הוועידה השנתית ה-50 למדע ולסביבה התקיימה בשבוע שעבר בנוכחות דוברים ומשתתפים רבים, ביניהם השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג שנאמה בוידאו משום שחלתה בקורונה. בדבריה היא הדגישה את חשיבות העברת חוק האקלים, זאת על רקע החלטת בית המשפט העליון בארה"ב לבטל את היכולת להגביל פליטות גזי חממה. מנגד ח"כ אלון טל מתח ביקורת על חוסר היצירתיות בחוק האקלים הנוכחי.

זנדברג ציינה את המדיניות הפרו-אקטיבית שנוקט בה המשרד להגנת הסביבה מאז שהיא נכנסה לתפקיד, בין היתר בהקשר של קצא"א במפרץ אילת ובנושא הפקת הפוספטים ליד ערד.

המדענית הראשית של המשרד הציגה פרויקט של מפת סיכוני אקלים מרחבית שהמשרד מגבש כעת. המפה תסייע לקבל החלטות ולהיערך לשינוי האקלים.

מלבד נציגי ממשל השתתפו בוועידה גורמים מהתעשייה, מדענים, ארגוני החברה האזרחית ועוד.  הדוברת המרכזית של הוועידה, ד"ר ג'יין גודול, פתחה את הוועידה בנאום מרחוק. בהמשך נאמה גם המדענית הראשית של נאס"א ד"ר קתרין קלווין.

סרטון: נשיא המדינה, יצחק הרצוג בוועידה למדע וסביבה

כתבות רלוונטיות:

1. חוק האקלים עבר קריאה ראשונה, 29.6.2022
2. חוק האקלים אושר בוועדת השרים. תהליך החקיקה ממשיך, 09.5.2022
3. שינויים בטיוטת חוק האקלים, 01.05.2022
4. חוק חדש יחייב תסקיר אקלימי של תוכניות ממשלתיות, 23.02.2022
5. הממשלה אישרה יעדי אקלים חדשים, 26.7.2021
6. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

ח"כ אלון טל: חוק האקלים הנוכחי סובל מהיעדר יצירתיות

השרה להגנ"ס תמר זנדברג התייחסה בנאומה לחובתה של ישראל להעביר את חוק האקלים בקריאה שנייה ושלישית בהקדם, בכדי לעגן את המחויבות הממשלתית לנושא. בייחוד על רקע פסיקת בית המשפט העליון בארה"ב שמחליש את כוחה של הסוכנות להגנת הסביבה האמריקנית להיאבק במשבר האקלים. לפי הפסיקה בארה"ב, לסוכנות לא תהיה סמכות להטיל הגבלות על פליטת גזי חממה.

בהקשר לנוסח החוק הישראלי אמר ח"כ אלון טל באחד ממושבי הוועידה שהוא מקווה כי בנובמבר הקרוב, לאחר הבחירות, יתוקנו סעיפים רבים. טל ציין בדבריו כי לא בטוח שכל הסמכויות צריכות להיות בידי המשרד להגנת הסביבה, שכן אין לו די משאבים. הבעיה שקיימת בנוסח החוק הנוכחי, לפי טל, היא בין היתר מתן האפשרות לכל משרד ממשלתי לבחור אם להכין תוכנית היערכות אקלימית או לא. בעיה אחרת היא היעדר יצירתיות שמתבטאת למשל בכך שישראל לא משתמשת במגרשי חנייה לשם ייצור אנרגיה סולרית.

טל הוסיף כי בעולם יש יעדים לקידום רכב חשמלי בתוך חוקי אקלים וכן שבמדינות מסוימות מוטל מס פחמן על גידול בקר. בישראל מס הפחמן לא מקודם נכון לעכשיו בשל המלחמה באוקראינה.

המשרד להגנת הסביבה נוקט פעולות פרו-אקטיביות לעומת העבר

מלבד קידום החוק, זנדברג הודיעה כי החל משנת הלימודים הקרובה תיושם רפורמה בחינוך שבזכותה כל תלמידי ישראל ילמדו לימודי סביבה ואקלים. כמו כן, יסובסדו מדריכי סביבה בתנועות הנוער.

השרה ציינה כי המשרד יוזם מדיניות יותר מאשר בעבר. לדבריה, "במקום לבחון את הסכם הנפט של קצא"א רק לעניין הוראות סביבתיות בהיתרים, גיבשנו מדיניות פרו-אקטיבית לפיה לא תהיה תוספת סיכון במפרץ אילת. במקום להמתין לשלב תסקיר השפעה על הסביבה לתוכנית הכרייה בשדה בריר פעלנו על מנת שלראשונה אי פעם הממשלה, ולא המועצה הארצית, תדון ותכריע לגבי מדיניות הפקת הפוספט בישראל. עד אז התוכנית הוקפאה. במקום לריב בוועדה המחוזית ירושלים על תוכניות בנייה בהרי ירושלים שמכרסמות בה, יזמנו יחד עם שותפים תוכנית להגנה פרו-אקטיבית על ירושלים".

בסיום דבריה קראה זנדברג למדענים להתגייס ולסייע בידע ובהנגשתו מפני שהדבר משפיע על מדיניות הממשלה לעשרות שנים קדימה. לדבריה, לאחר שנים שבמשרד להגנת הסביבה כלל לא הייתה מדענית ראשית, בשנה האחרונה שודרג משמעותית התפקיד הזה. בנוסף לכך, תקציב המחקרים של המשרד השנה עמד לראשונה על מעל 20 מיליון ₪ במגוון רחב של נושאים – הפחתת זיהום אוויר, הערכות לשינוי אקלים, שיקום נחלים, טיפול בפסולת וכלכלה מעגלית".

מפת סיכוני אקלים מרחבית

המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, פרופ' נגה קרונפלד-שור, הציגה פרויקט חדש שהמשרד עובד עליו כעת:  מפת סיכוני אקלים מרחבית.

המפה תאפשר להצליב בין נתונים שונים, למשל בין רמות הסיכון האקלימיות באזור מסוים לרמת הפגיעות של האוכלוסייה באותו אזור. הצלבת הנתונים תאפשר לקבל החלטות טובות יותר, לחזק את המודעות לבעיות שיוצר האקלים ולהנגיש את הידע לבעלי הפתרונות ולציבור.

המטרה היא להכין אינדקסים של פגיעות מסוגים שונים, למשל פגיעות לגלי חום, מקומות שבהם חסרה הצללה במרחב העירוני ועוד.

---

מסמכים רלוונטיים: