פורסמה טיוטת תקנות הגבלת מסחר ושימוש בכספית
התקנות, המגבילות את השימוש בכספית, מפורסמות להערות הציבור ומהוות למעשה אשרור לאמנת מינמטה של האו"ם
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 19/7/2021

המשרד להגנת הסביבה פרסם להערות הציבור טיוטת תקנות העוסקות ביישום אמנת מינמטה בדבר הגבלת המסחר והשימוש בחומר כספית [Hg]. על האמנה חתומות 131 מדינות כולל ישראל. התקנות מגבילות את העיסוק בכספית ולמעשה יביאו לאשרור אמנת מינמטה בארץ, אם יאושרו.

לטיוטת התקנות לא צורף מסמך RIA (הערכת השפעת הרגולציה) מאחר שישראל מחויבת לאמנת מינמטה הבינלאומית והיא אינה מורשת לסטות מהוראותיה, כך לפי הנכתב בהסבר לתקנות. העונש במקרה של הפרת התקנות הוא 6 חודשי מאסר או קנס.

כיום בארץ יש 125 מפעלים שהיתר רעלים שלהם כולל את החומר כספית מעל 1 ק"ג. בנוסף, מפעל אחד בלבד עושה שימוש בכספית בתהליך ייצור כלור-אלקלי שלפי תנאי היתר הפליטה הוא נדרש להשבית עד ליום 1 בינואר 2023.

ניתן להגיש הערות לטיוטת התקנות עד לתאריך 3.8.2021.


כתבות רלוונטיות:

  1. ארה"ב בוחנת לבטל הגבלות על פליטת כספית, 31.12.2018
  2. טכנולוגיה ישראלית חדשה לצמצום פליטות כספית, 27.11.2016
  3. מה הקשר? גז טבעי ומי ים מזוהמים בכספית פי 620 מהתקן, 02.07.2015
  4. נחתם הסכם להבטחת סגירת היחידות הפחמיות, 11.10.2016
  5. זיהום אוויר מייצור חשמל | infospot

הגבלת ייצוא וייבוא כספית

לפי טיוטת התקנות, חל איסור על כריית כספית (למיטב ידיעתנו פעילות שלא קיימת בישראל), וייבוא וייצוא כספית יוגבלו. מותר יהיה לייבא כספית לישראל רק באישור בכתב של המשרד להגנ"ס, המציין שהכספית לא מגיעה ממקור אסור, בהתאם להוראות אמנת מינמטה.

גם הייצוא יותר רק באישור המשרד להגנ"ס, לאחר שזה נוכח לדעת שהגורם המייצא קיבל אישור בכתב מהמדינה המייבאת, וכן שהייבוא הוא לצורך שימוש מותר בה או לצורך אחסון ביניים נאות. אך אלה יספיקו רק במקרה של מדינה החברה באמנה.

במקרה של מדינה שלא חברה באמנה, בנוסף למכתב שלה שמאשר את הייבוא, יידרש אישור שהייבוא הוא לצורך שימוש מותר בה, או לצורך אחסון ביניים נאות, וכן אישור כתוב שקיימים בה אמצעים מספיקים להבטיח הגנה על בריאות הציבור והסביבה ועמידה בדרישות האמנה הנוגעים לאחסון ביניים נאות ולטיפול בפסולת.

עם זאת, במקרה של מוצרי כספית המפורטים בחלק 1 בנספח א' של האמנה, חל איסור יצור, ייבוא או ייצוא, זאת למעט מוצרים חיוניים לשימוש מערכת הביטחון, מוצרים המשמשים למחקר, מנורות ניאון מסוימות, מוצרים לצורכי דת ומוצרים בודדים נוספים.

היתר רעלים והיתר פליטה עם כספית

כספית היא חומר מסוכן שהעיסוק בו טעון היתר רעלים בכמות של 1 ק"ג ומעלה, לפי הוראות חוק החומרים המסוכנים.

טיוטת התקנות קובעת הגבלה על קבלת היתר רעלים או היתר פליטה לאוויר המאפשרים ייצור או סחר במוצרים המכילים כספית, למעט במקרה שתהליך הייצור היה קיים לפני כניסת התקנות לתוקף, או במקרה שהתהליך אמנם לא התחיל לפני כניסת התקנות אך המבקש הגיש מסמך הערכת סיכונים ותועלות של המוצר, אשר הוכיחה, להנחת דעתו של המשרד להגנ"ס, כי קיימים יתרונות לסביבה או לבריאות הציבור מהמוצר.

בהתאם לכך, ייקבעו בהיתר הרעלים תנאים או הגבלות על הייצור בהתאם להוראות האמנה.

בתוך כך, חל איסור גם על שימוש בכספית או בתרכובות כספית בתהליכי ייצור המפורטים בנספח ב' לאמנה, למעט במקרה שהשימוש החל לפני כניסת התקנות לתוקף. במקרה זה רשאי מפעיל של תהליך ייצור כלור-אלקלי להמשיך ולהפעיל אותו תהליך ייצור, עד המועד שנקבע לגביו בהיתר פליטה שניתן לו לעניין אותו תהליך ייצור, ולא יאוחר מתאריך 31.12.2025.

בתקנות מצוין כי כיום קיים בישראל רק מפעל אחד שבו נעשה שימוש בכספית בתהליך ייצור שהאמנה מגבילה אותו. לפי תנאי היתר הפליטה של המפעל, הוא נדרש להשבית את תהליך הייצור עד ליום 1 בינואר 2023.

מה הסכנה בפליטות כספית?

כספית, Mercury באנגלית, סימון כימי Hg, היא יסוד טבעי אך רעיל לבני אדם בכל מצבי הצבירה שלה. גוף האדם לא יודע לסלק כספית מהגוף ולכן, גם חשיפה לכמויות קטנות יכולה להצטבר בגוף ולגרום לנזקים בלתי הפיכים.

כספית נמצאת בריכוזים נמוכים מאוד בטבע. מקור הפליטה הטבעי העיקרי שלה לאטמוספירה הוא התפרצויות געשיות. פעילות אנתרופוגנית (של בני אדם) גרמה לעליה בריכוז כספית באטמוספירה כאשר מקור הפליטה המשמעותי ביותר הוא כרייה וחציבה ולאחריו שריפה של פחם (בין השאר לייצור חשמל).

הפליטות של הכספית לאטמוספירה מגיעות בסופו של דבר גם לקרקע ולמקורות מים. כספית המגיעה לקרקע עוברת לרוב תגובה כימית, בעיקר באמצעות מטבוליזם ע"י חיידקים והופכת למתיל-כספית, תרכובת הכספית המסוכנת ביותר לבריאות האדם והסביבה. לפי מחקרים, תרכובות מתיל כספית יכולות לגרום למומים מולדים והן בין ה"גורמים המוכרים כמסרטנים אפשריים בבני אדם".

בעיה עולמית זו הביאה לידי קידום אמנה בינלאומית בנושא – אמנת מינמטה - ולהחמרה של תקינה ופיקוח על פליטות. מטרת האמנה, שנכנסה לתוקף ב-2017, היא להגן על בריאות האדם ועל הסביבה מההשפעות הבריאותיות והסביבתיות המשמעותיות של כספית ותרכובותיה, וזו גם מטרת התקנות הנוכחיות של המשרד להגנ"ס.

---

מסמכים רלוונטיים:

  1. טיוטת תקנות