לקראת סיכום שנת תשע"ט ולאור נתוני ההרשעה הגורפים שמציג המשרד להגנת הסביבה בתביעות פליליות, שוחחנו עם עו"ד דן צפריר שמציג רקורד נדיר של זיכויים בתיקי איכות הסביבה ורישוי עסקים וניסינו להבין ממנו כיצד משיגים זיכוי בתביעה פלילית סביבתית.

לעורך הדין דן צפריר היכרות אינטימית עם שני צדי המתרס, שכן הוא שימש כיועץ משפטי בלשכה המשפטית במשרד להגנת הסביבה לפני 15 שנים. אך עובדה זו לא מספיקה בכדי להסביר את כל הזיכויים שנזקפים ללקוחותיו בשנים האחרונות, בין השאר בתיקים: מחלבות גד, חוסם שיווק דלתות, טרקפאר, קיבוץ גן שמואל, צבי כהן ואחיו, אקולוגיה בע"מ ועוד. בנוסף לכך, כתב אישום כנגד שותפות התפלת שורק שהסתיים בביטול הרשעת החברה וביטול הרשעת המנהלים.

צפריר, המתגורר בקיבוץ מעלה החמישה, הוא בעל תואר שני במשפטים ותואר ראשון במשפטים ומינהל עסקים. לפני שפתח משרד עצמאי שימש כיועץ משפטי בלשכה המשפטית במשרד להגנת הסביבה, שותף ומנהל מחלקת איכות סביבה במשרד ליפא מאיר ושות', שותף ומנהל מחלקת איכות סביבה במשרד פישר בכר חן ומנהל רגולציה סביבתית בחברת פרוטרום.

עו"ד דן צפריר, המשרד להגנת הסביבה מציג שיעורי הרשעה כמעט מושלמים בתיקים פליליים בשנים האחרונות, סביב ה-95%. אתה בין עורכי הדין הבודדים שהצליחו להשיג זיכויים בשנים האחרונות – כיצד עושים זאת?

אכן, משרדנו מחזיק ברקורד של למעלה מ-80% זיכויים או מניעת הרשעה של חברות ומנהלים. אני חושב שמה שמסייע לנו להביא ללקוחות תוצאות מצוינות היא העובדה שאנו משרד בוטיק המתמחה בתחום איכות הסביבה ומייצג באופן אישי בבית המשפט. אני לא מאמין בבניית צוות הכולל ליטיגאטור (עו"ד המתמחה בייצוג בבית משפט) שאינו מבין באיכות סביבה וביועץ סביבתי שלוחש לו באוזן. ניהול תיקים בבית משפט מחייב חדות וידע בזמן אמת, כאשר חוקרים עדים ומנתחים ראיות. אין לי ספק כי השילוב של מומחיות של 20 שנים באיכות סביבה וניסיון רב בייצוג משפטי, הביא לזיכויים הרבים.

 שנית, יש להבהיר את הנתון שמציג המשרד להגנת הסביבה לגבי שיעור ההרשעה. מעיון בתיקים המפורסמים על ידי המשרד להגנת הסביבה ניכר כי ברוב התיקים נחתמים הסדרי טיעון בהם מודים ומורשעים החברה והמנהלים בעבירות המיוחסות להם, מבלי לנהל את ההליך.

לצערי, אני עד בשנים האחרונות למקרים בהם חברות מיוצגות על ידי עורכי דין שאינם מומחים בתחום איכות הסביבה, ולכן נרתעים מהתמודדות עם המסגרת המשפטית המורכבת של דיני איכות הסביבה ומייעצים ללקוחותיהם להודות ולהיות מורשעים בפלילים. שלא אובן לא נכון – גם אני בעד הסדרי טיעון, אך עליהם להיחתם ממקום של חוזק ומקצועיות ולא של חולשה.

האם התחושה שיש החמרה בענישה ובגובה הקנסות באכיפה סביבתית אכן נכונה?

בהחלט. רף הענישה בעבירות איכות סביבה הולך ועולה. אם בתקופה בה עבדתי במשרד להגנת הסביבה הוטלו קנסות של עשרות אלפי ₪, הרי שהיום בתי המשפט מחמירים הרבה יותר.

בנוסף, חברות רבות אינן מודעות לכך כי לאחר ההרשעה בתיקים הפליליים שמנהל המשרד להגנת הסביבה (הנובעת בעיקר בשל חתימה על הסדרי טיעון), ממתין להן עו"ד (שאיני נמנה עימם) שישתמש בהרשעה להגשת תובענה ייצוגית, שתעלה לחברה סכומים נכבדים.

כמי שמלווה את התחום כבר 20 שנה, האם לדעתך התעשייה תוביל תנועת מחאה כנגד הרגולציה הסביבתית כפי שמוביל טראמפ בארה"ב?

מנהלי חברות בתעשייה אינם מתלוננים על החמרה ברגולציה, אלא שהרגולציה הנקבעת אינה נובעת מהליך חשיבה ודיאלוג מוסדר.

כאשר ליוויתי כיועץ משפטי את מפעלי פרוטרום בגרמניה, באנגליה ובשוויץ, נוכחתי לקיומו של דיאלוג אמיתי בין הרגולטור לתעשייה. הרגולטור לא בא לתת "הנחות", אך מבין כי עליו להקשיב, באופן אמיתי, לידע המקצועי הרב של המפעלים. אני סבור כי כל רצונה של התעשייה הוא כי יתקיים תהליך של דיאלוג אמיתי מתוך מקום של הקשבה והערכה הדדית.

לראייה, עיקר הליווי המשפטי שלנו כיום הוא הענקת תמיכה משפטית לבחינת סבירות התנאים שמציב המשרד להגנת הסביבה, בין אם אלו תנאים ברישיון העסק או בהיתר הרעלים או בהיתר הפליטה. בחינה כזו נעשית לאור החקיקה הקיימת באירופה וארה"ב, ובליווי יועץ מקצועי של המפעל. השילוב של הידע המשפטי והמקצועי מאפשר למפעל לקיים דיאלוג אמיתי ומקצועי שבמקרים רבים מוביל לשינוי התנאים שהציב המשרד.

כמובן שבמידה והדיאלוג לא צלח, קיימת אפשרות להגיש עתירה מנהלית.

כן, אך גם אם מגישים עתירה לבית המשפט, ישנה הרגשה כי באווירה הציבורית הקיימת כנגד המפעלים, בית המשפט מתקשה לפסוק לטובתם. האם אתה חווה את זה?

בניגוד לדעה הרווחת, כמי שמופיע הרבה בתיקים מול המשרד להגנת הסביבה ורשויות מדינה אחרות, אני פוגש בתי משפט מקצועיים ואובייקטיבים. וגם אם בית המשפט הגיע עם דעה מסוימת, הרי כאשר הוא נוכח שהתעשייה מיוצגת באופן מקצועי וחושפת התנהלות לא סבירה של הרשויות, או כי הראיות שמציג המשרד כנגד המפעל, הן חלשות – בתי המשפט לא נרתעים לפסוק לטובת התעשייה ואף למתוח ביקורת על המשרד, במידת הצורך.

רק לאחרונה הגיש המשרד ערעור על זיכוי בתיק שייצגנו את חברת מחלבות גד, ובית המשפט המחוזי דחה את כל טענותיו והשאיר את הזיכוי המלא.

בשנים האחרונות הרגולציה על המים והשפכים התגברה והמחירים שמשלמים המפעלים עלו במקרים מסוימים במאות אחוזים. כיצד זה בא לידי ביטוי בליווי המשפטי?

בשנים האחרונות משרדנו מלווה חברות מובילות במשק בערעור על רגולציית המים והשפכים, שהיא רגולציה מורכבת מאוד מבית היוצר של רשות המים ותאגידי המים. מניסיוננו, הבנה טובה של רגולציה זו יכולה לחסוך לתעשייה מיליוני ₪ כל שנה, המשולמים, בטעות, ללא ידיעת הוראות החוק.

רק השבוע ניצחנו בעתירה מנהלית גדולה שהגשנו בשם חברת קימברלי קלארק, נוכח חיוב שגוי של אגרת הביוב. בעקבות פסק דינו של בית המשפט, החברה תחסוך מיליוני ₪ בשנה בתשלום אגרת הביוב.

גם רישוי העסקים עבר שינויים מקיפים בשנים האחרונות, במטרה לייעל את הרגולציה. האם זה המצב?

חוק רישוי עסקים עבר בשנים האחרונות רפורמה מקיפה, שכללה היבטים שונים של ייעול וקיצור ההליכים. אחת ממסקנות ועדת הבר שהייתה בבסיס הרפורמה נועדה להתמודד עם השונות הקיימת ברגולציה לסוג עסקים מסוים, וזאת בהתאם למחוז או להתעמקות איש המקצוע שמטפל בו ברשויות השונות. הרפורמה בחוק רישוי עסקים נועדה ליצור מפרט אחיד של תנאים לכל סוג עסק, שחריגה מהם מחייבת את אישורו של גורם מקצועי ברמה הארצית.

בשנים האחרונות אני מייעץ לחברות רבות מתחום הפסולת, מכיוון שהמשרד להגנת הסביבה נמנע מלקבוע מפרטים אחידים לתחנות המעבר. לדעתי, לא ירחק היום ויוגש בג"ץ בעניין זה, שכן המצב הקיים משמר את החשש לרגולציה שונה בין עסקים זהים.

איזה מהתיקים בהם טיפלת היווה אתגר משפטי גדול?

כל תיק יש בו את המורכבות המובנית. בתיק מחלבות גד התמודדנו עם כתב אישום שכלל עשרות דגימות שהראו חריגות בשפכים. בסופו של דבר הצלחנו למוטט את יסודות האישום ולהביא לזיכוי מלא של החברה ומנהליה.

בתיק של פרויקט ההתפלה בשורק ייצגנו 2 חברות בינלאומיות, חברת IDE וחברת Hutchison הסינית, בתיק של זיהום ים. לנוכח המשמעות הקשה של ההרשעה על חברות בינלאומיות, בכל הנוגע לנגישותם למכרזים בינלאומיים, הרי, רף הציפיות מאיתנו היה גבוה מאוד. ביטול ההרשעה כנגד החברות וביטול ההרשעה של המנהלים כולם, היה הישג גדול מבחינה אישית. 

במקרה אחר ייצגנו את אחת מחברות הפסולת הגדולות בארץ, צבי כהן אקולוגיה, שהואשמה בכ-400 אישומים. בתיק זה זוכינו זיכוי מלא בבית משפט השלום. בערעור המשרד למחוזי, החליט המחוזי להשאיר את הזיכוי על כנו למעט מקרה אחד של הובלת פסולת, עליו שילמה החברה 20,000 ₪ בלבד.

משהו אחרון שאתה רוצה לומר לסיכום הדברים?

בעת האחרונה גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה מותקפים מכל כיוון ולאחרונה אף מכיוון משרד ראש הממשלה. במשרד להגנת הסביבה יש אנשי מקצוע מעולים. אני מניח שיש לזקוף לאנשים במשרד ובלשכה המשפטית חלק מהקרדיט להצלחותיי שכן שם קיבלתי את יסודות ההבנה המקצועית והמשפטית שלי.

שנה טובה.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. 3 זיכויים בלבד בכתבי אישום פליליים של המשרד להגנ"ס, 23.06.2019
2. הפסד למשרד להגנ"ס בערעור נגד מחלבות גד, 10.01.2019
3. פחות מ-3% מהתביעות הסביבתיות הסתיימו בזיכוי, 27.02.2018
4. עיצום כספי או חקירה פלילית? 04.12.2017
5. משפט סביבתי - קריאה נוספת | infospot