המשרד להגנת הסביבה פרסם מפה דיגיטלית שמציגה סיכוני אקלים ברמה ארצית. המפה כוללת מידע על איומים פיזיים הקיימים כבר כיום, כמו הצפות, עומסי חום וסערות קיצוניות בים. בעתיד מתכוון המשרד להוסיף למפה סיכוני אקלים עתידיים נוספים בהתאם לתרחישי ייחוס. לדברי המשרד, המפה תסייע לכוחות הביטחון ולשלטון המקומי לקבל החלטות, במיוחד בתקופות חירום. בשלב זה נתוני המפה לא שלמים והיא בהרצה.

המפה מורכבת משכבות, וכל אחת מהן מציגה מידע אחר. להלן שכבות המידע:

• איי חום עירוניים
• הצפות גשם מקומי
• הצפות מנחלים
• הצפות מסערות בים
• נתוני בסיס על אוכלוסייה בסיכון להיפגעות מסיכוני אקלים

בשנים האחרונות יש עלייה בשכיחות ובחומרה של אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו הצפות, שרפות וטמפרטורות קיצוניות בארץ ובעולם – עלייה אשר צפויה להימשך ולהחמיר בעשורים הקרובים. בד בבד מתרחשים שינויים מתמשכים כמו מדבור, עליית גובה פני הים ושינוי בתנאי הסביבה. בהתאם לכך מדינות שונות בעולם, ובהן ישראל, פועלות להיערך להתמודדות עם השלכות האקלים (Adaptation) ומפת סיכוני האקלים היא חלק מכך. בד בבד המדינה פועלת לצמצם את פליטות גזי החממה (Mitigation) המשפיעות על ההתחממות.

קישור למפת סיכוני האקלים הדיגיטלית מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. זנדברג: חייבים להעביר את חוק האקלים בהקדם, 11.7.2022
2. ועידת האקלים בשארם: לא הושג ההסכם המיוחל, 20.11.2022
3. התעיילות אנרגטית ברשויות המקומיות, 25.1.2024
4. "הממשלה משקרת שנעשות פעולות להיערכות לשינוי אקלים", 4.1.2024
5. מידע נוסף על שינוי אקלים, infospot

אזורים מיועדים להצפות מגשם, נחלים וסערות בים

במפת סיכוני האקלים יש כאמור מספר שכבות מידע המציגות את הסיכונים השונים.

יש במפה 3 שכבות מידע של הצפות: מגשם מקומי, מנחלים ומסערות בים. שכבות המידע שמציגות תרחישי הצפות מבוססים על מודלים מטאורולוגים, אקלימיים, הידראוליים והידרולוגיים. כל תרחישי ההצפות המוצגים הם לאירוע שהסבירות לו היא 2% או אחת ל-50 שנה.

הצפות מנחלים נובעות מעליית גובה המים באגני ניקוז (נחלים וּואדיות) במהלך אירוע גשם. הצפות מגשם מקומי מתרחשות באזורים עירוניים שבהם אין למים אפיק זרימה טופוגרפי לניקוז. תרחיש ההצפה השלישי נובע מסערה קיצונית בים.

איי חום עירוניים

שכבת מידע נוספת נוגעת לאיי חום עירוניים. בשכבת המידע מוצגת טמפרטורת הסביבה בשעה 9 בערב בחודש אוגוסט כמדד לאזורים שבהם צפויים איי חום עירוניים.

לפי המשרד להגנת הסביבה, מדרכות או בניינים, נוטים לספוג ולאגור יותר חום בהשוואה לעצים, לצמחייה, לגופי מים ולמשטחים טבעיים אחרים. כשטמפרטורת הסביבה יורדת לאחר שקיעת השמש, החום האגור נפלט לסביבה ומחמם אותה. לכן, באזורים שבהם צפיפות החומרים האלה גדולה וכמות הצמחייה הירוקה או גופי המים נמוכה – מתפתחת תופעה של איי חום עירוניים. גם מבנה היישוב, רמת ההצללה ממבנים, נשיבת הרוח, הגיאוגרפיה ופעילות האדם המייצרת חום – משפיעים על היווצרות איי חום עירוניים. במקרה של גל חום שנמשך ימים מספר, אזורים אלו עלולים להתקרר פחות במהלך הלילה, ולכן להתחיל את היום הבא בטמפרטורה גבוהה יותר.

סיכוני אקלים לפי מאפייני אוכלוסייה

שכבות מידע נוספות מספקות מידע לגבי סיכוני אקלים המשפיעים יותר על מבוגרים מעל גיל 70 ועל אוכלוסיות ממצב סוציו-אקונומי נמוך. במידע ניתן לראות באילו אזורים בארץ קיים סיכון גבוה יותר ממקומות אחרים בהתאם למדדים אלה.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "אנו מגייסים את יכולות ההייטק של אומת ההייטק בישראל לטובת בניית השלב הבא בתחום הגנת הסביבה. בייחוד בימים מאתגרים אלה, מידע ומיפוי יכולים לסייע למקבלי החלטות, לכוחות הביטחון, לשלטון המקומי ולציבור – להבין את סיכוני האקלים הפיזיים ולהיערך בהתאם. נמשיך לשכלל את כלִי מפות סיכוני האקלים הלאומי יחד עם שותפינו במשרדי הממשלה, שותפים בין-לאומיים ואקדמיה. הכלי שמפתח המשרד, בהובלתה של המדענית הראשית פרופ' נגה קרונפלד שור, יסייע לצמצם את אי הוודאות בתחום סיכוני האקלים ולהבין את השלכות התרחישים שונים".

המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה פרופ' נגה קרונפלד שור: "אנחנו מפרסמים היום גרסה ראשונית של מפות סיכוני האקלים של ישראל. המפות יסייעו בקבלת החלטות וקביעת סדרי עדיפויות מבוססי מדע וידע. המפות והכלים הזמינים באתר ימשיכו להתעדכן ולהשתכלל לאורך זמן ויסייעו בהעלאת החוסן האקלימי של מדינת ישראל".

---

מסמכים רלוונטיים: