התחייבות או הזדמנות? ישראל אישררה את הסכם פריז
מה החשיבות של אישרור הסכם פריז על ידי הממשלה? איזה הזדמנויות טמונות בהסכם פריז, עבור חברות ישראליות? ומה עמדתו של השר להגנת הסביבה, זאב אלקין?
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 15/11/2016

על רקע וועידת האקלים השנתית של האו"ם במרקש שבמרוקו (COP22) ואחרי התחייבות שנתן השר להגנת הסביבה זאב אלקין בוועידת האקלים הישראלית בשבוע שעבר, ממשלת ישראל אישררה אמש את הסכם פריז ומצטרפת לעוד 110 מדינות שאישררו עד כה את ההסכם.

הסכם האקלים של פריז מקבע את המחויבות של מדינות העולם להפחתת פליטות גזי חממה במטרה לעצור את ההתחממות הגלובלית ללא יותר מ 2 מעלות ביחס לרמת הפליטה שלפני המהפכה התעשייתית.

אישרור הסכם פריז | מהלך טכני או התחייבות חשובה?

אמנם מדינות העולם חתמו על הסכם בוועידת האקלים בפריז בנובמבר לפני שנה, אלא שכמו בכל הסכם מסגרת בינלאומי דומה, כל מדינה נדרשת לאשרר [Ratification] את ההסכם, באמצעות המוסדות הלאומיים הרלוונטיים (בישראל – הממשלה). מדינה שלא מאשררת את ההסכם, אינה מכירה בו ולא כפופה אליו. לדוגמא, ארה"ב מעולם לא אישררה את פרוטוקול קיוטו ולכן לא הייתה חלק מהסכם האקלים הקודם.

בנוסף, לאחר האישרור, העובדה שישראל כפופה כעת למנגנון של הסכם פריז, מחייבת את הממשלה לפעול על מנת לעמוד ביעדי ההפחתה של פליטת גזי חממה, אליהם התחייבה ישראל כחלק מההסכם. במידה וישראל לא תעמוד ביעדיה, היא תהיה חשופה לסנקציות הנגזרות מהסכם פריז.

נכון שהחלטת ממשלה בנושא יעדי הפחתת הפליטות של הסכם פריז התקבלה כבר בספטמבר 2015, לקראת הצגת היעדים הלאומיים של כל מדינה בוועידה פריז. אלא שהחלטות ממשלה לא בהכרח מיושמות והמנגנון הבינלאומי שישראל כפופה לו כעת, לאחר אישרור הסכם פריז, ידרבן את הממשלה הנוכחית והבאות אחריה ליישם את החלטת הממשלה. מספיק שנזכיר כי בנובמבר 2010 אישרה ממשלת ישראל את התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה עד שנת 2020, שתקציבה 2.2 מיליארד ₪. התוכנית הנ"ל באה בעקבות הצהרה של נשיא המדינה ז"ל, שמעון פרס, בדצמבר 2009, בקופנהגן בירת דנמרק, שעלה לבמה של ועידת האקלים השנתית של האו"ם, והכריז כי ישראל תיקח על עצמה יעדי הפחתה וולונטריים של גזי חממה. בשנת 2013 התוכנית הוקפאה, בין השאר משום שלא הייתה חלק ממנגנון בינלאומי, כמו הסכם פריז.

ועידת האקלים הישראלית

ביום חמישי האחרון, התקיימה ועידת האקלים הישראלית, יוזמה של נאור ירושלמי, עמותת אקולנוע ובית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, בה לקחו חלק נציגי הממשלה והכנסת, ארגוני החברה האזרחית והמגזר העסקי, לדיון ציבורי פתוח, בסוגית התמודדות ישראל אל מול שינויי האקלים.

רבים מהדוברים קראו לממשלה להציב יעדי הפחתת פליטות גזי חממה שאפתניים יותר, העומדים בשורה אחת עם היעדים האבסולוטיים של מדינות ה OECD. גם השר להגנת הסביבה זאב אלקין שהשתתף בכנס התייחס לנושא כשהודה כי יעד הפחתת הפליטות של גזי חממה שישראל הציבה, פר נפש, מאפשר לה הפחתה אבסולוטית קטנה, בהתחשב בגידול הדמוגרפי המהיר. לדבריו: ". בתוך שנים ספורות תשאל השאלה האם אנו מסוגלים ללכת גם ליעדים מהותיים אבסולוטית."

הסכם פריז | הזדמנות או התחייבות?

למרות שהסכם האקלים נתפס בעיקר כמחויבות אשר בצידה הוצאה ממשלתית משמעותית, מסתבר שיש גם הזדמנויות הנובעות מהסכם פריז.

נאור ירושלמי, ממארגני ועידת האקלים הישראלית אמר: "מדינת ישראל מתעלמת מההזדמנויות הגלומות במאבק העולמי במשבר האקלים. קרן בינלאומית חדשה בשם Global Climate Fund - GCF - תחלק החל משנת 2020 יותר מטריליון דולר, שישראל יכולה ליהנות מהם. ההססנות שאנו רואים במדיניות הממשלה עלולה לגרום גם לכך שישראל לא תשלם אפילו את דמי החבר המינימליים, לא תצטרף לקרן הזאת, והסיכוי ליהנות מההשקעות האלה ייחסם בפני האקדמיה וענפי הקלינטק והאגרי-טק שלנו".

גם השר אלקין התייחס לנושא וטען שמדובר בפספוס גדול. לדבריו בישראל מפותחות טכנולוגיות קלינטק נפלאות, אלא שאין תוכנית לאומית כמו בהייטק, בחקלאות או במשק המים שעוזרת לטכנולוגיות הישראליות להשתלב בשוק העולמי העצום והמפתח. הוא הוסיף: "הסכם פריז הוא לא רק מחויבות למדינת ישראל להוריד את פליטת גזי חממה כמו כל המדינות המפותחות, אלא גם הזדמנות אדירה לצמיחת תעשיית הקלינטק הישראלית, כמי שתספק פתרונות חדשים טכנולוגיים בתחום של הגנת הסביבה והתמודדות עם שינויי האקלים לעולם כולו".

--------

קישורים רלוונטיים:

  1. הסכם פריז נכנס לתוקף, 06.11.2016
  2. הגבלה עולמית על גזי קירור HFC אושרה, 17.10.2016
  3. מאחורי הקלעים של היעד להפחתת פליטות גזי חממה בישראל, 06.10.2015
  4. הדיווחים השנתיים של חברות על פליטת גזי חממה פורסמו, 23.06.2016
  5. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot