הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לאחרונה דוח הסוקר את מדדי הטמפרטורה והמשקעים בישראל ב-73 השנים האחרונות – משנת 1950 ועד 2023, ממנו ניתן ללמוד על מגמות שינויי האקלים בישראל.

למשל, מאז 1993 ועד 2023 -  תקופה של 30 שנה - חלה עלייה של כ-2° מעלות בטמפרטורה השנתית הממוצעת, והיא הגיעה ל-22° מעלות. מגמה נוספת היא גידול משמעותי במספר הימים החמים (מעל 30°) והלילות החמים (מעל 20°), כמו גם גידול במספר גלי החום וירידה בגלי הקור.

נזכיר שוועידת פריז בשנת 2015 הגדירה יעדים גלובליים לצמצום גזי חממה במטרה למנוע עלייה של יותר מ-1.5° מעלות מאז התקופה הטרום תעשייתית (שנת 1850) ועד ימינו. אלא שלפי דוח של ארגון ה-OECD שפורסם לפני כשנה, ישראל נמצאת במקומות הראשונים מבין מדינות ה-OECD בעוצמת תופעות שינוי האקלים, בשל האזור הגיאוגרפי בו היא נמצאת. כמו כן, כפי שדיווחנו בעבר, השירות המטאורולוגי חוזה עלייה של 2° מעלות עד שנת 2050, ו-2° נוספות עד שנת שנת 2100.

הדוח מצורף בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. קיץ 2023: החם ביותר מאז תחילת המדידות, 9.9.2024
2. עד שנת 2100: התחממות של כ-4 מעלות צלסיוס, 19.8.2020
3. היערכות ישראל לשינוי אקלים: 9.5 מיליארד ₪ בעשור, 07.07.2024
4. מפת סיכוני אקלים מציגה אזורים רגישים להצפות ולגלי חום, 30.01.2024
5. ישראל בראש מדינות ה- OECD שצפויות לסבול משינוי האקלים, 21.11.2023
6. למידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

עלייה של 2° מעלות ב-30 שנה

כאמור, לפי דוח הלמ"ס, ב-30 השנים האחרונות (1993-2023) חלה עלייה של 2° מעלות בטמפרטורה השנתית הממוצעת, והיא הגיעה ל-22° מעלות, עם עלייה בטמפ' הממוצעת בשעות היום של 1.8 מעלות, ועלייה גדולה יותר בטמפ' הממוצעת בלילה, שעלתה ב-2.2 מעלות.

טמפ' שנתית ממוצעת בישראל 1993-2023

להגדלה לחצו כאן

לעומת זאת, ב-4 העשורים הקודמים (1950-1990) הטמפרטורות נותרו יציבות ובדרך כלל הטמפרטורה השנתית הממוצאת לא עלתה על 20° מעלות.

חשוב לומר שיש תנודתיות בטמפ' השנתית הממוצעת, ולא מדובר בעלייה רציפה מדי שנה, אך במבט רב שנתי על פני 3 עשורים, ניתן לראות את מגמת העלייה בשנים 1993-2023. כך, הטמפ' הממוצעת לעשור 1950-1959 היא 20.0° מעלות, ואילו הטמפ' הממוצעת לעשור 2014-2023 היא 21.5°. מדדי הטמפרטורה בדוח הם ממוצע ארצי אריתמטי של 24 תחנות מדידה.

כמות הלילות החמים הוכפלה ב-70 שנה

נתון נוסף בו נרשמה מגמת עלייה, היא מספר הימים והלילות החמים בשנה.

ימים חמים נחשבים כאלה שבהם הטמפ' המירבית הייתה גבוהה מ-30°. בין 2023-1950 עלתה כמות הימים החמים בכ-38 ימים, מ-121 ימים חמים בשנת 1950 ל-159 בשנת 2023. גם במספר הימים החמים מאוד (טמפ' מרבית מעל 35°) חלה עלייה גדולה, של 22 ימים, ממספר של 36 ימים חמים מאוד בשנת 1950, ל-58 בשנת 2023.

גם בלילות החמים חלה עלייה, אף גדולה מאשר בימים החמים. לילות חמים נחשבים כאלה שבהם הטמפ' מירבית הייתה גבוהה מ- 20°. בין 2023-1950 כמות הלילות החמים כמעט הכפילה את עצמה, מ-58 ימים חמים בשנת 1950 ל-112 בשנת 2023.

ימים ולילות חמים בשנה 1950-2023

להגדלה לחצו כאן

לפי הדוח, לטמפרטורת חמה בלילה יש השלכות רבות, בינהן הפעלת מזגנים ושימוש מוגבר באנרגיה, והשפעה על גידולים חקלאיים.

חשוב לומר שיש תנודתיות במספר הימים והלילות החמים בשנה, ולא מדובר בעלייה רציפה מדי שנה. היו שנים קודמות בהן נרשמה כמות גדולה יותר של ימים ולילות חמים (למשל שנת 2010), אך במבט רב שנתי על פני 6 עשורים, ניתן לראות את מגמת העלייה בשנים 1950-2023.

גם בגלי חום נרשמה עלייה, ומנגד בגלי קור נרשמה ירידה. גלי חום מוגדרים כרצף של לפחות 3 ימים שבהם הטמפ' המירבית היומית הייתה גבוהה מאחוזון 90 בשנים 1961-1990.

בשנים 1950 – 2023 נרשם גידול של 5.5 ימים נוספים בהם היו גלי חום. הייתה גבוהה מסף שהוגדר מראש. מדד אורך גלי חום מציג מגמת עלייה של כ-5.5 ימים לעשור.

ישראל בראש המדינות הפגיעות לשינוי אקלים

כפי שדיווחנו בשנים האחרונות, ישראל נמצאת בראש המדינות הפגיעות לשינויי האקלים, לפי דוח של ה OECD, עם צפי לעלייה חדה בטמפרטורות בשעות היום והלילה עד סוף המאה הנוכחית. במקביל, תחזיות השירות המטאורולוגי מצביעות על עלייה של עד 2 מעלות צלזיוס בממוצע עד שנת 2050, ו-4 מעלות עד 2100 – זאת מעבר לכ-2 המעלות שעלו ב-30 השנים האחרונות. אם לא יהיה שינוי משמעותי במגמות שינוי האקלים. העלייה בטמפרטורות צפויה להשפיע על תחומים רבים, כולל בריאות הציבור והחקלאות, ותגרום להחרפת אירועי מזג אוויר קיצוני.

לפני 4 חודשים דיווחנו כי המשרד להגנ"ס פרסם את השלב הראשון של תוכנית ההיערכות הלאומית לשינוי אקלים - שלב המיפוי, הכולל מיפוי של התחומים המושפעים משינוי אקלים בישראל, והמהלכים המרכזיים להתמודדות ולמזעור סיכוני אקלים בתחומים אלה.

התוכנית עוסקת באדפטציה של ישראל לשינוי אקלים, כלומר היערכות או הסתגלות לתופעות האקלימיות הצפויות. התוכנית לא עוסקת במיטיגציה שמשמעותה מניעת שינוי אקלים, או במילים אחרות הפחתת פליטות גזי חממה, נושא שמטופל באמצעים אחרים כגון מס פחמן, עידוד מעבר לרכב חשמלי ועוד.

---

מסמכים רלוונטיים: