הלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה פרסמה דו"ח שנתי על פעילותה בשנת 2017. הדו"ח מתאר בין השאר מגמות בנושאים של חקיקה ואכיפה סביבתית ומסכם את הנתונים המספריים של העבודה המשפטית של המשרד להגנ"ס.
נכון לסוף שנת 2017 מצויים בטיפול הלשכה המשפטית 301 תיקים פליליים סביבתיים מהם 52 שנפתחו בשנת 2017, היתר משנים קודמות. כמו כן, הוגשו 40 כתבי אישום בתיקים השונים. המשרד סיים לטפל ב- 118 תיקים פליליים ב 2017, מתוכם 58% (69 תיקים) הסתיימו בפסק דין והיתר תיקים שנסגרו ללא הגשת כתב אישום.
פילוח לפי נושא של תיקים פלילים הנמצאים בטיפול 2017
מקור: דו"ח המשרד להגנ"ס
מבין 69 התיקים שניתן בהם פסק דין, 67 מהם הסתיימו בהרשעה או אשם ללא הרשעה. רק 2 תיקים קיבלו זיכוי מלא.
הדו"ח מדגיש כי שיעור הזיכויים בתיקים סביבתיים פליליים ירד מאוד בעשור האחרון. אם בשנת 2002 רק רבע מהתיקים זכה לזיכוי מלא, הרי בשנת 2014 ירד מספר הזיכויים לכ-5% מהמקרים בלבד ואילו ב-2017 הוא עומד על פחות מ-3%.
ירידה בשיעור הזיכויים
המשמעות היא שהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה מביאה לבית המשפט רק תיקים בהם היא סבורה כי יש סיכויי הרשעה גבוהים.
מלבד האכיפה הפלילית, יש בידי המשרד להגנ"ס מכשיר אכיפתי נוסף – עיצומים כספיים, אותם הוא רשאי להטיל ללא צורך בקבלת אישור מבית המשפט. מדובר בכלי חדש יחסית, שנכנס לחוקים הסביבתיים החדשים של העשור האחרון.
בשנת 2017 הוטלו 125 עיצומים כספיים. מדובר בגידול של 50% ביחד לשנת 2016. 50 מהעיצומים הכספיים של 2017 ניתנו בגין הפרה של חוק האריזות, 18 עיצומים בגין אי קיום חוק פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוניקה, 20 עיצומים בגין זיהום אוויר, 18 קנסות בגין עבירות אסבסט, 12 עיצומים בגין עבירות חומ"ס, 4 עיצומים בגין מרשם פליטות לסביבה ו-3 עיצומים בגין עבירות ים וחופים.
לא כל העיצומים הכספיים גם הגיעו לכדי גבייה, אך לא פורסמו נתונים על כך.
הדוח מציין את "האירוע" של השנה – זיהום נחל אשלים, שהביא לגיבוש עמדה עקרונית לפיה ניתן להגיש תביעה אזרחית בגין נזקים סביבתיים. נזכיר, כי זיהום נחל אשלים נגרם כתוצאה מקריסת דופן בריכת האידוי של חברת רותם – אמפרט והזרמת כמויות גדולות של מי גבס חומציים בתוואי הנחל, מה שגרם נזק כבד מאוד למערכת האקולוגית באזור.
אירוע זה העלה מחדש את סוגיית זכותה של המדינה לתבוע עקב הפגיעה במארג החיים בשמורת הטבע, ממנו נהנים כל תושבי המדינה. כמו לגבי אירוע עבורנה (שם נגרם נזק לשמורה בשל פיצוץ צינור דלק של קצא"א).
בעקבות זיהום נחל אשלים גיבשה הלשכה המשפטית עמדה עקרונית, לפיה ניתן להגיש תביעה אזרחית על ידי גורמי המדינה בגין נזקים אלה (מעבר לעלויות פעולות הניקוי, הניטור והשיקום, ומעבר למפגעי זיהום שונים) וזאת הן מבחינת העילה והן מבחינת הנזק. לכן הוחלט להגיש תובענה ייצוגית על ידי רשות הטבע והגנים, שתיוצג על ידי המדינה.
עוד מציין הדוח כי במהלך שנת 2017 הוגשו ערעורים על פסקי דין שהקלו בעונשם על עבריינים סביבתיים ושנמנעו מלהרשיעם. מרבית הערעורים התקבלו ובית המשפט המחוזי החמיר את הענישה שקבע בתי משפט השלום, תוך שהוא מדגיש את חשיבות הרשעת נושאי משרה בכירים, בשל היותם קובעי ההחלטות ויכולים לנקוט באמצעים שימנעו את המפגעים. בית המשפט המחוזי גם קבע כי הימנעות מהרשעה משדרת מסר בלתי ראוי בכל הנוגע לעבירות אלה.
בין הערעורים החשובים שהתקבלו ובהם בית המשפט המחוזי הרשיע גם את מנהלי החברות היו הערעורים שהגיש המשרד להגנ"ס נגד שמן תעשיות ודור כימיקלים.
בערעור שהגיש המשרד נגד שמן תעשיות, בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את ערעור המשרד בנוגע לאי הרשעתם של שני מנהלי המפעל, והרשיעם בעבירות של גרימת מפגעי ריח חזקים ומתמשכים והפרת תנאים ברישיון העסק. בנוסף קיבל בית המשפט את ערעור המשרד על קולת העונש שהוטל על החברה והעלה את הקנס מ-230 אלף ₪ ל-630 אלף ₪.
בערעור שהגיש המשרד להגנ"ס נגד פסק דינו של ביהמ"ש השלום נגד דור כימיקלים בע"מ, בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את ערעור המשרד בנוגע לאי הרשעתם של שני מנהלים במפעל, והרשיע אותם יחד עם החברה בעבירות של זיהום מים, השלכת פסולת וחומרים מסוכנים לרשות הרבים והזרמת פסולת לים. לעומת זאת בית המשפט המחוזי לא קיבל את ערעור המדינה בעניין העונש, למרות שסבר כי הוא עונש מקל, ולא התערב רק בגלל היותו ערכאת ערעור.
הדו"ח המלא מופיע בהמשך.
---------
כתבות רלוונטיות לנושא:
---------
מסמכים רלוונטיים:
דוח פעילות לשנת 2017, הלשכה המשפטית במשרד להגנ"ס [pdf]