מליאת הכנסת אישרה אמש (שלישי) את תיקון הצעת החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) שמרחיבה את המקרים בהם ארגונים סביבתיים המוגדרים בחוק, יכולים לתבוע חברות בגין מפגעים סביבתיים. מרגע שהוכרז על הקדמת הבחירות, החל מאמץ להעביר את הצעת החוק לפני פיזור הכנסת.

וועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, בראשות ח"כ יואב קיש (ליכוד) הזדרזה לאשר ביום רביעי האחרון את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית, והחוק הצליח להשתחל אמש אל מושב הנעילה של הכנסת הנוכחית, שם אושר ברוב של 12 תומכים וללא מתנגדים.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. הצעת החוק שתאפשר לתבוע חברות כנגד פגיעה בטבע, 28.11.2018
2. השינויים בהצעת החוק שתאפשר לתבוע חברות על פגיעה בטבע, 18.11.2018
3. דליפת שפכים ממפעל רותם לנחל אשלים במדבר יהודה, 2.07.2017
4. שנה אחרי דליפת הנפט בעברונה – דו"ח מצב, 9.12.2015
5. מידע נוסף על משפט סביבתי | infospot

החוק שמאפשר לארגונים סביבתיים לתבוע אזרחית

החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) משנת 1992 מאפשר למספר מצומצם של גופים, המוכרים על ידי המשרד להגנת הסביבה, לתבוע תביעות אזרחיות נגד מפעלים ועסקים מזהמים, ולקבל מבית המשפט צו להפסקת המפגע.

בתביעה אזרחית, לרוב התובע צריך להיות אזרח שנגרם לו או לנכסיו נזק. עבירות סביבתיות כמו הזרמת שפכים תעשייתיים לביוב העירוני או זיהום קרקע, לרוב לא מביאות לנזק משמעותי מספיק לאזרח מסוים כך שתהיה לו מוטיבציה לפתוח בהליך משפטי. לכן, החוק ממנה מעין "נאמנים" לציבור שתפקידם לשמור על האינטרס הציבורי בהיבטי איכות סביבה המוגדרים בחוק. לאותם גופים, ניתנת הרשות להגיש תביעות אזרחיות כנגד מזהמים גם אם להם עצמם לא נגרם כל נזק.

בין הגופים המוכרים להגשת תביעות אזרחיות סביבתיות על פי החוק למניעת מפגעים סביבתיים:

1. רשות הטבע והגנים
2. קק"ל
3. החברה להגנת הטבע
4. אדם טבע ודין
5. צלול
6. המועצה לישראל יפה
7. חיים וסביבה

בתחילת 2018, תחת השר זאב אלקין, הצטרפה לרשימה העמותה 'ירוק עכשיו' לאחר שבתקופתו של עמיר פרץ, ששימש כשר להגנ"ס, בקשתם סורבה בטענה שהם מתמקדים בפעילות הפלשתינית בשטחים. לפני כשנתיים המשרד להגנ"ס הסיר את עמותת מלר"ז מהחוק למניעת מפגעים סביבתיים עקב מה שהגדיר כשימוש לרעה בסמכות שמעניקה החוק.

השינויים שאושרו בחוק מניעת מפגעים סביבתיים – תביעות אזרחיות

כאמור, החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) כבר קיים משנת 1992, אלא שהוא אינו מגדיר פגיעה בערכי טבע או בשטחים טבעיים כ"מפגע סביבתי" ולכן הגופים המוגדרים בו לא יכולים להגיש תביעה בגינה. הצעת החוק נועדה לתקן מצב זה, בעקבות 2 אירועי זיהום סביבתי חמור שהתרחשו בשנים האחרונות, בהם הייתה פגיעה משמעותית בטבע אך לא היה ניתן לתבוע את הגורם המזהם במסגרת החוק למניעת מפגעים סביבתיים, בגין אותה פגיעה. האירוע הראשון הוא  דליפת הנפט מצינור קצא"א שפגע בשמורת הטבע עברונה שבערבה לפני כ 4 שנים. האירוע השני הוא זיהום נחל אשלים אשתקד כתוצאה מזרימת שפכים חומציים ממפעל רותם, שפגעה בנחל ובבעלי החיים בסביבתו.

אגב, למרות שלא ניתן היה לתבוע אזרחית את הגורם המזהם בשני המקרים לעיל במסגרת החוק למניעת מפגעים סביבתיים, כן הוגשו תביעות ייצוגיות כנגד הגורם המזהם בשני המקרים.

הצעת תיקון החוק שאושרה שלשום מגדירה 3 נושאים נוספים שייחשבו כ"מפגע סביבתי" בגינם ניתן יהיה לתבוע אזרחית:

1. פגיעה בערכי טבע מוגנים, בשמורות טבע ובגנים לאומיים
2. פגיעה באזורים השמורים ליערות, באילנות מוגנים או בעצים בוגרים
3. פגיעה בסביבה המתרחשת כתוצאה מהעברת פסולת שנעשית בניגוד לחוק

בנוסף, לפי נוסח החוק הקיים, טרם הגשת התביעה, על הגוף התובע ליידע את המשרד להגנת הסביבה, כדי למנוע הגשת תביעה בנושא שכבר טופל על ידי הרשות. במסגרת התיקון כעת נקבע כי לעניין תביעות בגין ערכי טבע מוגנים שמורות טבע וגנים לאומיים יהיה צורך לעדכן את רשות הטבע והגנים ולעניין תביעות בגין פגיעה ביערות או בעצים, יש לעדכן את שר החקלאות ופיתוח הכפר.

נזכיר, כי הצעת החוק היא יוזמה משותפת של החברה להגנת הטבע וחברי הכנסת טלי פלסקוב, נורית קורן, דב חנין ונוספים.

----------

מסמכים רלוונטיים: