רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון פרסמה חוזר שיחייב את הגופים המוסדיים הכפופים לה להתייחס לשיקולי ESG (אחריות תאגידית) בהשקעותיהם, החל מיולי 2022. החוזר מתפרסם לאחר פרסום טיוטה לפני כ-9 חודשים.
לפי ההוראות החדשות, הגופים יחויבו לפרסם את מדיניותם בנושאי ESG, כולל נושאי סביבה, מדי שנה. כמו כן, הם יחויבו לגבש כללים ונהלים של פיתוח מומחיות פנים-ארגונית בתחום ללא תלות בגופים חיצוניים.
בהתאם למגמות העולמיות, בשנת 2021 התרחשה התעוררות גם בישראל של רשות שוק ההון, המפקח על הבנקים והרשות לניירות ערך לסיכוני אקלים וסביבה, והם הפיצו מכתבים לגופים הפיננסיים הקוראים להם להתחיל להתחשב גם בסיכוני ESG.
במקביל, הושקו שני מדדי השקעה סביבתיים בבורסה בתל אביב ומספר גופים פיננסיים מובילים עדכנו את מדיניות ההשקעות כך שתעודד השקעות בחברות בעלות ערך חברתי-סביבתי.
בוועידת גלזגו, המוסדות הפיננסיים המנהלים כ-40% מהנכסים הגלובליים (כ-130 טריליון דולר), התחייבו להימנע מהשקעות המזיקות לסביבה ולאקלים עד 2050
.
כתבות רלוונטיות:
תחום ה ESG - Environmental, Social, and Governance (מונח שהחליף את המושג אחריות תאגידית) הפך בשנתיים האחרונות לשיקול משמעותי בקבלת החלטות השקעה וניהול סיכונים פיננסיים בעולם, והמגמה הגיעה גם לישראל.
לפי החוזר החדש שהפיצה רשות שוק ההון, הגופים הפיננסיים יידרשו לקבוע מדיניות עדכנית, המביאה בחשבון גם שיקולים סביבתיים. את המדיניות העדכנית יהיה על הגופים לפרסם ללקוחותיהם, קהל החוסכים, מדי שנה.
מלבד מדיניות, הגופים יידרשו לפתח מומחיות בתחומי ESG, לרבות בתחומי הסביבה. המטרה היא שהם יידעו לנהל סיכוני סביבה בצורה טובה ולהימנע מהשקעות שעלולות לסכן את כספי לקוחותיהם בטווח הקצר והארוך. כדי להשקיע בחכמה יש להכיר את סיכוני הסביבה והאקלים שנהיים יותר ויותר דומיננטיים גם בשיח הציבורי וגם בהשלכותיהם במציאות (שריפות, הצפות, אירועי מזג אוויר קיצוניים וכו').
הגופים הפיננסיים נדרשים לפתח מומחיות בהבנת הסיכונים ללא תלות בגופים חיצוניים המתמחים ב-ESG. אך בטווח הביניים יהיה נתן עדיין להשתמש בשירותי גופים חיצוניים כל עוד לא מתקיימים ניגודי עניינים, כך לפי החוזר.
רשות שוק ההון נתנה דוגמאות לשיקולים סביבתיים שאמורים להשפיע על שיקולי השקעות הגופים המוסדיים: זיהום אוויר, זיהום קרקע ומים, וקידום תשתיות אנרגיה נקייה, ככל שהם עשויים להשפיע על תשואת ההשקעות והסיכונים הגלומים בהן.
גם נושאי ממשל תאגידי – הבוחנים את אופן התנהלות החברות וכוללים התייחסות לניהול סיכונים, מדיניות תמרוץ וניגודי עניינים, והגנה על ענייני בעלי המניות והמשקיעים, נחשבים על פי הספרות המחקרית ועל פי עמדת הרשות כגורמים העשויים להשפיע על תשואת ההשקעות והסיכונים הגלומים בהן.
לאחרונה, בוועידת גלזגו, מוסדות פיננסיים המחזיקות בכ-40% מסך הנכסים הגלובלי (כ-130 טריליון דולר) התחייבו להימנע מהשקעות מזיקות עד 2050.
בישראל, בית ההשקעות הגדול בארץ, אלטשולר שחם הצהיר כי יפסיק להשקיע בתאגידים שרוב עיסוקם כולל חיפוש, הפקה וייצור דלקים פוסיליים מאובנים, זאת במסגרת השקעות חדשות של קופות הגמל וקרנות הפנסיה שבניהולה.
ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון: "האחריות המוטלת על הגופים המוסדיים בניהול כספי ציבור החוסכים היא אדירה, וצעד זה מוסיף נדבך נוסף בשיקולי ההשקעה של המוסדיים במטרה להבטיח את טובת החוסכים. בנוסף, לאחרונה ביצעה הרשות סקר סיכונים בקרב נושאי משרה בכירים בגופים המוסדיים, שהעלה כי מודעתם לסיכוני סביבה אינה מספקת, וצעד זה מתווסף לצעדים נוספים שעשינו להגברת המודעות של המוסדיים בתחום. אחד הצעדים החלוציים שעשינו, ברמה עולמית, היא הקצאת מחסנית של 20 מליארד ש"ח מהשקעות המוסדיים לטובת השקעות בתשתיות המתמודדות עם השלכות שינויי האקלים. זו עדיין טיפה בים, אבל זה צעד ראשון בכיוון הנכון שנעשה באופן עקבי עם טובת החוסכים".
---
מסמכים רלוונטיים: