ההגבלות על השימוש והמסחר בכספית נכנסות לתוקף
התקנות שאושרו לפני כ-9 חודשים כדי ליישם בישראל את אמנת מינמטה, נכנסו לתוקף באוןפ הדרגתי מתחילת 2025. משרד הכלכלה פרסם הצעה לתיקון צווי הייבוא והייצוא כדי שיתאימו לתקנות
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 06/3/2025

הגבלות על שימוש, ייצור, ייצוא וייבוא של כספית [Hg] החלו להכנס לתוקף בתחילת 2025 בעקבות אישור התקנות ליישום אמנת מינמטה, עליה דיווחנו לפני 9 חודשים. חלק נוסף מההגבלות ייכנסו לתוקף באופן הדרגתי בשנים הקרובות.

השבוע פרסם משרד הכלכלה הצעות לתיקון צווי הייבוא והייצוא, כדי שיתאימו ליישום התקנות.

אמנת מינמטה בדבר הגבלת השימוש והמסחר כספית אושרה באו"ם ב-2013 במסגרת התוכנית הסביבתית של האו"ם. מטרת האמנה היא להגן על בריאות האדם והסביבה מהשפעות הכספית ותרכובותיה. האמנה נכנסה לתוקף ב-2017, וכיום חתומות עליה 152 מדינות, כולל ישראל.

התקנות החדשות מגבילות את השימוש, הייצור, הייצוא והייבוא של כספית. הכספית, מתכת כבדה ורעילה המצטברת ברקמות בעלי חיים, גורמת לנזקים בלתי הפיכים ונחשבת לחומר מסוכן ומזיק לבריאות האדם והסביבה.

בשנה שעברה היו בישראל מעל 100 מפעלים שהיתר הרעלים שלהם כולל את החומר כספית בכמות גדולה מ-1 ק"ג. למפעלים אלה תהיה השפעה ישירה כתוצאה מיישום התקנות. העונש במקרה של הפרת התקנות הוא 6 חודשי מאסר או קנס.

אחד המקומות בישראל בהם נמדדת באופן קבוע בשנים האחרונות ריכוז חריג של כספית, הוא במפרץ עכו. מקור הכספית ככל הנראה במפעל הנטוש של 'תעשיות אלקטרוכימיות' בו ידוע כי הוזרמו/הוטמנו כמויות גדולות של כספית וחומרים אחרים באופן לא מוסדר והם מחלחלים למי התהום ומשם למי הים וקרקעית הים. האתר נמצא בתהליך של שיקום הקרקעות המזוהמות.

נוסח התקנות וטיוטת צווי הייצוא והיבוא מצורפים בסוף הכתבה.


כתבות רלוונטיות:

  1. אושרו התקנות ליישום אמנת מינמטה להגבלת השימוש בכספית, 20.06.2024
  2. ב-65% מהדגים שנבדקו בחופי עכו, הכספית מעל התקן למאכל, 30.01.2025
  3. לקראת אישור תקנות להגבלת השימוש והמסחר בכספית, 4.6.2024
  4. פורסמה טיוטת תקנות הגבלות מסחר ושימוש בכספית, 19.7.2021
  5. ארה"ב בוחנת לבטל הגבלות על פליטת כספית, 31,12,2018

תיקון צווי הייצוא והייבוא בהתאם ליישום אמנת מינמטה

כאמור, משרד הכלכלה פרסם השבוע הצעה לעדכון צו הייבוא וצו הייצוא, כדי שהם יתאימו לתקנות שמיישמות את אמנת מינמטה.

התקנות קובעות כי אין לייבא או לייצא כספית ממדינה שאינה מדינה שחברה באמנת מינמטה, אלא באישור המשרד להגנ"ס. כמו כן, אסור לייבא או לייצא מוצרים המכילים כספית, מבין המוצרים המפורטים בתוספת הראשונה לתקנות (סוללות, נורות, מתגים, קוסמטיקה, חומרי הדברה, מכשירי מדידה, ועוד) למעט במקרים החריגים שהוגדרו בתקנות.

במשרד הכלכלה מסבירים כי מאחר וקיים הבדל משמעותי בין ההוראות שיחולו בשנת 2025 לבין ההוראות שיכנסו לתוקף רק החל משנת 2026, ההוראות שייכנסו לתוקף בשנת 2025 ייקבעו כהוראת שעה, למשך שנה אחת בלבד. במקביל להוראת שעה זו, מוצע לקבוע תיקון קבוע לצו שיכנס לתוקף החל משנת 2026.

ההגבלות לשימוש ומסחר בכספית

במסגרת הכנת נוסח התקנות, המשרד להגנת הסביבה מצא כי חלק מההוראות של אמנת מינמטה כבר מיושמות בישראל באמצעות הרגולציה הקיימת: היתרי פליטה לאוויר הכוללים ערכים מרביים לפליטה ולהזרמה, דרישת יישום טכנולוגיה מיטבית זמינה BAT, אחסנה נאותה של רעלים, טיפול נאות בפסולת מסוכנת המכילה כספית, פיקוח ובקרה על פליטות כספית, טיפול בקרקעות מזוהמות בכספית ועוד. לכן, התקנות כוללות רק את הדרישות של אמנת מינמטה שלא קיבלו התייחסות ברגולציה הקיימת.

תמצית התקנות להגבלת השימוש והמסחר בכספית:

  1. הגבלות על יבוא ויצוא של כספית ותרכובות כספית: אין לייבא או לייצא כספית ממדינה שאינה מדינה שחברה באמנת מינמטה, אלא באישור המשרד להגנ"ס, לאחר שהתקבל אישור בכתב מהמדינה המייבאת, ושהייבוא הוא לצורך שימוש מותר בה או לצורך אחסון ביניים נאות, וכן אישור כתוב שקיימים בה אמצעים מספיקים להבטיח הגנה על בריאות הציבור והסביבה ועמידה בדרישות האמנה הנוגעים לאחסון ביניים נאות ולטיפול בפסולת.
  2. איסור על ייצור, יבוא ויצוא של מוצרים המכילים כספית שיש להם חלופות נטולות כספית, כגון סוללות, נורות פלואורסצנט מסוגים שונים, מוצרי קוסמטיקה, חומרי חיטוי והדברה, מכשירי מדידה כגון מדחום, סרטי צילום ונייר צילום). כל זאת למעט מוצרים חיוניים לשימוש מערכת הביטחון, מוצרים המשמשים למחקר, מנורות ניאון מסוימות ומוצרים בודדים נוספים, לרבות פסולת חומרים מסוכנים מסוימים המכילה כספית.
  3. איסור על שימוש בכספית בתהליכי ייצור: כספית היא חומר מסוכן שהעיסוק בו טעון היתר רעלים בכמות של 1 ק"ג ומעלה, לפי הוראות חוק החומרים המסוכנים. טיוטת התקנות קובעת הגבלה על קבלת היתר רעלים או היתר פליטה לאוויר המאפשרים ייצור או סחר במוצרים המכילים כספית ,למעט במקרה שתהליך הייצור היה קיים לפני כניסת התקנות לתוקף, או במקרה שהתהליך אומנם לא התחיל לפני כניסת התקנות אך המבקש הגיש מסמך הערכת סיכונים ותועלות של המוצר, אשר הוכיחה, להנחת דעתו של המשרד להגנ"ס, כי קיימים יתרונות לסביבה או לבריאות הציבור מהמוצר.

מה הסכנה בכספית?

כספית, Mercury באנגלית, סימון כימי Hg, היא יסוד טבעי אך רעיל לבני אדם בכל מצבי הצבירה שלה. גוף האדם לא יודע לסלק כספית מהגוף, ולכן גם חשיפה לכמויות קטנות יכולה להצטבר בגוף ולגרום לנזקים בלתי הפיכים.

כספית נמצאת בריכוזים נמוכים מאוד בטבע. מקור הפליטה הטבעי העיקרי שלה לאטמוספירה הוא התפרצויות געשיות. פעילות אנתרופוגנית (של בני אדם) גרמה לעליה בריכוז כספית באטמוספירה כאשר מקור הפליטה המשמעותי ביותר הוא כרייה וחציבה ולאחריו שריפה של פחם (בין השאר לייצור חשמל).

הפליטות של הכספית לאטמוספירה מגיעות בסופו של דבר גם לקרקע ולמקורות מים. כספית המגיעה לקרקע עוברת לרוב תגובה כימית, בעיקר באמצעות מטבוליזם על ידי חיידקים והופכת למתיל-כספית, תרכובת הכספית המסוכנת ביותר לבריאות האדם והסביבה. לפי מחקרים, תרכובות מתיל כספית יכולות לגרום למומים מולדים והן בין ה"גורמים המוכרים כמסרטנים אפשריים בבני אדם".

בעיה עולמית זו הביאה לידי קידום אמנה בינלאומית בנושא – אמנת מינמטה - ולהחמרה של תקינה ופיקוח על פליטות. מטרת האמנה, שנכנסה לתוקף ב-2017, היא להגן על בריאות האדם ועל הסביבה מההשפעות הבריאותיות והסביבתיות המשמעותיות של כספית ותרכובותיה, וזו גם מטרת התקנות הנוכחיות של המשרד להגנת הסביבה.

ב-65% מהדגים שנבדקו בחופי עכו, הכספית מעל התקן למאכל

אחד המקומות בישראל שידועים בריכוז הכספית החריג, הוא מפרץ עכו. בדיקות שנעשו לאורך השנים בדגי מאכל במפרץ עכו גילו ריכוזי כספית חריגים. מקור הכספית הוא ככל הנראה מהאתר הנטוש של מפעל תעשיות אלקטרוכימיות, בו ידוע כי הוזרמו/הוטמנו כמויות גדולות של כספית וחומרים אחרים באופן לא מוסדר והם מחלחלים למי התהום ומשם למי הים וקרקעית הים.

הפעם האחרונה בה דיווחנו על ממצאי כספית חריגים בדגי המאכל במפרץ עכו, הייתה לפני כחודשיים, אז פורסם  דוח דוח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2023, ובו מדווח, בין היתר, על ממצא מדאיג של עלייה בריכוזי כספית בדגי מאכל במפרץ עכו בשנת 2023. לפי הדוח, מאז שנת 2000 נרשמה עלייה משמעותית בריכוז הכספית בדגים מסוימים במפרץ עכו, אך המגמה התהפכה החל משנת 2012 ונרשמה ירידה וחזרה לערכים נמוכים. המגמה נמשכה עד לקורונה, אז הופסקו הבדיקות, שחזרו בשנתיים הקודמות.

בשנה הקודמת לדוח (2022) בכ- 30% מהדגים שנדגמו (14 מתוך 44) נמדדו חריגות מהערך המותר לדגי מאכל לפי שירות המזון הארצי במשרד הבריאות. בשנת 2023 נרשם גידול משמעותי כאשר ב-65% מהדגים (31 מתוך 48) נמדדה חריגה בריכוז הכספית.

לאור ריכוזי הכספית שנמדדו בדגי מאכל, הדוח שוב המליץ (כמו בשנה שעברה) לאסור שיווק של דגים ממינים מסוימים, ולבצע סקר רחב של תכולת הכספית בכל המינים המסחריים מאזור מפרץ חיפה. כותבי הדוח סבורים שבדגים במשקל גדול יותר מאלה שנדגמו בניטור לשנים 2022-2023, תמצא חריגה גדולה יותר של ריכוזי כספית, בשל תהליכי ביואקומולציה.

האתר של תעשיות אלקטרוכימיות נמצא בתהליך של טיהור הקרקעות המזוהמות שהחל לפני כשנתיים. לאחרונה דיווחנו על העבודות של חברת קומפוסט אור, לטיפול ביולוגי בקרקעות המזוהמות שבמתחם.

------

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה