בוצעו רק 25% מהמשימות של משרדי הממשלה להפחתת זיהום אוויר ופליטות גזי חממה
פורסם דוח המעקב השנתי של התוכנית הממשלתית לצמצום זיהום אוויר ופליטות גזי חממה. הממשלה מתקשה לעמוד בלו"ז. אך יש מספר צעדים שבוצעו, ונוספים שנמצאים בתהליך, וכדאי להכירם
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 24/7/2024

בשנת 2022 אישרה הממשלה את עדכון התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר וגזי חממה, המהווה עוגן לשורת החלטות ממשלה בנושא. כעת המשרד להגנת הסביבה מפרסם דוח מעקב שנתי שמציג את סטטוס ביצוע המשימות השונות. קישור לדוח מצורף בסוף הכתבה.

הדוח מצביע על עיכוב וחוסר ביצוע של מרבית המשימות שעמדו בפני משרדי הממשלה. מתוך 241 אמצעי מדיניות, רק 25% בוצעו. ובכל זאת, היו נושאים שקודמו, והדוח מלמד אותנו גם על מספר צעדי רגולציה שנמצאים בקנה ואמורים להתפרסם בקרוב.


כתבות רלוונטיות:

  1. המשרד להגנ"ס מתריע: לא נעמוד ביעדי הפחתת זיהום אוויר, 20.8.2023
  2. לאישור הממשלה: תוכנית לאומית להפחתת זיהום אוויר, 14.3.2022
  3. מיליארד ₪ לתוכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר, 21.5.2021
  4. המשרד להגנת הסביבה משיק טביעת רגל סביבתית, מבוסס LCA, למוצרים בישראל, 28.5.2024

25% בוצע, 34% כלל לא התקבל דיווח

מהדוח עולה תמונה של עיכוב וחוסר ביצוע של חלקים ניכרים מהתוכנית, ביניהם עיכוב באישור חוק האקלים, עיכוב בסגירת 4 היחידות הפחמיות הישנות והמזהמות ביותר בתחנת הכח אורות רבין בחדרה, עיכוב באישור מתווה מס פחמן, עיכוב ביישום התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, עיכוב בקידום תחבורה מקיימת, עיכוב בהפחתת הטמנת פסולת, ועוד.

על פי הדוח, מתוך 241 אמצעי המדיניות שמשרדי הממשלה השונים היו אמורים לקדם במסגרת התוכנית, רק 25% בוצעו, 33% התחילו ביצוע, 8% לא התחילו ביצוע, ובעבור 34% מהאמצעים כלל לא התקבל דיווח ממשרדי הממשלה על סטטוס היישום שלהם.

מתוך 6.7 מיליארד ₪ אשר הוקצבו מתקציב המדינה אושרו בפועל לתקצוב או מומשו רק כ-4 מיליארד ₪ להשקעה עד היום.

תמר שטרצר, מנהלת פרויקטים בחברת הייעוץ אקוטריידרס, שליוותה את הכנת דוח המעקב, אמרה לנו כי הדו"ח מראה כי למרות התקדמות חיובית בתחומים מסוימים, קיים פער משמעותי בין תכניות הממשלה להפחתת פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר, לבין יישומן בפועל. היא הוסיפה כי חשיבותו של הדו"ח טמונה לא רק בהצבעה על הפערים, אלא גם בהתוויית הדרך להמשך פעולה אפקטיבית לעמידה ביעדי האקלים של ישראל.

הוספת תחנות ניטור איכות אוויר

אחת המשימות לביצוע הוא הקמת 9 תחנות ניטור איכות אוויר חדשות, ביניהן 2 תחנות רקע ו-7 תחנות תחבורתיות. בינתיים, הוקמו 4 תחנות ניטור איכות אוויר חדשות: בפ"ת, נתניה, ת"א, ותחנת רקע בעמק המעיינות המיועדת לנטר את איכות האוויר הכללית. בשנת 2024 אמורות לקום 5 תחנות ניטור איכות אוויר נוספות.

סטטוס קידום מתקני טיפול בפסולת

גם הנושא של הקמת מתקני טיפול בפסולת עירונית כדי להפחית את שיעור ההטמנה, מופיע כמשימה בתוכנית, היות ופסולת עירונית היא מקור משמעותי לפליטת גזי חממה (מתאן).

מהדוח אנו למדים כי הוקמו כבר 5 צוותי תכנון או וועדות מכרזים משותפים למשרד האוצר והמשרד להגנ"ס ורשויות מקומיות, לקידום מתקני השבת אנרגיה מפסולת ברחבי הארץ (נאות חובב, עטרות, חירייה, אשדוד, מישור רותם).

בנוסף לכך, הדוח מציין כי מתבצעת עבודת הכנה לקידום שתי וועדות מכרזים נוספות, המיועדות לקום בתקופה הקרובה, לקידום מתקני טיפול בפםסולת בחבל מודיעין ובאזור הקריות. מעבר לכך, ישנן יוזמות נוספות להקמת אתרי טיפול בפסולת, המקודמות בין היתר על ידי השוק הפרטי או רשויות מקומיות.

הדוח גם מתייחס להסדרת תעריף חשמל מועדף לייצור חשמל במתקני טיפול פסולת, צעד שאמור לסייע במתן וודאות כלכלית ליזמים שיקימו את המתקנים. לפי הדוח, ההסדרה התעריפית צפויה להתפרסם במהלך שנת 2024, לאחר השלמת התיאומים בין המשרד להגנ"ס ומשרד האוצר, ועל בסיס תקציב קרן הניקיון.

כמו כן, הדוח מציין צעד נוסף שבוצע בהקשר זה - הגדלת התקציב למתקני מיון וטיפול בפסולת אורגנית בכ-20% לסך של 2.4 מיליארד ₪.

בעבודה: מחצבות, ציי רכב כבדים, טביעת רגל סביבתית למוצרים

הדוח גם מלמד אותנו על סטטוס הביצוע של צעדים נוספים להפחתת זיהום אוויר ופליטות גזי חממה, הנה כמה מהם:

  • הפחתת פליטות מציי רכב כבד: באמצעות חובת מעבר הדרגתי לכלי רכב נקיים (חשמל או מימן) וכלי רכב מופחתי פליטות (גז טבעי, היברידי וכו'). הנושא נמצא בתהליך בחינת השפעת רגולציה (RIA), ולאחר מכן, יפורסם להערות הציבור.
  • הקמת מאגר מידע וולונטרי של טביעת הרגל הסביבתית של מוצרים ושירותים בישראל: המשרד להגנ"ס פרסם מידע ראשוני על מאגר המידע כבר לפני חודשיים, אך לפי הדוח, ההשקה הרשמית מתוכננת לאוקטובר.
  • הפחתת פליטות ממחצבות: תיקון תקנות מניעת זיהום אוויר ורעש ממחצבה, כך שהתקנות יקבעו צעדים ואמצעים להפחתת פליטות בדגש על חומר חלקיקי, ואמצעי ניטור ובקרה. לפי הדוח, היעד לפרסום טיוטה להערות הציבור הוא סוף שנת 2024.

בוצע: דירוג כלי צמ"ה מזהמים, אוטובוסים חשמליים, אנרגיות מתחדשות

לצד הקשיים והעיכובים, המשרד להגנ"ס מציין כי במהלך השנה האחרונה יושמו מספר צעדים משמעותיים לרבות אישור בקריאה ראשונה של חוק אקלים, גיבוש בממשלה של מתווה למיסוי פחמן ומתווה משלים לסיוע למפעלים, פרסום מכרז להקמת מתקני טיפול בפסולת ופרסום תכנית להצטיידות באוטובוסים חשמליים לשנים 2024-2026.

צעדים נוספים שנמצאים בשלבי ביצוע שונים, צפויים לדברי המשרד להגנ"ס לקדם משמעותית את קצב היישום של תוכניות הממשלה להפחתת זיהום אוויר וגזי חממה במהלך 2024 ו-2025.

בנוסף, המשרד להגנ"ס מציין כי גם הצעדים הבאים בוצעו:

  • עדכון תוכנית הפיתוח לרשת החשמל - רשת ההולכה.
  • פתיחת השוק לרכישת חשמל מאנרגיות מתחדשות בהסכמים בילטרליים.
  • עדכון תעריפי הזנה למתקנים פוטו-וולטאיים קטנים בדו-שימוש או משולבי אגירה.
  • פרסום דירוג לזיהום האוויר מכלי צמ"ה, אשר בהתאם לו מקודמים חוקי עזר בירושלים וחיפה להגבלת השימוש בכלי צמ"ה מזהמים.
  • תמיכה בהכנת תוכניות פעולה להיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת בעשרות רשויות מקומיות.
  • תמיכה ב-1,389 אוטובוסים חשמליים כחלק מיישום היעד לחשמול כל האוטובוסים העירוניים עד לשנת 2026.

תוכנית מצומצמת מראש, וגם בה לא עומדים

חשוב להזכיר כי כבר בעת פרסום התוכנית להפחתת זיהום אוויר וגזי חממה ואישורה בממשלה לפני שנתיים וחצי, הושמטו ממנה חלקים רבים שהופיעו בטיוטה מוקדמת יותר של המשרד להגנ"ס. ביניהם: הרחבת הפיקוח על התעשייה, כולל הגדלת דיגומי פתע; טעינת אוטובוסים במסופי אוטובוסים ובחניוני תחבורה ציבורית; צמצום רכב פרטי במגזר הציבורי; תמרוץ בעלי מוניות לעבור לרכבים נקיים יותר; התחשבות בעלויות חיצוניות במסגרת פרויקטים ממשלתיים; דירוג אנרגטי למבנים, והתייחסות לזיהום אוויר בתוך מבנים.

ארגון אדם טבע ודין מתח בזמנו ביקורת על התוכנית וטען כי מרבית המשימות בתוכנית הם צעדים שכבר קיימים בתוכניות ובהחלטות ממשלה קודמות, וכך גם לגבי התקציב.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "דוח מעקב שנתי זה של המשרד להגנת הסביבה מצביע על עיכובים משמעותיים ביישום צעדי הפחתת פליטות עליהם החליטה הממשלה, אך גם על צעדים משמעותיים רבים שמקודמים בימים אלו על ידי משרדי הממשלה ושעדיין לא הושלמו, ובראשם חקיקת חוק האקלים, אשר הינו קריטי ליצירת ודאות ארוכת טווח למשק והתווית אופן פעולת הממשלה ליישום יעדי האקלים".

------

מסמכים רלוונטים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה