המשרד להגנת הסביבה פרסם מחקר של 'המכון לחקר ימים ואגמים לישראל' על עליית ריכוזי כספית [Hg] בדגים באזור עכו.

על פי המחקר, במסגרת תכנית הניטור המבוצעת בים התיכון, משנת 2004 נרשמה עלייה של ריכוזי הכספית במספר דגי מאכל ומיני ביוטה שונים בצפון מפרץ חיפה באזור עכו. לכן מטרת המחקר הייתה למצוא את הסיבה לעלייה בכספית. האם החפירות בנמל חיפה וסביבתו ואירועי הרחפה אחרים במפרץ גורמים לשחרור כספית למימי המפרץ? ומהי הזמינות הביולוגית של הכספית המגיעה למפרץ?

דליפת מי תהום מזוהמים בכספית

הנחת העבודה הייתה שמקור משמעותי של כספית למי המפרץ הינו הרחפת סדימנטים מזוהמים בכספית משפכי תעשיה שזרמו לים בעבר והצטברו בהם. בעקבות הממצאים הראשוניים התברר שמי התהום הרדודים מתחת למפעל 'תעשיות אלקטרוכימיות' לשעבר, באזור עכו, מזוהמים בכספית, ולכן סביר להניח שדליפת מי תהום מזוהמים ממקור זה הם הגורם העיקרי לעליה בריכוזי כספית בדגי המפרץ.

בעקבות ממצאים אלה, המחקר שינה את המיקוד שלו לחקור מיני ביוטה במפרץ במקום בסדימנטים כדי לבחון את תפוצת הכספית בדגים במרחב המפרץ ומחוצה לו. הממצאים הראשוניים הראו כי ריכוזי כספית במיני ביוטה שונים ובסדימנטים גבוהים בצפון המפרץ מאשר בחלקו הדרומי, ולכן הוסק שהרחפת סדימנטים מזוהמים בנמל חיפה ובמוצא הקישון אינם המקור העיקרי להעשרת כספית בדגי מפרץ חיפה.

הממצאים והמסקנות

במהלך המחקר בוצעו כ-14 דיגומים של מי ים, מי תהום, סדימנטים, חול ומיני ביוטה שונים, מתחנות שונות במפרץ חיפה, באזור עכו ובתחנות בקרה.

התצפיות העיקריות במחקר:

1. נוכחות כספית במי התהום של חוף 'תעשיות אלקטרוכימיות' בריכוזים גבוהים באופן חריג, במי התהום בחופי עכו ובמי הים הרדודים באזור, ונוכחות כספית בפאזה המומסת של מי התהום (בריכוזים של 18-72 ננוגרם לליטר).
2. בכל מיני הביוטה שנבדקו (פלנקטון, מקרו אצות, רכיכות, ספוגים) ריכוזי כספית ומתיל כספית היו גבוהים יותר בפרטים שנדגמו בתחנות שבי ציון ועכו, לעומת פרטים מתחנות דרום המפרץ (דדו, תל שקמונה).
3. מתאם חיובי נמצא בין ריכוזי כספית בפלנקטון הגדול מ-200 מיקרון (פרקציית הזואופלנקטון) לבין ריכוזיה בפלנקטון הגדול מ-65 מיקרון (פרקציית הפיטופלנקטון).
4. מתאם איכותי נצפה בין ריכוזי מתיל כספית במיני הביוטה שנבדקו בעיקר מסנני מים הניזונים מפלנקטון, לבין ריכוזי כספית בפלנקטון, עם הבדל ברור בין תחנות הדיגום, כאשר הריכוזים הגבוהים הופיעו בצפון המפרץ

כל זה הוביל למסקנות הבאות:

• באזור 'תעשיות אלקטרוכימיות', מי תהום המועשרים בכספית, זורמים לים באופן מוגבר מ-2004 ומעשירים את מי הים בכספית.
• הכספית חודרת לפלנקטון ואולי נספחת גם לחלקיקים אחרים המרחפים במים
• זהו מסלול חדירה משמעותי של כספית למארג המזון במפרץ חיפה.
• הכספית מוסעת עם הפלנקטון והחלקיקים באמצעות הזרם צפונה לפחות עד שבי ציון המרוחקת מעכו כ-7 ק"מ.

המשך המחקר על ריכוז הכספית במפרץ חיפה

במחקר מציינים, כי יש להמשיך לחקור ולהתמקד בהערכה כמותית של שטף דליפת הכספית ממי התהום אל הים ובקביעת ריכוז כספית כללית ומתיל כספית במי הים, בחומר מרחף ובפלנקטון ממפרץ חיפה ומחוצה לו, על בסיס עונתי. חשוב גם לאמוד את תחום ההשפעה המרחבי של מקור הזיהום לברר מהו הגבול הצפוני לנוכחות מוגברת של כספית בביוטה. ניתוח הרכב איזוטופים יציבים של כספית במרכיבי סביבה מהמקור המשוער ומרכיבי המטרה המושפעים מהמקור (מי תהום, סדימנט, ביוטה) יוכל לאשש את מסקנות המחקר.

---------

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. מה הקשר? גז טבעי ומי ים מזוהמים בכספית פי 620 מהתקן המותר, 2.07.2015
2. הזיהום מאתר תע"ש אפולוניה ממשיך להתפשט בחופי הרצליה, 18.07.2017
3. צפויות תקנות חדשות לקביעת רדיוס מגן על קידוחי מים, 18.03.2015
4. מידע נוסף על קרקעות מזוהמות | infospot

-----------

מסמכים רלוונטיים:

מחקר - עליית ריכוזי כספית בדגים מצפון מפרץ חיפה, המשרד להגנ"ס [pdf]

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: