ועידת משפט וסביבה אשר התקיימה בשבוע שעבר התמקדה בסוגיות משפטיות הנוגעות לשינויי האקלים. על רקע חזרתו של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, להסכמי פריז, התגברות אסונות הטבע ברחבי העולם והתעוררות המגזר הפיננסי הבינלאומי לחשיבות ניהול סיכוני האקלים, כינסה הועידה בכירים בתחומי המשפט וכן נציגי ממשלה, תעשייה וארגונים סביבתיים, אשר דנו בסדר היום החדש: חוק אקלים והבטחת יציבותו, תמחור פחמן, חובת תסקיר אקלים לפרויקטי תשתית, חובת דיווח אחריות תאגידית לחברות ציבוריות ועוד.

בנוסף לכך, מספר מפעלים הציגו פרויקטים חדשניים שמקדמים כלכלה מעגלית, רישום של טביעת רגל פחמנית, ועוד.

את הוועידה פתח עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, שאמר כי משבר האקלים המתרגש על האנושות כולה כבר כאן, ואיתו גם הנזקים הקשים לאדם ולסביבה. הוא הוסיף כי בחלון ההזדמנויות קצר המועד שנותר  – כעשר שנים על פי דעת רוב מדעני האקלים - אפשר לעשות שינוי משמעותי אם רק נבין את גודל האיום.

עו"ד ברכה התייחס גם לאסון הנפט שאירע לאחרונה ואמר שהוא מהווה תזכורת ותמרור אזהרה לממשלה להפסיק מיד את קידום פרויקט האימים של הקמת מסדרון יבשתי להזרמת נפט, גז ותזקיקים מאיחוד האמירויות לאירופה דרך ישראל.

סרטון: דבריו של מנכ"ל אדם טבע ודין עו"ד עמית ברכה

כתבות רלוונטיות:

1. הסיכון למפעלים התרחב, 28.11.2019
2.  95%הרשעה בתיקים פליליים סביבתיים, 28.2.2021
3. קשה לייצר בישראל בלי להגיע למשפט, 08.3.2018
4. הרשות לני"ע בוחנת חובת דיווח אחריות תאגידית ESG, 23.07.2020
5. האם היעד השאפתני להפחתת פליטות גזי חממה יאושר? 06.1.2021

חוק אקלים: יעדים ארוכי טווח, דרכי התמודדות ושריון חוקתי

משתתפי הוועידה עסקו רבות בחוק האקלים שמנוסח בימים אלה על ידי המשרד להגנ"ס וצפוי לתת מענה להתמודדותה של ישראל עם משבר האקלים, הן בהיבט של מניעה וצמצום הפליטות והן בהיבט של היערכות להשפעותיו של משבר האקלים.

סרטון: מושב רגולציית אקלים בישראל

לפי הדברים בוועידה, מדינות רבות כבר החלו לחוקק חוקי אקלים. החוקים מתייחסים לדרכי הפעולה של כל מדינה במאבק במשבר האקלימי, חלקן בדרך של קביעת יעדים לאומיים להפחתת פליטות, חלקן בדרך של מנגנוני תמחור פחמן כדי לצמצם את הפליטות וחלקן בדרך של מנגנונים לדיווח ובקרה.

עו"ד דלית דרור, היועצת המשפטית של המשרד להגנ"ס, ציינה כי חוק האקלים נועד לעגן את הדברים במסגרת מחייבת יותר מזו של החלטות ממשלה, שלא תמיד מיושמות.

לשם כך, בחוק יופיעו יעדים ארוכי טווח להפחתת הפליטות, דבר שיחייב הכנת תוכנית לאומית ארוכת טווח להפחתת פליטות של גזי חממה, שתכלול גם יעדי ביניים ושורה של צעדים אופרטיביים להשגתם, למשל קביעת סטנדרטים מחייבים להתייעלות אנרגטית, תמריצים להפחתת פליטות תעשייה, תשתיות לחישמול תחבורה, סיוע בפיתוח טכנולוגיות נקיות וכדומה. זאת לצד תוכניות להיערכות לשינויי אקלים של משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים ציבוריים אחרים.

בתוך כך, דרור הדגישה את החשיבות של נתינת משקל לגופים מדעיים בלתי תלויים, שמעמדם אף יעוגן בחוק האקלים. תפקידם יהיה לבחון את היעדים, את התוכניות להשגתם ואת יישומן, לערוך עליהם בקרה מדעית וליצור שיח המבוסס על עובדות מדעיות.

גם פרופ' אורן פרז מאוניברסיטת בר-אילן, דיבר על הצורך בהקמת גוף עצמאי עם תקציב בלתי תלוי, שייעץ לממשלה כיצד להשיג את היעדים, יבקר את פעולותיה ויכין תקציב פחמן לשנים הבאות. לדבריו, הבעיה המרכזית בחקיקת אקלים נוגעת לצורך להבטיח שגם הממשלות העתידיות יהיו מחויבות ליעדים ארוכי הטווח.

לשם הבטחת העמידה ביעדים ארוכי הטווח, פרז מציין מספר דרכים שאפשר לנקוט בהן: להשיג שריון חוקתי לחוק האקלים, להבטיח שהכנסת תעקוב אחר פעולות הממשלה ותפקח עליהן, להקים גוף עצמאי כאמור, שייעץ, יפקח ויכין תקציב שקוף לציבור, ולהכין תשתית לאומית להתמודדות עם סיכוני האקלים.

עוד הוסיף פרז כי שריון חוקתי בחוק יסוד שאפשר לשנותו רק ברוב מיוחס היא הדרך היחידה במשפט הישראלי לשריין יעדים ארוכי טווח, שאם לא ישוריינו הם יעמדו בסכנת אי-קיום בשל הפיתוי של ממשלות וכנסות לדחוק אותם לפינה בהיותם "לא דחופים", כביכול. חוק האקלים ראוי לשריון חוקתי בשל מרכזיות חקיקת אקלים בחברה הגלובלית ובשל היותה של ישראל חשופה מאוד לסיכונים סביבתיים כמו שנראה בפרשת הזפת רק לאחרונה.

לדבריו, "כשאנחנו מסתכלים על העולם כולו אנו רואים שהגנה חוקתית כזאת היא דבר מקובל. מתוך 193 חוקות, 149 כוללות הגנה חוקתית לנושאים סביבתיים. נכון ששריון חוקתי הוא לא פשוט להשגה אבל הוא קריטי בעיניי להצלחה של חקיקת אקלים. אנו צריכים להיות ערים לקושי לייצר שריון חוקתי כזה בסביבה המשפטית הישראלית, במיוחד בשל ההיסטוריה של ממשלות קודמות שהזניחו את הנושא הסביבתי".

תמחור פחמן: רק באישור משרד האוצר

עו"ד דלית דרור מהמשרד להגנ"ס, התייחסה בדבריה לנושא של תמחור פחמן. דרור הסבירה כי יישום תמחור הפחמן לא נמצא בידיים של המשרד להגנ"ס אלא במשרד האוצר. לדבריה, חקיקת הסדר מקיף לתמחור פחמן היא נושא מורכב ורחב, ולכן ייתכן שהפתרון הנכון הוא באמצעות החוקים הקיימים שמסדירים מיסוי של דלקים, כמו חוק הבלו, ולשנות בהם את גובה המיסים כך שהמס יביא לידי ביטוי גם את העלויות החיצוניות שנגרמות מפליטת פחמן עקב השימוש בדלק. 

אך בכל מקרה, לדברי דרור, בין אם ייושם בסוף המודל הרחב של חקיקת תמחור פחמן ובין אם יילכו על המודל המצומצם של עדכון חוקים קיימים – הם תלויים בהסמכת משרד האוצר.

בתוך כך, נזכיר כי המשרד להגנ"ס ציין פעמים רבות שתמחור פחמן נחשב בעולם להסדרה היעילה ביותר להפחתן של פליטות גזי החממה, ונועד לפתור את כשל השוק שאופייני לנושא הסביבתי, לפיו המזהם לא מפנים את העלות והמשמעות של הפליטות שהוא מטיל על סביבתו.

מאחר שהשימוש בדלקים הוא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בפליטות גזי חממה, ובניסיון לצמצם את הפליטות שמחמירות את תופעת שינוי האקלים, מוצע ליצור מנגנון להפנמת העלויות החיצוניות של שריפת פחמן בדלקים.

לחייב פרויקטי תשתית ב"תסקיר אקלימי"

עו"ד דרור גם ציינה בדבריה בוועידה כי כחלק מהמאמץ למאבק בשינוי האקלים, המשרד להגנ"ס מעוניין לחייב פרויקטי תשתית לבצע 'תסקיר אקלימי' כחלק מההליך התכנוני, בדומה לביצוע תסקיר השפעה על הסביבה.

דרור הדגישה שהתסקיר האקלימי לא יחייב את הממשלה, מוסדות התכנון או גופים אחרים לקבל החלטה מסוימת, אלא לתת את הדעת להיבט האקלימי ולבחון באופן שיטתי השפעות אקלימיות – להבין עד כמה פרויקט התשתית מתאים לתוכניות ההיערכות הלאומיות לשינויי אקלים, לבחון את פליטת גזי החממה הצפויה ממנו ואת האמצעים להפחתה.

הרשות לניירות ערך תעודד דיווח ESG וולונטרי

בחודש יולי האחרון דיווחנו כאן כי הרשות לניירות ערך פרסמה קול קורא להתייעצות עם הציבור באשר לחיוב החברות בבורסה בפרסום דוחות אחריות תאגידית ESG.

יו"ר הרשות, ענת גואטה, סיפרה בוועידת משפט וסביבה בשבוע שעבר כי הם קיבלו הערות רבות מהציבור ובקרוב הם צפויים לפרסם את החלטתם בנוגע לחיוב החברות בבורסה לפרסם דוחות אחריות תאגידית.

בתוך כך, גואטה חשפה כי הרשות לא צפויה לחייב את החברות בפרסום, אך היא תבקש לעודד אותם לעשות כן באופן וולונטרי. לדבריה, בשלב שבו מספיק חברות ציבוריות בישראל יתחילו לדווח כמו חברות אחרות בעולם – משקיעים בינלאומיים יתייחסו אליהן אחרת.

היא הוסיפה כי הרשות מתכוונת ללוות ולתת הדרכה לגופים בשוק שירצו להתחיל לדווח.

הסיבה לכך שהדיווח צפוי להיות וולונטרי ולא מנדטורי, לדברי גואטה, היא שהרשות הישראלית לניירות ערך אחראית רק על השוק הציבורי בארץ ולא על כל המשק, בשונה ממדינות באירופה. עם זאת, העובדה שכל הרגולטורים נמצאים כאן, מודעים לנושא ומקדמים אותו מייצרת לגיטימציה רבה יותר בשוק לתהליכים נוספים שיקרו כפועל יוצא מכך.

סרטון: מושב ניהול סיכוני אקלים

התעשייה מקדמת כלכלה מעגלית ורישום פליטות פחמן

במושב שהנחתה עו"ד עידית רייטר, ראש מחלקת דיני סביבה וקיימות, גולדפרב זליגמן, השתתפו בין השאר נציגי תעשייה ושוחחו על החזון של מפעלים וחברות לפעול לקידום איכות הסביבה וצמצום פליטות פחמן באמצעות חדשנות ופיתוחים טכנולוגיים.

כך למשל, ניצן משה סמנכ"ל בכיר לתפעול בקבוצת ICL, נתן דוגמה למיזם של החברה שנועד לתת מענה לכ-20 מיליון טונות פסולת של מוצרי בידוד בענף הבנייה העשויים פוליסטירן (קלקר), שימוחזרו במקום שיוטמנו.  

הפתרון הטכנולוגי שמציע המיזם הוא הפרדת כימיקל מסוים מהפוליסטירן כך שניתן יהיה להשתמש בפסולת פוליסטירן לייצור של פוליסטירן חדש. כך נחסכים 50% מפליטות גזי חממה בהיעדר הצורך לייצר פוליסטירן חדש, וגם הכימיקל שמפרידים מהפוליסטירן חוזר למפעל ומשתמשים בו לייצור חדש. המיזם נמצא כרגע בהקמה והוא צפוי להתחיל בעבודה מלאה במהלך שנת 2022.

מושב: המגזר העסקי מסתכל 20 שנים קדימה

דוגמה אחרת לחדשנות תעשייתית סיפק משה אחימס, מנהל EHS גלובלי ב'אדמה' (לשעבר מכתשים אגן). לדבריו, לחברה יש חזון שעל כל מוצר שלה יופיע טביעת הרגל הפחמנית (Carbon Footprint) שהיא כמות גזי החממה שנפלטה לכל אורך שרשרת הייצור של המוצר (ספקים, חומרי ביניים ועוד), כך שלחקלאים שמשתמשים במוצרי החברה (חומרי הדברה) יהיה מידע על ההשפעה הסביבתית והם יוכלו להתייחס אליה במכלול השיקולים שמנחים אותם בעת רכישת מוצרים.

אחימס הדגיש כי חשוב להגדיר את המתודה לחישוב פליטות הפחמן, כך שהחברה תהיה מוכנה לקראת רגולציה עתידית מחייבת בעניין. בתוך כך, החברה גם פועלת כל העת לשפר את יעילותם של מוצריה, תוך מציאת חומרים ידידותיים יותר לסביבה.

הדברים נאמרו במסגרת ועידת משפט וסביבה ביוזמת עמותת אדם טבע ודין, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, המשרד להגנת הסביבה ומשרד עורכי דין גולדפרב זליגמן