המשרד להגנת הסביבה פרסם בתחילת השבוע את התוכנית שלו להיערכות לשינוי אקלים בתחומי האחריות שלו. מדובר בתוכנית שהכנתה הוטלה על כל אחד ממשרדי הממשלה עד לסוף 2023, בהתאם להחלטת ממשלה. אולם המשרד להגנת הסביבה, שגם הוביל את החלטת הממשלה, הוא היחיד לפרסם את התוכנית בזמן.

מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין הביע ביקורת חריפה על התוכנית ועל התפקוד של המשרד להגנת הסביבה: "ממשלת ישראל אינה מאמינה בהיערכות למשבר האקלים, ובחסות משרד האוצר ותמיכת השרה סילמן, משקרת לציבור כאילו נעשות פעולות אסטרטגיות, כשבפועל מדובר בפעולות רכות שלא ימנעו את הקטסטרופה האקלימית שעתידה לנחות על תושבי ישראל. בהיעדר חוק אקלים שאפתני, מתוקצב ומחייב, כל שנותר למשרד להגנ״ס זה להציג מצגת שרובה כתובה בלשון ״יש לבחון״. כשאין רגולציה שאפתנית ומתוקצבת, שום החלטה אינה מחייבת". התגובה המלאה מופיעה בתחתית הכתבה.

מה כוללת תוכנית ההיערכות של המשרד? 15 מהלכים שכוללים 138 משימות הרלוונטיות לפעילות המשרד. בשלב ראשון, הוחלט להתמקד ב-4 תחומים בעלי החשיבות הרבה ביותר (מבין ה 15):

1. תכנון אופן ההיערכות וההתנהלות של מפעלים בשגרה ובחירום
2. שדרוג ותחזוק של מכוני טיהור שפכים (מט"שים)
3. שימור מערכות אקולוגיות
4. הגנה על תשתיות ומבנים קיימים ומתוכננים

בשלב הבא נדרש לבחון את העלות והתועלת שביישום כל אחת מהמשימות, ואז להקצות תקציב ולהוציא את התוכנית אל הפועל. הגם שהתוכנית מציעה שינוים ברגולציה של מפעלים ומט"שים, כחלק מתוכנית ההיערכות, נראה שיידרש עוד זמן לנסח הוראות חדשות ולהטמיע אותן בהיתרים ובדרישות מהתעשייה.

קישור לתוכנית מצורף בתחתית הידיעה.

כתבות רלוונטיות:

1. השפעת שינוי האקלים על התעשייה, 16.8.2023
2. רשות החדשנות תממן הקמת חממה בתחום האקלים, 07.3.2022
3. הושק "בנק פתרונות" להתייעלות משאבים בתעשייה, 24.2.2022
4. הוראות להטמעת שיקולים סביבתיים בהשקעות פיננסיות, 11.07.2022
5. כך מפעל שורש הגיע לאיפוס פליטות בשלוש שנים, 26.1.2023
6. מידע נוסף על שינוי אקלים, infospot

התאמת הרגולציה הסביבתית על מפעלים לשינוי אקלים

אחד מבין ארבעת המהלכים שבהם יתמקדו בשלב הראשון של התוכנית עוסק בשיפור רמת המוכנות של מפעלים לאירועי אקלים חריגים. המשרד להגנת הסביבה מציע מספר שינויים ברגולציה הסביבתית על מפעלים:

• עדכון ניהול הסיכונים בתעשייה כך שיתייחסו גם לסיכוני אקלים, ועדכון הדרישות בהיתרים סביבתיים בהתאם לכך
• גיבוש מדיניות ותנאים חדשים לשינוע חומ"ס וחומרים רדיואקטיביים, בהתאם לתרחישי והסכנות הנובעים משינוי אקלים
• עדכון מדיניות למתן היתרים לפעילות מפעלים ו/או הרחבתם בסמוך לאזורי חורש.
• דרישה לבצע תרגילי חירום לתרחיש שריפה במפעלים סמוכים לאזורי חורש
• עדכון דרישה ממפעלים להתאים את תשתית הניקוז לארועי קיצון אקלימיים (תחת נושא מט"שים)

בנוסף, המשרד מבקש לבחון את ההשלכות של אי אספקת חשמל על תפקוד מתקנים וציוד חיוני במפעלים מסכני אוכלוסייה; לבחון השפעות של אירועי מזג אוויר קיצוניים על ציוד מפעלי ולפי הצורך להנחות את המפעלים להתאים את הציוד.

עוד משימה שהכניס המשרד לרשימה לביצוע היא מיפוי כלל המפעלים בשטח המחוז לטובת זיהוי מפעלים באזורי נחלים שנחשבים בסיכון. משימה אחרת מטילה להגדיר מחדש מהו אירוע גשם קיצוני.

התאמת הרגולציה הסביבתית על מט"שים לשינוי אקלים

נושא מיקוד נוסף שהוא אחד מארבעת המהלכים בהם יתמקדו בשלב הראשון של תוכנית ההיערות לשינוי אקלים, עוסק בשיפור המוכנות של מט"שים לשינוי אקלים. במסגרת הזו, המשרד להגנ"ס מציע מספר שינויים ברגולציה:

• הרחבה ושדרוג של מט"שים קיימים והקמת מט"שים חדשים בתיאום עם רשות המים
• עדכון היתרים בהתאם לשינוי המדיניות של מאצרות, ועדכון האכיפה בהתאם.

היערכות לשינוי אקלים: רשימת התחומים המלאה

כאמור, תוכנית ההיערכות לשינוי אקלים של המשרד כוללת התמקדות ב-4 תחומים מועדפים, אולם היא נוגעת בתחומים נוספים. להלן הרשימה המלאה:

1. תכנון אופן היערכות והתנהלות מפעלים בשגרה ובחירום
2. שדרוג ותחזוקת מט"שים
3. שימור מערכות אקולוגיות
4. הגנה על תשתיות ומבנים קיימים ומתוכננים
5. עדכון מדיניות פליטות לטובת הפחתת פליטות וזיהומים סביבתיים
6. מיתון שיטפונות כחלק ממתן מענה לניהול נגר עילי בראייה אגנית
7. עדכון אופן הפעלת מערך ניטור
8. גיבוש וקידום פתרונות תכנון ובנייה ירוקה
9. צמצום הנזקים ממפגעי אסבסט
10. התאמת תפיסת ההפעלה של צוותי כוננות וחירום לשינוי האקלים
11. שמירה על חופי ומצוקי ישראל
12. טיפול מניעתי והפחתה של זיהום במקורות מים (ים, נהרות ונחלים)
13. התגוננות מפני יתושים ומזיקים
14. טיוב השימוש במשאבי מים
15. ביסוס תשתית ידע על השלכות סביבתיות הנובעות משינוי אקלים

כחלק מהתחום של שימור מערכות אקולוגיות, קבע המשרד תתי משימות, ביניהן מיפוי רגישויות מערכות אקולוגיות במעיינות ונחלים לזיהומים – וגיבוש תוכניות שיקום/שימור, שחרור מעיינות ונחלים לציבור, יישום תוכניות המקדמות השבת מים לטבע, ניטור ארוך טווח של המערכות האקולוגיות בישראל ופרסום דוח על מצב הטבע אחת ל-3 שנים.

כחלק מתחום ההגנה על התשתיות ועל מבנים, המשרד ציין כי יש צורך בחיזוק תשתיות חופיות, בתכנון תשתיות חדשות על בסיס תרחיש לאומי, בבחינת אמצעי הגנה לתשתיות דלקים ומעברי אנרגיה מתחדשת ועוד.

השפעת שינוי האקלים על התעשייה

כפי שדיווחנו באוגוסט 2022, המרכז להתייעלות במשאבים פרסם מסמך שהציג את האתגרים הצפויים לתעשייה בישראל בעקבות שינוי האקלים, ולצידם פתרונות. האתגרים שצוינו כללו התחממות, יובש, שיטפונות וסיכונים פיננסיים. הפתרונות שהוצעו כללו בין היתר חיסכון במים, שיפור איכות השפכים המוזרמים לביוב ותכנון אגני השהיית נגר עילי להתמודדות עם שיטפונות.

לפי אותו מסמך, השפעת שינוי האקלים על התעשייה תתבטא בשיטפונות, בבצורות שישפיעו על זמינות חומרי גלם ובעלייה באירועי גלי חום קיצוניים שיצריכו יכולת התמודדות עם בקרת אקלים וקירור. אחד הפתרונות שהוצעו לתקופת יובש היה חיסכון במים. המסמך הציע דרכים מגוונות לעשות זאת: איתור וטיפול בדליפות ונזילות צנרת, הוספת אמצעים מכניים ויעילים יותר לשטיפות כגון שטיפת קיטור, ממטרות ועוד. פתרונות נוספים שצוינו הם שטיפות בשלבים, שימוש חוזר במי שטיפה, הגדלת ההשבה של מים מותפלים במקום מי רשת ועוד.

הפתרונות שהוצעו לתעשייה להתמודדות עם שיטפונות כללו בין היתר בחירת אמצעים דלי תחזוקה לניהול נגר כגון שטחים עם צמחייה מווסתת ומנצלת מים, אמצעי השהייה, קידוחי החדרה, נפח זמין לאגירה ועוד. כמו כן הוצע לייצר מערכת שמסוגלת להתמודד עם כמויות משקעים גדולות ולמנות אחראי על מערכת ניהול הנגר שיבטיח את תקינותה, ניקיונה והתאמתה לפעולה במצב שיטפון.

גם בעת הקמת המפעל וגם לאחר הקמתו ניתן וכדאי לנתח את השטח ואת כמויות הגשמים הצפויות בו, ולתכנן היכן וכיצד להציב אמצעי טיפול בשיטפונות ובמים מזוהמים.

קישור לדוח של המרכז להתייעלות במשאבים מופיע בתחתית הכתבה.

משרדי הממשלה לא פרסמו תוכנית היערכות לשינוי אקלים

ב-2018 התקבלה החלטת ממשלה שהטילה על משרדי הממשלה ורשויות מקומיות להכין ולפרסם תוכנית היערכות לשינוי אקלים. לכל משרד ממשלתי יש נגיעה בתחומי חיים של הציבור הקשור בסיכוני האקלים וההחלטה קבעה שיש להיערך לכך.

מאחר שעברו השנים ומשרדי הממשלה לא פרסמו תוכניות, התקבלה החלטת ממשלה נוספת, באוקטובר 2022, שקבעה דד ליין להכנת התוכנית – 31.12.2023. אך המשרד להגנת הסביבה הוא המשרד היחיד שפרסם תוכנית ביום האחרון של השנה.

החלטות ממשלה אינן מחייבות והן לא כוללות אמצעי אכיפה למי שלא עומד בהן. לכן מתעקשים בארגוני הסביבה ובמשרד להגנת הסביבה להעביר חוק אקלים עם יעדי הפחתת פליטות מחייבים, ולא להסתפק בהחלטות הממשלה שהגדירו את הפחתת הפליטה הרצויה.

בשלב זה אין לישראל חוק אקלים מחייב, אף שנעשו ניסיונות גם בממשלה הנוכחית וגם בממשלה הקודמת להעביר חוק כזה. מאחר שאין יעדים מחייבים, משרדי הממשלה כנראה חשים שאין דחיפות להתכונן לשינוי האקלים ולא מפרסים תוכניות היערכות.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "לאחר עבודה מקצועית ומשמעותית של גורמי המקצוע מכל התחומים במשרד להגנת הסביבה, גיבשנו את התוכנית המשרדית להיערכות למשבר האקלים, בהתאם להחלטת הממשלה שהעברנו. יש צורך בשיתוף פעולה של כלל משרדי הממשלה והרשויות המקומיות לצורך היערכות מיטבית, במטרה לשמור על בריאות ואיכות החיים של הציבור והסביבה. התוכנית קובעת את הפעולות הבסיסיות והדרך לדגשים בעבודת המשרד בשנים הקרובות לצורך ההיערכות הנדרשת למשבר האקלים".

עו"ד עמית ברכה מנכ"ל אדם טבע ודין: "ממשלת ישראל אינה מאמינה בהיערכות למשבר האקלים, ובחסות משרד האוצר ותמיכת השרה סילמן, משקרת לציבור כאילו נעשות פעולות אסטרטגיות, כשבפועל מדובר בפעולות רכות שלא ימנעו את הקטסטרופה האקלימית שעתידה לנחות על תושבי ישראל.

בהיעדר חוק אקלים שאפתני, מתוקצב ומחייב, כל שנותר למשרד להגנ״ס זה להציג מצגת שרובה כתובה בלשון ״יש לבחון״. כשאין רגולציה שאפתנית ומתוקצבת, שום החלטה אינה מחייבת, והראיה לכך היא שבהיעדר רגולציה קל לאוצר לחסל 200 מליון ש״ח מתקציב המשרד עבור היערכות למשבר.

בפועל, אין טיפול בלמעלה מ-100 מלמ״ק מי נגר בשנה, שלאחר השטפונות זורמים לים ומזהמים אותו; אין התמודדות עם עליית מפלס פני הים ותכניות בנייה הרסניות ממשיכות לתרום להרס קו החוף והמצוקים; אין היערכות לצמצום פליטת המתאן ממטמנות, גז חממה שתורם עשרות אחוזים בשנה לגזי החממה; אין רגולציה להפחתת איי היום העירוניים, להצללה ולחיוב נטיעת עצים.

יתר על כן- התכנית להפחתת גזי חממה וזיהום אוויר קוצצה ובמקום להיערך נכון עם תכנית לאומית לאנרגיות מתחדשות, ממשיכים לקדם היתרים לתחנות הכוח הפחמיות ולא מסירים חסמי ביורוקרטיה לשם קידום אנרגיה נקייה.

ממשלת ישראל, בחסות משרד האוצר ובתמיכת השרה סילמן, מבטלת הלכה למעשה את חובתם של משרדי הממשלה השונים להיערך כמו מדינה מודרנית לקטסטרופת האקלים שבדרך".

---

מסמכים רלוונטיים: