הרגולטורים של ענף הפיננסים ממשיכים לשלב שיקולי איכות סביבה ואקלים בדרישות שלהם, לאחרונה פורסמו 2 מסמכי הנחיות חדשים.

המסמך הראשון הוא של רשות שוק ההון שפרסמה עדכון לחוזר המיועד למנהלי קופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות השתלמות, ובו כללים לגבי מסלולי השקעה שגופים אלה יכולים להציע למשקיעים. בין השקעה לפי עקרונות קיימות ואיכות הסביבה. 

המסמך השני, הוא של הרשות לניירות ערך שפרסמה טיוטת הוראה למנהלי קרנות ולבעלי רישיון גדולים (לניהול תיקים) בנוגע לשילוב שיקולי אחריות תאגידית ESG בהחלטות על השקעות או במסגרת ניהול סיכונים. הרשות מבקשת לקבל מהגורמים הללו את חוות דעתם באשר לשילוב שיקולי ESG בפעילותם וכן מציעה לחייב אותם להכין דוח בנושא.

כתבות רלוונטיות:

1. הרשות לניירות ערך מעודדת דיווח וולונטרי של אחריות תאגידית, 20.4.2021
2. המפקח על הבנקים דורש להתחשב בסיכונים סביבתיים, 23.12.2020
3. המשרד להגנ"ס רוצה לחייב ב'תסקיר אקלימי', 16.3.2021
4. המשרד להגנ"ס מציע לחייב חברות בדיווח סביבתי לבורסה, 14.09.2020
5. הגופים הפיננסיים יחויבו להתחשב בשיקולי סביבה, 29.11.2021

מסלולי השקעה סביבתיים בקופות גמל וקרנות השתלמות

החוזר המעודכן של רשות שוק ההון קובע כללים לגבי מסלולי ההשקעה שגוף מוסדי רשאי להציע בקופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות פנסיה. החוזר מגדיר כללים להקמת מסלולי השקעה מתמחים, בצירוף רשימת מסלולים אפשריים.

המטרות הנוספות של החוזר הן להגביר את המנגנון התחרותי ואת כוח המיקוח של החוסכים מול החברות המנהלות, ולהציע מסלולים שונים, בינהם מסלולים תלויי גיל שיוכלו לצמצם את ההיתכנות להפסדים מתמשכים בעת משבר בשוק ההון.

בחוזר מוצעים מסלולי השקעה חדשים, שניים מהם בתחומי הקיימות והסביבה. הרשות מסבירה כי הדבר נועד לענות על טעמם של חלק מהחוסכים, לאור ההכרה ההולכת וגוברת בחשיבותם של נושאי קיימות וסיכונים סביבתיים. בשני המקרים הרשות מדגישה כי חשוב לדאוג גם לתשואה.

להלן תמצית שני המסלולים המוצעים:

• מסלול השקעה מתמחה בהשקעות בתחומי קיימות על פי עקרונות פיתוח בר קיימא - ה SDG של האו"ם, ובהתאם לרגולציה האירופאית: Sustainable Disclosure Finance Regulation (SFDR).
• מסלול השקעה מתמחה בתחום הסביבה: ניתן להציע בקרנות השתלמות, קופות גמל וביטוחי חיים מסוימים, ולא לאפשר את המסלול הזה לקרנות פנסיה, מהחשש כי מגוון ההשקעות הצר מדי שמאפיין מסלול השקעה זה לא יאפשר מיצוי פוטנציאל התשואה.

מעניין לראות שהחוזר של רשות שוק ההון שיבצה את מסלולי הקיימות ואיכות הסביבה תחת אשכול של 'מסלולי אמונה' לצד מסלולי השקעה לפי ההלכה היהודית או השריעה.

קישור למסמך עם הפרטים המלאים בתחתית הכתבה.

הרשות לניירות ערך לא מחייבת להתחשב ב-ESG

הרשות לניירות ערך פרסמה את טיוטת ההוראות בנוגע לשילוב שיקולי ESG בהחלטות של מנהלי קרנות ובעלי רישיונות גדולים.

העניין העולמי של משקיעים לבצע השקעות ירוקות מעלה את השאלה האם על מנהלי קרנות ובעלי רישיון לשלב שיקולי ESG בקבלת ההחלטות שלהם על השקעות או במסגרת ניהול סיכונים.

לפי המסמך, מוצע כי בעלי רישיונות גדולים ומנהלי קרנות יפרטו בדוח לא פומבי בתוך 6 חודשים אם בכוונתם להתחשב בשיקולי ESG בפעילותם או לא – ולנמק את החלטתם. מנהל קרן יתייחס לנושא גם בפרקים הרלוונטיים בתשקיף שיפורסם בסמוך להגשת הדוח. כל זאת רק במידה והטיוטה תאושר ותיכנס לתוקף בהמשך.

בשל התשומות שעלולות להיות להשקעות המבוססות על עקרונות ESG, הרשות לניירות ערך מציעה שרק מנהלי קרנות ובעלי רישיון גדולים ישקלו השקעות כאלה. מי נחשבים בעלי רישיונות גדולים? חברת ניהול תיקים גדולה כהגדרתה בחוק, חברה שהיא בעלת רישיון שיווק השקעות, חברה בעלת רישיון ייעוץ השקעות עם מעל 1,000 לקוחות ומערכי הייעוץ בבנקים.

לפי ההוראה המוצעת, בעלי רישיון גדולים ומנהלי קרנות ישקלו ויבחנו האם ראוי מבחינתם לתת משקל לשיקולי ESG במגוון פעילותיהם. הרשות לניירות ערך מבקשת מהם למסור לה את חוות דעתם בנוגע לשאלות שונות, ביניהן:

• כיצד יש להתייחס לשיקולי ESG
• האם צריך לבחון אותם בהשקעות
• האם צריך לבחון אותם במסגרת ניהול סיכונים
• האם כיום הם מביאים בחשבון שיקולי ESG
• האם הם נתקלו בביקוש להשקעות ESG בשוק
• כיצד יש להעלות שיקולים אלה בפני לקוח המעוניין להשקיע

כמו כן, בעלי רישיונות גדולים ומנהלי קרנות יצטרכו לחשוב כיצד ראוי לשקף למשקיע באופן אפקטיבי את יישום המדיניות שנקבעה, כך שמשקיע יוכל בקלות להבינו והוא יהיה נגיש לו.

גם בנושא זה הרשות לניירות ערך מבקשת את חוות דעתם בשאלות שונות, ביניהן: האם יש לייצר קטגוריות שונות למוצרי השקעה שונים לפי רמת החשיבות שהם נותנים לשיקולי ESG, האם יש לקבוע חובת גילוי שונה עבור קטגוריות שונות של מוצרים ועוד.

את ההתייחסויות הרשות לניירות ערך מבקשת לקבל עד לתאריך 18.8.2022.

לפני כשנה וחצי הרשות לניירות ערך התייעצה עם הציבור בשאלה אם עליה לחייב תאגידים הנסחרים בבורסה לדווח בנושאיESG .  בעקבות כך התקבלו הערות ציבור רבות והרשות החליטה לבסוף שלא לחייב את החברות אלא להמליץ ולעודד אותן לדווח באופן וולונטרי .

משקיעים מתעניינים ברווח חברתי-סביבתי

לפי המסמך של הרשות לניירות ערך, סך ההשקעה הגלובלית ב"השקעות ערך" צמח מ-3 טריליון דולר בסוף שנת 2004 ל-30 טריליון דולר בסוף שנת 2018, ובתוך שנתיים הגיע ל-35.3 טריליון דולר בסוף שנת 2020 (עלייה של 15% בשנתיים). תחזית מתונה צופה ששוק זה יחצה את רף ה-40 טריליון דולר עוד לפני סוף שנת 2040.

גם בארץ נרשמה צמיחה במספר קרנות הנאמנות שמבצעות השקעות בתחומי ESG, והשקעות סביבתיות בפרט. נכון למועד פרסום ההוראה פועלות בישראל 37 קרנות הפועלות בתחומים אלה ומנהלות 2.27 מיליארד ₪.

באפריל 2021 הרשות לניירות ערך המליצה לתאגידים שנסחרים בבורסה לפרסם באופן וולונטרי דוח אחריות תאגידית שנתי במטרה לאפשר למשקיעים לשקול שיקולי ESG בין היתר. לאחר מכן, בנובמבר 2021 פרסמה רשות שוק ההון תיקון לחוזר שבו חייבה את הגופים הפיננסיים הכפופים לה לקבוע מדיניות השקעה סביבתית צפויה ולפרסמה לציבור.

עקרונות ESG שהגופים המוסדיים מבקשים שכפופיהם יאמצו אותם בוחנים למשל האם נגרם נזק לאקלים והמגוון הביולוגי, הפחתת זיהום סביבתי, שימוש בר-קיימא בקרקע, ביטחון במקום העבודה והגנה על בריאות עובדים, חופש התארגנות של עובדים, מניעת שחיתות, ערבות לקיום זכויות עובדים, רמת ציות תאגידית, שקיפות, גיוון אתני ומגדרי - נושא התופס משקל רב בממשל תאגידי של חברות ועוד.

---

מסמכים רלוונטיים: