השבוע נפתחה ועידת האקלים השנתית של האו"ם בשארם א-שייח' במצרים (COP27) והביאה איתה כותרות מעניינות בהקשר האזורי. באחת מהן, נשיא מצרים וראש ממשלת נורבגיה הודיעו על הקמת מפעל מימן ירוק בעיר עין סוקנה שליד פתח הכניסה של תעלת סואץ בים האדום במצריים.

מפעל המימן הירוק המתוכנן במצריים הוא חלק מחזון המימן הירוק של מצרים, לייצר מימן ירוק במחיר הזול ביותר בעולם ולהיות 8% משוק המימן העולמי. המפעל עתיד לייצר 100 מגה וואט של מימן ירוק.

הצהרה נוספת הייתה של נציגי 13 מנהיגים באפריקה שחברו כדי להקים שוק קיזוז פחמן וולונטרי, בשאיפה לקדם פרויקטים ירוקים שגורמים להפחתת פליטות גזי חממה באמצעות מימון שיגיע ממכירת תעודות פחמן (Carbon Credits) לחברות המעוניינות לקזז את פליטות גזי החממה שלהן. השאיפה היא להפחית 300 מיליון טונות של פליטות פחמן מדי שנה.

לכאורה, יש כאן הזדמנות לחברות שמבצעות פרויקטים של תשתיות 'ירוקות' באפריקה, להשיג מימון באמצעות הנפקת תעודות קיזוז פחמן.

כתבות רלוונטיות:

1. מהפכת המימן בישראל: משאיות, תחנת תדלוק ויצרן מימן, 07.3.2022
2. בז"ן וסונול יקימו תחנת תדלוק מימן ראשונה בישראל, 22.4.2021
3. בז"ן תקים עמדה לניפוק מימן לתחבורה, 03.1.2021
4. חוק האקלים עבר קריאה ראשונה, 29.6.2022
5. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

האתגר של מצריים: להתחרות מול מדינות שמסבסדות ייצור מימן

נשיא מצריים אל-סיסי אמר בוועידת האקלים כי המיזם להקמת מפעל מימן ירוק הוא אחת הדרכים שבהן גם מדינות מתפתחות נוקטות צעדים גדולים להתמודד עם שינויי האקלים, אך הוסיף כי מדינות מערביות שמסבסדות מימן ירוק מאתגרות את המדינות המתפתחות ופוגעות בתחרות שלהן.

ענקית האנרגיה הנורבגית Scatec, שבעבר הייתה שחקנית מרכזית בפיתוח אחד הפארקים הסולאריים הגדולים בעולם, הנמצא במצריים, עם קיבולת כוללת של 1.8 GW, תשתף פעולה גם בפרויקט זה.

בתוך כך, בשולי הדיונים שעסקו במימן בוועידת האקלים סיכמו נשיא מצריים, קנצלר גרמניה וראש ממשלת בלגיה כי יקימו "פורום מימן מתחדש גלובלי". הפורום יהווה פלטפורמה ציבורית-פרטית של בעלי עניין מגוונים שתאפשר פריסת מימן בקנה מידה גדול ויאפשר את הכלים הטובים ביותר לסחר חוצה גבולות של מימן מתחדש בין מדינות מתפתחות עשירות באנרגיה מתחדשת למדינות המפותחות.

בישראל, במרץ האחרון 3 חברות מובילות – בז"ן, סונול וכלמוביל – חתמו על הסכם שיתוף פעולה להתחלת מימוש חזון המימן לתחבורה בארץ. לפי ההסכם, כלמוביל תייבא משאיות המונעות במימן תוצרת יונדאי, בז"ן תייצר עבורן מימן ובתחנת המימן הראשונה של סונול יתבצע התדלוק.

המטרה: לנצל את משבר האקלים כדי לפתח את אפריקה

היוזמה של 13 מנהיגים אפריקאים, כולל מנכ"לים ומומחי תעודות פחמן, להקים שוק וולונטרי לקיזוז פחמן – המכונה  ACMI - שמה לה למטרה לתמוך בהפחתת פליטות גזי חממה באפריקה ובסחר בפחמן כדי להגדיל את מקומות העבודה ביבשת ולנצל את ההכנסות לפיתוח כלכלה בת-קיימא באפריקה.

השאיפה של יוזמי ACMI לחסוך מדי שנה 300 מיליון טונות של פחמן דו חמצני ו-1.5 מיליארד טונות מדי שנה עד 2050. כתוצאה מהחיסכון וממכירת תעודות הפחמן למדינות ולחברות בעולם המערבי, השאיפה היא לייצר הכנסות  של 6 מיליארד דולר עד 2030 ומעל 120 מיליארד עד 2050. שאיפה נוספת היא לייצר מקומות עבודה חדשים הודות למעבר לטכנולוגיות ירוקות – בסדר גודל של 30 מיליון משרות עד 2030 ולמעלה מ-110 מיליון משרות עד 2050.

כדי להראות שיש חברות המעוניינות לרכוש תעודות פחמן מפרויקטים באפריקה, בכדי לקזז את פליטות גזי החממה שלהן באופן וולונטרי, הוצגו התחייבות מצד מספר מממנים וחברות גדולות, לרכישת תעודות קיזוז פחמן.

לא ברור מה סיכויי ההצלחה של שוק וולונטרי בינלאומי מעין זה, שכן תעודות הפחמן האלה לא יהיו מוכרות על ידי מנגנונים רגולטוריים מחייבים – כמו מנגנון הסחר וקיזוז פליטות של האיחוד האירופאי שמתנהל באמצעות ה ETS.

כלומר המנגנון האפריקאי מיועד לחברות שלוקחות על עצמן יעדי הפחתת פליטות גזי חממה באופן וולונטרי, ובכדי לעמוד ביעדים, נאלצות בחלק מהמקרים לקזז פליטות שלא הצליחו להפחית. כלומר השאלה הגדולה היא האם חברות עם יעדי הפחתת פליטות וולונטריים יסכימו לשלם על תעודות קיזוז פחמן כדי להבטיח עמידה ביעדים שהן קבעו לעצמן.

עורכי דין בתחום איכות הסביבה: