נראה כי בחודשים האחרונים התגברו תופעות מזג האוויר החריג ברחבי העולם שנגרמות משינוי האקלים. מצד אחד חום, יובש ושריפות, מצד שני סערות והצפות בלתי צפויות. גם בישראל המודעות הציבורית לנושא עלתה, ויחד איתה ההיערכות, הן ברמה הלאומית והן ברמה המקומית.

הרשויות המקומיות בישראל הן נדבך חשוב בהיערכות לשינוי האקלים. מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם לאחרונה דוח מצב על היערכות הרשויות המקומיות בעקבות תוכניות תמיכה ממשלתיות.

לפי הדוח, מסוף שנת 2020 פורסמו 5 תוכניות תמיכה ממשלתית ברשויות מקומיות להכנת תוכנית היערכות לשינוי אקלים, ובהן השתתפו או משתתפות 84 רשויות (מתוך כ-255 רשויות מקומיות בישראל) המייצגות כ-60% מתושבי המדינה. מרבית התמיכות ניתנו עבור הכנת תוכנית היערכות לשינוי אקלים, והייתה גם תמיכה בהצללה במרחב העירוני.

מהדוח עולה כי מרבית התמיכה להכנת תוכניות היערכות לשינוי אקלים ניתנה לרשויות גדולות במרכז הארץ או לרשויות באזורי עדיפות שהוקצה להן תקציב מיוחד בהחלטות ממשלה - הגולן, עוטף עזה והרשויות הבדואיות בדרום הארץ. לעומת זאת, מרבית הרשויות בפריפריה בצפון הארץ ובדרומה, לרבות בנגב, בערבה ובבקעת הירדן טרם קיבלו תמיכה ממשלתית אף שברובן הטמפרטורות גבוהות במיוחד.

לצד זאת, 33 רשויות מקומיות נהנו מתמיכה בהצללת המרחב העירוני, בין היתר באמצעות פאנלים סולריים. בסך הכול, יש 178 רשויות מקומיות (המכילות כ-38% מהאוכלוסייה בארץ) שלא קיבלו תמיכה ממשלתית בכלל – לא לשם הצללה ולא לשם הכנת תוכנית היערכות לשינויי אקלים.

קישורים לדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ולתוכניות היערכות שינוי אקלים של חלק מהרשויות המקומיות – נמצאים בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1.  32מיליון ₪ להיערכות רשויות לשינוי אקלים, 5.1.2023
2. 12 מיליון ₪ להכנת תוכנית היערכות למשבר האקלים ברשויות, 17.8.2022
3. כך תכינו תוכנית היערכות למשבר האקלים, 20.1.2022
4. חדש: איפוס אנרגיה ברשויות מקומיות, 08.5.2022
5. מידע נוסף על שינוי אקלים |  infospot

תמיכה להכנת תוכנית היערכות לשינוי אקלים

לפי הדוח, תל אביב היא העיר היחידה (והראשונה) בישראל שהכינה תוכנית היערכות לשינוי אקלים ללא תמיכה ממשלתית. בנוסף לתל אביב, 64 רשויות מקומיות (שבהן מתגוררת כמחצית מהאוכלוסייה במדינה) זכו לתמיכה ממשלתית להכנת תוכנית היערכות, זאת במסגרת 5 תוכניות תמיכה שפורסמו בשנים האחרונות.

השבוע פורסם ש-20 רשויות מקומיות נוספות נבחרו לקבל תמיכה במסגרת אחת התוכניות, כך שהמספר המעודכן עומד על 84 רשויות מקומיות, מתוך כ-250 רשויות מקומיות בישראל. כלומר, לשליש מהרשויות בישראל יש תוכנית (או תוכנית הנמצאת בהכנה). ב-84 הרשויות המקומיות האלה מתגוררים כ-5.8 מיליון תושבים המהווים כ-60% מאוכלוסיית ישראל. יחד עם תל אביב שהכינה תוכנית עצמאית, מדובר על 65% מתושבי המדינה.

להלן תמצית התמיכות הממשלתיות להכנת תוכנית שינוי אקלים ברשויות מקומיות:

• תוכנית "המאיץ": נתמכו 10 רשויות ושני אשכולות, ביניהם חיפה, ירושלים ואשדוד. השבוע הודיע משרד האנרגיה על זכייתן של 20 רשויות נוספות בסיבוב השני של התוכנית שמטרתה גיבוש תכניות פעולה למעבר לאנרגיה מקיימת בשלטון המקומי, בין היתר באמצעות: התייעלות אנרגטית, עידוד תחבורה חשמלית, ייצור אנרגיה מתחדשת בנכסי הרשות, הקמת עמדות טעינה לכלי רכב חשמלי ועוד.
• תוכנית אקלים בשדרות וב-4 מועצות אזוריות בעוטף עזה – בעקבות החלטת ממשלה.
• תמיכה במועצה האזורית קצרין ובמועצה המקומית גולן – בעקבות החלטת ממשלה.
• תמיכה של כמיליון ₪ ב-8 רשויות בדואיות בדרום.
• קול קורא של המשרד להגנת הסביבה להכנת תוכניות היערכות לשינוי אקלים ברשויות גדולות עם 50 אלף תושבים לפחות (לכך הוקצתה תמיכה כוללת של כ-3.5 מיליון ₪ עבור 14 עיריות) וברשויות ערביות עם 10 אלף תושבים לפחות (תמיכה כוללת של מעל 7 מיליון ₪ עבור 25 רשויות). במסגרתו זכו בסך הכול 39 רשויות.

מתוך 64 הרשויות שזכו לתמיכה, 32 הן עיריות, 24 הן מועצות מקומיות, בעיקר ערביות, ו-8 הן מועצות אזוריות. נציין כי הדוח לא סקר את איכות התוכניות שהוכנו אלא רק את עצם קיומן.

חשוב לציין כי לפי הדוח, בקרוב צפוי להתפרסם מסלול תמיכה בהכנת תוכניות היערכות לרשויות קטנות, והקרן הקיימת לישראל מתעתדת לפרסם קול קורא למועצות אזוריות.

הערים פגיעות במיוחד לשינויי אקלים

לפי הדוח, 75% מהאוכלוסייה בארץ מתגוררת בערים. אף שכל הרשויות עלולות להרגיש את השפעות שינויי האקלים, ערים הן פגיעות במיוחד ממגוון סיבות.

הערים פגיעות במיוחד לשיטפונות עקב מיעוט שטחים ירוקים ומרחבי חלחול; הן פגיעות במיוחד לאירועי חום קיצוני עקב תופעת "איי החום העירוני"; כשהן סמוכות לחופים הן חשופות לנזקים הקשורים בעליית המפלס והתעצמות הסערות. למחצית בלבד מהרשויות החופיות יש כיום תוכנית היערכות לשינויי אקלים.

ככלל, הדוח מסווג את תופעות האקלים ל-4 סוגים:

• חום ובצורת: כדי להתמודד עם כך רשויות יכולות למשל לקדם הצללה של המרחב העירוני ולדאוג לבנייה מותאמת אקלים.
• שריפות: כדי להתמודד עם כך רשויות יכולות למשל לקדם הקמה ותחזוקה של אזורי חיץ והקמת צוות חירום עירוני.
• הצפות וסערות: כדי להתמודד עם כך רשויות יכולות למשל לשפר את ניהול הנגר העירוני, את החלחול ואת המוכנות לאירועי חירום.
• הצפות מן הים ועליית פני הים: כדי להתמודד עם כך רשויות יכולות למשל לקדם חיזוק מבנים ותשתיות באזורים המועדים וצמצום הסיכון להצפות מהים באמצעות ניטור ומדידה בחוף ובים.

כיצד יכולות רשויות מקומיות להיערך לשינוי האקלים?

בנספח המצורף לדוח של מרכז המידע של הכנסת, יש דוגמאות רבות לאופן שבו רשויות מקומיות יכולות להיערך לשינויי האקלים. הינה כמה דרכים אפשריות (הפירוט המלא בדוח):

התמודדות עם חום ובצורת:

• הצללה – בייחוד באמצעות צל עצים רציף. מומלץ להטמיע הנחיות בנושא ולאמץ מדדים לצל בשטחים ובמבנים ציבוריים.
• חיסכון במים – צמצום פחת, שימוש חוזר במים לצורך השקיית גינות ציבוריות, חיסכון מים במבני העירייה, בין היתר על ידי שימוש במי מזגנים ואגירת מי גשמים להשקיה ועוד.
• בנייה מותאמת אקלים – בין היתר, תכנון מותאם אקלים של מבנים, תשתיות ומרחבים ציבוריים ושימוש בחומרים שמפחיתים את אגירת החום או את הקרנתו חזרה למרחב.

התמודדות עם שריפות:

• הגדרה ותחזוקה של אזורי חיץ בקווי ההשקה של העיר עם חורש טבעי המועד לשריפות.
• גיבוש רשת התראה ופינוי בדגש על מוקדי פגיעות ביישוב.

התמודדות עם הצפות וסערות:

• גיבוש הוראות מחייבות לניהול נגר להטמעה בתב״עות חדשות.
• יישום תכנון רגיש מים ופתרונות מבוססי טבע בשצ״פים.
• שיפור החלחול הטבעי - מיפוי בורות חלחול ואחזקתם.

התמודדות עם הצפות מהים ועליית מפלס הים:

• הערכת סיכונים לאיתנות רצועת החוף, המצוקים והנכסים.
• שימוש בכלים לתכנון חופי מותאם לשינויי אקלים.
• חיזוק מבנים ותשתיות באזורים המועדים.

כך תכינו תוכנית היערכות למשבר האקלים

בתחילת 2022 דיווחנו כאן על פרסום של מדריך להכנת תוכניות היערכות לשינויי האקלים המיועד לשלטון המקומי.

לפי המדריך, הצעד הראשון הוא להגדיר בבירור מי הגורם שיהיה אחראי לניהול המהלך ולהקים צוות עבודה. בשלב השני מוצע במדריך לפנות לבעלי עניין שאינם עובדים ברשות המקומית, ובפרט לאלו המושפעים ביותר משינוי האקלים. מומלץ להקים פורום התייעצות מקצועי שילווה את הרשות המקומית.

בשלב השלישי מוצע למפות ולנתח את המצב הקיים. השלב הרביעי הוא גיבוש אמצעי פעולה. במסגרת שלב זה צוותי העבודה יתכנסו וידונו מה אופן הפעולה הנכון, אילו אמצעים נדרשים למימוש הפעולות שייקבעו ומה לוח הזמנים. במדריך יש הנחיות והמלצות למעבר לתאורה חסכונית, הנחיות לבנייה ירוקה, הנחיות להתייעלות אנרגטית ועוד. השלב החמישי והאחרון שמציע המדריך הוא ביצוע ניטור ובקרה להתקדמות התוכנית אחת ל-5 שנים.

תמיכה ממשלתית להצללת הרשויות

נוסף על התמיכה הממשלתית בגיבוש תוכניות היערכות לשינוי אקלים, המשרד להגנת הסביבה פרסם שתי תוכניות המעניקות תמיכה לרשויות המקומיות בתחום ההצללה וקירור המרחב הבנוי:

• קול קורא מספר 15021 להכנת תוכניות עירוניות להצללה ולקירור באמצעות עצים וביצוע פיילוטים.
• תמיכת המשרד להגנת הסביבה ומשרד הכלכלה והתעשייה בהצללה וקירור באמצעות פנלים סולרים.

במסגרת הקול הקורא ניתנה תמיכה בסכום כולל של 21,294,248 ₪. בין היתר, העיר אילת קיבלה 1,434,899 ₪ להכנת תוכנית הצללה ולביצוע פיילוט, עכו קיבלה עבור מטרות דומות 1,446,466 ₪ ועפולה קיבלה רק עבור ביצוע פיילוט סכום של 2,833,792 ₪.

במסגרת תוכנית התמיכה השנייה הממשלה הקצתה 38 מיליון ₪ בשנת 2022 למיזמים להקמת הצללה סולרית, שמטרתה יצירת צל במרחב הציבורי העירוני בד בבד עם ייצור אנרגיה מתחדשת מפאנלים פוטו-וולטאיים.

התייחסויות

שר האנרגיה והתשתיות, חה"כ ישראל כ"ץ: "אנחנו ממשיכים לפעול למען אנרגיה נקייה וירוקה לכלל האזרחים בישראל, בדגש על רשויות באזורי הפריפריה. המחזור השני של המאיץ מצטרף למגוון רחב של שיתופי פעולה ותמיכות שאנחנו מעניקים לרשויות מקומיות. השלטון המקומי הוא שותף מלא בהשגת היעדים הלאומיים להתייעלות באנרגיה וייצור אנרגיה מתחדשת, והמשרד בראשותי ימשיך להשקיע מאות מיליוני שקלים שיעודדו את הרשויות להתייעל אנרגטית ולגוון את מקורות האנרגיה שלהם - צעד חשוב שישפר את איכות חייהם של התושבים".

---

מסמכים רלוונטיים: