ירון עוגן, חוקר מאוניברסיטת תל אביב פרסם את תוצאות המחקר שערך, ובו בדק את הקשר בין חשיפה ארוכת טווח לחנקן דו חמצני (NO2) לבין אחוזי התמותה מווירוס הקורונה. בעזרת מיפוי לוויני של אירופה נמצאו מספר נקודות "חמות" שבהן ריכוז החנקן הדו חמצני גבוה במיוחד, וכך גם מקרי המוות כתוצאה מהווירוס.

מחקרים קודמים גילו כי חשיפה ממושכת לריכוז גבוה של חנקן דו חמצני עלולה לגרום לקשת רחבה של בעיות בריאות ובהם בעיות נשימה. לכן החשד שחשיפה ממושכת לחנקן דו חמצני תורמת לשיעור תמותה גבוה מנגיף הקורונה.

כתבות רלוונטיות:

1. כמו יום כיפור. ירידה של 90% בזיהום אוויר בעוצר של ליל הסדר, 13/4/2020
2. נתוני לווין מצביעים על ירידה משמעותית בזיהום האוויר בישראל, 07/4/2020
3. ירידה של 52% ברעש מטיסות בנתב"ג בגלל הקורונה, 24/3/2020
4. האם נגיף הקורונה יאט את שינוי האקלים?, 01/3/2020
5. מידע נוסף על השלכות הקורונה על איכות הסביבה | infospot

המזהם שנבדק: חנקן דו חמצני NO₂

חנקן דו חמצני NO₂ נוצר באטמוספרה כתוצאה מפעילות אנושית – בעיקר בעירה של דלקים מכלי רכב ומתחנות כוח, וכן כתוצאה מתהליכים טבעיים.

במחקרים קודמים נמצא כי מחלות כמו סוכרת, יתר לחץ דם, אי ספיקת כליות ובעיות לב עלולות להיגרם גם כתוצאה מחשיפה ממושכת לזיהום אוויר, ובמיוחד לחנקן דו חמצני.

שימוש בנתוני לווין לאיתור ריכוז מזהמי אוויר

המחקר שילב בין 3 מקורות מידע: הריכוז של חנקן דו חמצני, זרימת האוויר האנכית (שמאפשרת פיזור מזהמים) ומספר מקרי המוות כתוצאה מווירוס הקורונה.

במחקר נבדקו ריכוזי חנקן דו חמצני ב־66 מחוזות מיושבים ב-4 ממדינות אירופה: איטליה, ספרד, צרפת וגרמניה. הנתונים סופקו על ידי הלווין Sentinel-5P ונבדקו למשך תקופה של חודשיים – ינואר-פברואר 2020, טרם התפרצות הנגיף. התוצאות הצביעו על שני ריכוזים גבוהים במיוחד של חנקן דו חמצני: האזור העירוני בצפון איטליה והעיר מדריד בספרד.

בצפון איטליה ה"נקודה החמה" היא בעמק פו שבצפון איטליה, המשתרע ממורדות האלפים המערביים עד למישורי החוף של הים האדריאטי. מתוך חמשת המחוזות המובילים בתמותה גבוהה, מהנגיף ארבעה מהם היו באזור זה בצפון איטליה. אזור נוסף בעל ריכוז גבוה של חנקן דו חמצני היה באזור מדריד שבספרד, שכמו עמק פו, גם הוא מוקף רכסי הרים.

שילוב ייחודי של מבנה טופוגרפי והיפוך אטמוספירי

ב-5 המחוזות המדוברים מתקיים שילוב ייחודי בין 2 גורמים שהביא לריכוז החנקן הדו חמצני הגבוה: מבנה טופוגרפי (הרים שמקיפים את האזור) והיפוך אטמוספירי (אינוורסיה) המייצר שכבת אוויר חמה מעל שכבת אוויר קרה שלא מאפשר לאוויר ולמזהמים להתפזר ומייצר זרימת אוויר כלפי מטה.

78% ממקרי המוות ב-5 המחוזות עם ריכוז NO₂ גבוה

הנתונים הראו כי מתוך 4443 מקרי המוות כתוצאה מהווירוס במדינות אלה בתקופה שנבדקה, 3487 (78%) היו באותם 5 מחוזות שנמצאו בצפון איטליה ובמרכז ספרד, שזוהו כבעלי ריכוזי חנקן דו חמצני גבוהים ביותר, בשילוב עם זרימת אוויר שאינה מאפשרת פיזור יעיל של הזיהום.

ריכוזי החנקן הדו חמצני היו גבוהים באזורים אלה, ונעו בין 177.1 ל־293.7 מיקרומול למטר רבוע בתקופה שנבדקה (ינואר-פברואר 2020) לפני פרוץ הווירוס באירופה. כלומר, ייתכן שהחשיפה הממושכת לריכוז הגבוה של ה- NO2 היא גורם משמעותי בהשפעתו על אחוזי התמותה מהווירוס.

עוד נמצא כי 83% ממקרי המוות (3701 מקרים) ב 66 המחוזות שנבדקו, התרחשו באזורים שבהם ריכוז החנקן הדו־חמצני הממוצע היה מעל 100 מיקרומול למ"ר. ורק 15.5% ממקרי המוות התרחשו באזורים שבהם ריכוז המזהם היה נמוך יותר, בין 50 ל־100 מיקרומול למ"ר.

המשך מחקר לביסוס הקשר בין זיהום אוויר לתמותה מקורונה

המחקר מסכם כי חשיפה ממושכת של אוכלוסייה לריכוז חנקן דו חמצני עלולה לגרום לשכיחות גבוהה של בעיות נשימה, ולכן להחמרת הסימפטומים של וירוס הקורונה.

אך החוקר מציין כי יש להמשיך ולבדוק האם בעיות נשימה קיימות אכן קשורות לאחוזי תמותה גבוהים מנגיף הקורונה, וגם לבדוק השפעה של גורמים נוספים כמו גיל ומחלות רקע קיימות על מנת לבסס את הטענה שחשיפה למזהם האוויר NO₂ משפיעה על אחוזי התמותה מנגיף הקורונה.

--------

מסמכים רלוונטיים: