היום אנחנו מביאים לכם כמה עדכונים בנושא היערכות לשינוי אקלים בישראל. לאחרונה אגף החשב הכללי במשרד האוצר פרסם תוכנית שמטרתה לאפס פליטות בתפעול משרדי הממשלה, באמצעות התחייבות שמבנים חדשים שייבנו יהיו מאופסי פליטות, מדידת פחמן מגולם במבנים חדשים, הפחתת פליטות מגזי קירור, קידום אנרגיה סולארית, שימוש בכלי רכב חשמליים, ועוד.

נוסף לכך פרסם משרד הכלכלה והתעשייה את תוכנית ההיערכות שלו לשינוי אקלים, שכוללת שורה ארוכה של צעדים בתחומים כמו פיתוח תעשייה מותאמת אקלים וקידום חדשנות, תמיכה בפיילוטים, מחקר ופיתוח והטמעת טכנולוגיות שמייעלות ייצור ותפוקה, חיזוק תשתיות וניהול אזורי תעשייה באופן מקיים, מעבר לכלכלה דלת פחמן וקידום מיחזור בתעשייה, התאמת תנאי העבודה בתעשייה לשינויי האקלים וגיבוש אסטרטגיות ארוכת-טווח להתמודדות עם שינוי האקלים.

בתוך כך פרסם המשרד להגנ"ס לאחרונה לקט סקירות מקצועיות של היערכות לשינויי אקלים (אדפטציה) בישראל, עם דגש על רשויות מקומיות, בנושאים של: היערכות רשויות מקומיות עם חוף ים, אוכלוסיות פגיעות למשבר האקלים, בתי ספר כמרכזי חוסן אקלימי קהילתיים, והצפות עירוניות.הסקירות נועדו לסייע לרשויות מקומיות ולגופים מקצועיים להבין את האתגרים המרכזיים של שינוי האקלים ולזהות דרכים לחיזוק החוסן האקלימי של יישובים וקהילות.

קישורים לתוכניות בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. מחקר ישראלי: ניתן להאיץ תהליכי לכידת וקיבוע פחמן דו חמצני, 10.3.2026
2. מחצית ממשרדי הממשלה לא הגישו תוכנית היערכות לשינוי אקלים, 20.1.2026
3. פורסמו מכסות הייבוא של גזי קירור HFC לשנת 2026, 24.12.2025
4. נערכים לשינוי האקלים: מגבשים תקנות לעבודה בתנאי עומס חום, 8.12.2025
5. השירות המטאורולוגי: מגמת ההתחממות תחמיר, 24.7.2025
6. למידע נוסף על שינוי אקלים, infospot

תוכנית לאיפוס פליטות במשרדי הממשלה

אגף החשב הכללי במשרד האוצר מוביל תוכנית לאיפוס פליטות בתפעול המשרדים הממשלתיים. לפי התוכנית, איפוס הפליטות ייעשה באמצעות כמה פעולות ופרויקטים מרכזיים:

• בנייה ירוקה מאופסת פליטות: כל בניין ממשלתי חדש יתוכנן להיות מאופס פליטות ככל האפשר, כולל דרישה ללפחות 3 כוכבי בנייה ירוקה (מתוך 5 אפשריים). מבנים בכניסה לירושלים יידרשו לתקן LEED Platinum. קידום פרויקט דגל ירוק בבנייה הממשלתית במצפה הלאום. קביעת דרישות מינימום לבנייה ירוקה בחוזי שכירות חדשים ובעת הארכת חוזה.
• פחמן מגולם: בבנייה חדשה יחלו למדוד פחמן מגולם.
• שיפוץ אנרגטי: ביצוע סקרי אנרגיה לאיתור מבנים מתאימים להתייעלות אנרגטית משמעותית.
• שכירויות:
• הפחתת פליטות מגזי קירור: התקנת גלאי דליפות גזי קירור ושימוש בגזים ירוקים בעת החלפת מערכות קירור.
• אנרגיה סולארית: השכרת מאות גגות לפרויקטים סולאריים, כולל קירוי חניות.
• פריסת נטרים: פריסת נטרי חשמל בבניינים הרלוונטיים להתייעלות.
• כלי רכב ירוקים: מעבר לצי היברידי וחשמלי ועידוד נהגים לאמץ כלי רכב חשמליים. כמו כן הותקנו 400 עמדות טעינה בנכסי ממשלה ובבתיהם של עובדים בעלי רכב צמוד.

כדי לסייע בקידום איפוס הפליטות במשרדי הממשלה, נקבעו כמה כלים ותשתיות תומכות, בהם פורום משותף של משרדי ממשלה והמגזר הפרטי בנושא התייעלות, הנגשה של יועצים בתחום, רכש ירוק ועוד.

נכסי המדינה כוללים 16,250 כלי הרכב, כ-2.5 מיליון מ"ר נכסים בנויים וכ-6,000 נכסים שבבעלות או בשכירות המשרדים הממשלתיים. עלות החשמל השנתית עומדת על כ-300 מיליון ₪.

תוכנית היערכות משרד הכלכלה והתעשייה לשינויי אקלים

לאחרונה פרסם משרד הכלכלה והתעשייה את תוכנית ההיערכות שלו לשינויי אקלים. מטרת התוכנית היא לקדם את ההיערכות וההסתגלות של התעשייה והמשק הישראלי, כדי לצמצם את הפגיעה האפשרית משינויי האקלים. פגיעה זו עשויה להיות ישירה, כמו פגיעה בייצור, בחקלאות ובעובדים או פגיעה עקיפה, כמו שינויים בשווקים הבינלאומיים ובשרשראות האספקה.

התוכנית כוללת 49 מהלכים ופעולות, רובם (25) בתחום האדפטציה, אלה עיקרם:

1. קידום תוכנית הקלאסטרים (בתחום הדזרט-טק, פוד-טק, אגרו-טק, אנרגיה, טכנולוגיות מים ואקלים) להתמודדות עם שינויי אקלים ולקידום פתרונות חדשניים בין השאר באמצעות: מימון פיילוטים, וגם תכנון, תפעול וניהול אזורי תעשייה בחשיבה מקיימת ואדפטיבית.

• קידום מעבר לכלכלה דלת פחמן ומיחזור בתעשייה הישראלית באמצעות היערכות למס פחמן ולמס גבולות, חיזוק והתאמת תשתיות פעילות לצמצום זיהום במקור ולהתייעלות בחומרי גלם, עבודת מטה להסרת חסמים במסגרת שילוב חומרים ברי-מיחזור במוצרים, אימוץ תקינה בינלאומית בתחום הפלסטיק הממוחזר.

• השפעת שינויי אקלים על כוח אדם בתעשייה: בחינת השפעה של עומסי חום על בריאות העובד, הפריון ועל פוטנציאל גיוס עובדים. גיבוש המלצות בנושא התאמת כוח העבודה בתעשייה. קידום תשתית תעשייתית למיתון חום בקרב עובדים.

• פיתוח מתודולוגיות להערכת סיכוני אקלים בתעשייה, מבוססים TCFD (דוח גילוי מרצון של סיכונים פיננסיים הקשורים לאקלים).
• היערכות התעשייה לדרישות בינלאומיות למדידת פליטות בשרשראות האספקה מכלול 3 (Scope 3).
• קידום העדפה של חומרים ממוחזרים כחומר גלם לייצור
• חלוקת מכסות לייבוא של חומרים הגורמים להתחממות כדור הארץ
• התאמת עסקים קטנים ובינוניים להתמודדות עם שינויי אקלים
• תמיכות ומענקי סיוע להפחתת פליטות ו/או לכידה וסילוק של גזי חממה, הסתגלות למס פחמן ומעקב לדלקים חלופיים, תמיכה בחברות אקלים-טק, ועוד.
• תמיכה וסיוע בייצוא ומשיכת השקעות לחברות אקלים-טק ישראליות.

טווח ארוך: מודל טכנו-כלכלי, ניהול שרשראות אספקה, תכנון מותאם אקלים ותמיכה בתעשייה

נוסף על כך כוללת התוכנית של משרד הכלכלה גם מהלכים לטווח הארוך, אלה העיקריים:

• גיבוש מודל טכנו-כלכלי נושם: גיבוש מודל דינמי ומתעדכן לחיזוי ההשפעות של שינויי האקלים על הכלכלה הישראלית. המודל ישמש כלי תומך לקבלת החלטות בנושא הערכת הכדאיות הכלכלית של השקעות באדפטציה ובמיטיגציה.
• ניהול שרשראות אספקה בתעשייה: בחינת בניית תוכנית אסטרטגית בנושא, לרבות עדכון תקני ייצור, שיטות וחומרים, מלאי חירום וניתוק התלות במקורות חיצוניים.
• תכנון מותאם אקלים: בחינת הקמת פורום תכנון שידון בהשלכות ארוכות טווח לתכנון והתאמת אזורי תעשייה ותשתיות חיוניות לתרחישי האקלים. הפורום יעסוק גם בהתאמות הנדרשות למערכות התשתיות הקיימות, כמו מיזוג אוויר ומחשוב.
• תמיכה בהיערכות המשק: בחינת הקמת מסלולי תמיכה לתעשייה לסיוע בביצוע ההתאמות הנדרשות לשינויי האקלים, כמו למשל מערכות מיזוג אוויר מותאמות, מיגון תשתיות מחשוב, מיגון ובטיחות עובדים ועוד.

המשרד להגנ"ס פרסם סקירות בנושא שינויי אקלים

לאחרונה פרסם המשרד להגנ"ס שורה של סקירות מקצועיות בנושא היערכות לשינויי אקלים (אדפטציה) בישראל. הסקירות הוכנו בתמיכת המשרד להגנ"ס, במהלך 2023 ומתפרסמות כעת באופן מרוכז.

במשרד להגנ"ס מציינים כי הסקירות מבוססות על ידע מחקרי עדכני, ניסיון מהארץ ומהעולם ודוגמאות ליישום מדיניות ופעולות בשטח. מטרתן לסייע לרשויות מקומיות ולגופים מקצועיים להבין את האתגרים המרכזיים שמציב שינוי האקלים ולזהות כיווני פעולה אפשריים לחיזוק החוסן האקלימי של יישובים וקהילות.

הסקירות עוסקות במגוון של תחומים, כמו התמודדות עם אירועי גשם קיצוניים והצפות, היערכות רשויות חוף לעליית מפלס הים ולשינוי האקלים, חיזוק החוסן של אוכלוסיות פגיעות ושילוב מערכות חינוך וקהילה בהיערכות המקומית לשינוי אקלים.

להלן תקציר הסקירות שפורסמו:

• היערכות רשויות חוף לשינוי אקלים: הסקירה עוסקת באתגרים הייחודיים שאיתם מתמודדות רשויות מקומיות השוכנות לאורך חופי הים, ובהם עליית מפלס פני הים, סערות חזקות יותר, שחיקת חופים ופגיעה בתשתיות ובמערכות אקולוגיות חופיות. הסקירה מציגה את מאפייני הפגיעות של רצועת החוף, מתארת מסגרות בינלאומיות לניהול משולב של אזורי חוף ומציעה לרשויות המקומיות כיווני פעולה לשיפור ההיערכות ולחיזוק החוסן האקלימי של החופים והקהילות הסמוכות להם.
• אוכלוסיות פגיעות ומשבר האקלים: הסקירה מתמקדת בהשפעות שינוי האקלים על אוכלוסיות פגיעות (קשישים, ילדים, אנשים עם מוגבלויות ואוכלוסיות במצב חברתי-כלכלי נמוך). הסקירה מציגה את מודל הפגיעות האקלימית הכולל חשיפה, רגישות ויכולת הסתגלות ומדגישה את הצורך בשילוב שיקולים חברתיים בתוכניות היערכות לשינוי אקלים ברמה המקומית. נוסף על כך מוצגות המלצות ברמת הפרט, הבניין, המרחב הציבורי והקהילה.
• בתי ספר כמרכזי חוסן אקלימי קהילתיים: הסקירה מציעה לראות בבתי הספר תשתית קהילתית מרכזית להיערכות לשינוי אקלים. בתי הספר יכולים לשמש הן מרחבים חינוכיים להגברת מודעות אקלימית והן מרכזי חוסן קהילתיים הפועלים בשגרה ובחירום. הסקירה מציגה מודל לשילוב בתי ספר בתוכנית ההיערכות הרשותית, הכולל היבטים פיזיים (התאמת מבנים וחצרות), פדגוגיים (חינוך אקלימי) וקהילתיים (פעילות סביבתית וחיזוק הקהילה המקומית).
• הצפות עירוניות והיערכות רשויות מקומיות: הסקירה עוסקת בתופעת ההצפות העירוניות, שצפויה להחריף בשנים הקרובות בשל שינוי האקלים, עלייה בעוצמות הגשם ושינויים בשימושי הקרקע. הסקירה מציגה את הגורמים המרכזיים להצפות בערים, מנתחת מגמות בעוצמות הגשם בישראל ומציעה כיווני פעולה לרשויות המקומיות לניהול נגר עירוני ולהפחתת סיכוני הצפות במסגרת תוכניות היערכות לשינוי אקלים.

---

מסמכים רלוונטיים: