, צעד שמקשה עוד יותר על מציאת צרכני קצה לבוצה המטופלת.

כדי להתמודד עם הבעיה, לפני שנתיים הוחלט באיגודן להקים מתקן לייבוש בוצה אשר יפחית את משקל הבוצה בכ-80% לאחר הייבוש, מ-400 טון לכ-100 טונות ליום בלבד. הבוצה המיובשת תוכל לשמש גם לחקלאות וגם כ"דלק ירוק" בתחנות הכוח הפחמיות של חברת החשמל ו/או בכבשן המלט של חברת נשר.

השבוע הודיעה חברת אלקטרה שהיא זכתה במכרז של איגודן להקמת המתקן לייבוש הבוצה בשפד"ן, תחזוקו ותפעולו. אלקטרה תקבל בתמורה להקמה ולהפעלה 1.75 מיליארד ₪ - 450 מיליון ₪ מהם יושקעו בהקמה. משך ההקמה מוערך ב-4 שנים. לאחר מכן אלקטרה תפעיל את המתקן ל-20 שנה.

לאחרונה אלקטרה מרחיבה את עסקיה בתחום איכות הסביבה. בין היתר זכתה החברה במכרז להקמת מערכת פניאומטית לטיפול בפסולת בתל אביב, ברמת השרון וביהוד-מונסון. כמו כן, לפני חצי שנה דיווחנו על השקה של מפעל חדש ויחיד מסוגו בישראל למיחזור מקררים.

התייחסויות

יו"ר איגודן, גל שרעבי דמאיו: "אנחנו נותנים מענה לגידול האוכלוסייה של גוש דן לשנים הבאות. כל טיפת ביוב שנכנסת הופכת לתוצרים שיאפשרו חקלאות בנגב. הרחבת השפד"ן תאפשר חסכון באנרגיה ותהיה פחות מזהמת מבחינת הריחות. למעשה, כעת, יהיה ניתן לרכוש דירה גם באזורי הביקוש במדינה. ישנם המון אזורים במדינה שלא ניתן לקבל היתרי בנייה בגלל אי-חיבורם למט"ש. ישנן הרבה ערים שנעצרות או נבלמות בגלל אי-מתן פתרון להולכת המים ופתרון לביוב. השפד"ן המורחב, נותן מענה".

מנכ"ל איגודן, מרק אוקון: "המכון במתכונת הנוכחית הגיע לקצה גבול היכולת של קיבולת השפכים. ללא בנייה מהירה של הרחבת השפד"ן, לא יכלו לבנות במרכז. תושבי גוש דן לא ירגישו בכיס שום פיתוח שכזה. התכנון המוקפד, והגיוס המאוד מוצלח מול הבנקים איפשר לבנות תכנית השקעות כוללת של 3 מיליארד שקלים ללא תוספות בתעריף".

---

מסמכים רלוונטיים: