בשנת 2022 אישרה הממשלה את עדכון התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר וגזי חממה, המהווה עוגן לשורת החלטות ממשלה בנושא. כעת המשרד להגנת הסביבה מפרסם דוח מעקב שנתי שמציג את סטטוס ביצוע המשימות השונות. קישור לדוח מצורף בסוף הכתבה.
הדוח מצביע על עיכוב וחוסר ביצוע של מרבית המשימות שעמדו בפני משרדי הממשלה. מתוך 241 אמצעי מדיניות, רק 25% בוצעו. ובכל זאת, היו נושאים שקודמו, והדוח מלמד אותנו גם על מספר צעדי רגולציה שנמצאים בקנה ואמורים להתפרסם בקרוב.
כתבות רלוונטיות:
מהדוח עולה תמונה של עיכוב וחוסר ביצוע של חלקים ניכרים מהתוכנית, ביניהם עיכוב באישור חוק האקלים, עיכוב בסגירת 4 היחידות הפחמיות הישנות והמזהמות ביותר בתחנת הכח אורות רבין בחדרה, עיכוב באישור מתווה מס פחמן, עיכוב ביישום התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, עיכוב בקידום תחבורה מקיימת, עיכוב בהפחתת הטמנת פסולת, ועוד.
על פי הדוח, מתוך 241 אמצעי המדיניות שמשרדי הממשלה השונים היו אמורים לקדם במסגרת התוכנית, רק 25% בוצעו, 33% התחילו ביצוע, 8% לא התחילו ביצוע, ובעבור 34% מהאמצעים כלל לא התקבל דיווח ממשרדי הממשלה על סטטוס היישום שלהם.
מתוך 6.7 מיליארד ₪ אשר הוקצבו מתקציב המדינה אושרו בפועל לתקצוב או מומשו רק כ-4 מיליארד ₪ להשקעה עד היום.
תמר שטרצר, מנהלת פרויקטים בחברת הייעוץ אקוטריידרס, שליוותה את הכנת דוח המעקב, אמרה לנו כי הדו"ח מראה כי למרות התקדמות חיובית בתחומים מסוימים, קיים פער משמעותי בין תכניות הממשלה להפחתת פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר, לבין יישומן בפועל. היא הוסיפה כי חשיבותו של הדו"ח טמונה לא רק בהצבעה על הפערים, אלא גם בהתוויית הדרך להמשך פעולה אפקטיבית לעמידה ביעדי האקלים של ישראל.
אחת המשימות לביצוע הוא הקמת 9 תחנות ניטור איכות אוויר חדשות, ביניהן 2 תחנות רקע ו-7 תחנות תחבורתיות. בינתיים, הוקמו 4 תחנות ניטור איכות אוויר חדשות: בפ"ת, נתניה, ת"א, ותחנת רקע בעמק המעיינות המיועדת לנטר את איכות האוויר הכללית. בשנת 2024 אמורות לקום 5 תחנות ניטור איכות אוויר נוספות.
גם הנושא של הקמת מתקני טיפול בפסולת עירונית כדי להפחית את שיעור ההטמנה, מופיע כמשימה בתוכנית, היות ופסולת עירונית היא מקור משמעותי לפליטת גזי חממה (מתאן).
מהדוח אנו למדים כי הוקמו כבר 5 צוותי תכנון או וועדות מכרזים משותפים למשרד האוצר והמשרד להגנ"ס ורשויות מקומיות, לקידום מתקני השבת אנרגיה מפסולת ברחבי הארץ (נאות חובב, עטרות, חירייה, אשדוד, מישור רותם).
בנוסף לכך, הדוח מציין כי מתבצעת עבודת הכנה לקידום שתי וועדות מכרזים נוספות, המיועדות לקום בתקופה הקרובה, לקידום מתקני טיפול בפםסולת בחבל מודיעין ובאזור הקריות. מעבר לכך, ישנן יוזמות נוספות להקמת אתרי טיפול בפסולת, המקודמות בין היתר על ידי השוק הפרטי או רשויות מקומיות.
הדוח גם מתייחס להסדרת תעריף חשמל מועדף לייצור חשמל במתקני טיפול פסולת, צעד שאמור לסייע במתן וודאות כלכלית ליזמים שיקימו את המתקנים. לפי הדוח, ההסדרה התעריפית צפויה להתפרסם במהלך שנת 2024, לאחר השלמת התיאומים בין המשרד להגנ"ס ומשרד האוצר, ועל בסיס תקציב קרן הניקיון.
כמו כן, הדוח מציין צעד נוסף שבוצע בהקשר זה - הגדלת התקציב למתקני מיון וטיפול בפסולת אורגנית בכ-20% לסך של 2.4 מיליארד ₪.
הדוח גם מלמד אותנו על סטטוס הביצוע של צעדים נוספים להפחתת זיהום אוויר ופליטות גזי חממה, הנה כמה מהם:
לצד הקשיים והעיכובים, המשרד להגנ"ס מציין כי במהלך השנה האחרונה יושמו מספר צעדים משמעותיים לרבות אישור בקריאה ראשונה של חוק אקלים, גיבוש בממשלה של מתווה למיסוי פחמן ומתווה משלים לסיוע למפעלים, פרסום מכרז להקמת מתקני טיפול בפסולת ופרסום תכנית להצטיידות באוטובוסים חשמליים לשנים 2024-2026.
צעדים נוספים שנמצאים בשלבי ביצוע שונים, צפויים לדברי המשרד להגנ"ס לקדם משמעותית את קצב היישום של תוכניות הממשלה להפחתת זיהום אוויר וגזי חממה במהלך 2024 ו-2025.
בנוסף, המשרד להגנ"ס מציין כי גם הצעדים הבאים בוצעו:
חשוב להזכיר כי כבר בעת פרסום התוכנית להפחתת זיהום אוויר וגזי חממה ואישורה בממשלה לפני שנתיים וחצי, הושמטו ממנה חלקים רבים שהופיעו בטיוטה מוקדמת יותר של המשרד להגנ"ס. ביניהם: הרחבת הפיקוח על התעשייה, כולל הגדלת דיגומי פתע; טעינת אוטובוסים במסופי אוטובוסים ובחניוני תחבורה ציבורית; צמצום רכב פרטי במגזר הציבורי; תמרוץ בעלי מוניות לעבור לרכבים נקיים יותר; התחשבות בעלויות חיצוניות במסגרת פרויקטים ממשלתיים; דירוג אנרגטי למבנים, והתייחסות לזיהום אוויר בתוך מבנים.
ארגון אדם טבע ודין מתח בזמנו ביקורת על התוכנית וטען כי מרבית המשימות בתוכנית הם צעדים שכבר קיימים בתוכניות ובהחלטות ממשלה קודמות, וכך גם לגבי התקציב.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "דוח מעקב שנתי זה של המשרד להגנת הסביבה מצביע על עיכובים משמעותיים ביישום צעדי הפחתת פליטות עליהם החליטה הממשלה, אך גם על צעדים משמעותיים רבים שמקודמים בימים אלו על ידי משרדי הממשלה ושעדיין לא הושלמו, ובראשם חקיקת חוק האקלים, אשר הינו קריטי ליצירת ודאות ארוכת טווח למשק והתווית אופן פעולת הממשלה ליישום יעדי האקלים".
------
מסמכים רלוונטים: