לאחרונה קודמו 2 תקנות חדשות העוסקות במניעת מפגעים סביבתיים מכלי שייט. תקנה אחת אושרה לפני כחודשיים והיא אוסרת על השלכת אשפה מאוניות ותקנה שנייה פורסמה להערות ציבור והיא עוסקת בהגבלת פליטה של עשן שחור מכלי שייט.
ישראל חתומה על אמנת MARPOL הבינלאומית למניעת זיהום מאוניות. לאמנה יש נספחים שונים שכל אחד מהם מתמקד בהיבט אחר של זיהום מכלי שיט. נספח 5 באמנה מתייחס להשלכת אשפה מכלי שייט, ובהתאם לכך אושרו לפני כחודשיים התקנות האוסרות על כך.
כעת משרד התחבורה מקדם תקנות למניעת זיהום אוויר מכלי שיט, בהתאם לנספח 6 באמנה MARPOL, אלא שתקנות אלה לא מגבילות פליטת עשן שחור, ולכן המשרד להגנ"ס מציע לאשר תקנה משלימה לנושא זה – שפורסמה כעת להערות הציבור.
קישורים לנוסח המלא של התקנות בתחתית הכתבה
כתבות רלוונטיות:
בינואר השנה אושרו עדכון לתקנות הנמלים העוסקים בהשלכת אשפה מכלי שיט, בהתאם לאמנה הבינלאומית MARPOL שישראל חתומה עליה ולנספח 5 בה שנכנס לתוקף כבר ב-2013 ואשר נוקט גישה מחמירה יותר לסוגיית השלכת אשפה מכלי שייט. עדכון החקיקה הישראלי נדחה פעם אחר פעם (בשנת 2017 ושוב בשנת 2021) ורק לאחרונה אושר העדכון לבסוף.
התקנות קובעות כי כל השלכת אשפה לים היא אסורה, למעט חריגים. יש לציין שעד שנת 2010 היו נהוגות בישראל תקנות אחרות אשר התירו השלכת אשפה לים, ולכן התיקון הנוכחי מצביע על שינוי גישה יסודי.
המקרים החריגים שצוינו בתקנות ככאלה שבהם אפשר להשליך פסולת לים כוללים השלכת רשתות דיג, השלכת פסולת דגים חקלאית, השלכת פסולת הנוצרת מחיפוש משאבים בים והשלכת פסולת מכלי שיט צבאיים וממשלתיים.
עמותת צלול התנגדה להחרגות הללו בנימוקים שונים. בין היתר ציינה כי רשתות דיג עלולות לשמש כמלכודות מוות לבעלי החיים הימיים שיתקלו בהם וכי השלכת פסולת דגים עלולה לגרום להפצת מחלות בדומה לשפעת העופות. כמו כן, העמותה סבורה שכמו שיש איסור להשליך פסולת מאסדות קידוח כך יש לאסור את השלכתה מחיפוש משאבים בים. כמו כן, אין להחריג כלי שיט צבאיים/ממשלתיים מאיסור השלכת הפסולת כדי להגן על הטבע.
בתקנות נקבע גם מי יוכל לפקח על איסור השלכת הפסולת והמפקחים אינם כוללים את מפקחי רשות הטבע והגנים, אותם מבקשת עמותת צלול להוסיף לרשימה.
בצד זאת, העמותה השמיעה טענה הנוגעת גם לאי התייעצות איתה על התקנות לפני אישורן. לדברי נציג העמותה, אם היו מתייעצים עם הגופים המקצועיים התקנות לא היו כוללות את הכשלים הנוכחיים.
בתגובה לטענות צלול השיבה היועצת המשפטית של רשות הספנות והנמלים עו"ד בילי בירון כי התקנות נקבעו בצמוד לאמנה הבינלאומית ולתכתיביה. עם זאת, בנוגע לרשתות הדיג הוכנס עדכון לפני אישור התקנות לפיו תיאסר השלכת רשתות מחומר סינטתי, אלא אם מדובר ברשתות ש"הלכו לאיבוד" בים למרות שננקטו צעדים סבירים למנוע זאת.
בימים האחרונים המשרד להגנת הסביבה פרסם טיוטת תיקון לתקנות מכוח חוק אוויר נקי בנושא הגבלת פליטות עשן שחור מכלי שיט. לצדה פורסם גם קובץ RIA העוסק בהשפעת הרגולציה על המשק.
לדברי המשרד להגנ"ס, כיום אין חקיקה המאפשרת פיקוח ואכיפה על פליטות לאוויר מכלי שיט, ובפרט חקיקה לצמצום או מניעת פליטת עשן שחור. פליטת עשן כזאת נגרמת מבעירה לא שלמה של הדלק המניע אוניות ומקורה בתחזוקה לא תקינה של המתקנים השורפים או בשימוש בדלקים לא תקניים.
לפי הערות המשרד להגנ"ס, פליטות חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) מכלי שיט הן כ-7% מכלל הפליטות של מזהם זה בישראל. באזורי ערי הנמל, תרומתם היחסית של כלי שיט לריכוזי מזהמי האוויר באזורי הנמלים גדולה עד פי עשרה ביחס לתרומתם בשאר אזורי הארץ. כך במפרץ חיפה כלי שיט תורמים לכ-65% מסך פליטות חלקיקים נשימים עדינים. חלקיקים הם המזהם העיקרי בפליטת עשן שחור.
לצד פרסום הטיוטה הנוכחית, משרד התחבורה מקדם בימים אלה, תקנות נמלים הנוגעות למניעת זיהום אוויר מכלי שיט, בהתאם לנספח 6 באמנה הבינלאומית. המשרד להגנ"ס מסביר כי פרסם טיוטת תיקון משלו משום שהתקנות שמקדם משרד התחבורה אינן "מכסות" את פליטת העשן השחור מכלי השיט.
בהתחשב בכך שבימים אלה נכנסים לפעילות שני נמלים חדשים - נמל הדרום באשדוד ונמל המפרץ בחיפה – אשר צפויים להגדיל את סך הפליטות ברמה המקומית והארצית, המשרד להגנ"ס סבור שקיימת חשיבות ליצירת מנגנון אכיפה ופיקוח באמצעות חקיקה.
עם זאת, בקובץ השפעת הרגולציה שפורסם לצד טיוטת התיקון של המשרד, צוין כי יש לפעול להקמה של מערכות לחיבור כלי שיט לחשמל מהחוף באופן שיאפשר להם להשבית את מנועי כלי השיט הרתוקים בנמל. לשם כך יש צורך שחברת נמלי ישראל תפעל להתאמת רציפי הפריקה והטעינה למתח חשמלי בנמלים.
---
מסמכים רלוונטיים: