הסיכון למפעלים התרחב. האם גופים פיננסים ישקללו את הסיכון מפגיעה בערכי טבע?
ועידת משפט וסביבה עסקה בהשפעה של אירועי הפגיעה האקולוגית בעברונה ואשלים על המשפט הסביבתי. המשרד להגנ"ס יקדם תקנות להטלת קנסות מיידים על מפגעים סביבתיים
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 28/11/2019

ועידת משפט וסביבה שהתקיימה בשבוע שעבר התמקדה בסוגיות המשפטיות של פגיעה במשאבי טבע, בעקבות הסדר הפשרה התקדימי שפורסם לפני כשבועיים לפיו קצא"א תשלם 100 מיליון ₪ בגין זיהום שמורת עבורנה מדליפת נפט, וההליך המשפטי שעדיין מתקיים בגין הפגיעה בשמורת הטבע נחל אשלים בעקבות דליפת השפכים התעשייתיים מחברת רותם אמפרט.

את הוועידה פתח עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, שאמר כי המשפט, החוק והרגולציה הסביבתית, הם הבסיס לסביבת חיים ראויה תוך הגנה על משאבי טבע, והפחתת מזהמים הפוגעים בבריאות הציבור. לדבריו, בלעדיהם לא היינו זוכים השנה לפסיקות חשובות בתחום, כגון הסדר פשרה תקדימי שיחייב את קצא"א לשלם 100 מיליון ₪ לשיקום עברונה.

עו"ד ברכה הדגיש: "הציבור שבע הבטחות ודורש התחייבויות חוקיות ואכיפה, וכשהחוק והדין לא מיושמים הוא פונה לבתימ"ש בדרישה לאכוף את החוק. מנגד, אנו באדם טבע ודין חשים דאגה רבה לנוכח המתקפות על שומרי הסף של הדמוקרטיה הישראלית שבעיננו הם גם שומרי הסף על הסביבה".

אכיפת מפגעים סביבתיים באמצעות חוק רישוי עסקים

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, החמיא לעמותת אדם טבע ודין וציין כי המשרד להגנ"ס והעמותה חולקים אותה אידיאולוגיה, ומקדמים אותן מטרות משותפות, גם אם במקרים מסוימים הם פועלים אחד נגד השני בבתי המשפט.

בהמשך, סמט ביקש להמחיש את אחת החולשות העיקריות של האכיפה הפלילית – משך הזמן הממושך עד לסיום ההליך, וסיפר שכאשר היה מנהל מחוז דרום, בשנת 2011, התרחשה דליפה מצינור דלק סילוני של קצא"א וחצי קילומטר מנחל צין זוהם. הנחל שוקם, אלא שעד היום ההליך הפלילי לא הסתיים ואין הרשעות. כלומר, כמעט עשור עבר מאז המקרה והליך המשפט הפלילי טרם הסתיים. לדברי סמט, מצב זה הוא בלתי נסבל ומקשה מאוד על אכיפה אפקטיבית ומרתיעה של המשרד להגנת הסביבה.

סמט הוסיף כי הבעיה של אכיפה קיימת לא רק במקרים של מפגעים סביבתיים חמורים ורחבי היקף כמו עברונה ואשלים, אלא גם במפגעים סביבתיים קטנים יותר, של השלכת פסולת בניין בשטח ציבורי, שריפת פסולת או דליפת שפכים.

לדברי סמט, המשרד להגנת הסביבה ינסה בשנה הבאה לקדם תקנות חדשות מתוקף חוק רישוי עסקים שיאפשרו אכיפה זריזה יותר, כך שכשפקח מזהה מפגע סביבתי, יוכל לתת דוח מיידי.

הסכם הפשרה עם קצא"א בגין דליפת הנפט בעברונה

נזכיר כי ב-3 בדצמבר 2014 דלפו כ-5 מיליון ליטר של נפט גולמי מקו הצינור של חברת קו צינור אילת אשקלון לעבר שמורת עברונה, הנמצאת כ-10 ק"מ צפונית לאילת. זמן קצר לאחר מכן הוגשו מספר בקשות לתביעות ייצוגיות נגד קצא"א וגורמים נוספים לרבות בעלי תפקידים במדינת ישראל, בעקבות נזקי הזיהום. הבקשות כללו דרישה לפיצוי עבור כלל תושבי ישראל, וכן עבור תושבי מועצת חבל אילות וסביבתה, תושבי באר אורה, ובעלי המקרקעין ביישוב וקבוצות אזרחים נוספות. בשלב מאוחר יותר, המדינה הצטרפה לתביעות הייצוגיות, באופן תקדימי.

לפני שבועיים, במסגרת הסכם פשרה, נקבע כי קצא"א תשלם כ-100 מיליון ₪ כפיצוי על זיהום שמורת עברונה.  קצא"א כבר הוציאה 32 מיליון ₪ על שיקום השמורה, כאשר בין היתר בוצעה שאיבה של כ-2,100 מ"ק נפט וכ-54 אלף טון של קרקע מזוהמת שהועברה לטיפול.

במסגרת ההסדר התחייבה קצא"א לשלם בנוסף, כ-54 מיליון ₪, מתוכם 20 מיליון ₪ לרשות הטבע והגנים לשיקום השמורה, והיתרה בסך כ-34 מיליון ₪ לפי הפירוט הבא:

  • כ-15 מיליון ₪ יועברו לקרן לניהול וחלוקת כספים וישמשו למטרות סביבתיות וחינוכיות.
  • כ-7 מיליון ₪ יועברו למועצה אזורית חבל אילות לפרויקטים סביבתיים
  • כ-10 מיליון ₪ יוקצה ע"י קו אירופה אילת לפעילויות ניטור
  • 1.5 מיליון ₪ יועברו לתושבי באר אורה כפיצוי על הנזקים הלא ממוניים.
  • כ-400 אלף ₪ ישולם למדינה בגין הוצאותיה המשפטיות ו-100 אלף לרשות הטבע והגנים
  • 300 אלף ₪ תקבל עמותת אדם טבע ודין בשל הצטרפותה לתביעה

בנוסף הצדדים הסכימו להמליץ לשלם למבקשים מיליון ₪ ולמי שייצגם, סה"כ כ-7.5 מיליון ₪ שכ"ט, וכן כמיליון ₪ החזר הוצאות למבקשים.

דליפת השפכים התעשייתיים בנחל אשלים

המקרה השני התרחש ב-30 ביוני 2017 כאשר בין 100-200 אלף קוב של מי גבס חומציים (שפכים תעשייתיים) זרמו ממפעל רותם אמפרט לנחל אשלים וגרמו לזיהום חמור ולפגיעה בחי ובצומח. תמונות של יעלים שמתו לאחר ששתו מהמים המזוהמים זכורות היטב.

בעקבות הדליפה, רשות הטבע והגנים, שוב, באופן תקדימי, הגישה תביעה ייצוגית בשם המדינה בגין נזק סביבתי. במסגרת התביעה הייצוגית, הוגשה חוות דעת כלכלית שכימתה את הנזק שנגרם לנחל אשלים ב-397 מיליון ₪. סכום הכולל את שיקום הנחל וסביבתו (202 מיליון ₪) וכן את הפיצוי עבור הנזק האקולוגי.


כתבות רלוונטיות לנושא:

  1.  קצא"א תשלם 100 מיליון ₪ על זיהום הנפט בעברונה, 7.11.2019
  2. כיצד משיגים זיכוי בתביעה פלילית סביבתית?, 22.09.2019
  3. 3 זיכויים בלבד בכתבי אישום פליליים של המשרד להגנ"ס, 23.06.2019
  4. 2 עמותות נוספות יקבלו רשיון להגשת תביעות סביבתיות, 19.02.2019
  5. זיהום קרקע | infospot

המשרד להגנ"ס מקווה שגופים פיננסים ישקללו סיכון לפגיעה בטבע

עו"ד דלית דרור, היועצת המשפטית במשרד להגנת הסביבה הציגה את ההשפעה של אירועי אשלים ועברונה על המשפט הסביבתי מנקודת מבטו של המשרד. לדבריה, בשני ההליכים המשפטיים (עברונה ואשלים) יש חידוש כפול בישראל:

  • העילה: פיצוי כלל הציבור בגין פגיעה בטבע
  • ראש נזק אקולוגי המגלם את השירות שנותנת המערכת האקולוגית לאדם, בנפרד מנזקי הגוף והרכוש, הניקוי והשיקום.

למרות ששני המקרים (עברונה ואשלים) הועברו לגישורים, עו"ד דרור חשפה כי המשרד להגנ"ס היה רוצה לתבוע ישירות את קצא"א אלא שקצא"א הוא ארגון סמי-ממשלתי, ולכן זה לא ניתן.

במקרה של אשלים, רשות הטבע והגנים היא תאגיד נפרד מהמדינה ויכולה במפורש להיות תובעת בתביעה ייצוגית, וסוכם שהרשות תיוצג ע"י פרקליטות המדינה.

עו"ד דרור הסבירה כי בשני המקרים הנזקים אינם כוללים רק את עלות פעולות השיקום או נזק של מפגעי ריח או זיהום אוויר, אלא גם הפגיעה בטבע: בצמחים, בבע"ח, בפני הקרקע ופגיעה במארג החיים בשמורת טבע ממנו נהנים בני האדם. כאשר אחת הסוגיות המשפטיות היא הערכת שווי הטבע לאדם, או תימחור מה שנגרע מתושב מדינת ישראל כשהשמורה סגורה בגין זיהום.

את זכותה של המדינה לתבוע בגין נזק ציבורי שנגרם לכלל הציבור, ניתן לבסס על דוקטרינת ה- Public Trust, הסבירה עו"ד דרור. לפי גישה זו, המדינה היא נאמן הציבור ולכן תפקידה לשמור על משאביה, כולל משאב ערכי הטבע. גישה זו יוצרת הרמוניה משפטית בין המשפט האזרחי-נזיקי למשפט המנהלי ולכן היא מועדפת, לדברי עו"ד דרור.

בסוגיית הפיצוי הכספי, עו"ד דרור הבהירה כי המשרד להגנ"ס אינו מעוניין שהכסף ילך לקופת משרד האוצר וייבלע בתקציב המדינה. לכן, בהסדר הפשרה שהושג בעברונה סוכם שהפיצוי למדינה ינוהל ע"י קרן במשרד המשפטים. כלומר הפיצוי אינו המטרה, אלא משמש ליצירת כלי הרתעה נוספים.

עו"ד דרור גם ציינה כי במשרד להגנ"ס מקווים שהתמחור של הפגיעה בערכי טבע כמו במקרה של עברונה, יניע את הגופים הפיננסים (בנקים, חברות ביטוח וכו') לפעול כמנוף נוסף לציות סביבתי, בין אם בשקלול הסיכון של פגיעה בטבע בפרמיות הביטוח, או במימון שהם מעניקים לחברות, וכך להביא לצמצום הסיכונים הסביבתיים.  

רשות הטבע והגנים: ההליך המשפטי נועד להרתיע

מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין, התייחס לדליפת השפכים בנחל אשלים, בה הרט"ג לראשונה השתמש בכלי של תביעה ייצוגית על מנת לתבוע בגין נזק לערכי טבע. לדבריו, הארוע בנחל אשלים הוא אחד האסונות האקולוגיים הכבדים שקרו בישראל.

גולדשטיין הסביר כי הייחודיות של התביעה נגד רותם אמפרט היא שבנוסף לשיקום הנחל נדרש גם פיצוי לנזק שנגרם לטבע. לדבריו, מטרת ההליך המשפטי לחייב את הגורם המזהם לשלם על הנזק ולהרתיע גורמים בעלי פוטנציאל לפגיעה בטבע להימנע מכך.

ניגוד אינטרסים בין התובעים האזרחיים לבין המדינה

עו"ד אופיר בר-טל- יועץ משפטי, רשות הטבע והגנים, העלה ניגוד אינטרסים אפשרי בין עורכי הדין הפרטיים שתובעים ייצוגית בשם כלל הציבור בגין פגיעה בטבע, לבין האינטרס של המדינה.

לדבריו, המניע העיקרי של עורכי הדין הפרטיים בתביעות הייצוגיות הוא כלכלי, כלומר שכר הטרחה שהם עצמם יקבלו כתוצאה מהגשת התביעה. לעומת האינטרס הראשי של המדינה בתביעה, שהוא הרתעה מגרימת נזק עתידי.

לדבריו, על המדינה לקבוע כללים ברורים מתי נכון שהיא תוביל הליך משפטי במקרים של פגיעה בערכי טבע, למשל במקרים בהם כל תושבי המדינה נפגעו, כמו באירוע נחל אשלים.

הסיכון המשפטי למפעלים התרחב

עו"ד עידית רייטר- שותפה, ראש מחלקת דיני סביבה וקיימות, במשרד עו"ד גולדפרב זליגמן ושות', הציגה את נקודת המבט של המפעלים עצמם. לדבריה בעקבות 2 האירועים, אשלים ועברונה, הסיכון המשפטי לחברות התחדד והתרחב.

עו"ד רייטר הסבירה כי תיקון חוק מניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) שאושר בכנסת לפני כשנה, כתוצאה מעברונה ואשלים, מאפשר לארגונים הסביבתיים לתבוע גם בגין פגיעה בערכי טבע, ומקל על הגשת תביעות אזרחיות ובפרט תביעות ייצוגיות בנושא זה. כתוצאה מכך, הסיכון המשפטי של המפעלים התרחב.

סוגיה נוספת אליה התייחסה עו"ד רייטר, הייתה התקדים שנקבע בשני המקרים, בו התובעים הייצוגיים החליטו לתבוע בשם כל הציבור, ולא בשם קבוצת נפגעים מוגדרת, והצטרפותה של המדינה לתהליך זה. לדבריה, המדינה, כנאמנה של הציבור להגנה על משאבי הטבע, היא זו שאמורה לנהל את ההליך המשפטי במקרים בהם מדובר על נזק לכלל הציבור, ולא עורכי דין פרטיים.

חוק התובענות הייצוגיות שמטרתו לאזן בין אזרח קטן לגוף גדול לא נועד לשמש את המשרד להגנ"ס ורט"ג כתובעים, הסבירה רייטר, והציעה ליצור הליך משפטי חלופי, דוגמת זה שקיים בארה"ב, וישמש לאותם מקרים יעודיים בהם המדינה תובעת בשם כלל הציבור.

הגופים הירוקים

איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע הדגישה את חשיבותם של התביעות האזרחיות והארגונים הסביבתיים גם במקרים של פגיעה בערכי טבע של כלל הציבור. לדבריה, במקרה של עברונה המדינה לא יכלה כנראה לתבוע (בין השאר כי קצא"א הוא גוף ממשלתי) ורק זו סיבה מספיק טובה לאפשר הליך משפטי אזרחי.

בנוסף, במבחן התוצאה המדינה לא ממצה את היכולות שלה לתבוע, כמו באסון נחל צין בשנת 2011 שעד היום לא הגיע לכדי סיום ההליך המשפטי ובו המדינה לא תבעה בגין פגיעה בערכי טבע של כלל הציבור.

ואילו במקרים של עברונה ואשלים, התביעות האזרחיות שהוגשו בשם כל הציבור זירזו את המדינה לנקוט עמדה. כך שהפעילות של החברה האזרחית מתמרצת את המדינה וחשובה.


הדברים נאמרו במסגרת ועידת משפט וסביבה ביוזמת אדם טבע ודין, הפוקלטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן והמשרד להגנת הסביבה


מעבדות לבדיקות איכות סביבה:

חברה איש קשר טלפון מייל
המדבקה הכימית דניאלה קורי 072-3281212 ctlab@infospot.co.il
בקטוכם רון שפרירי 054-9360426 Bacto@infospot.co.il
לאינדקס הספקים>>