הממשלה אישרה השבוע את הצעת ראש הממשלה והשרה להגנת הסביבה שתחייב את כל משרדי הממשלה להכין תוכנית היערכות לשינויי אקלים עד סוף שנת 2023, זאת לקראת ועידת האקלים השנתית של האו"ם שתחול בחודש הבא בשארם א-שייח שבמצריים.

ארגון אדם טבע ודין מותח ביקורת על ההחלטה בטענה שב-2018 התקבלה החלטת ממשלה דומה והיא לא יושמה בפועל. כמו כן, הארגון טוען כי לא נקבע מי יעקוב אחר ביצוע ההחלטה וכי רשות החירום הלאומית טרם ניסחה את תרחישי הייחוס שהתוכניות אמורות להסתמך עליהם.

לפי ההחלטה, המשרד להגנת הסביבה ימנה יועץ אקלימי אחד לכלל המשרדים לשם סיוע בהכנת התוכנית. באדם טבע ודין סבורים שיש למנות יועץ לכל משרד בנפרד.

כתבות רלוונטיות:

1. חוק האקלים עבר קריאה ראשונה, 29.6.2022
2. חוק האקלים אושר בוועדת השרים. תהליך החקיקה ממשיך, 09.5.2022
3. שינויים בטיוטת חוק האקלים, 01.05.2022
4. חוק חדש יחייב תסקיר אקלימי של תוכניות ממשלתיות, 23.02.2022
5. הממשלה אישרה יעדי אקלים חדשים, 26.7.2021
6. מידע נוסף על שינוי אקלים |  infospot

מה תכלול תוכנית ההיערכות?

לפי ההצעה הממשלתית שאושרה, תוכנית ההיערכות לשינויי אקלים צריכה לכלול התייחסות למגוון היבטים, ביניהם:

• עלייה בפליטי אקלים שיגיעו ממדינות שכנות
• הצורך במערך רווחה שיעניק תמיכה פיזית ונפשית לנפגעי אירועי אקלים
• התמודדות עם המפגעים הפיזיים שעלולים להיגרם ממשבר האקלים דוגמת מוכנות תשתיות של חשמל ופסולת, מניעת הצפות מערכות תחבורה, קביעת אזורי חיץ וחילוץ, הצללת המרחב הציבורי ומעבר לייצור חשמל סולרי ועוד
• טיפול רפואי במקרי קיצון שעלולים להיגרם ממשבר האקלים

ההחלטה התקבלה לקראת ועידת האקלים במצרים

כאמור, בנובמבר הקרוב אמורה להתכנס ועידת האקלים השנתית של האו"ם בשארם א-שייח שבמצרים. בוועידה כל אחת מהמדינות המשתתפות (מרבית המדינות בעולם) תידרש להציג מה עשתה השנה למען ההתמודדות עם משבר האקלים וההתחממות הגלובלית.

ראש הממשלה יאיר לפיד מתעתד להציג בוועידה את החלטת הממשלה הנוכחית לפיה משרדי הממשלה יגישו תוכנית היערכות עד סוף 2023, ובנוסף יציג את חוק האקלים הישראלי שבינתיים עבר בקריאה ראשונה. נזכיר שהחוק כולל יעדי הפחתת גזי חממה: 27% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030 ואיפוס אנרגטי עד 2050. 

עד כה פורסמו תרחישי ייחוס רק לשיטפונות

אחת הטענות של ארגון אדם טבע ודין נגד ההחלטה הנוכחית היא שטרם נוסחו תרחישי ייחוס שעליהם אמורים להתבסס משרדי הממשלה בהכנת תוכניתם. תרחישי ייחוס מתארים מהלכים שעלולים להתרחש ומשמשים להיערכות לקראתם.

מי שאמורים לנסח תרחישים אלה הם המשרד להגנת הסביבה ורשות חירום לאומית (רח"ל), הפועלת במשרד הביטחון. אולם רק השנה רח"ל פרסמה את התרחיש הראשון בנושא שיטפונות, ועדיין חסרים תרחישי ייחוס לתופעות אקלימיות נוספות כגון גלי חום, הצפות, הגירה אקלימית ועוד.

על אף שטרם פורסמו רוב תרחישי הייחוס, בדברי ההסבר להחלטה נכתב שהיה דחוף להעביר את ההחלטה כעת כדי שתיכנס לתוכניות העבודה של משרדי הממשלה לשנת 2023.

חסר בהחלטה: בקרה אחר יישום ויועצים מקצועיים

ביקורת נוספות של ארגון אדם טבע ודין הן שההחלטה לא קובעת מנגנון שיבטיח מעקב אחר יישום ההחלטה, כלומר יוודא שמשרדי הממשלה אכן מכינים את תוכניות ההיערכות.

קושי נוסף הוא שצפוי להיות רק יועץ אחד לנושא היערכות שינוי האקלים שיסייע לכלל המשרדים להכין את התוכנית. לדברי אדם טבע ודין, יש למנות יועץ לכל אחד ממשרדי הממשלה. יצוין בהקשר זה כי החלטת הממשלה לא תוקצבה.

בתגובתו להחלטה הארגון אף טוען שבאופן דומה להחלטות ממשלה אחרות, להחלטה אין מעמד חוקי, ולכן אין דרך לעתור נגדה כדי להבטיח את קיומה. הארגון מציין שאפילו לא מדובר בהחלטת ממשלה רשמית משום שאין לה מספר, ולכן לא ברור מה תוקף ההחלטה. אולם גם אם מדובר היה בהחלטת ממשלה, אין לה תוקף מחייב וקיימות החלטות ממשלה רבות במגוון נושאים שלא יושמו עד היום.

לפי דוח מבקר המדינה מ-2021, ל-84% מהגופים הציבוריים שאליהם נשלח שאלון שהפיץ משרד מבקר המדינה אין תוכנית היערכות לסיכוני אקלים, והם טרם תקצבו את הפעולות הנחוצות לשם כך; 89% מהגופים לא פעלו מול משרד האוצר לקדם תוכניות בנושא. 

התייחסויות

ראש הממשלה יאיר לפיד: "עם התמודדות נכונה והערכה מוקדמת, משבר האקלים מזמן לנו הזדמנויות יוצאות דופן – לא רק מאבק עיקש, אלא שגשוג והצעדה של כלכלת ישראל קדימה לעולם חדש. לקראת ועידת האו"ם בנושא אקלים בשארם א-שייח, אנחנו מתקדמים עוד צעד חשוב בהיערכות משרדי הממשלה למשבר האקלים, תוך הצבת דד-ליין להגשת תכנית היערכות שתחייב את כלל המשרדים הרלוונטיים להציג לממשלה התקדמות ביישום תכניות הפעולה, אחת לשנה. אני מודה למנכ"לית משרדי על ההובלה במשרד רה"מ ולשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. אנחנו ממשיכים לחתור וליישם את החלטות הממשלה שעברו בנושא אקלים ולשפר את מוכנות משרדי הממשלה".

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "אנחנו רואים את נזקי משבר האקלים – המשבר החמור ביותר שניצב בפני האנושות כיום - בחיי היום-יום של כולנו. סופות בימים אלה מותירות חורבן ומתים רבים ברחבי העולם, והן יחריפו ויופיעו לעיתים תכופות יותר, כתוצאה ממשבר האקלים. היערכות מוקדמת ברמה הלאומית היא קריטית להצלת חיי אדם והסביבה – והצעד שעשינו היום הוא צעד משמעותי לעבר מוכנות ישראל להתמודדות עם הנזקים והשינויים שמביא איתו משבר האקלים".

---

מסמכים רלוונטיים: