המשרד להגנת הסביבה מתכוון להביא לאישור הממשלה תוכנית רב-שנתית לצמצום זיהום אוויר. מדובר בעדכון מאוחר של התוכנית הקודמת שאושרה בשנת 2013 והציבה יעדי הפחתת פליטת מזהמים לאוויר לשנת 2020.

החלק הראשון של התוכנית החדשה מציג יעדי הפחתת פליטות מזהמים לאוויר לשנת 2030 ומפרט את הדרכים להשיגם. החלק השני של התוכנית מציג צעדים תומכים להגברת הבקרה על זיהום האוויר, להרחבת הידע בנושא ולקדם טכנולוגיות רלוונטיות, למשל: הרחבת מערך הדיגום הסביבתי של איכות האוויר ומענקים למחקרים ופיתוח טכנולוגיות.

מהתוכנית הושמטו צעדים ויעדים שהופיעו בטיוטה מוקדמת יותר, ומנגד – מרבית הצעדים המשמעותיים להפחתת פליטות המופיעים בה כבר כלולים בהחלטות ממשלה קודמות או כבר כיום מיושמים בפועל, כמו הפחתת השימוש בפחם בתחנות הכוח בחדרה, החלת מס פחמן, קידום אנרגיות מתחדשות, עידוד המעבר לרכב חשמלי ועוד.

בין הצעדים החדשים להפחתת פליטות שמופיעים בתוכנית: מחצבות, חקלאות, וכלי צמ"ה.

יחד עם התוכנית אמור להתפרסם מסמך רקע שמציג את שיטת החישוב של היעדים, אך מסמך זה טרם פורסם. קישור לנוסח התוכנית מופיע בתחתית הכתבה.

עדכון מה 15.03: --- הממשלה אישרה את התוכנית הרב שנתית לצמצום זיהום אוויר ---

כתבות רלוונטיות:

1. מיליארד ₪ לתוכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר, 03.5.2021
2. תכנון משק החשמל: קול קורא, 12.4.2021
3. טיוטת מדיניות לניטור ודיגום מזהמי אוויר על גדר מפעלים, 31.3.2021
4. מחקר מחזק הקשר בין תחלואה מקורונה לזיהום אוויר, 07.3.2021
5. מעל 400,000 מקרי מוות בשנה באירופה, 22.2.2021
6. זיהום אוויר | infospot

הפחתת פליטות מזהמים בשיעור של עד 48%

כאמור התוכנית מציבה יעדים כלליים להפחתת פליטות מזהמים לאוויר עבור מדינת ישראל. אלה יעדי הפחתת פליטות המזהמים לאוויר לשנת 2030 שבתוכנית מוצע לאמץ (ההפחתה היא בהשוואה לתרחיש 'עסקים כרגיל' (BAU – Business As Usual) ביחידות של טון פליטות לשנה:

התוכנית לא מפרטת יעדים ספציפיים עבור מקורות הפליטה במגזרים השונים: תחבורה, תעשייה, ייצור חשמל, שימוש ביתי, שריפות פסולת וכו'. אלא מציינת צעדים ספציפיים, שיש ליישם (חלקם כבר אושרו בהחלטות ממשלה קודמות), על מנת לעמוד ביעדים.

יחד עם התוכנית אמור להתפרסם מסמך רקע שמציג את שיטת החישוב של היעדים, אך מסמך זה טרם פורסם. כך שכרגע לא ניתן לדעת מה הערך כמותי והחלק היחסי של כל אחד מהצעדים המפורטים במסמך, למעט אלה שכבר אושרו בהחלטות ממשלה קודמות.

הפליטות אליהם מתייחסת התוכנית הם אלה המופיעות במצאי הפליטות הלאומי, שמתעדכן מדי מספר שנים, יחד עם נתוני המפל"ס (מרשם פליטות לסביבה). עבור מרבית מקורות הפליטה במצאי הפליטות, לא מדובר במדידה ספציפית של הפליטות, או הסתמכות על נתוני ניטור אוויר, אלא חישוב תאורטי של הפליטות לפי נתוני הפעילות ומקדמי פליטה בינלאומיים.

הסתמכות על החלטות ממשלה קודמות

כאמור, חלק גדול מהצעדים המפורטים בתוכנית כבר אושרו בהחלטות ממשלה קודמות, בינהן:

• הפסקת השימוש בפחם לייצור חשמל
• הפחתת פליטת גזי חממה לפי התוכנית הלאומית לנושא זה
• קידום אנרגיות מתחדשות (30% לשנת 2030)
• מס פחמן
• קידום תחבורה נקייה ודלת פחמן

בנוסף להחלטות ממשלה קודמות, התוכנית מורה על הכנת תוכניות לצמצום פליטות מחקלאות ולמניעת שריפת פסולת בשטחים פתוחים.

מחצבות יידרשו לצמצם את פליטת החלקיקים

אחד הנושאים שמקבל התייחסות בתוכנית הוא פליטות ממחצבות. מחצבות נחשבות לגורם משמעותי בפליטות חלקיקים (כ-5% מסך פליטות החלקיקים המרחפים PM_2.5), כאשר מקור הפליטה העיקרי מהמחצבות הוא תנועת כלי רכב בדרכים לא סלולות.

לכן בתוכנית מוצע להטיל על השרה להגנת הסביבה לקדם תיקון של התקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר ורעש ממחצבה) ולהגיש טיוטת תיקון לאישור הכנסת עד לסוף שנת 2025. התקנות יקבעו צעדים ואמצעים להפחתת פליטות מזהמי אוויר בדגש על חומר חלקיקי, אמצעי ניטור ובקרה.

בטיוטה הקודמת של התוכנית, רצו לקבוע תנאי מסגרת אחידים למחצבות, עם דרישה לצמצם את פליטות החלקיקים ב-63% לפחות, באמצעות הרטבת דרכי העפר במים שפירים או באמצעות תמלחת כאמצעי לדיכוי אבק, עבור מחצבות שבהן מתאפשר הדבר. פירוט זה אינו מופיע בפרסום הנוכחי אך ייתכן שזה חלק ממה שיבוא לידי ביטוי בתקנות המצוינות לעיל.

הפחתת זיהום אוויר מציוד מכאני הנדסי (כלי צמ"ה)

נושא נוסף שהתוכנית מציגה הוא הפחתת פליטות מציוד מכני הנדסי (כלי צמ"ה – או בשפה פשוטה – טרקטורים לסוגיהם).

במסגרת התכנית חושבו לראשונה הפליטות מכלי צמ"ה בישראל, ומסתבר שהן משמעותיות היות ויש כ-110,000 כלי צמ"ה מונעים דיזל בישראל. לפי החישוב שבוצע, כלי הצמ"ה אחראים ל-13% מפליטות חלקיקים עדינים (PM2.5), ול-16% מפליטות תחמוצות החנקן (NOx) בישראל.

בתוכנית מוצע שהמשרד להגנ"ס יפרסם באתר האינטרנט שלו דירוג של כלי צמ"ה לפי מידת הזיהום הנשקף מהם, ולאחר מכן יעודד רשויות מקומיות להגביל את השימוש בכלי צמ"ה, ובפרט במזהמים שבהם, ככל הניתן, ומבלי לפגוע בפרויקטים של תשתיות.

בנוסף לכך, מוצע כי במכרזים ממשלתיים או במכרזים במימון המדינה בהם נדרשת פעילות של כלי צמ"ה באזורי מגורים, תקבע עדיפות לשימוש בכלי צמ"ה מזהם כפי שיקבע בדרוג על-ידי המשרד להגנת הסביבה.

הרחבת מערך הדיגום של איכות האוויר

התוכנית מציעה להרחיב את מערך דיגום האוויר הסביבתי שמשלים את מערך תחנות ניטור איכות האוויר הרציפות.

בעוד תחנות הניטור הרציפות מנטרות באופן רציף 8 מזהמים, יש כ-20 מזהמים נוספים שמוגדרים בחוק אוויר נקי אך אינם מנוטרים באופן רציף בשל חסמים טכנולוגיים וסיבות נוספות.

אותם 20 מזהמים נדגמים על ידי המשרד להגנ"ס פעם בשבועיים ב-19 נקודות דיגום קבועות המפוזרות בארץ. כעת, מוצע להוסיף 6 נקודות דיגום נוספות שיוצבו בעיקר באזורי תעשייה שבהם היקף גבוה של פליטות מזהמים לאוויר, אך גם יאפשרו לקבל תמונה מהימנה יותר של זיהום אוויר מתחבורה. כמו כן מוצע לשפר את יכולת מדידת ריכוזי החלקיקים, ובכלל זה את השפעתן של סופות האבק.

למטרה זו יוקצו 13 מיליון ₪ מהקרן לשמירת הניקיון.

מחקר והשקעה בטכנולוגיות קלינטק

בתוכנית העדכנית מוצע להקדיש סכום של כ-4 מיליון ₪ - מהקרן לשמירת הניקיון ומתקציב המשרד להגנ"ס - לטובת מחקרים שיעזרו לבחון את השפעת זיהום אוויר על הבריאות ולהרחיב את הידע על מזהמי אוויר, מקורם, פיזורם במרחב, השפעתם הסביבתית והטכניקה להפחית את פליטתם.

בנוסף מוצע לתמוך בטכנולוגיות ישראליות חדשות בעלות פוטנציאל להפחתת זיהום אוויר בסכום של כ 3.5 מלש"ח.

סעיפים שהושמטו מהתוכנית

בטיוטה מוקדמת של התוכנית עליה דיווחנו לפני פחות משנה נכללו סעיפים שאין להם התייחסות בתוכנית העדכנית שמוגשת כעת לאישור הממשלה. חלקם משום שהם באים לידי ביטוי בהחלטות ממשלה אחרות שהתוכנית הנוכחית מפנה אליהם וחלקם הושמטו.

אלה חלק מהסעיפים שהופיעו בטיוטה הקודמת ולא מוזכרים כעת:

• הרחבת הפיקוח על התעשייה, כולל הגדלת דיגומי פתע
• התייחסות לזיהום אוויר מכלי שייט – נושא זה אמנם לא מוזכר בתוכנית אך בשבועות האחרונים דיווחנו על עדכון תקנות בנושא פליטת עשן שחור מאוניות
• טעינת אוטובוסים במסופי אוטובוסים ובחניוני תחבורה ציבורית
• צמצום רכב פרטי במגזר הציבורי
• תמרוץ בעלי מוניות לעבור לרכבים נקיים יותר
• התחשבות בעלויות חיצוניות במסגרת פרויקטים ממשלתיים
• דירוג אנרגטי למבנים
• התייחסות לזיהום אוויר בתוך מבנים

ארגון אדם טבע ודין מתח ביקורת על התוכנית העדכנית שפרסם לבסוף המשרד להגנ"ס.

לדברי ארגון אדם טבע ודין, מרבית צעדי המדיניות בתכנית הם צעדים קיימים בתכניות ובהחלטות קודמות. גם תקציב התכנית ברובו המכריע אינו מוקצה לאמצעים חדשים. במסמך כעת מוזכר התקציב הקיים לתכניות אחרות שכבר אושרו.

עוד טוען הארגון כי יעדי הפחתת הזיהום בתכנית שאושרה נמוכים בהרבה מהיעדים בטיוטה לדיון שפורסמה בנובמבר 2020. כמו כן, לא נכללו בתוכנית יעדים לאומיים שאפתניים יותר (40%) של חדירת אנרגיה מתחדשת לשנת 2030, תכנית להפחתת זיהום אוויר מכלי שייט, תמיכה בתכניות לצמצום יוזמות ברכב פרטי ברשויות המקומיות, ועוד.

טענה נוספת של הארגון היא שהתוכנית הנוכחית אינה מעשית וחלק מההמלצות בה הן להכין תוכניות נוספות במקום לנקוט בצעדים ממשיים לשינוי.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "התוכנית הלאומית למניעה ולצמצום זיהום אוויר ופליטות גזי חממה מרכזת את כלל פעולות הממשלה להתמודדות עם משבר האקלים ולשמירה על בריאות הציבור. המטרות שלנו הן אפס פליטות פחמן ואיכות אוויר טובה בערים. הממשלה תמשיך לפעול בנחישות עד להשגת מטרות אלו בצעדים פרקטיים-ישומיים".

ארגון אדם טבע ודין: "התכנית הלאומית לצמצום זיהום אויר שהמשרד להגנת הסביבה מביא לאישור הממשלה, נעשית בעיכוב של למעלה מ-3 שנים ורק כתוצאה מבג"צ שהגיש אדם טבע ודין כנגד הממשלה והשרה להגנ"ס בגין הפרת חוק אויר נקי (התכנית היתה אמורה להיות מעודכנת ב-2018)  בכוונתנו להמשיך ולבקש מבית המשפט לדרוש מהמשרד תכנית מלאה וחסרת פשרות".

---

מסמכים רלוונטיים: