תשמעו סיפור. לאחר שפרצה מלחמת חרבות ברזל, אתר המיחזור החדש לפסולת בניין של חברת טלאור כראדי, באשל הנשיא (ליד אופקים), שבו הושקעו עשרות מליוני ₪, נותר ללא תעסוקה כיוון שאתרי הבנייה הפסיקו לפעול בתחילת המלחמה, ולא נוצרה פסולת בניין.

במקביל, רבים מבין 50 עובדי האתר גויסו למילואים, אך היתר נותרו ללא תעסוקה. כדי למנוע את השבתת האתר ולהמנע משחרור העובדים, בטלאור כראדי מצאו פתרון יצירתי. הם התחילו לייצר מיגוניות, בין היתר באמצעות חומרי הגלם הממוחזרים שהם מייצרים באתר המיחזור, וכך מתוך המשבר, הם נכנסו לענף פעילות חדש (מיגוניות), שנותן מענה לצרכים של השוק המקומי, מבטיח תעסוקה לעובדים, מגדיל את הפעילות של החברה, ועושה שימוש נוסף בחומרים ממוחזרים.

הסיפור הזה הוא דוגמא לגמישות וליצירתיות של חברת טלאור כראדי, שהפכה בעשור האחרון לאחת החברות הגדולות והמתקדמות בענף מיחזור הפסולת בישראל ואולי לחברה היחידה בישראל שיודעת לעשות את כל שרשרת הערך של כלכלה מעגלית של פסולת בניין – והדרך הכי טובה להמחיש את זה, היא הטיפול בהריסת המבנים שנפגעו מטילים במלחמות האחרונות: קודם הם הורסים את המבנה על פי תוכנית הנדסית מאושרת, לאחר מכן מפנים את הפסולת למתקני מיחזור שממיינים, שוטפים, גורסים והופכים את הפסולת לחומר גלם, ולבסוף משתמשים בחומר הממוחזר לבניית מיגוניות, כמצע בהקמת תשתיות, או כאגרגטים לבנייה. נסגר המעגל.

בריאיון שלפניכם ליאור כראדי (38) מתאר את הדרך שהחברה שהוא הקים בגיל 18 הפכה, מחברה קטנה לעבודות עפר, לקבוצה שמעסיקה כ-200 עובדים עם מספר אתרי מיחזור ברחבי הארץ, וצי של משאיות ומכולות שמדגימה הלכה למעשה כלכלה מעגלית המשלבת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים.

כתבות רלוונטיות:

1. שופל חשמלי ראשון בישראל, 22.12.2024
2. מתקן חדש למיחזור פסולת בניין, 18.12.2024
3. מטמנה חדשה לפסולת בניין בנאות חובב, 30.4.2024
4. קבוצת טלאור כראדי תתחיל בהריסת בתים שנפגעו ביישובי העוטף, 2.6.2024
5. למידע נוסף על פסולת בניין | infospot

רקע אישי | עבור הקוראים והקוראות שלנו שלא מכירים אותך, תוכל לספר על עצמך ואיך הגעת לעסוק בתחום?

בתור נער התחלתי לעבוד כמפעיל כלי צמ''ה בעסק משפחתי בתחום עבודות עפר. בגיל 16, לאחר שאבי נפטר, התחלתי לעבוד אצל אחי הבכור שגם עסק בעבודות עפר. בגיל 18 החלטתי לצאת לדרך עצמאית ופתחתי את החברה שלי, טלאור כראדי עבודות עפר, שבתחילת דרכה עסקה רק בעבודות עפר אך לאחר מספר שנים הבנו שאין לנו יתרון ייחודי בענף העפר והחלטנו לשנות את המיקוד לתחום מיחזור הפסולת. תחילה רכשנו אתר קטן למיחזור פסולת בניין בעיר אשדוד ומשם צמחנו והתרחבנו.

אתה יכול לעשות לנו סדר בפעילות שלכם בענף הפסולת? אילו מתקנים יש לכם ואילו שירותים אתם מציעים?

כיום החברה מפעילה 4 אתרים למיון ומיחזור פסולת בינהם אתר "קצה" ייחודי להטמנת פסולת. האתרים עובדים בסינרגיה משותפת, כאשר את תוצרי המיון והמיחזור מוכרים לשימוש חוזר ואת הפסולת שלא ניתנת למיחזור שולחים להטמנה. בנוסף בבעלותינו צי משאיות ו-1,000 מכולות לאיסוף ושינוע הפסולת, אנחנו נותנים מענה ללקוחות שצריכים פינוי וטיפול בפסולת בניין ופסולת יבשה מאזור המרכז ועד לדרום.

אתר הדגל שלנו הוא פארק תעשיות דרום ירוק, מדובר באתר מיחזור שמתפרס על שטח של 50 דונם באשל הנשיא (ליד אופקים), והוא האתר מיחזור פסולת הבניין המתקדם והטכנולוגי ביותר בישראל, וכנראה גם במזרח התיכון. האתר משלב את הכל במקום אחד: מיחזור פסולת בניין לאגרגטים ומצע לתשתיות, טיפול בפסולת גזם שהופך לקומפוסט, ומיון והפרדה של פסולת יבשה. באתר עצמו יש גם מפעל לייצור בטון בין היתר מחומרים ממוחזרים שמשמש בין היתר לייצור מיגוניות, כמובן לפי התקן הנדרש.

בנוסף בבעלותינו גם אתר למיחזור פסולת בניין ב'עד הלום' באשדוד. האתר קולט עשרות אלפי טונות של פסולת בניין בחודש שמגיע מכל רחבי הארץ. באתר עושים הפרדה ומיון של חומרים כגון פלסטיק, עץ וניילון שהולכים למיחזור. יתר פסולת הבניין והבטון נכנסת לגריסה וניפוי כדי להפיק ממנה אגרגטים המשמשים למצע סוג ב' לתשתיות.

גם באשקלון יש לנו אתר למיחזור פסולת בניין בדומה לאתר בעד הלום. באתר זה, לאחרונה, קיבלנו גם רישיון לטיפול בפסולת יבשה וגזם. כמו כן, בעיר אשקלון אנו מפעילים גם את תחנת המעבר לפסולת גושית עבור העירייה.

בכל האתרים אנו עומדים על מעל 90% מיחזור, אך בסופו של תהליך המיחזור והמיון נותרים חומרים ושאריות שלא ניתנים למחזר ואותם אנו שולחים להטמנה באתר הקצה שלנו "מטמנת נאות חובב". מדובר במטמנה ייחודית בגודלה וייעודה בקיבולת של 3 מיליון קוב.  המטמנה ממוקמת במועצה איזורית נאות חובב ונותנת מענה לשאריות הפסולת ט שלא ניתנת למחזר או לטפל.

כמו כן אנחנו מספקים שירותי פינוי לפסולת בניין, ולאחרונה גם לפסולת יבשה מתחנות מעבר שונות ברחבי הארץ .

אתם פועלים בתחומים נוספים?

יש בחברה מחלקה שמתעסקת בהריסות מבנים מורכבים, למשל בתוך שכונות צפופות, או לצערנו הריסות של מבנים שנפגעו מטילים. ההריסות מגיעות לאתרים שלנו, ממיינים אותן ומפיקים מהן חומרים ליצירת בטון שמשמש בין השאר למיגוניות שאנחנו מייצרים.

אנחנו גם מטפלים בקרקעות שבהם פרקו פסולת בניין באופן פיראטי, מפנים את הפסולת ומטפלים במפגעים (זיהום קרקע, פסולת בניין, אסבסט וכדומה).

יש לנו גם כמה דברים חדשים בקנה שלגביהם אנחנו מנהלים משא ומתן. השאיפה היא להמשיך לצמוח ולהתרחב אנחנו כל הזמן בעשייה ועוסקים בפיתוח עסקי, אבל במקביל מחפשים איך להעזר בטכנולוגיה כדי לייעל את הפעילות שלנו. תחום המיחזור בשנים האחרונות נמצא בצמיחה בארץ ובעולם, ישנם המון סטארטפים ופיתוחים טכנולוגיים, ואנחנו מקפידים לבקר מדי שנה בתערוכות שמתקיימות ברחבי עולם בכדי להיות חלוצים ולהמשיך להוביל גם בתחום הגנת הסביבה והטכנולוגיה.

הייתם הראשונים שהביאו לארץ שופל ובובקאט חשמליים. האם הכלים האלה הוכיחו את עצמם כיעילים וכלכליים? אתם מתכננים להביא עוד כלים חשמליים?

כיום יש לנו 4 כלים חשמליים: 3 שופלים ובובקאט אחד. אנחנו רואים בזה צעד משמעותי שהוא חלק מהפעילות שלנו בענף הפסולת והמיחזור וצמצום ההשפעה הסביבתית של זיהום האוויר. בנוסף  מדובר גם בחיסכון כלכלי ותפעולי.

בפן התפעולי, זה כלי שדורש פחות טיפולים ואחזקה. הכלים החשמליים מתאימים רק לעבודה בתוך אתרים ולא לעבודות בחוץ במקומות בהם אין עמדות טעינה. בין היתר, אנחנו משדרגים את תשתיות החשמל באתרים שלנו כדי שנוכל להגדיל את השימוש בכלים החשמליים. כעת, לאחר יותר משנה של שימוש בכלים האלה, סדר גודל של 3,000–4,000 שעות, למדנו לעבוד איתם נכון, ואנחנו יכולים לומר שזה הצלחה. לכן, אנחנו מתכוונים להרחיב את השימוש בכלים חשמליים.

לאחרונה כחלוצים בתחום הוזמנו לביקור אצל יצרן הכלים בסין הבענו את עמדתנו ונתנו הערות מהידע שלנו בשל השימוש היום יומי בכלים בכדי שידייקו ויוכלו לייצר כלים שמתאימים לנו ולצרכים של השוק המקומי, למשל מבחינת הספק הטעינה. אני מקווה שבעוד 5 שנים, 50%–60% מהכלים שלנו יהיו חשמליים.

החברה שלך צמחה באזור הדרום, ואתה בעצמך תושב הדרום. איך ה-7 באוקטובר השפיע עליכם ועל פעילות החברה?

תודה לאל למזלנו, אף אחד מעובדי החברה לא נפגע ישירות ב-7 באוקטובר, אבל לצערנו כן היו נפגעים במעגלים הקרובים. כמו כן, הרבה מהעובדים שלנו גויסו. בחודשי הלחימה הראשונים עשינו פעילויות משמעותיות לתמיכה בצה"ל וכוחות הביטחון ובמקביל הצבא גייס ציוד שלנו (משאיות, כלי צמ"ה) לטובת המאמץ המלחמתי.

בשלבים יותר מאוחרים, זכינו במכרז של חברת עמיגור (זרוע הביצוע של הסוכנות היהודית שאחראית להריסות ופינוי ההריסות בקיבוצי העוטף) והיינו אחראים על הריסות ושיקום בקיבוצי העוטף שנפגעו ב-7 באוקטובר (כגון בארי, כפר עזה, ניר עוז, מפעל נירלט). זו עבודה שדורשת הרבה רגישות מול התושבים, עבודה בפינצטה תוך שמירה על המרחב הציבורי. במקביל אנחנו מספקים חומרים ממוחזרים לפרויקטים של תשתיות ובנייה לשיקום עוטף עזה.

בעקבות המלחמה הנוכחית מול איראן, יש שוב עלייה בביקוש למיגוניות?

במלחמה הזו, בגלל שהיא נמשכת כבר יותר מחודש שבמהלכו התושבים סופגים ירי רציף, והטילים גורמים לנזקים גדולים, אנשים מבינים את החשיבות של מיגון ואנחנו רואים גידול בפעילות המיגוניות. לפני מלחמה הנוכחית היה לנו מלאי של כמה עשרות מיגוניות שנמכר בתוך כמה ימים לאחר פרוץ המלחמה, בין היתר כדי לתת מענה לאתרי הבנייה, שלהבדיל מ-7 באוקטובר לא עצרו את הפעילות, וקנו עשרות מיגוניות לעובדים שממשיכים לעבוד.

הצוות המקצועי שלנו נותן ללקוחות ליווי צמוד לאורך כל התהליך החל משלב המכירה והתאמת סוג המיגונית בהתאם לצרכי הלקוח, הצבת המיגונית, הובלתה ע''י המנוף המתאים מיקומה בבית הלקוח וחיבורה לתשתיות.

זה גם נותן לנו מקור נוסף לשימוש בחומר ממוחזר, כי לפי התקן, בבטון של מיגוניות מותר לנו להשתמש ב-20% חומר ממוחזר.

איך המלחמה הנוכחית עם איראן משפיעה על הפעילות שלכם?

לצערנו גם במלחמה הנוכחית השירותים שלנו נדרשים, מצד אחד בפן של הריסות ושל קליטת פסולת הריסות באתרי המיחזור שלנו, לעיתים ישנו חשש לקריסת מבנים בשל נזקי הטילים גם במקרים כאלה אנו יודעים לתת את המענה הזמין והנדרש  כמובן שבנוסף אנו ממגנים את התושבים עם המיגוניות שלנו.

איך נראה תהליך ההריסה של מבנה שנפגע מירי טילים?

בשבועות הקרובים יתחילו הריסות ופינוי של מבנים שנפגעו מטילים במלחמה הנוכחית. אנחנו כבר התנסנו בזה לאחר המלחמה הקודמת מול איראן (מבצע עם כלביא) בו הרסנו ופינינו מבנים שנפגעו בחולון ברחובות ובבאר שבע. אנשים חושבים שאם מבנה נפגע מטיל יותר קל להרוס אותו, מתוך מחשבה של "הנזק מהטיל כבר עשה לכם את העבודה". אבל זה לא נכון, אלא להיפך.

במבנה שנפגע מטיל יש חשש להתמוטטות על אנשי הביצוע בשטח, בשל ההרס אין תוכנית תשתיות מוגדרת כמו במקרה הריסה רגיל ויש פריטים שעלולים להתלקח כמו מיכלי גז וחומרים דליקים אחרים וזה הופך את ההריסה להרבה יותר מורכבת ולכזו שמחייבת תכנון קפדני מראש.

לכן, אנחנו מגיעים לאתר עם המהנדסים שלנו ומכינים תוכנית הריסה לפי המצב בשטח. מתאימים את התהליך לאופן שבו הבניין נפגע. אופן ההריסה תלוי במבנה ובגודל שלו ובמורכבות של האתר עצמו, למשל מבחינת צפיפות שמגדירה עם איזה כלים אפשר לעבוד.

בעקבות המלחמה הקודמת עם איראן, הרסנו מתחם של כ-5 בניינים בחולון שנפגעו מטיל, כולל פינוי ההריסות, וזה לקח כחודש עבודה. מה שאפשר להציל מבחינת ציוד של דיירים, מצילים ככל שניתן, והיתר הולך לאתרי המיחזור שלנו והופך לחומר גלם ממוחזר.

לפי דוח של המשרד להגנת הסביבה, אתרי המיחזור של פסולת בניין מתקשים למכור את כל החומר הממוחזר שהם מייצרים, ומצטברים אצלם עודפים. האם גם אתם מרגישים את התופעה הזו? איך לדעתך אפשר להתמודד איתה? מה היתרונות של שימוש בחומרי בנייה ממוחזרים?

אנחנו מכירים את הבעיה הזו, אבל פחות מרגישים אותה, כי יש לנו מערך של משאיות ואנחנו יודעים לשווק את החומרים הממוחזרים שלנו לענף התשתיות. אנחנו גם משתמשים בחומר הממוחזר במתקן השטיפה שלנו באשל הנשיא ומפיקים ממנו אגרגטים למפעלי הבטון שלנו. יש לחברה שלנו גם זרוע ביצועית של עבודות עפר ותשתית ושם אנחנו כמובן מקפידים להשתמש בחומר הממוחזר, ואנחנו יודעים לייצר מהחומרים הממוחזרים מוצר מוגמר, כמו המיגוניות שלנו למשל.

לחומר הממוחזר שלנו קיים תו תקן ובדיקות המעידות על איכותו הגבוה, ואני חושב שאנחנו בין החברות היחידות בישראל שמוכרות את החומר הממוחזר ולא נותנות אותו בחינם.

לפי החוק, פרויקטים ציבוריים של תשתיות צריכים להשתמש ב-30% חומר ממוחזר, אבל לצערי יש פרויקטים שלא מקפידים על זה. מי שמכיר את החומר הממוחזר מקורב, מצע ב' שמופק מהפסולת בניין, מתאהב בו. זה חומר יותר זול, יותר זמין ובניגוד לחומר שמגיע מהמחצבות שנמצאות בדרך כלל באזורים מרוחקים יותר, הוא קרוב יותר לאתרי הבנייה והתשתיות.

חוק פסולת בניין | בימים אלה נערכים בכנסת דיונים על חוק להסדרת ענף פסולת בניין, שעיקרו הקמת מרשם לאומי לעוסקים בתחום, תשלום של יצרן הפסולת רק דרך מערכת ממשלתית ורק לאחר הוכחה שהפסולת הגיעה ליעדה, הפרדה במקור באתר הבנייה, קנסות של מאות אלפי ₪ למי שיפר את החוק, חובת התקנת אמצעי מעקב ודיווח על המשאיות ובמתקני הטיפול, ועוד. כיצד אתה חושב שהחוק ישפיע על הענף?

אנחנו מוכנים לחוק הזה כבר מלפני כמה שנים וכבר התקנו אמצעי מעקב וניטור על כל מכולה, כולל מערכת מצלמות בכל המשאיות, כולל אפליקציה בה הלקוח יכול לראות איפה המכולה בזמן אמת, היכן היא נפרקה, ולקבל לטלפון את תעודת הפריקה שמוכיחה שהפסולת הגיעה ליעדה. המערכת שלנו גם מתריעה אם נהג מנסה לפרוק את הפסולת במקום אסור, ולכן זה דבר שלא יכול לקרות אצלנו. יש לנו בחברה  מערך בקרה וניהול  שמטרתו העיקרית לעקוב ולאכוף אחר הנושא הזה.

בנוסף לכך, יש לנו בכל האתרים מערכת AI שיודעת לזהות את סוג הפסולת ולסווג אותה ליעד הרלוונטי בתוך האתר (לפסולת בניין, פסולת יבשה או גזם) לפי נפח ומשקל ותמונה. ואנחנו ממשיכים לפתח את הטכנולוגיה כדי לשפר את היעילות שלנו.

אנחנו מכירים את הצעת החוק להסדרת ענף פסולת הבניין, והשתתפנו בכמה דיונים בכנסת. אנחנו בעד החוק, חושבים שהוא יעשה סדר בענף, ויצמצם את מקרי השלכת הפסולת הפיראטית הרבים בכך שיהיה פיקוח ומעקב על כל מכולה, כך שקבלן פינוי עם משאית יוכל לפנות פסולת רק אם יעמוד בדרישות החדשות, בהן רישיון עסק להובלת פסולת והתקנת אמצעי מעקב ובקרה טכנולוגיים. אנחנו מברכים על זה, ולדעתי נראה שינוי משמעותי בענף כשהחוק יעבור.