בחודשים האחרונים החל לפעול בישראל מפעל חדשני למיחזור מקררים ומזגנים שעובד ברובו ללא מגע יד אדם. במפעל יש טכנולוגיות מיחזור מתקדמות לפירוק, לגריסה, למיון ולהשבת חומרים. הוא הוקם בהשקעה של 30 מיליון ש"ח בידי 3 חברות: אלקטרה, אולטרייד מיחזור (All Recycling) ו-תאגיד המיחזור מ.א.י.

מטרת הקמת המפעל הייתה בין היתר לעמוד בדרישות תקן המיחזור האירופאי סנלק CENELEC שהמשרד להגנת הסביבה מבקש להחיל במסגרת חוק פסולת אלקטרונית. בין היתר נדרש בחוק לטפל באופן סביבתי בגזי קירור ולמנוע מהם להשתחרר לאוויר וכך להשפיע לרעה על ההתחממות הגלובלית. כיום זה המפעל היחיד בישראל שעומד בדרישות התקן הנ"ל.

כתבות רלוונטיות:

1. הכרות עם החברה שממחזרת לכם את הפסולת האלקטרונית, 25.10.2022
2. לקראת אימוץ תקן לטיפול בפסולת אלקטרונית, 11.4.2022
3. נחתם הסכם להקמת מפעל מיחזור למקררים, 20.1.2021
4. מחמירים את הדרישות למיחזור פסולת אלקטרונית, 08/03/2020
5. למידע נוסף על פסולת אלקטרונית | infospot

תהליך מיחזור מקרר

לאחרונה ביקרנו במפעל החדש הנמצא באזור התעשייה שער הנגב, ליד העיר שדרות. במהלך הביקור התוודענו לתהליך המיחזור של מקרר, שנמשך בסך הכול כדקה ולכן מאפשר למפעל לקלוט כ-60 מקררים בשעה.

שלבי המיחזור של מקרר:

• שינוע מבית הלקוח אל מפעל המיחזור: המקרר הישן נאסף מבית הלקוח ללא עלות בעת אספקת מקרר חדש, בהתאם לחוק פסולת אלקטרונית. המקרר הישן מגיע לנקודת ריכוז של אחד משני תאגידי המיחזור לפסולת אלקטרונית – מ.א.י או אקומיוניטי. משם המקרר מגיע עם משאית למפעל המיחזור החדש.
• חיתוך כבלי החשמל והוצאת חלקים מזכוכית (מדפים, דלתות).
• שאיבת גזי קירור ושמן מהמדחס. מפרידים ביניהם ומאחסנים אותם. השמן נמכר לשימוש חוזר וגזי הקירור מועברים להמשך טיפול סביבתי. אלקטרה מיחזור בוחנת להקים מערך לשימוש חוזר בגזים.
• ניתוק צנרת אלומיניום ונחושת, מדחס ורכיבי חשמל בעזרת מספריים הידראוליות. המתכות נמכרות למפעלי מיחזור. מכונה נוספת חותכת את המדחסים ומפרידה נחושת מברזל לטובת מכירה. לנחושת יש ערך כלכלי משמעותי.
• גריסת המקרר במתקן סגור (שרדר). הגריסה נעשית בתוך חלל אטום הכולל מערכת שאיבת גזים שהשתחררו מקצף הבידוד. הגורס חותך את המקרר לחתיכות של 3-2 ס"מ ויוצר תערובת של פלסטיק, ברזל, נחושת, אלומניום וקצף בידוד.
• הפרדת חומרים:
  • קצף האיטום מופרד עם ואקום כי המשקל הסגולי שלו נמוך. הוא נכנס למכונה שהופכת את החתיכות לגרגרים קטנים ((pellets שיכולים לשמש כחומר בעירה. נבדקת אפשרות לשלוח את הגרגרים למפעל המלט נשר, או כתוסף לתעשיית הצמנט.
  • הברזל מופרד במסוע, נשלח למיחזור והופך לברזל לבניין.
  • הפלסטיק מופרד מהאלומיניום והנחושת באמצעות שדה אלקטרומגנטי. הפלסטיק נשלח למפעלים למיחזור פלסטיק.
  • האלומיניום והנחושת מופרדים זה מזה באמצעי נוסף ונשלחים למיחזור.

טיפול סביבתי בגזי קירור וגזי בידוד

ההשפעה הסביבתית של גזי הקירור המצויים במקררים ובמזגנים היא משמעותית מכיוון שהם מהווים גזי חממה עוצמתיים במיוחד. במקרר אחד ישן יש גז קירור בעל השפעה דומה על שינוי האקלים כמו של רכב פרטי שנוסע 100,000 ק"מ.

גזים מזיקים נמצאים במקרר בשני מקומות: במדחס יש גזי קירור שניתן לשאוב בקלות יחסית, אך במקררים ישנים בני יותר מעשור יש גז בידוד בקצף הבידוד ומסובך יותר "לאסוף" אותם משם מבלי שישתחררו לאוויר.

בעבר היו מנפחים את הקצף בעזרת גז שמזיק לאקלים. בינתיים הוא נאסר לשימוש, אך רוב המקררים שמגיעים למיחזור כיום עדיין מכילים את הגז הישן. הבעיה היא שכאשר גורטים וגורסים אותם, הקצף נשבר לחתיכות קטנות והגז משתחרר לאוויר.

במקררים החדשים יותר נעשה שימוש בקצף הבידוד עם גז אחר בשם פנטן. הוא דליק ולכן מהווה אתגר בטיחותי, אך אינו מזיק לשינוי האקלים.

כאמור, המפעל החדש נותן מענה סביבתי גם לגזי הקירור שנשאבים מהמדחס וגם לגזי הבידוד שנמצאים בקצף הבידוד.

חשוב לממש את הזכות לפינוי מקרר ללא עלות

כדי שהמפעל לא יהיה הפסדי עליו לקלוט כ-100,000 מקררים בשנה. מדי שנה נמכרים בישראל בין 300 אלף ל-400 אלף מקררים. למרות זאת, בחודשי ההרצה הראשונים של המפעל הגיעו אליו אלפי מקררים בודדים.

תאגידי המיחזור והמשווקים של מקררים בישראל הם האחראים על הבאת המקררים אל המפעל החדש, אך הם תלויים קודם כול בלקוחות שיבקשו פינוי כחוק. חשוב לציין כי המוביל יכול לדרוש מהלקוחות עלות בגין פינוי חריג במקרה של פינוי מדירה בבניין ללא מעלית או כאשר נדרש פירוק של המכשיר לפני הפינוי וכדומה.

יישום כלכלה מעגלית במיחזור מקררים

אחת ממקימות ומבעלות המפעל, חברת אלקטרה, היא היבואנית הגדולה בארץ של מקררים ומזגנים, ואף מייצרת מזגנים ומייצאת לאירופה. החברה החליטה להקים את מפעל המיחזור גם כדי לקחת אחריות על מחזור החיים של המוצרים שלה – מייצור למיחזור, וכך ליישם כלכלה מעגלית אמיתית. הקמת המפעל מספקת פתרון סביבתי למקררים ולמזגנים של אלקטרה בסוף חייהם ומונעת החמרה של משבר האקלים, זיהום מי תהום וזיהום אוויר משריפת פסולת.

אחת השותפות למפעל היא חברת אול טרייד מיחזור - אול ריסייקלינג – All Recycling – החברה המובילה בישראל לטיפול ומיחזור של פסולת אלקטרונית. החברה בעלת 3 מפעלי מיחזור שונים בישראל (מלבד מפעל מיחזור המקררים והמזגנים):

1. מפעל ה-SDA (Small Domestic Appliances) למיחזור מוצרי חשמל קטנים (מחשבים וציוד היקפי, מוצרי חשמל קטנים במטבח וכו').
2. מפעל למיחזור מתכות על ברזליות המטפל בסוגים שונים של מתכות וסגסוגות כגון ברזל, ניקל ונירוסטה, אלומיניום, נחושת, בדיל, ניקל, טיטניום, טונגסטן, קובלט ואבץ.
3. מפעל Get-Deal לחידוש מערכות מיחשוב וסלולר ממצבם כ-SCRAP למוצר במצב מחודש עם אחריות ושירות.

בנוסף לכך, החברה נמצאת בימים אלה בתהליכים להקמת 2 מפעלי מיחזור נוספים – מפעל לסוללות מסוג  LI-ION ומפעל לפלסטיק שמקורו באלקטרוניקה.

השותפה השלישית היא תאגיד המיחזור לפסולת אלקטרונית – מ.א.י. המשמשת כאחד משני תאגידי המיחזור היחידים בישראל שמוכרים על ידי המשרד להגנת הסביבה ליישום חוק פסולת אלקטרונית. מוטלת על החברה אחריות איסוף, שינוע ומיחזור של הפסולת האלקטרונית - הכול במימון היצרנים והיבואנים של ציוד אלקטרוני בישראל.

תקן CENELEC לטיפול בפסולת אלקטרונית

במשך שנים דיבר המשרד להגנת הסביבה על הצורך באימוץ תקן לטיפול בפסולת אלקטרונית. לפני כ-3 שנים הוא עשה מהלך ראשון בכיוון, כאשר החליט להקפיד על יישום דרישות החוק לגבי טיפול במיחזור מקררים ומזגנים.

לפני כשנה הפיץ המשרד להגנת הסביבה מסמך התייעצות ראשוני לבעלי עניין בנוגע לכוונתו לאמץ תקינה אירופית לטיפול בפסולת אלקטרונית בשם סנלק CENELEC.

תקני CENELEC כוללים הוראות מפורטות לאיסוף, שינוע, אחסון וטיפול בפסולת אלקטרונית, כולל התייחסות נפרדת למוצרים אלקטרוניים שונים. המשרד להגנת הסביבה הציע להחיל חלק מהתקנים עד שנת 2024 לכל המאוחר באמצעות התנאים ברישיון העסק של מתקני טיפול בפסולת אלקטרונית, ובאמצעות תנאים שיקבעו לשני גופי היישום המוכרים – אקומיוניטי ו-מ.א.י.

---

מסמכים רלוונטיים:

1. בחינת אימוץ תקינה לטיפול בפסולת אלקטרונית – מסמך התייעצות, המשרד להגנ"ס, 03.2022

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אלקטרונית: