למגמת ההתחממות המאפיינת את האקלים הישראלי בעשורים האחרונים, עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה הישראלית ועל פריון העבודה במשק בכלל ובתעשייה בפרט. כך עולה מדוח חדש שפרסם משרד הכלכלה המנתח לראשונה בישראל את השפעת עומסי החום על תנאי ההעסקה, הבטיחות התעסוקתית ופריון העבודה בענף התעשייה. לצד אלה הדוח מציג גם תוכנית פעולה להתמודדות עם האתגר.

לפי הדוח, ההשפעה של עומסי החום ששכיחותם הולכת וגוברת באה לידי ביטוי בכמה אופנים:

• פגיעה בפריון הכלכלי ובתוצר: הפריון בתעשייה הישראלית נמוך כיום בכ-23% בהשוואה למדינות ה-OECD ובלי התערבות ממשלתית, עומסי החום צפויים להעמיק פער זה. הפחתה בשיעור של כ-1% בלבד בשעות העבודה בתעשייה בגלל תנאי חום, צפויה לגרום להפסד כלכלי של כ-720 מיליון $ בשנה מתמ"ג המדינה.
• החמרת רמת הסיכון הבטיחותי והבריאותי: עבודה בעומסי חום מגבירה את הסיכון לתאונות עבודה ומחלות מקצוע. לפי נתונים המוצגים בדוח, גל חום מעלה את ההסתברות לתאונת עבודה בשיעור של 17.4%.
• פגיעה ברציפות התפקודית ונזק למפעלים: ממחקר ישראלי עולה שבחודשי הקיץ נרשמות הפסקות עבודה בגלל עליית טמפרטורה לרמות מסוכנות (יותר מ-45 מעלות צלזיוס) ברצפות הייצור. הפסקות לא מתוכננות אלה גורמות לנזקים כלכליים ניכרים.
• קושי לגייס כוח אדם: התעשייה הישראלית מתמודדת ממילא עם מחסור אקוטי בעובדים. השחיקה הנובעת מעומסי החום מגבירה את הרתיעה מעבודה פיזית, וכיום עובדים מיומנים דורשים סביבת עבודה ממוזגת או מותאמת אקלימית כתנאי בסיסי להעסקתם.
• פער באסדרה: בעוד מדינות רבות בעולם המערבי מקדמות רגולציה המותאמת לשינויי האקלים, בישראל טרם נקבעה חקיקה מחייבת בתחום הגבלת עבודה בשל טמפרטורות גבוהות.

לצד זה הדוח מציג גם שורה של המלצות שיסייעו למשק לשמור על התחרותיות ולהגן על בריאות העובדים בצל גלי החום ההולכים ומתגברים בגלל שינוי האקלים. בין ההמלצות:

• תמרוץ ממשלתי והשקעה בטכנולוגיות התאמה אקלימיות לשיפור פריון העבודה.
• הקמת ועדה בין-משרדית שתגבש מדיניות כוללת להתאמת שוק העבודה לאתגרי האקלים.
• הטמעת תשתיות ודרישות תכנון למיתון עומסי חום בתכנון של אזורי תעשייה חדשים.
• פיתוח גוף ידע מבוסס נתונים שוטפים ואיסוף נתונים בשיתוף הלמ"ס כדי לכמת במדויק את מידת הפגיעה של עומסי החום בתעשייה.
• אבחון של מפעלים, העלאת המודעות, הדרכת מנהלי ייצור ובטיחות והטמעת תוכניות התמודדות ברצפות הייצור.

קישור לדוח המלא מובא בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. תוכנית לאיפוס פליטות במשרדי ממשלה, 22.3.2026
2. מגבשים תקנות לעבודה בטוחה בתנאי עומס חום, 8.12.2025
3. משרדי הממשלה לא הגישו תוכנית היערכות לשינוי אקלים, 20.1.2026
4. השירות המטאורולוגי: מגמת ההתחממות תחמיר, 24.7.2025
5. למידע נוסף על שינוי אקלים, infospot

ישראל נמצאת באזור רגיש לשינוי האקלים העולמי

בדוח של משרד הכלכלה מזכירים כי ישראל נמצאת באזור גיאוגרפי שהוא מוקד לשינוי האקלים העולמי (Hotspot) ושמאז 1950 הטמפרטורות הממוצעות עלו בשיעור גבוה בהרבה מהממוצע העולמי ופי 3 בשלושת העשורים האחרונים.

כמו כן הייתה בשני העשורים האחרונים עלייה מובהקת בשכיחותם של גלי החום שפקדו את ישראל והשעות החמות ביום הן באמצע יום העבודה ומשפיעות על יכולות הביצוע של עובדים החשופים לתנאי מזג האוויר.

גם לפי דוח של השירות המטאורולוגי שדיווחנו עליו לפני כמה חודשים, השפעות שינוי האקלים כבר ניכרות בישראל והן צפויות להחמיר בעשורים הבאים, הן מבחינת עליית טמפרטורה והן מבחינת כמות ועוצמת המשקעים. הדוח צופה התחממות של כ-3.5 מעלות צלזיוס עד שנת 2100 באזורים מסוימים במדינה.

פריון העבודה בישראל נמוך ב-23% בהשוואה ל-OECD

לפי הדוח של משרד הכלכלה, הפריון לשעת עבודה בתעשייה בישראל נמוך בשיעור של 23% מהפריון במדינות ה-OECD. פערי הפריון שוחקים את יכולת התחרות של התעשייה הישראלית בעולם והפער משמעותי במיוחד בתעשיות קטנות ובינוניות.

עד כה סברו שהפער בפריון נובע מההבדלים באימוץ טכנולוגיות ופערים בין הכשרת העובדים לתחומי עיסוקם בישראל בהשוואה ל-OECD. ואולם מחקר וסקירה מדעית של משרד הכלכלה חושפים שהפער בפריון בין ישראל ל-OECD מושפע גם ממרכיבים סביבתיים והוא צפוי רק לגדול אם הממשלה לא תתערב.

אף שאין נתונים מישראל על השפעת עומסי חום על פריון העבודה, הדוח מציג נתונים מדרום אירופה (אזור בעל אקלים דומה) המצביעים כי בשנים 2016–2019 הייתה ירידה בשיעור של 6%–3 בשעות העבודה בענפי חוץ, ירידה בביקוש ובהיצע לעבודה במקצועות חשופים לחום ופגיעה בתמ"ג.

עוד נמצא שבדרום אירופה עומסי חום השוררים במבנים לא ממוזגים ולא מאווררים, תנאים הדומים לאלה במבני תעשייה בישראל, גורמים לירידה ממוצעת בשיעור של 15% בתפוקת העובד. בתנאי חוץ החשופים לקרינה ישירה התפוקה יורדת בשיעור של 50%. כמו כן, עובדים במדינות OECD דיווחו כי הם נעדרים יותר מהעבודה במהלך עומסי חום.

בגלל עומסי חום: ירידה בתמ"ג, הפסדים של מיליארדים

מהדוח עולה עוד כי לפי תחזיות כלכליות, הירידה העולמית בתפוקת העובדים הנובעת מעליית הטמפרטורה צפויה לגרום בעשורים הקרובים לירידה בשיעור של עד כ-20% בתמ"ג העולמי.

בישראל, המתחממת בקצב גבוה יותר, המשמעות היא שהירידה בתמ"ג צפויה להיות גדולה יותר וההפסדים למשק הישראלי עלולים להגיע לעשרות מיליארדי $.

לפי ההערכות, עד 2030 יאבדו בישראל כ-2.5% משעות העבודה בענף הבנייה והחקלאות וכ-1% משעות העבודה בתעשייה. הפחתה של כ-1% בשעות העבודה בתעשייה עשויה להוביל להפחתה של כ-0.12% בתמ"ג.

לפיכך, בהנחה שהתמ"ג של ישראל בשנת 2030 צפוי להיות בסביבות 600 מיליארד $, הפחתה של 0.12% בתמ"ג תתורגם להפסד של כ-720 מיליון $ בשנה רק בענף התעשייה.

מחקר: עלייה בתאונות עבודה, יותר הפסקות בעבודה וסירוב לעבוד בתנאי חום

במסגרת הדוח וכדי לקדם מדיניות המבוססת על נתונים מקומיים, נערך מחקר חלוץ (פיילוט) שבחן כיצד מנהלי בטיחות וייצור תופסים את השפעות עומסי החום על העבודה, אילו אמצעים הם נוקטים, אילו מתחים נוצרים בעבודתם השוטפת בתנאים אלה ומהן ציפיותיהם מהמדיניות הציבורית בנושא. המחקר נערך במפעלים המעסיקים מאות עובדים הממוקמים באזורים החשופים במיוחד לחום.

המנהלים שהשתתפו במחקר דיווחו על עלייה ניכרת בתאונות עבודה ובאירועי סיכוני בטיחות (כמעט נפגע) במהלך תקופת הקיץ.

עוד דיווחו המנהלים על הפסקות בלתי מתוכננות בפעילות הייצור במפעלים שבהם יש ברצפות הייצור מקור חום תעשייתי שבשילוב עומס החום הסביבתי גרם לעליית טמפרטורה לרמות מסוכנות של יותר מ-45 מעלות צלזיוס המחייבות לעצור את העבודה. עצירות העבודה גרמו לנזקים כלכליים ניכרים למפעלים.

המנהלים שרואיינו במסגרת המחקר דיווחו שעובדים, ובייחוד עובדים מבוגרים הפגיעים יותר לחום, מתלוננים על תנאי החום. כמו כן עובדים בעלי כוח מיקוח כמו הנדסאים, מהנדסים ועובדים בעלי מיומנויות מקצועיות שיש בהן מחסור במשק, דורשים מיזוג כחלק מתנאי העבודה.

באירופה: גיבוש תוכניות היערכות לשינוי אקלים ולעומסי חום בשוק העבודה

בדוח מציינים כי מדינות מערביות המתאפיינות באקלים ים תיכוני הדומה לזה בישראל כבר גיבשו תוכניות היערכות לשינוי אקלים, ובפרט היערכות לעומסי חום בשוק העבודה, בתעשייה ובמקצועות החשופים לחום. מטרת התוכניות האלה היא ליצור איזון בין שמירה על הפריון הכלכלי לבין ההגנה על בטיחות ובריאות העובדים. צעדי המדיניות המקובלים להיערכות לעומסי חום כוללים:

• העלאת מודעות והדרכת גורמי מקצוע בנושא סיכוני עומסי החום בעבודה.
• פיתוח מערכות להערכה ולניהול סיכונים במקומות העבודה בעת עומסי חום.
• ניטור סביבת העבודה של העובדים באמצעות מדד עומס חום.
• אקלום עובדים חדשים לתנאי העבודה החמים.
• התאמת מדיניות העבודה בחום אל סקטורים תעסוקתיים שונים.
• אסדרה של ערכי סף אקלימיים לניהול העבודה בעומסי חום והגדרת תנאים שבהם יש להפסיק את העבודה לחלוטין.

המלצות מדיניות: גוף ידע ממשלתי, סקר נרחב, הטמעת עקרונות תכנון, ועוד

הדוח ממליץ על כמה צעדי מדיניות להתמודדות עם הסוגייה והתאמת שוק העבודה לשינוי האקלים:

• פיתוח גוף ידע ממשלתי הבוחן ומודד את השפעת עומסי החום על פריון העבודה בישראל כדי לקבוע מדיניות מבוססת נתונים שתקדם את הפריון בתעשייה באקלים מתחמם.
• עריכת סקר נרחב הבוחן את השפעת עומסי חום על הפריון בתעשייה ועל עובדי התעשייה.
• איסוף נתונים על השפעת עומסי חום על הפריון בשיתוף פעולה עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), משרד העבודה וגופי מחקר חוץ-ממשלתיים.
• אבחון ושיפור פריון העבודה בעומסי חום באמצעות כלי הסיוע לייצור מתקדם של משרד הכלכלה.
• הטמעת עקרונות תכנון למיתון עומסי חום בסביבת העבודה בתעשייה, באזורי תעשייה חדשים או הקמת מפעליםל חדשים.
• פיתוח והפצת ידע על השפעות שינוי אקלים על העבודה, בדגש על השפעות עומסי חום על פריון העבודה באמצעות מרכזי הידע של מינהל תעשיות והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ובשיתוף פעולה עם ארגוני מעסיקים ועובדים.
• תמרוץ תוכניות היערכות לעומסי חום ולסיכוני אקלים תחת מנגנוני העלאת הפריון באמצעות רשות ההשקעות כמקובל בכמה מדינות ב-OECD.
• הטמעת העשייה הממשלתית בתחום השפעות עומסי חום על פריון כלכלי, בטיחות העובדים בריאות ותחלואה באמצעות שיתוף פעולה בין-משרדי. לשם כך הדוח ממליץ להקים ועדה בין-משרדית משותפת.

---                                                                  

מסמכים רלוונטיים: