החברה הממשלתית "ניהול המערכת" שהחלה לפעול לפני חודשים ספורים, הפועלת מכוח רישיון של שר האנרגיה ואחראית על הובלת הפיתוח והניהול של משק החשמל העתידי, פרסמה קול קורא בבקשה לקבל את התייחסות הציבור בסוגיות הקשורות למשק החשמל, ביניהן אופן הגידול הצפוי באנרגיות מתחדשות, הפסקת השימוש בפחם, שיקולי סביבה, אתגרי ביזור החשמל, יכולת האגירה ועוד.
הקול הקורא מתפרסם על רקע השינויים הגדולים הצפויים במשק החשמל והרצון להבטיח עמידה ביעדי הממשלה, מזעור עלויות והבטחה של שרידות משק החשמל.
כתבות רלוונטיות:
לפי הקול הקורא, יש דרישה גוברת של הציבור בישראל ושל מדינות אחרות להפחית את פליטת גזי החממה, להמשיך בצמצום ייצור החשמל בגז, להגביר את ייצור האנרגיה המתחדשת ולצמצם את ההשפעות הסביבתיות של התחנות הקיימות. בכלל זה צמצום זיהום אויר, זיהום הקרקע, צמצום רעש, ועוד. בהתאם לכך, תכנון המשק נדרש להביא לידי ביטוי את הדרישה הגוברת לתת מענה להיבטים הסביבתיים.
בעבר מרבית האנרגיה בישראל יוצרה מתחנות כוח פחמיות ומתקנים המופעלים במזוט ולכן משק החשמל גרם לזיהום אוויר וסביבתי משמעותי. בשנים האחרונות ישראל עוברת לתמהיל דלקים נקי יותר, המבוסס על גז טבעי ואנרגיות מתחדשות וזה קורה בקצב מהיר הודות לגילוי מאגרי הגז, הצבת יעדים ממשלתיים ועלייה במודעות הציבורית.
לאור השאיפה להפחית את פליטות גזי החממה של ישראל, לאחרונה שר האנרגיה קבע לחברת החשמל יעד הפחתת שימוש בפחם לייצור חשמל לשנת 2021, לפיו השימוש בפחם בתקופה זו לא יעלה על 22.5%-19%. מדובר בהמשך מגמת ההפחתה בשימוש בפחם שהכוונה להפסיקו כליל בשנת 2025.
בקול הקורא מפורטים האתגרים הצפויים ממגמת המעבר לייצור חשמל מגז טבעי וצמצום השימוש בפחם.
האתגר הראשון הוא הבטחת אמינות האספקה של חשמל. כלומר, הבטחה שתקלה בהספקת הגז לא תפגע באמינות האספקה לצרכנים.
האתגר השני קשור בתחנות המוסבות. הן מתאפיינות בנצילות נמוכה וכך הכדאיות הכלכלית של הפעלתן לאחר ההסבה יורדת. זאת ועוד, עודפי הייצור של האנרגיה הסולארית בשעות הצהרים מחייבים כיבוי של מתקני ייצור כדי לצמצם את הצורך באגירת העודפים. בשל כך נשקל כיום אופן ההעמסה הרצוי של המתקנים המוסבים בעתיד.
אתגרים נוספים למשק החשמל בשנים הקרובות מלבד אלה הקשורים לגז הטבעי אמורים להילקח בחשבון בתורם ויש לבדוק את השפעתם על שרידות משק החשמל. האתגרים כוללים שילוב מתקני אנרגיה מתחדשת בהיקף גדול, סגירה והסבה של התחנות הפחמיוֿת, ביזור היצור, שילוב מתקני אגירה בהיקפים גדולים ושינוי אופן ההעמסה של היחידות הפוסיליות (פחם וגז).
ניקח לדוגמה את ביזור הייצור עקב הפרטת שוק החשמל וכניסת יזמים פרטיים. האתגר שהביזור יוצר הוא תכנון מראש של מערכת המסירה, שכן בעתיד יהיה צריך לתת מענה לאזורי חלוקה שבהם מתפתח בפועל כושר יצור מבוזר.
בין האתגרים העולים מצמיחת האנרגיות המתחדשות הם ריבוי המתקנים אשר מצמצם את יכולת התגובה הדינמית של משק החשמל והצורך לדאוג לגמישות בייצור בשעות הערב.
גם בנושא אגירת האנרגיה קיימים אתגרים שעניינם הצורך לקבוע את קיבולת האגירה הכוללת שתידרש למשק, המיקום המיטבי להקמת האגירה ומאפייני האגירה הנדרשת.
חברת ניהול המערכת שפרסמה את הקול הקורא מבקשת את התייחסות הציבור לניתוח המגמות ולתהליך הרצוי של התכנון על מנת להבטיח עמידה ביעדי הממשלה, מזעור העלויות והבטחה של שרידות משק החשמל.
בפרט, מתבקשת התייחסות הציבור לסוגיות הבאות:
את ההתייחסויות ניתן להעביר לכתובת contactus@sysmc.co.il עד ליום 9 במאי 2021.
חברת ניהול המערכת מובילה את הפיתוח והניהול של משק החשמל לתחרותיות וסחר שוויוני, בשגרה ובחירום. החברה קיבלה רישיון משר האנרגיה, שטייניץ, להכין ״תכנית אינטגרטיבית שמטרתה להציג חלופות שונות לתכנון משק החשמל בטווח הארוך, בהתאם ליעדים שיוגדרו״.
החברה החלה לפעול בדצמבר 2020 ובשלב הראשון הועברו אליה 2 יחידות של חברת החשמל: היחידה לתכנון פיתוח וטכנולוגיה והיחידה לסטטיסטיקה וחקר שווקים. בהמשך תועבר אליה גם יחידת ניהול המערכת.
---
מסמכים רלוונטיים: