רשות המים פרסמה להערות הציבור טיוטת כללים חדשים שמאפשרים למט"שים (מכוני טיהור שפכים) לגבות תעריף מוגדל מתאגידי מים או מרשויות מקומיות המזרימים אליהם שפכים חורגים.

לפי הכללים, מפעילי מט"שים יידרשו לנטר מדי שבוע את השפכים בכניסה למט"ש ולדגום צריכת חמצן כימית (COD), מדד המעיד על עומס אורגני ומשקף גם מזהמים אחרים. אם בניטור השבועי התגלתה חריגה, המט"ש יכול לחייב את הרשות המקומית או את תאגיד המים על ההזרמה החריגה.

מטרת הכללים החדשים היא לייצר תמריץ כלכלי להפחתת עומסי מזהמים במעלה הזרם, ולהבטיח שהעלויות העודפות של הטיפול בשפכים חורגים לא יושתו על כלל צרכני המים והביוב, אלא רק על מי שגרם להן לפי עקרון "המזהם משלם".

חשוב להבהיר שתאגידי המים והרשויות המקומיות אינם יצרני השפכים, אלא אחראים על מערכת הביוב העירונית או האזורית שקולטת את הביוב מיצרנים השפכים (משקי בית, מקומות עבודה, עסקים ומפעלים) ומזרימה אותם למט"ש. הכללים החדשים לא עוסקים בגבייה מיצרני השפכים, אלא בגבייה מתאגידי המים או הרשויות המקומיות שמזרימים את השפכים למט"שים (שאינם בבעלותם). לתאגידי המים ולרשויות המקומיות יש חקיקה נפרדת המאפשרת להם לגבות מיצרני השפכים תעריפים מוגדלים על השפכים החריגים.

הערות הציבור לכללים אפשר להגיש עד 26.10.2026. קישור לטיוטת הכללים מובא בסוף הכתבה.

כתובת רלוונטיות:

1. לקראת יישום חוק רישוי משולב: עדכון הנחיות שפכי תעשייה, 15.6.2026
2. מסמך הנחיות חדש לדיווח השנתי של מט"שים, 25.2.2026
3. רוב המט"שים עובדים ביכולת ספיקה גדולה מ-90%, 8.2.2026
4. המט"שים מזהמים נחלים בעודפי קולחים, 10.11.2025
5. פורסם הנוסח הסופי של עדכון כללי שפכי מפעלים, 6.11.2025
6. למידע נוסף על קולחים | infospot

מטרת הכללים: לחייב על הזרמת שפכים חורגים

לפי רשות המים, מטרתם של הכללים החדשים היא לקבוע מנגנון שיאפשר למט"שים לחייב רשויות מקומיות ותאגידי מים וביוב על הזרמת שפכים חורגים.

כיום תעריפי הביוב שתאגידי המים והביוב והרשויות המקומיות משלמים למט"שים על הטיפול בשפכים מבוססים על עלויות הטיפול בשפכים רגילים. ואולם, לעיתים מוזרמים למט"שים שפכים המתאפיינים בעומס אורגני או של מזהמים אחרים שהוא גבוה בהרבה מהעומס הרגיל.

עלות הטיפול בשפכים חורגים אלה גבוהה בגלל צריכת אנרגיה מוגברת, שימוש בכימיקלים, פינוי בוצה מוגבר. העלות הזו מושתת על מפעיל המט"ש. יתרה מזו, במקרים מסוימים הטיפול בשפכים החורגים אף עלול לפגוע בפעילות המט"ש.

הכללים החדשים מייצרים תמריץ כלכלי להפחתה של עומסי מזהמים במעלה הזרם, ומבטיחים שהעלויות העודפות של הטיפול לא יושתו על כלל צרכני המים והביוב, אלא רק על מי שגרם להן.

רשות המים מדגישה כי יש כללים נפרדים המסדירים את מנגנוני הפיקוח והחיוב שתאגידי המים והרשויות מפעילים מול מפעלי התעשייה שמזרימים למערכות הביוב שפכים עם עומסים חריגים אסורים של מזהמים. כללים אלה מאפשרים לרשויות ולתאגידי המים לחייב מפעלי תעשייה על הזרמת שפכים אסורים וחריגים, ובמקרים חריגים אף להפסיק את אספקת המים לאותם מפעלים.

מנגנון לאיתור שפכים חורגים וגביית תשלום עליהם

כאמור, הכללים החדשים קובעים מנגנון לאיתור שפכים חורגים ולגביית תשלום עליהם. המנגנון מבוסס על מדד צריכת חמצן כימית (COD) המעיד על עומס אורגני ומשקף גם מזהמים אחרים כמו כלל מוצקים מרחפים (TSS), חנקן וזרחן. נוסף על כך נקבע בכללים מנגנון המאפשר, במקרים חריגים ופרטניים, לנטר ולדגום גם מזהמים אחרים.

לפי המנגנון החדש יחויבו המט"שים לבצע פעם בשבוע ניטור בסיס ולדגום את השפכים בכניסה למט"ש. אם בניטור השבועי נמצאה חריגה, המט"ש יכול לחייב את הרשות או את תאגיד המים על ההזרמה החריגה עד לשיעור מסוים.

כדי למנוע חיוב אחיד המבוסס על ממוצע, מפעיל המט"ש יכול לבצע דגימות פרטניות לשפכים של רשות או תאגיד מסוים כדי לחייב אותו במדויק. אם התגלה עומס מזהמים גבוה (מעל הרף המירבי), הרשות המקומית או תאגיד המים יישאו בעלות הבדיקה לפי עקרון "המזהם משלם", אחרת המט"ש יישא בעלויות. במקביל, הרשות המקומית או תאגיד המים יכולים לדרוש מהמט"ש ניטור פרטני כדי להוכיח ששפכיו נקיים ושאין לגבות ממנו תעריף מוגדל.

כמו כן הכללים מסדירים מתודולוגיה הנדסית-כלכלית לחישוב ספיקות השפכים, בהיעדר מדדים למדידת ספיקת ביוב, וכן מנגנונים לקיזוז עומסים כשמספר תורמי שפכים חולקים תשתית משותפת.

מהו המדד לקביעת שפכים חורגים?

הכללים קובעים כי שפכים יוגדרו שפכים חורגים אם מדד צריכת החמצן הכימית (COD) גבוה מרף המינימום שנקבע בתוספת לכללים העומד על 950 מ"ג לליטר (מג"ל). לפי הכללים, על ריכוז צריכת חמצן כימית נמוך מ-950 מג"ל לא יוטל חיוב נוסף.

על ריכוזים בין 950 ל-1,400 מג"ל התעריף מחושב לפי: 0.09 אגורות x ריכוז צריכת החמצן הכימית במג"ל. על ריכוזים מעל 1,400 מג"ל, החיוב יחושב לפי אותו בסיס בתוספת 20%.

מתי הכללים החדשים ייכנסו לתוקף?

במידה והכללים יאושרו, כדי לאפשר למט"שים, לרשויות המקומיות ולתאגידי המים והביוב להיערך ליישום הכללים, הם ייכנסו לתוקף בעוד כ-10 חודשים, ב-1 ביולי 2027.

דוח: העומס על המט"שים ממשיך לגדול

זה המקום לזהכיר כי הדוח השנתי של המשרד להגנ"ס על מצב המט"שים הגדולים שעליו דיווחנו לפני כחצי שנה מראה שהעומס על המט"שים ממשיך לגדול ורובם עובדים ביכולת ספיקה גדולה מ-90%.

לפי הדוח, בשנת 2024 כמות השפכים הגולמיים שנוצרה בישראל המשיכה לגדול, בהתאם לקצב גידול האוכלוסייה. ואולם, מספר המט"שים לא גדל באותו קצב, ויותר ממחצית מהשפכים, כ-60% (כ-390 מיליון מ"ק), טופלו ב-29 מט"שים שעובדים בספיקה גדולה מ-90%, בהם 17 מט"שים שעבדו ביכולת ספיקה גדולה מ-100%.

כלומר, בהשוואה לשנת 2023, שבה כ-40% מהמט"שים עבדו ביכולת ספיקה גדולה מ-90%, אפשר לראות שבשנת 2024 העומס על המט"שים גדל עוד יותר. המשמעות: חשש לאיכות טיפול נמוכה יותר וסיכוי גבוה יותר למזהמים בקולחים שמשמשים להשקיה חקלאית.

החדשות הטובות: למרות המחסור במט"שים, מגמת השיפור באיכות השפכים המטופלים נמשכת ונראית ברוב הפרמטרים והמזהמים שנבדקים.

כמו כן עלתה בשנת 2024 כמות השפכים המטופלת לאיכות שלישונית בשיעור של כ-5%. אך כיוון שגם כמות השפכים הגולמיים גדלה, חלקם של השפכים המטופלים לאיכות שלישונית נשאר זהה לשנת 2023 ועומד על 72%. במבט רב-שנתי, משנת 2020 עלתה כמות השפכים המטופלת לאיכות שלישונית בשיעור של 12%.

עוד עולה מהדוח כי בשנת 2024 טיפלו המט"שים הגדולים ב-608 מיליון מ"ק שפכים, שהם 95% מסך השפכים הגולמיים שנוצרו באותה שנה בישראל (כ-640 מיליון מ"ק).

---

מסמכים רלוונטיים: