ועידת האקלים השנתית של האו"ם בשארם א-שייח שבמצרים הסתיימה הבוקר (א') באיחור לאחר שהמדינות המשתתפות התאמצו להגיע להסכם משמעותי.

הוועידה נחתמה בהסכם בין כ-200 מדינות על הקמת קרן לפיצוי המדינות המתפתחות על נזקי האקלים שהן נאלצות לספוג אף שאינן אחראיות בעצמן לרוב הנזק. אולם בנוגע לנושא המהותי ביותר - שיפור יעדי האקלים במטרה לבלום את ההתחממות הגלובלית – לא הושגו הסכמות חדשות והמשמעות היא שפליטות גזי החממה שממשיכות לגדול לא יאפשרו עמידה ביעד התחממות של 1.5 מעלות – דבר שצפוי להגביר ולהעמיק את השפעות משבר האקלים.

בוועידה השתתפו כ-35,000 נציגי מדינות וגופים מכל העולם, כולל משלחת של מאות ישראלים. ישראל יצרה שיתופי פעולה מגוונים במסגרת הוועידה. בין היתר היא חתמה עם ממלכת ירדן על הצהרת כוונות בנוגע לשיקום נהר הירדן, הצטרפה למיזם אמריקאי שנקרא "ממשל אפס פליטות", במסגרתו התחייבה להכין תוכנית לאיפוס פליטות ממשרדי ממשלה, ויצרה קשר ראשוני עם נציגי סין. לצד זאת ישראל חשפה בוועידה את התקדמותה בהכנת מפת סיכוני אקלים ארצית שתאפשר לדעת אילו מקומות בארץ פגיעים יותר לנזקי אקלים ולקבוע סדרי עדיפויות בהתאם.

כתבות רלוונטיות:

1. מצריים ונורבגיה יקימו מפעל למימן; אפריקה תמכור תעודות פחמן, 10.11.2022
2. מנגנון חדש לאיפוס פליטות גזי חממה בעסקים בישראל, 27.10.2022
3. הפחתה של 80% מפליטות גזי החממה באנרגיה עד 2050, 01.12.2020
4.  10%מהחשמל בישראל מופק מאנרגיה מתחדשת, 20.10.2022
5. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

פיצוי המדינות העניות

כבר שנים שהמדינות המתפתחות מנסות להשיג במסגרת ועידות האקלים השנתיות את מחויבות המדינות המפותחות, האחראיות יותר מהן ליצירת משבר האקלים, לפצות אותן על השלכותיו עליהן.

ההשלכות כוללות למשל את הצפות הענק שהיו לאחרונה בפקיסטן וגבו את חייהם של כ-1,500 איש. השנה בוועידת האקלים המדינות המתפתחות הצליחו להעלות לסדר היום את הנושא ולהביא כ-200 מדינות להתחייב כי עד הוועידה הבאה ב-2023 תוקם קרן פיצויים שתורכב בעיקר מכספי המדינות המפותחות ויופקדו בה כ-100 מיליארד דולר בשנה.

זאת הפעם הראשונה שהמדינות המפותחות הסכימו להקים קרן פיצויים אך גם בעבר הן חתמו על התחייבויות בנוגע לפיצוי המדינות הנחשלות ובפועל לא העבירו להן את הכסף שהתחייבו לגביו. בנקודה זו לא ברור אם הפעם משהו ישתנה, אם כי בסיכומי הוועידה נאמר שהפעם ההסכם מגובה יותר מבעבר ויהיה קשה יותר לחמוק ממנו.

יעדי האקלים ירוככו?

אך בנושא המהותי ביותר – החמרת יעדי הפחתת פליטות גזי חממה - המדינות לא הצליחו להגיע להסכמה שנחוצה כדי למנוע התחממות גלובלית מעבר ל-1.5 מעלות לעומת התקופה הטרום-תעשייתית.

היעדים הנוכחיים של מדינות העולם, ובפרט המדינות שפולטות יותר מכולן גזי חממה – ביניהן ארה"ב, סין והודו, כנראה ישאירו את העולם במסלול התחממות של כ-2.5 מעלות. התחממות כזו עלולה לגרום להתגברות ההצפות, השיטפונות, הבצורות, גלי החום ושאר אירועי אקלים קיצוניים, ולהשפיע בעיקר על מדינות חלשות.

בנוסף, נוסח הטיוטה המרוכך לא כולל התחייבות להפסיק את השימוש בדלקים מאובנים הכוללים גם גז טבעי ומסתפק בהתחייבות להפסקה הדרגתית של השימוש בפחם בלבד. החשש של תומכי מאבק האקלים הוא שמדובר בפרצה בהסכם שתנוצל לרעה ולכן יש להגדיר מפורשות שמקורות אנרגיה מתחדשת הם לבדם מקורות האנרגיה של העתיד.

אנטוניו גוטרש, המזכיר הכללי של האו"ם, אמר הבוקר בתגובה כי הוא מברך על ההחלטה להקים קרן אובדן ונזקים ולהפעילה בתקופה הקרובה לפיצוי המדינות החלשות, אולם לדבריו "הפלנטה עדיין בחדר מיון" ויש להפחית את פליטת גזי החממה באופן דרסטי בהקדם. הוא הוסיף שקרן הפיצויים היא צעד חיובי, אולם אם מדינה באפריקה תהפוך למדבר או שמדינת אי תימחק – פיצוי לבדו הוא לא התשובה.

ישראל מהדקת קשרים עם סין

המשלחת הישראלית הגדולה שיצאה הפעם לועידת האקלים חתמה על מספר שיתופי פעולה בינלואמיים. כך, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג נפגשה בוועידת האקלים עם שליח האקלים הסיני ועם סגן שר הסביבה של סין במטרה לקדם את שיתופי הפעולה והחלפת הידע בתחומי הסביבה וההתמודדות עם משבר האקלים.

בין השאר נדונו בפגישה הפעולות שיוזמת סין להפחתת פליטות גזי חממה וקידום ההיערכות, המשא ומתן במסגרת ועידת האקלים הנוכחית, הצורך בשיתוף פעולה בין-לאומי כולל ושימת דגש לא רק על המחויבות וההצהרות אלא בעיקר על יישומן. למרות הדברים, לא בטוח שהפגישה בין הצדדים תניב שיתוף פעולה מעשי שלא יישאר רק ברמת ההצהרה.

משרדי הממשלה הישראליים יגיעו לאפס פליטות

עוד שיתוף פעולה של ישראל במסגרת ועידת האקלים היה עם המשלחת האמריקאית. השרה תמר זנדברג ונציג משרד האוצר דקל כהן השתתפו באירוע במעמד השליח האמריקאי ג'ון קרי שכותרתו: ממשל אפס נטו. ישראל התחייבה להכין תוכנית לאפס פליטות נטו מפעולות ממשלתיות עד שנת 2050.

היוזמה האמריקאית קוראת לממשלות להיות דוגמה ולהוביל את המשק לאיפוס פליטות נטו מפעולות ממשלתיות עד שנת 2050, זאת בהיותן מעסיקות וצרכניות גדולות. על פי היוזמה, המדינות יפתחו ויפרסמו מפת דרכים עד ועידת האקלים בשנה הבאה. מפת הדרכים תהיה למעשה יעדי ביניים לכל מדינה ששותפה ליוזמה.

ישראל וירדן חתמו על הסכם לשיתוף פעולה סביבתי

אבל ההסכם המשמעותי ביותר שהשתתפה בו ישראל במסגרת ועידת האקלים במצרים היה ההסכם עם ירדן. שתי המדינות חתמו על הצהרת כוונות בדבר שיתוף פעולה בשיקום אקולוגי ופיתוח בר-קיימה של נהר הירדן.

כחלק מהצעדים שנקבעו בהכרזה, ישראל וירדן ישקיעו משאבים בטיפול במקורות זיהום בשטחן, בין היתר באמצעות הקמת מתקני טיהור שפכים וחיבור יישובים לאורך הנהר לתשתיות ביוב מתקדמות. כמו כן יושם דגש על שיפור איכות המים הזורמים בנחל לפי תוכניות השיקום של כל מדינה.

מלבד השקעה בטיפול במקורות הזיהום, הסכימו הצדדים לקדם חקלאות בת-קיימה, עם דגש מיוחד על הסדרת ניקוז חקלאי וצמצום השימוש בחומרי הדברה כימיים.

עוד הוסכם על קידום התיירות האזורית סביב הנהר המהווה מוקד משיכה תיירותי שיכול להיות גם מקור תעסוקה לתושבי האזור בשתי המדינות. לצד זאת יבחנו המדינות הקמת מרכז מחקר אזורי לשיקום נחלים על גדת נהר הירדן.

הסכם זה מגיע חודשים ספורים לאחר שהממשלה אישרה תוכנית היסטורית של המשרד להגנת הסביבה לשיקום ולפיתוח של נהר הירדן הדרומי שמטרתה שיקום מי הנהר לנחל חי הזורם כל ימות השנה ולבית גידול שבו מגוון ביולוגי עשיר והפיכתו למוקד משיכה תיירותי לציבור הרחב.

לדברי המשרד להגנת הסביבה, ההכרזה הנוכחית מיישמת הלכה למעשה את נספח 4 בהסכם השלום בין ישראל לירדן המכיל סעיפים הנוגעים לשיתוף פעולה סביבתי בנהר הירדן.

ישראל חשפה את מפת סיכוני האקלים שלה

ישראל הציגה בשארם א-שייח' התקדמות בפיתוח מפות סיכונים אקלימיות – מפות שיסייעו לישראל להיערך להצפות, גלי חום ושאר נזקי אקלים, באמצעות חשיפת האזורים בארץ הסובלים מפגיעות רבה.

הרגישות לסיכונים ויכולת ההסתגלות אליהם משתנים בין אזורים ומרחבים, לפעמים בתוך מטרים ספורים. יש צורך קריטי במיפוי הסיכונים וההיערכות אליהם, וזה מה שמתכוון לעשות הפורטל הלאומי לסיכוני האקלים שמפתח המשרד להגנת הסביבה בסיוע חברת הסטארט-אפ הישראלית-אמריקנית Tomorrow.io .

לדברי המשרד, הפורטל יציג מידע אינטגרטיבי לכל רשות וינגיש את המידע ב-3 תחומים: חשיפה, רגישות ומוכנות לסיכון ברמת רזולוציה מרחבית גבוהה כולל תחזיות. הנתונים יהיו נגישים לרשויות המקומיות לשימוש שוטף. הרשויות המקומיות שיזכו בקול הקורא שפרסם המשרד להגנת הסביבה לתמיכה בהכנת תוכניות היערכות למשבר האקלים יוכלו להשתמש בפיילוט של מפות הסיכונים.

הניתוח האקלימי שיופיע בפורטל יאפשר לממשלה, לשלטון המקומי ולגורמים בשוק הפרטי לתכנן לטווח ארוך את צעדיהם ולקבוע סדרי עדיפויות. מקבלי ההחלטות יוכלו לקבוע לוחות זמנים לצעדים שונים בעקבות המידע המבוסס בפורטל ויהיה ייעול בהשקעות ציבוריות ופרטיות ובתהליכי התכנון הפיזיים.

באירוע שבו הוצג הפורטל בוועידת האקלים, הוצג גם לוח המחוונים החדש של OECD IPAC עם מדדי סיכוני אקלים. שני הכלים החדשניים צפויים לספק את הידע הנדרש לקובעי המדיניות כדי להיערך היערכות מיטבית למשבר האקלים.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "שמחתי לשמוע שסין קוראת ליישום מלא של מחויבויות גלזגו ולקידום מואץ ואפקטיבי של היערכות לשינויי אקלים בצד הפחתת הפליטות. שליח האקלים הסיני וסגן השר של סין הדגישו שהטכנולוגיה והחדשנות האקלימית הישראלית חשובות לסין. שיתופי הפעולה בין ישראל וסין ביצירת פתרונות להתמודדות עם משבר האקלים יכולים להיות גיים צ'יינג'ר".

לגבי יוזמת "ממשל אפס נטו" אמרה השרה כי "ממשלת ישראל מצטרפת היום לשורה של ממשלות המתחייבות לשמש דוגמה ולהוביל את השוק לקראת יעדי איפוס פליטות עד לשנת 2050. המאבק במשבר האקלים מחייב את כולנו לפעול, וראוי כי הממשלה תהווה דוגמה ותתחייב לפעול לאיפוס פליטות הנובעות מפעילותה. אנו מברכים על היוזמה ונערכים, יחד עם החשב הכללי במשרד האוצר, להכנת מתווה ליישומה באופן מיטבי".

לגבי ההסכם עם ירדן אמרה השרה כי "החתימה המשותפת היא רגע מרגש במיוחד, ביטוי ליחסים ההדוקים שבין האדם לטבע ובין שתי המדינות. ניקוי המפגעים, השבת זרימת המים וחיזוק המערכות האקולוגיות הטבעיות של נהר הירדן יספקו בריאות ושגשוג לכל האוכלוסיות הסובבות אותו ויסייעו לנו להיערך למשבר האקלים. החתימה היום מבטאת את הרצון לשיתוף פעולה סביבתי בין ישראל לירדן, מדינות שכנות עם נהר שזורם ביניהן, שחייבות לפעול יחד למען שיקום הטבע ולמען העתיד המשותף באזור, במיוחד לנוכח שינויים גלובליים ואזוריים המסכנים את כולנו. רק ביחד נצליח".

לגבי פיתוח מפת הסיכונים של ישראל אמרה השרה כי "היום אנחנו מציגים לראשונה בשורה של ממש: כיצד ייראה כלי המפות הלאומי להיערכות לשינוי אקלים, המספק כלי מבוסס מדע וידע שיאפשר לקובעי מדיניות ולמקבלי ההחלטות לנתח את הסיכונים הנובעים משינוי אקלים ולקבוע סדרי עדיפויות. משבר האקלים הוא המשבר הגדול ביותר של האנושות בדורנו, ואנחנו בישראל שמחים גם לשתף את הידע שלנו כתוצאה מהכלי שאנחנו מפתחים עם מדינות העולם והאזור על מנת להתמודד ולצלוח יחד את השלכות משבר האקלים".

בנושא זה התבטאה גם המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה הפרופ' נגה קרונפלד-שור: "משבר האקלים פוגע בכל אזור בצורה שונה – הסיכון, הרגישות לסיכון ויכולת ההיערכות להשפעות שינוי האקלים משתנים ברזולוציה מרחבית גבוהה. לכן, נדרש לקובעי מדיניות ולמקבלי ההחלטות מידע מפורט ומונגש שיסייע להם ויְיַעל קביעת מדיניות וקביעת סדרי עדיפויות בהיערכות לשינוי אקלים".