דוח חדש של השירות המטאורולוגי שפורסם לאחרונה מאמת את השפעות שינוי האקלים בעשורים האחרונים בישראל, וצופה כי הן יחמירו בעשורים הבאים, הן מבחינת עליית טמפרטורה והן מבחינת כמות ועוצמת המשקעים. הדוח צופה התחממות של כ-3.5 מעלות צלזיוס עד שנת 2100 באזורים מסוימים במדינה.

הדוח מציג ניתוח שנעשה לראשונה באמצעות מודלים ברזולציה גבוהה של זמן ומרחב. בשירות המטאורולוגי מסבירים שמידע זה חיוני לתכנון תשתיות, מערכות ניקוז וניהול סיכוני שיטפונות והצפות שאיתן ישראל מתמודדת יותר ויותר, לא רק בגלל שינויי האקלים אלא גם בגלל השינויים המהירים בשימושי הקרקע.

בתוך כך, המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה דוח המציג תמונת מצב עדכנית של סטטוס תוכניות ההיערכות לשינוי האקלים ברשויות המקומיות, שלפיו 40% מהרשויות המקומיות כבר הכינו או נמצאות בשלבי הכנה של תוכנית להיערכות לשינוי אקלים. 60% מהרשויות טרם עשו זאת.

עוד עולה מהדוח כי מקום המגורים של כ-74% מהאוכלוסייה בישראל פגיע במיוחד לשינוי האקלים, ובמיוחד לשיטפונות (בגלל מיעוט שטחים ירוקים ומרחבי חלחול) ולאירועי חום קיצוני בגלל תופעת אי החום העירוני. זאת כנראה הסיבה שרבות מתוכניות היערכות לשינוי אקלים של הרשויות המקומיות מתמקדות בהתחממות והיערכות לאירועי חום קיצוני.

נוסף על הצגת הסכנות האורבות לרשויות המקומיות בישראל בגלל שינויי האקלים, הדוח מציג גם נתונים לגבי התקציבים שהושקעו בתוכניות (13 מיליון ₪ עד כה), כמה רשויות הגישו עד כה תוכניות (102), התפלגות של הרשויות לפי סוג האוכלוסייה (ערבית, כללית, חרדית) ולפי הדירוג החברתי-כלכלי שלה, ועוד.

הדוח מדגיש עוד שחלק חשוב מהיערכותה של ישראל לשינוי אקלים היא השלמת חקיקת חוק האקלים הקובע כי בשנת 2031 יושלמו תוכניות היערכות בכל הרשויות המקומיות.

קישור לדוח השירות המטאורולוגי ולדוח של המשרד להגנ"ס בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. נתוני טמפ' של 73 שנים בישראל מראים: שינוי האקלים כבר כאן, 09.12.2024
2. קיץ 2023: החם ביותר מאז תחילת המדידות, 9.9.2024
3. עד שנת 2100: התחממות של כ-4 מעלות צלסיוס, 19.8.2020
4. שליש מהרשויות המקומיות בישראל נערכות לשינוי האקלים, 31.08.2023
5. אנרגיה מקיימת ברשויות המקומיות: מענקים, סיוע לגיבוש תוכנית פעולה, ומדד ההתייעלות בצריכת החשמל, 13.05.2025
6. למידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

דוח השירות המטאורולוגי: חם יותר, יבש יותר

כאמור, השירות המטאורולוגי פרסם דוח שמנתח את שינוי האקלים בישראל באמצעות שני מודלים אקלימיים ומציג לראשונה בישראל משתנים מטאורולוגיים עיקריים ברזולוציה מרחבית של 2.5 ק"מ וברזולוציה תקופתית, שעתית ודקתית (עבור משקעים).

כמו כן מציג הדוח לראשונה תחזיות לעוצמות גשם לפרקי זמן קצרים על בסיס סימולציה פיזיקלית ברזולוציה גבוהה. הדוח מאפשר לראשונה לשחזר בצורה טובה את האקלים בישראל בעשורים שחלפו (1980-2023) ובכך לאמת את המודלים האקלימים לפני שמשתמשים בהם לתחזיות לעתיד.

בשירות המטאורולוגי מסבירים שלרזולוציה הגבוהה בזמן ובמרחב יש ערך רב והיא מאפשרת להבין את המגמות האקלימיות הנצפות והחזויות עבור כל אזור וליצור מדדים אקלימיים ממוקדים עבור כל סקטור במדינה (תחבורה, בריאות, סביבה, מים וניקוז, תשתיות, ביטחון ועוד). יכולת זו לא הייתה קיימת עד כה.

הדוח מזהה 2 מגמות עיקריות:

• טמפרטורות גבוהות: הדוח מצביע על מגמת התחממות מובהקת, ברמה הארצית והמרחבית בתקופת האימות שנבדקה (1980-2023), שצפויה להתגבר עוד בעשורים הקרובים. התחזיות לעתיד מצביעות על שיעור שינוי גבוה יותר מההערכות המקוריות. כמו כן, קצב ההתחממות בארץ מצביע על שונות מרחבית: עלייה גדולה יותר בטמפרטורות בהרים ובפנים הארץ, וקצב התחממות מתון יותר במישור החוף והשפלה. במזרח הארץ ובהרים הטמפ' בסוף המאה צפויות להיות גבוהות בכ-3.5 מעלות צלזיוס ביחס לממוצע של 20 השנים האחרונות. כמו כן, המודלים צופים טמפ' של יותר מ-50 מעלות בכמה אזורים בארץ כשהטמפרטורה הצפויה הגבוהה ביותר היא 57.7 מעלות באזור עמק החולה לקראת שנת 2070.
• כמות ועוצמת משקעים: המודלים מצביעים על המשך ירידיה בכמויות המשקעים הממוצעות, בעיקר במזרח הארץ ובהרים, ובמקביל עלייה בעוצמות של פרקי גשם קצרים וחזקים, בדגש על אזורי החוף, שם עוצמות הגשם למשך 60 דקות צפויות לעלות בשיעור של 22% עד 35% בהשוואה לתקופת הבסיס.

היערכות לשינוי אקלים ברשויות המקומיות

כאמור, המשרד להגנ"ס פרסם גם הוא לאחרונה דוח בנושא שינוי אקלים המציג סקירה של תוכניות ההיערכות לשינוי האקלים ברשויות המקומיות בישראל.

בדוח מסבירים שבישראל, כמו במדינות אחרות בעולם, ההיערכות לשינוי האקלים היא גם באחריות הרשויות המקומיות. המדיניות הלאומית מספקת קווים מנחים להתמודדות עם שינוי האקלים, אבל לכל רשות יש מאפיינים גיאוגרפיים, חברתיים וכלכליים שונים המחייבים תרגום מעשי של הקווים המנחים ברמה המקומית. לכן על הרשויות לשלב בין ההנחיות הכלליות לבין צרכים ספציפיים של התושבים, התשתיות והמרחב העירוני כדי להבטיח מענה אפקטיבי וישים להתמודדות עם האתגרים האקלימיים.

לפי הדוח, מאז שנת 2020 מובילה הממשלה תהליכים המעודדים רשויות מקומיות לגבש תוכניות היערכות לשינוי אקלים כדי לקדם תכנון מעמיק ולטפל מבעוד מועד בסוגיות הקשורות לשינוי אקלים. עד תחילת שנת 2025 הוצעו 6 מסלולי תמיכה, שבהם השתתפו 99 רשויות מקומיות בסך הכל. מרביתן השלימו את כתיבת התוכניות וחלקן נמצאות בתהליכי גיבוש התוכנית בימים אלה.

נדבך מרכזי בהיערכותה של ישראל לשינוי אקלים היא חוק האקלים, הכולל יעד להשלמת תוכניות היערכות בכל הרשויות המקומיות עד שנת 2031. כמו כן קובעת טיוטת החוק חובת עדכון לתוכניות אחת ל-10 שנים. בדוח מדגישים שבמסגרת חוק האקלים, יידרשו כלל הרשויות שטרם גיבשו תוכנית היערכות לעמוד בלוח הזמנים המוגדר.

ערים חשופות יותר להשפעות שינוי אקלים

לפי הדוח, ערים, מקום המגורים של כ-74% מהאוכלוסייה בישראל, פגיעות במיוחד לשינוי האקלים. מבין שלל הסכנות והאיומים, ערים פגיעות במיוחד לשיטפונות בגלל מיעוט שטחים ירוקים ומרחבי חלחול ולאירועי חום קיצוני בגלל תופעת אי החום העירוני.

כמו כן, כיוון שערים רבות סמוכות לים, הן חשופות לנזקים הקשורים בעליית מפלס פני הים ואירועי גשם חריגים. עוד עולה מהדוח כי בגלל צפיפות גבוהה וריכוז התשתיות שהערים תלויות בהן, ערים נמצאות בסכנה מוגברת לכשל תשתיות שעשוי לסכן את התושבים.

תקציב של 13 מיליון ₪ שקל לתוכניות ההיערכות ברשויות

נוסף על הצגת הסכנות מספק דוח המשרד להגנ"ס בין היתר גם נתונים על התקציבים הממשלתיים שהוקצו לתמיכה בתוכניות ההיערכות ברשויות המקומיות:

85% מהרשויות שקיבלו תמיכה ממשלתית קיבלו מימון מלא, 14% נדרשו להשתתפות עצמית של 20% ורק רשות אחת (תל-אביב–יפו) גיבשה תוכנית עצמאית בלי תמיכה ממשלתית. הסכום הכולל שהמדינה הוציאה על הנושא מוערכת בכ-13 מיליון ₪ (ב-5 מ-6 המסלולים, לא כולל את מסלול המאיץ). ההשתתפות העצמית המצטברת של הרשויות עומדת על סכום של כ-850 אלף ₪.

לצד המידע על התקציבים מוצגים בדוח עוד נתונים:

• סטטוס הגשה: 102 רשויות (39%) הגישו או נמצאות בתהליך כתיבה של תוכנית היערכות, 155 רשויות ( 61% ) טרם החלו לגבש תוכנית. הרשויות שהחלו בתהליך מייצגות כ-63% מהאוכלוסייה.
• התפלגות לפי סוג רשות: 50% מהערים סיימו לכתוב תוכנית היערכות. 39% מהרשויות המקומיות ו-15% מהמועצות האזוריות.
• התפלגות לפי קבוצת אוכלוסייה מרכזית: 39% מהרשויות הערביות הגישו תוכנית היערכות. 225 מרשויות החברה הכללית. רשות 1 מ-7 הרשויות החרדיות גיבשה עד כה תוכנית.
• התפלגות לפי מצב חברתי-כלכלי: 54% מהרשויות המשתייכות לאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (1–3) השלימו כתיבת תוכנית. 34% מהרשויות המשתייכות לאשכולות הבינוניים (4–7) השלימו כתיבת תוכנית ו-32% מהרשויות המשתייכות לאשכולות הגבוהים ביותר (8–10).

התוכניות מתמקדות בהתחממות

לפי דוח המשרד להגנ"ס, סקירת תוכניות ההיערכות לשינוי אקלים של הרשויות המקומית בישראל מובילה ל-5 תובנות מרכזיות:

1. התמקדות בהתחממות ואירועי חום קיצוני – העיסוק המרכזי של תוכניות ההיערכות הוא התחממות המרחב וההיערכות לאירועי חום קיצוני. אחריו בולטות פעולות חוצות-סיכונים בתחום החינוך, המוכנות לחירום והחוסן הקהילתי.
2. אגף הנדסה הוא השחקן הרשותי הבולט – אגפי ההנדסה הם הגורם המבצע המרכזי בתוכניות ההיערכות והם מובילים את רוב שורות המשימה המופיעות בתוכניות. כמו כן מעורבות בהיערכות גם אגפי שפ"ע, רווחה, יחידות סביבה ואגפי תכנון.
3. תחומי פעולה עיקריים: היערכות למצבי קיצון והתאמת המרחב הציבורי – כפועל יוצא מההתמקדות בהתחממות ואירועי חום קיצוני, תחומי הפעולה העיקרים בתוכניות הם התאמת המרחב הציבורי והיערכות למצבי קיצון. לצד זה נעשית ברשויות גם עבודת עומק פנימית, הכוללת התאמות ארגוניות והקמת שותפויות.
4. הפעולה הנפוצה: הפחתת תחבורה ממונעת – פעולה זו מופיעה בתוכניות ההיערכות במגוון של צורות, בהן הקמת תשתיות אופניים וזמינות אופניים ציבוריים, כתיבת תוכניות לימוד בקידום הליכה ברגל, רכיבה באופניים או שימוש בתחבורה ציבורית, תכנון והקמתה של נתיבי תחבורה ציבורית ועוד. עוד פעולות נפוצות: תוכניות חינוך והסברה, והגנה על מערכות אקולוגיות עירוניות
5. רוב הפעולות נמצאות בשלבי יישום – לפי הדוח, רוב הפעולות שמופיעות בתוכניות ההיערכות נמצאות בשלבי יישום, דבר המעיד על בשלות גבוהה של חלק מהרשויות להוציא לפועל תוכניות אופרטיביות.

אתר 'תדר אקלימי' מציג את היערכות הרשויות המקומיות

פורטל האינטרנט "תדר אקלימי" המוזכר בדוח מציג ומנתח את תוכניות ההיערכות לשינוי אקלים של הרשויות המקומיות. התוכניות מונגשות באמצעות מנוע חיפוש חכם המאפשר לבחון את הפעולות שהרשויות המקומיות בחרו בהן במסגרת התוכניות שהן גיבשו לפי תחומי פעולה, סוגי מענה, שלב בתהליך, גורם מבצע ועוד. בכך האתר מספק תמונת חתך על אופי התוכניות, תחומי מיקוד נושאיים, באיזה שלב בתהליך העבודה (מיפוי, מדיניות, ביצוע) נמצאת כל פעולה בכל רשות, ועוד.

נכון לחודש יולי 2025, כ-64 רשויות ו-2 אשכולות העלו לאתר "תדר אקלימי" את תוכניותיהן. בהשמך צפויות לעלות לאתר עוד תוכניות והן ישמשו מקור מידע לכלל תוכניות ההיערכות שנכתבות וייכתבו ברשויות המקומיות.

קישור לאתר בתחתית הכתבה.

---

מסמכים רלוונטיים: