הגבלות חדשות על שימוש במיקרופלסטיק נכנסות לתוקף בימים אלה באיחוד האירופאי, והגבלות נוספות נמצאות בתהליך חקיקה.

חלקיקי מיקרופלסטיק (הגדרה מדויקת בהמשך) לא מתפרקים ומתמוססים ולכן מצטברים ברקמות בעלי חיים יבשתיים וימיים שנפגעים בעצמם, אך גם מהווים חלק משרשרת המזון דרכה המיקרופלסטיק מגיע לגוף האדם, וגורם לבעיות בריאות.

על כן בשנים האחרונות האיחוד האירופי נוקט בשורה של צעדים לצמצם ולהגביל את השימוש במיקרופלסטיק ואת זליגתו לסביבה. האיחוד האירופי גם הציג בשנת 2021 יעד להפחתת כמות המיקרופלסטיק שמשתחררת לסביבה ב 30% עד לשנת 2030, בהשוואה לשנת 2016, זאת כחלק מיעדי תוכנית הניו דיל – גרין דיל האירופאי.

בישראל יש תעשיית פלסטיק נרחבת, שבחלקה עושה שימוש במיקרופלסטיק, כך שהמגבלות החדשות על מיקרופלסטיק עלולה להשפיע על יצואנים ישראלים. בנוסף לכך, מכיוון שהמדיניות הסביבתית בישראל עוקבת ולרוב מאמצת את המדיניות האירופאית, גם מפעלי פלסטיק שלא מייצאים לאירופה, עלולים להיות מושפעים בהמשך.

כאמור בימים אלה נכנסת לתוקף חקיקה שאוסרת על שימוש במיקרופלסטיק במוצרים בהם החלקיקים עלולים להשתחרר לסביבה בקלות, למשל: נצנצים, משטחי ספורט מפלסטיק, מוצרי קוסמטיקה שמכילים חלקיקי פלסטיק (microbeads). האיסור ייכנס לתוקף באופן מיידעי עבור נצנצים למשל, ויתרחב בהדרגה למוצרים נוספים לאחר שיינתן ליצרנים זמן להיערך לשינוי. האיסור הזה מגיע דרך חקיקת השימוש בכימיקלים – REACH.

לפי האיחוד, כ 42,000 טון של מיקרופלסטיק משתחררים לסביבה מדי שנה, מהמוצרים מהסוג בהם עוסקת החקיקה (מוצרים בהם מיקרופלסטיק משמש כחומר גלם באופן מכוון). כמות זו תחסך לאחר יישום כל שלבי החקיקה.

במקביל, בשבוע שעבר האיחוד האירופי פרסם טיוטת חקיקה חדשה שהוא מעוניין לאמץ, שמבקשת לצמצם זליגה מקרית ולא מכוונת של מיקרופלסטיק מהתעשייה, על ידי הגברת מודעות, הקמת מרשם ציבורי למפעלים ומשנעים של מיקרופלסטיק, וגיבוש ויישום של מתודולוגיה אחידה עם שיטות טיפול מומלצות למניעת זליגה לא מכוונת של מיקרופלסטיק לסביבה.

לפי האיחוד, בין 52 ל -184 אלף טונות של חלקיקי מיקרופלסטיק זולגים בלי כוונה לסביבה מדי שנה מהתעשייה באירופה. הכללים המוצעים עתידים להפחית את זליגתם בשיעור של עד 74%.

קישורים למסמכי החקיקה החדשים מופיעים בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. עלייה בכמות הפסולת בחופים ובקרקעית הים, 5.9.2023
2. 90% מהפסולת בים היא פלסטיק, 20.11.2022
3. 3 מדינות אחראיות ל- 57% מהפלסטיק בים התיכון, 7.3.2021
4. מכולות עם מוצרי פלסטיק התפזרו בחופי אשקלון, 2.1.2023
5. 10.6 מיליון שקל לניקוי החופים, 20.07.2020

מה זה מיקרופלסטיק?

לפי ההגדרה של האיחוד האירופאי, מיקרופלסטיק הם חלקיקי הפולימר הסינתטי שגודלם פחות מחמישה מילימטרים, והם אורגניים, בלתי מסיסים ועמידים בפני התפרקות. אלה החלקיקים שעליהם תחול החקיקה החדשה.

איסור על הוספת מיקרופלסטיק למוצרים

כאמור, בימים אלה נכנסה לתוקף חקיקה חדשה של האיחוד האירופי, במסגרת מנגנון ניהול הכימיקלים האירופאי – REACH. החקיקה החדשה אוסרת על הכנסת חלקיקי מיקרופלסטיק למוצרים שונים. בהדרגה ייאסר שילובו במוצרים כגון: משטחי ספורט, מוצרי קוסמטיקה כמו פילינג, במרככי כביסה, בדשנים, במוצרים להגנת הצומח, בצעצועים, בתרופות ומכשור רפואי ובמוצרים נוספים.

לפי האיחוד, כ 42,000 טון של מיקרופלסטיק משתחררים לסביבה מדי שנה, מהמוצרים מהסוג בהם עוסקת החקיקה. כמות זו תחסך לאחר יישום כל שלבי החקיקה.

הגבלת זליגת המיקרופלסטיק לסביבה

כאמור, בטיוטת כללים נוספת שפורסמה בשבוע שעבר מוצע להגביל את הזליגה הלא מכוונת של מיקרופלסטיק בתהליכי שינוע וייצור. מוצע להשיג את היעד באמצעות צעדים מגוונים, ביניהם:

• הקמת מרשם ציבורי (public register) שבו יהיו רשום כל מי שעוסק (Economic operators) או משנע (Carrier) מיקרופלסטיק
• העוסקים במיקרופלסטיק יחויבו בדברים הבאים, בין היתר:
  • גיבוש תוכנית ניהול סיכונים עבור כל מתקן שבו עוסקים במיקרופלסטיק
  • יישום תוכנית ניהול הסיכונים
  • דיווח על תוכנית ניהול הסיכונים לרשויות הרלוונטיות
  • רשויות האיחוד האירופי יכולות לבקש מהעוסק במיקרופלסטיק לשנות חלקים בתוכנית ניהול הסיכונים שלו ולקבוע לוחות זמנים ליישום
• משנעי מיקרופלסטיק יחויבו בדברים הבאים, בין היתר:
  • במהלך הטעינה והפריקה ואחריהן, יש לוודא שהמיקרופלסטיק לא נמצא בחלקו החיצוני של הציוד המובל
  • מניעת זליגת מיקרופלסטיק בזמן השינוע, למשל על ידי התאמה טכנית של

אמצעי ההובלה והמכולות, ובמידת הצורך הוספת איטום וכיסויי הגנה

• יש לבצע ניקוי קבוע של חלקיקי מיקרופלסטיק שנפלו מהאריזות שבתוך רכב ההובלה, וכן ניקוי של המכלים ושל תאי ההעמסה
• תיקון אריזות פגומות
• החזקת כלי עבודה וניקוי זמינים

• חלק מהדרישות מהעוסקים ומהמשנעים כאחד:
  • לוודא שאנשי הצוות עברו הכשרות רלוונטיות ושהם בעלי מודעות ויכולת ליישם את הרגולציה
  • לתעד ולדווח על הכמות השנתית של מיקרופלסטיק שטופלה/שונעה וכמות המיקרופלסטיק שאבדה/זלגה

השפעת הרגולציה על עסקים בישראל

בישראל יש תעשיית פלסטיק ענפה. יצואנים של מוצרים שמכילים מיקרופלסטיק והשימוש בהם יאסר, צריכים להערך לירידה בביקושים מאירופה, ומציאת תחליפים. ייתכן שיצואני פלסטיק ישראלים יידרשו בהמשך להוכיח שהם עומדים ברגולציה דומה כדי שיוכלו למכור מוצרים שונים בשוק האירופי.

בנוסף לכך, מדינת ישראל והמשרד להגנת הסביבה בפרט מאמצים רגולציות רבות של האיחוד האירופי. ייתכן שבשלב מסוים גם הרגולציות שפורטו לעיל, הנוגעות להגבלת מיקרופלסטיק, יאומצו על ידי המשרד להגנת הסביבה.

הרגולציה חלה גם על מי שלוקח חלק בשינוע קרקעי (לא הטסה) של מיקרופלסטיק באירופה, גם אם מדובר בעסקים שלא רשומים באירופה.

---

מסמכים רלוונטיים: