הלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה פרסמה דו"ח המסכם את פעילותה לשנת 2019. הדו"ח מתאר מגמות בנושאים של חקיקה ואכיפה סביבתית ומובאים בו נתונים המסכמים את העבודה המשפטית של המשרד להגנ"ס.
לפי הדו"ח, כמות העיצומים הכספיים הוכפלה לעומת 2018 ועמדה בשנת 2019 על 128 עיצומים, כמעט מחציתם ניתנו בשל עבירות של אחריות יצרן מורחבת (פסולת אריזות, פסולת אלקטרונית, חוק הפיקדון, חוק השקיות, צמיגים).
כמו כן, הוגשו יותר כתבי אישום בשנת 2019 ונשמר שיעור ההצלחה הגבוה של התביעות הפליליות של המשרד להגנ"ס שמגיעות לבית המשפט - רק ב-3 תיקים הוחלט על זיכוי מלא וב- 49 האחרים הייתה הרשעה.
בראש הלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה עומדת עו"ד דלית דרור.
כתבות רלוונטיות:
נכון לסוף שנת 2019 היו מצויים בטיפול הלשכה המשפטית 283 תיקים פליליים סביבתיים – מהם 100 תיקים שהתנהלו בבתי המשפט, והיתר – 183 תיקים שהיו בשלבי טיפול שונים טרם הגשת תביעה פלילית לבית המשפט.
מבין התיקים, 83 נפתחו במהלך 2019, מספר דומה לכמות התיקים שנפתחו ב- 2018 - 84.
במסגרת הטיפול בתיקים הוגשו 31 כתבי אישום בשנת 2019 (לעומת 23 בשנת 2018). המשרד סיים לטפל ב-103 תיקים פליליים בשנה זו, מתוכם 61 תיקים בהם הוגש כתב אישום והיתר נסגרו ללא הגשת כתב אישום.
התפלגות הנושאים הסביבתיים בתיקים הפליליים
עוד בשנת 2019 - 52 תיקים הגיעו לכדי פסק דין בערכאה ראשונה מהם 49 פסקי דין הכוללים הרשעה או אשם ללא הרשעה ורק ב-3 תיקים הוחלט על זיכוי מלא, כלומר יותר מ 95% הצלחה בתביעות הפליליות של המשרד להגנ"ס. הדו"ח מדגיש כי נשמרת מגמה יציבה של זיכויים בודדים, שכן גם ב-2018 זוכו 3 תיקים בלבד.
מלבד האכיפה הפלילית, בידי המשרד להגנ"ס מכשיר אכיפתי נוסף – עיצומים כספיים, אותם הוא רשאי להטיל ללא צורך בקבלת אישור מבית המשפט. מדובר בכלי חדש יחסית, שנכנס לחוקים הסביבתיים החדשים מהעשור האחרון.
בשנת 2019 הוטלו 128 עיצומים כספיים, פי 2 יותר משנת 2018. כמעט מחצית מהעיצומים בשנת 2019 ניתנו בגין עבירות של אחריות יצרן, 16 עיצומים כספיים של 2019 ניתנו בגין הפרות חומ"ס, 14 עיצומים ניתנו בגין אסבסט, 13 עיצומים בגין זיהום אוויר מתעשייה, 7 עיצומים בגין זיהום אוויר מתחבורה, 7 קנסות בגין עבירות בגין מרשם פליטות לסביבה ו-2 עיצומים בגין עבירות זיהום ים ממקורות יבשתיים.
הדו"ח עוסק גם במעורבותה, החדשה יחסית, של הלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה בתביעות אזרחיות בעקבות אירועים שכללו פגיעה בטבע – תחום שהמשרד להגנ"ס נמנע עד לאחרונה מלפעול בו.
מדובר בשני האירועים האקולוגיים דליפת הנפט מצינור קצא"א בשמורת עברונה ואירוע דליפת השפכים ממפעל רותם אמפרט שגרם לזיהום בנחל אשלים. כמו כן, בדו"ח יש התייחסות לפרשת דיזלגייט, שעניינה זיוף תוצאותיהן של בדיקות זיהום האוויר ברכבי דיזל על-ידי קבוצת פולקסווגן.
בנושא עברונה, הלשכה מציינת כי סיימה 3 שנים של הליכי גישור במסגרת הבקשות לאישור התובענות הייצוגיות שהוגשו נגד חברת קצא"א. בתיק זה הצהירה המדינה לראשונה כי היא התובעת הנכונה, כנאמנת הציבור, בגין נזקי הסביבה, ואף קיבלה הכרה תקדימית בנזק הלא-ממוני שבאובדן הנאת הציבור משמורת טבע. לפי ההסכם שהושג סך הוצאותיה של קצא"א יעמדו על 100 מיליון ₪, ובכלל זה פיצוי לציבור, לטבע ולתובעים, והוצאות ניקוי ושיקום השמורה ומניעת נזקים עתידיים.
בנוגע לזיהום בנחל אשלים, נמשך הליך הגישור בתביעות נגד חברת רותם רמפרט וכי"ל אשר הוגשו על ידי רשות הטבע והגנים, בייצוג פרקליטות המדינה ובשיתוף המשרד להגנ"ס.
בנוסף לכך, בדו"ח מצוין כי המשרד להגנ"ס מכין עם הפרקליטות תביעה בעניין זיהום האוויר העודף שנוצר עקב פרשת דיזלגייט. לפני 4 שנים התפוצצה פרשת "דיזלגייט", במסגרתה התגלה כי פולקסווגן התקינה בדגמים מסוימים תוכנה שמפחיתה משמעותית את נתוני זיהום האוויר של מנועי הרכב בעת מבחני רישוי לרכב, ואילו בשימוש בנהיגה רגילה המערכת לא הופעלה כך שנתוני הפליטה (בעיקר של תרכובות גזים מזהמים מסוג תחמוצות חנקן (NOx גדלו בהיקפים גדולים מאוד. סכום התביעה עומד על 523 מיליון ש"ח.
---
מסמכים רלוונטיים: