חוקרים ישראלים ערכו מחקר המבוסס על נתוני 36 מדינות OECD במטרה להבין את הקשר בין חשיפה לזיהום אוויר לבין תחלואה או תמותה מנגיף הקורונה. הממצאים מראים כי חשיפה ממושכת למזהמי אוויר כגון חלקיקים נשימים 2.5PM ותחמוצות חנקן- NOxעלולה להגדיל את תחלואת הקורונה ולהעלות את שיעור התמותה ממנה.
תוצאות המחקר מאששות מחקרים קודמים מהשנה האחרונה. המחקר חדש יחסית ולכן כולל נתונים עדכניים ומהימנים יותר על תחלואת הקורונה ביחס למחקרים קודמים.
בעקבות הממצאים, החוקרים קוראים לפעול ביתר שאת לנקוט בצעדים לצמצום זיהום האוויר, בין השאר על ידי קידום אנרגיות מתחדשות במקום דלקים פוסיליים, להאיץ את חישמול התחבורה, להגביל כניסת רכבים פרטיים לאזורים המאוכלסים בצפיפות ולאכוף את תקנות איכות האוויר כך שלא תהיה חריגה בפליטות מזהמים.
כתבות רלוונטיות:
כאמור, המחקר הנוכחי פורסם לאחרונה ותוצאותיו עולים בקנה אחד עם תוצאות מחקרים קודמים. אותם מחקרים הראו כי התחלואה והתמותה מנגיף הקורונה עולות ככל שהאוכלוסייה שחשופה לזיהום אוויר גבוה ומתמשך.
המחקר הנוכחי הסתמך על נתוני זיהום אוויר מהשנים 2017-2015 של 36 מדינות OECD והשווה אותם לנתוני התחלואה ותמותה מקורונה בשנה החולפת, באותם מדינות. המזהמים שנבדקו היו 2.5PM ו- NOxאשר חשיפה לרמות גבוהות שלהם נמצאה בעבר כמסוכנת ומחוללת מחלות כמו סרטן, מחלות לב, מחלות כלי דם ועוד.
החוקרים חילקו את 36 מדינות ה-OECD שנסקרו למדינות "ירוקות" ומדינות "אדומות" בהתאם לכמות התחלואה והתמותה מקורונה שנרשמה בהן. כך החוקרים ראו בקלות שהמדינות האדומות סבלו גם מריכוזי PM2.5 ו-NOx גבוהים מהמותר והוכיחו את הקשר בין זיהום האוויר לתחלואת קורונה ואף לתמותה מהמחלה. יש לציין כי נמצא קשר סטטיסטי מובהק יותר בין מזהמי NOx לקורונה, לעומת קשר חלש יותר בינה לבין PM2.5.
תוצאות המחקר חיזקו מחקרים קודמים עם ממצאים דומים. כך למשל מחקר מקיף שנעשה בארה"ב מצא כי עלייה של 1 מיקרוגרם / מ"ק בריכוזי PM2.5 גרמה לעלייה של 8% בשיעור התמותה מקורונה. מחקרים נוספים מצאו כי חלקיקי PM יכולים לשמש כווקטור לנגיף הקורונה, לשאת אותו באוויר ולהגביר את יכולת ההדבקה שלו.
PM2.5 נפלט באופן טבעי בסופות אבק ושריפות יערות, אך גם מפעילות אנתרופוגנית כמו שריפת דלקים מאובנים (על ידי רכבי תחבורה, פעילויות תעשייתיות וייצור חשמל) ובשל פעילויות חפירה ובנייה.
אחת מתרכובות ה- NOx הנפוצות ביותר - חנקן דו חמצני (NO2), נפלטת בעיקר על ידי תנועת רכבים בכבישים או ממקורות בעירה וכן היא משחקת תפקיד מרכזי ביצירת האוזון בגובה הקרקע.
מחקרים שכללו מיליוני אנשים ברחבי העולם מצאו כי חשיפה עקבית לחלקיקי PM מעלה את הסיכון לחלות בסרטן ריאות.
בשנת 2016, כ-91% מאוכלוסיית העולם הייתה חשופה לזיהום אוויר הגבוה מהמלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO). נמצא כי גם בישראל פליטת חלקיקי PM2.5 גבוהה יותר מהמותר ע"פ חוק אוויר נקי ועומדת על ממוצע שנתי של 17.8 מיקרוגרם למטר.
תופעות בריאותיות נוספות שנקשרו עם חלקיקי PM ומזהמים נוספים היו סוכרת, סרטן, אסטמה, מחלת ריאות חסימתית כרונית, דלקת ריאות, דלקת בקנה הנשימה, פקקת מוגברת בלב, לחץ דם עורקי מוגבר וטרשת עורקים מוגברת. כמו כן, מחקרים מצאו קשר ישיר גם בין חשיפה למזהמי אוויר לבין תמותה.
בעקבות תוצאות המחקר הנוכחי, החוקרים סבורים כי חשוב לקדם ביתר שאת צעדים להפחתת זיהום האוויר – קידום אנרגיות מתחדשות שיצמצמו את השימוש בדלקים פוסיליים, לחשמל את התחבורה במהירות, להגביל כניסת רכבים פרטיים לאזורים מאוכלסים בצפיפות ולאכוף את תקנות איכות האוויר כך שלא תהיה חריגה בפליטות מזהמים.
כמו כן, החוקרים ממליצים שבמחקרים עתידיים ינותחו רמות מזהמי אוויר נוספות לאורך זמן רחב יותר, עם דגש על הרמה העירונית והמחוזית.
---
מסמכים רלוונטיים: