רק מחצית מהמשרדים הממשלתיים הכינו תוכנית היערכות לשינוי אקלים, כפי שהם מחויבים לפי החלטת ממשלה משנת 2018. בנוסף לכך, מרבית התוכניות שכן הוכנו והוגשו, לא עודמות בדרישות שהוגדרו להכנת תוכנית היערכות לשינוי אקלים. כך עולה מדוח מעקב שפרסם המשרד להגנת הסביבה לאחרונה.

לפי החלטת ממשלה משנת 2018 מחויבים כלל משרדי הממשלה ויחידות הסמך להגיש למשרד להגנ"ס תוכניות להיערכות לשינוי אקלים. בתיקון להחלטה משנת 2022 נקבע כי המועד האחרון להגשה הוא סוף שנת 2023. אך באותו מועד רק המשרד להגנ"ס פרסם את תוכנית ההיערכות.

נכון למועד הדוח, כמחצית מ-31 משרדי הממשלה טרם הגישו תוכניות היערכות לשינוי אקלים, מהם 6 שהצהירו שהנושא לא רלוונטי לפעילותם. בין המשרדים שטרם הגישו תוכנית: משרד האוצר, משרד הפנים, המשד לביטחון פנים, ומשרד ראש הממשלה. בדוח מציינים כי הסיבה העיקרית לעיכוב בהגשת התוכניות היא המלחמה.

במקביל, פורסם גם דוח משותף של השירות המטאורולוגי העוסק בהיערכות ישראל לאירועי גשם קיצוניים, שתדירותם הולכת וגוברת בשנים האחרונות. לפי הדוח, כדי להתמודד עם התופעה, על המדינה לנקוט צעדים בשני צירים – ציר החירום וציר התשתיות. צעדים אלה כוללים בין השאר חיזוק מוכנות הרשויות וגופי החירום לאירועי גשם קיצוניים והבטחת הרצף התפקודי, הטמעת תחזיות אקלימיות עדכניות בתכנון מערכות ניקוז והתאמת תשתיות קיימות, שילוב פתרונות מבוססי טבע והקצאת משאבים.

קישורים לשני הדוחות בסוף הכתבה.

כתבת רלוונטיות:

1. היערכות ישראל לשינוי אקלים: 9.5 מיליארד ₪, 7.7.2024
2. "הממשלה משקרת לציבור על שינוי אקלים", 4.1.2024
3. אושר: משרדי הממשלה יגישו תוכנית היערכות לשינויי אקלים, 25.10.2022
4. השירות המטאורולוגי: מגמת ההתחממות תחמיר, 24.7.2025
5. למידע נוסף על שינוי אקלים, infospot

החלטת הממשלה מחייבת הגשת תוכניות היערכות

כאמור, לפי החלטת ממשלה קודמת, משרדי הממשלה ויחידות הסמך הרלוונטיות מחויבים להגיש תוכניות היערכות לשינויי אקלים, כל אחד בתחומו. אלא שהחלטת הממשלה לא כללה לוחות זמנים. השנים חלפו ושום משרד ממשלתי לא הגיש תוכנית, כולל המשרד להגנ"ס שיזם את החלטת הממשלה בנושא.

לכן עודכנה בשנת 2022 החלטת הממשלה ונקבע שעד סוף שנת 2023, יכינו ויגישו המשרדים ויחידות הסמך את תוכניות ההיערכות שלהם. אך באותו מועד (סוף 2023) רק המשרד להגנ"ס פרסם תוכנית, שזכתה לביקורת מצד הארגונים הירוקים.

כפי שדיווחנו, עד מחצית שנת 2024 עוד 11 משרדים הגישו תוכניות ונכון לדוח העדכני שפורסם לאחרונה, מספרם של משרדי הממשלה שהגישו תוכניות היערכות עומד על 15.

תוכניות ההיערכות לשינוי אקלים שהמשרדים נדרשים לגבש ולהגיש, צריכות לכלול בין היתר את ההשפעות הצפויות של שינוי האקלים על פעילות המשרד, מהלכים להתמודדות עם התופעות הצפויות וכן פרטים לגבי יישום התוכנית.

דוח המעקב מציג נתונים על מספר הדוחות שהוגשו, בוחן את תהליך הגיבוש וההגשה של תוכניות ההיערכות המשרדיות, את רמת ההלימה שלהן למדריך הממשלתי ואת הפערים שנותרו בהיערכות הלאומית לשינוי האקלים.

מחצית מהמשרדים לא הגישו תוכניות

מהדוח עולה כי מתוך 31 משרדי ממשלה, 15 הגישו תוכניות היערכות לשינוי אקלים.

רשימת המשרדים הממשלתיים שהגישו תוכנית היערכות לשינוי אקלים

לעומתם, 10 משרדים ויחידות סמך, בהם משרד האוצר, משרד הפנים ומשרד ראש הממשלה, לא הגישו עדיין תוכניות ו-6 משרדים הצהירו שלא יגישו תוכניות כי אין לשינוי אקלים השלכות על פעילותם.

רשימת המשרדים הממשלתיים שלא הגישו תוכנית היערכות לשינוי אקלים

רוב התוכניות מתאימות רק חלקית לדרישות

הדוח בחן גם את תוכן התוכניות ומצא שרוב המשרדים כתבו תוכניות הכוללות זיהוי תחומי אחריות, מיפוי השלכות אקלימיות וצעדי פעולה מגוונים, וחלקם אף החלו לבצע מהלכים. עם זאת, הדוח מזהה פער ברמת הפירוט, בהיקף השימוש במתודולוגיה הממשלתית ובמידת הקונקרטיות של היישום.

כך למשל רק 39% מהתוכניות תואמות לדרישות המדריך הממשלתי לכתיבת תוכניות אלה, הכולל היבטים כמו ניתוח השלכות שינוי האקלים על תחומי פעילות המשרדים ותהליך גיבוש מהלכים למוכנות לשינוי האקלים. 44% נכתבו חלקית לפי המתודולוגיה המוצגת במדריך ו-17% נכתבו בפורמט אחר או שאי-אפשר להעריך את התאמתן.

בהמשך לכך, המדריך הממשלתי לכתיבת תוכנית היערכות לשינוי אקלים מציע למשרדים בין היתר להעריך את התקציב המשוער הדרוש ליישום כל מהלך המוצג בתוכנית.

לפי הדוח, מסקירת התוכניות עולה כי רוב המשרדים (67%) הציגו בתוכניתם הערכה תקציבית כזו או אחרת, אבל שליש מהם לא דנו כלל בסוגייה זו בתוכניות שלהם.

עם זאת, מרבית המשרדים (78%) לא כללו בתוכניות שלהם ניתוח עלות-תועלת. בדוח מציינים כי הסיבה לכך היא שטרם פורסמה מתודולוגיה אחידה בנושא. בימים אלה נעשית עבודה מקצועית בנושא ולפי מסקנותיה ינחו את המשרדים כיצד להשלים חלק זה בתוכניות.

עוד עולה מהדוח כי 39% מהמשרדים כללו בתוכניות ההיערכות שלהם פירוט של לוחות הזמנים ומדדי הביצוע. ב-28% מהתוכניות יש התייחסות מסוימת להיבטים אלה וב-33% אין לוחות זמנים ופירוט מדדי ביצוע.

היערכות להתגברות תדירות אירועי גשם קיצוניים

בתוך כך, פורסם לאחרונה דוח משותף של המשרד להגנ"ס והשירות המטאורולוגי בנושא היערכות לעלייה בעוצמות גשם בישראל על רקע שינויי האקלים.

מהדוח עולה שאף שמספר ימי הגשם הכולל וכמות המשקעים בישראל צפויים לרדת, יש עלייה ברורה בתדירות ובעוצמה של אירועי גשם קצרים ואינטנסיביים, בעיקר במישור החוף ובמרכז הארץ. אירועי גשם קיצוניים שבעבר התרחשו אחת ל-50 או 100 שנה, הפכו לשכיחים יותר ומגבירים את הסיכון להצפות, לשיטפונות, לנגר עילי ולמפולות קרקע, בייחוד באזורים עירוניים צפופים ובאזורים בעלי רגישות הידרולוגית גבוהה.

הדוח מבחין בין היערכות בשני צירים: ציר החירום וציר התשתיות. בציר החירום יש לחזק את מוכנות הרשויות וגופי החירום לאירועי גשם קיצוניים, כולל שיפור מערכות התרעה מוקדמת, הגדרת נוהלי פעולה ברורים, חיזוק התיאום הבינמשרדי והבטחת הרציפות התפקודית בעת הצפות ושיטפונות. בציר התשתיות ממליץ הדוח לעבור מהתמודדות נקודתית לתכנון ארוך טווח, הכולל הטמעת תחזיות אקלימיות עדכניות בתכנון מערכות ניקוז, התאמת תשתיות קיימות לתרחישי קיצון עתידיים, שילוב פתרונות מבוססי טבע לצד תשתיות והקצאת משאבים ייעודיים ליישום בפועל.

כדי להתמודד עם אירועי הגשם הקיצוניים, הדוח ממליץ על כמה צעדים:

• שמירה על שטחים פתוחים וטבעיים המסוגלים לספוג מים.
• תכנון מותאם של ערים ושכונות המביא בחשבון שטחי ספיגת מים, כולל הימנעות מבנייה באזורים המועדים להצפות.
• חיזוק ושדרוג של תשתיות ניקוז והקמת מתקנים לאגירה ולהאטת של זרימת מים.

לצד אלה, הדוח מדגיש כי יש לעודד באמצעות צעדים רגולטוריים וכלכליים הפחתת נגר עילי כבר בשלב התכנון והבנייה ולהפעיל מערכות ניטור ומידע המאפשרות לרשויות החירום החלטות בזמן אמת. שילוב נכון בין צעדים אלה יסייע לצמצם את נזקי ההצפות ולהגן על חיי אדם, על רכוש ועל תשתיות.

התייחסויות

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "היערכות לשינוי האקלים היא תנאי יסוד לחוסן הלאומי של מדינת ישראל. דוח המעקב מציג התקדמות חשובה בעבודת משרדי הממשלה, אך גם מדגיש כי נדרשת האצה בהשלמת התוכניות, בהעמקת שיתופי הפעולה ובתרגום ההיערכות למדיניות, תקציבים ויישום בשטח. המשרד להגנת הסביבה ימשיך לקדם את המאמץ הממשלתי להיערכות מערכתית, מבוססת ידע, למען השמירה על הסביבה והדורות הבאים".

---

מסמכים רלוונטיים: