רמות חריגות של כספית בדגים במפרץ חיפה
דוח זיהום ים מטעם מכון חיא"ל מצביע על ריכוזי כספית וקדמיום חריגים בחלקו הצפוני של מפרץ חיפה, גם בדגי מאכל. הדוח מראה גם כי חלה עלייה בהתחממות המים, במפלס הים וברמת החומציות שלו – כולן תופעות של שינויי אקלים
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 05/2/2024

ריכוזי כספית גבוהים מהרמה המותרת למאכל נמצאו בדגי מאכל בצפון מפרץ חיפה, ככל הנראה מדליפת מי תהום מזוהמים בכספית ממתחם המפעל הסגור 'תעשיות אלקטרוכימיות'. כך עולה מדוח הניטור השנתי לזיהום בים התיכון לשנת 2022 של המכון לחקר הימים והאגמים. כותבי הדוח ממליצים לאסור מאכלים הכוללים סוגי דגים מסוימים מהאזור. כמו כן, הזיהום בכספית וקדמיום בחלקו הצפוני של מפרץ חיפה ממשיך ומראה מגמת עלייה מדאיגה.

למרות זאת, המשרד להגנת הסביבה מציין כי במרבית המדדים של זיהום הים התיכון אין שינוי ביחס לשנות הניטור הקודמות, כלומר עדיין נשמרת מגמת השיפור שהחלה מתחילת המאה הנוכחית.

גם בחלק מהנחלים נמצאו ריכוזים חריגים של מתכות וחומרי הזנה, הנובעים משילוב של זיהום היסטורי, ובעיקר מהזרמה של עודפי קולחים באיכות ירודה ממכוני טיהור שפכים ומהזרמות לא חוקיות של ביוב לחלק מנחלי החוף, המוגדרים במצב זיהום בינוני, כך לפי המשרד להגנת הסביבה.

הדוח כולל פרק נפרד המוקדש לאקלים, ובמסגרתו מוצגים ממצאים הקשורים להתחממות הים, עליית המפלס ועליית רמת החומציות. כל אלה המשיכו לעלות גם בשנת 2022.

כמו כן, הדוח מצביע על המשך הזרמת ביוב גולמי לים מרצועת עזה, תופעה שדווח עליה גם בדוח הקודם מ-2017. נוכחות הביוב מגיעה עד חופיה הדרומיים של ישראל ואף אל מתקן ההתפלה באשקלון. מאז תחילת המלחמה מבוצע מעקב לווייני על הזרמת הביוב מעזה, שהניסיון מראה שגדלה בזמן מתיחות ביטחונית.

קישור לדוח המלא מופיע בתחתית הכתבה.


כתבות רלוונטיות:

  1. דוח ניטור הים התיכון: ירידה במזהמים המוזרמים ממפעלים, 20.2.2019
  2. 55 מיליון ₪ יושקעו בניטור הים התיכון, 25.12.2018
  3. אירופה נוקטת צעדים למניעת זיהום מיקרופלסטיק, 25.10.2023
  4. ישראל, יוון וקפריסין חתמו על הסכם תגובה לאירועי זיהום ים, 13.05.2018
  5. העליון: אין התיישנות על עבירת זיהום מים, 17.10.2023
  6. למידע נוסף על זיהום ים | infospot

ריכוזי כספית וקדמיום בדגים ובקרקעית הים במפרץ חיפה

תוכנית הניטור של הים התיכון פועלת במימון המשרד להגנ"ס משנת 1978 ומבוצעת על ידי החברה לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל), בהתאם למחויבותה של ישראל לאמנת ברצלונה. הניטור נועד לקבל הערכת מצב של הסביבה הימית ויצירת בסיס מדעי ארוך טווח לקבלת החלטות בנוגע להגנה על הסביבה הימית, כולל אכיפה, שמירה על המערכת האקולוגית וניהול הסביבה הימית.

לפי הדוח, ריכוזי הכספית הגבוהים בקרקעית הים במפרץ חיפה נובעים משפך נחל הקישון וממפעל "תעשיות אלקטרוכימיות" שנסגר ב-2004. מאז שנות ה-80' חלה הפחתה של פי 3 בריכוזי הכספית, והחל משנת 2012 יש התייצבות של רמת זיהום בינונית של כספית, שנמשכת גם במדידות של 2022.

בשנים 2016-2015 נמצאו בחוף, מול מקום פעילותו של מפעל "תעשיות אלקטרוכימיות", ריכוזי כספית חריגים בדיגומי מי תהום רדודים, פי 13-28 מתקן מי השתייה שעומד על 1 מיקרוגרם לליטר. אך לפי מדידות שהחלו בשנת 2020 ובוצעו עד פברואר 2022, חל שיפור משמעותי בריכוז הכספית באותם מי תהום רדודים, והם ירדו מתחת לתקן מי השתייה.

ריכוזי כספית וקדמיום נמצאים גם בקרקעית נחל הקישון שבדרום מפרץ חיפה, המהווה מקור זיהום נוסף בעקבות הזרמות ממפעלים לקישון. משנת 2000 חלה הפחתה משמעותית בהזרמות קדמיום לקישון ובהתאם לכך חלה ירידה בריכוז הקדמיום בקרקעית הנחל. אך בשנים 2012 עד 2022 חלה עלייה בריכוזי הקדמיום והכספית באזור. כותבי הדוח מעריכים כי זו נובעת מעבודות בניית הנמל החדש.

לצד דיגום מי הים ושפכי הנחלים נדגמו ב-2022 גם בעלי חיים ימיים, כולל דגים, חלזונות, חסרי חוליות ועוד. בדגים מצפון מפרץ חיפה נמצאו ריכוזי כספית גבוהים משמעותית מאשר הריכוזים של אותם מינים מאזורים אחרים לאורך החוף. במפרץ חיפה נדגמו 44 דגים ממספר מינים, מתוכם ב-14 דגים נמדדו חריגות של ריכוזי כספית מהתקן המותר למאכל של שירות המזון הארצי במשרד הבריאות. עיקר החריגות נמצאו בדגים מהסוגים הבאים: Sargocentrum rubrum, Pomadasys incises, Sillago suezensis.

עקב הריכוזים הגבוהים כותבי הדוח המליצו לאסור שיווק של דגים ממינים מסוימים, ואף לבצע סקר רחב של תכולת הכספית בכל המינים המסחריים מאזור מפרץ חיפה, כולל באזור מדף היבשת. כותבי הדוח סבוקים שבדגים במשקל גדול יותר מאלה שנדגמו בניטור לשנת 2022, תמצא חריגה גדולה יותר של ריכוזי כספית, בשל תהליכי ביואקומולציה.

בנוסף, כותבי הדוח ממליצים למשרד הבריאות לפרסם המלצות תזונתיות לכמות מירבית מומלצת של צריכת דגים לפי אוכלוסיות (הריון, ילדים וכו') ולפי סוגי הדגים, בהקשר של כספית, כמקובל בארה"ב.

גם בשנים קודמות, היו תקופות שנמצאו חריגות כספית בדגים בצפון מפרץ חיפה והומלץ על הפסקת השיווק שלהם.

מתכות ומזהמים אורגניים

עוד לפי הדוח, ברוב המקרים שנמדדו ב-2022 היו הריכוזים המומסים במים של המתכות הכבדות קטנים מסף הגילוי.

כל ריכוזי המיקרו מזהמים האורגניים הנדיפים למחצה (PAH) במים נמצאו קטנים מערכים שבהם צפויה פגיעה בלתי קבילה באוכלוסיית החי הימי. עם זאת, במספר אתרים (נמל חיפה, אשדוד, קצא"א, מרינות ת"א/הרצלייה/אשדוד ) נמצאו סימנים של מזהמים שונים מעל סף הגילוי שככל הנראה קשורים לזיהומי שמן/שריפת דלקים.

בשנת 2022 רמת זיהום גבוהה של כספית נמצאה בנמל חיפה, של ארסן בסדימנטים במרינה ת"א ונמל היובל, ושל כסף מול אתר קציני ים עכו. רמות זיהום בינוניות של מספר מתכות כבדות נמצאו בנמלי חיפה ואשדוד, ובמספר מרינות.

זיהום בנחלי החוף

כחלק מהדיגומים בשנת 2022 נבדקו גם שפכי נחלי החוף מזוהמים בנוטריינטים. בין הממצאים:

  • מגמת עליה בריכוזי הניטראט בסוף החורף בנחלים ירקון, תנינים ונעמן ובמידה פחותה גם בשפך נחל אלכסנדר.
  • עליה בריכוזי אמוניום בסוף החורף בנחלים אלכסנדר וקישון, כנראה מהגברת הזרמות קולחים/ביוב. ייתכן שהעליה בקישון קשורה גם לשינויים הידרולוגיים כתוצאה מבניית נמל המפרץ. בהתאם נצפית בנחל אלכסנדר גם עליה קטנה יותר של ריכוזי הפוספט.
  • ריכוזי הכלורופיל בחלק גדול מהנחלים, כולל אלכסנדר, שורק וקישון, הראו רמת זיהום בינונית עד גבוהה.
  • ריכוזי הכלורופיל במפרץ חיפה גבוהים מהערכים לאורך החוף וקשורים בעיקר להזרמות נוטריינטים משפכי נחלי הקישון והנעמן, לזמן השהות ומידת השיכוב של המים .

שינויי אקלים: הים התחמם והמפלס עלה

פרק אחר בדוח מתייחס לשינויי אקלים ולהשפעותיהם על הים מבחינת התחממות המים, עליית המפלס ועליית רמת החומציות.

לפי הדוח, נמשכת מגמת התחממות השכבה העליונה של מי הים התיכון בכ-0.13 מעלות צלזיוס לשנה, כתוצאה מההתחממות הגלובלית. קצב זה מהיר משמעותית מהקצב בתחזית ארגון האקלים העולמי (0.055 מעלות לשנה) בשל היות הים התיכון גוף מים קטן בהשוואה לאוקיאנוסים.

כך גם עליית מפלס הים נמשכת. בין השנים 1992 ל-2022 נמדדה עליית מפלס של כ-13.8 ס"מ, בקצב ממוצע של כ-4.6 מ"מ בשנה. קצב זה מהיר מהקצב העולמי שפורסם על ידי ה-IPPC, העומד על 3.69 מ"מ בשנה. לפי המשרד להגנת הסביבה, עליית המפלס העולמית נגרמת בשל התחממות מי הים והמסת הקרחונים, מה שמשפיע גם על הים התיכון.

כמו כן, נמשכת מגמת החמצת מי הים בקצב איטי, של 0.003- יחידות PH בשנה. החמצה זו מתרחשת בשל עליית חלקו של הפחמן הדו חמצני באוויר, החודר למערכת הימית. החמצת הים משפיעה על שלל תהליכים ביולוגיים בים, ובמיוחד על בניית שלד סידני של יצורים ימיים דוגמת אלמוגים וצדפות.

---

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה