הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (EPA) בוחנת מחדש את ההגבלות על פליטת כספית [Hg] ומזהמים נוספים מתחנות כוח פחמיות, בשל יחס עלות תועלת גבוה.

על פי הסוכנות, העלות שמושתת על תחנות כוח פחמיות או תחנות כוח שמשתמשות במזוט כדי לעמוד ברמת הפליטות הנדרשת לפי התקן האמריקאי לפליטות כספית, נאמדת בין 7.4 ל-9.6 מיליארד דולר בשנה, בעוד היתרונות המיוחסים לצמצום פליטת מזהמי אוויר מסוכנים מאותן תחנות הכוח יסתכמו בין- 4 ל-6 מיליון דולר בשנה בלבד. לכן הסוכנות מציעה לקבוע כי אין זה "ראוי והכרחי" להגבלת פליטות ה-HAP מתחנות כוח לפי חוק אוויר נקי האמריקאי.

משנים את חישוב העלות תועלת הכלכלי מהחלת רגולציה סביבתית

כבר ב 2005 פרסם ה EPA רגולציה להגבלת פליטות כספית מתחנות כוח פחמיות, ומאז, תחנות הכוח השקיעו כספים רבים להתקנת אמצעים להפחתת פליטות כספית ואכן הפחיתו את הפליטות בכ-90%.

אלא שבמהלך השנים, חלק מאותן תחנות כוח עתרו לערכאות שונות של בתי משפט בגין הרגולציה להגבלת פליטות כספית. בשנת 2015, באחד מאותם הליכים משפטיים, נדרש ה-EPA, לבחון את יחס העלות-תועלת הכלכלי בין העלות של השתת הרגולציה על תחנות הכוח (התקנת ותפעול של אמצעים להפחתת פליטות) אל מול העלות של אי-השתת הרגולציה (הוצאות בריאות, הפסדת ימי עבודה וכו'). ב-2016, תחת ממשל אובמה, ה-EPA מצא שגם לאחר בחינת יחס העלות-תועלת הדברים עומדים בעינם.

בינתיים ההליכים המשפטיים נמשכו, וכעת, תחת ממשל טראמפ, ה EPA, שינה את אופן החישוב של יחס העלות-תועלת והגיע למסקנה הפוכה, לפיה העלות של השתת הרגולציה להפחתת פליטות כספית מתחנות כוח גדולה מהתועלת הנגזרת ממנה.

למרות המסקנה החדשה של ה-EPA, הוא מבהיר כי אינו מבקש לשנות את הרגולציה הקיימת על פליטות כספית מתחנות כוח, אלא רק להצהיר, שרגולציה זו אינה הכרחית וכי אין צורך להחמיר או להציב דרישות חדשות על פליטות כספית.

למרות הכל, לא מבטלים את הרגולציה על פליטות כספית

אם מדובר בהצהרה בלבד, ואין שינוי לרגולציה הקיימת, מדוע כל הטרחה?

קודם כל, גם ההצהרה שהרגולציה לא הכרחית ולכן לא תוחמר או תשתנה, היא משמעותית. בנוסף, גורמים שונים חוששים שהמתודולוגיה החדשה לחישוב העלות-תועלת היא רק סנונית ראשונה ותשמש את ה-EPA תחת ממשל טראמפ לקעקע רגולציות סביבתיות נוספות.

בנוסף, פרשנים שונים בארה"ב מסבירים כי חברות חשמל שונות בארה"ב ומדינות שונות, הסכימו להעלאת תעריף החשמל בשנים האחרונות בשל העלות של יישום הרגולציה להפחתת פליטות כספית. העלייה בתעריף החשמל מימנה גם את ההתקנה החד פעמית היקרה של האמצעים להפחתת פליטות, וגם את התחזוקה השוטפת של אמצעי ההפחתה.

במידה ותוסר הרגולציה, שאלת המימון של האמצעים הקיימים ואחזקתם באמצעות תעריף החשמל עולה לדיון, דבר שכנראה שאף אחד מהצדדים לא מעוניין בו. וזו סיבה נוספת מדוע ה EPA לכאורה לא מנצל את המסקנות החדשות לביטול הרגולציה, אלא רק להקפאה שלה במצב הקיים.

מה הסכנה בפליטות כספית?

כספית, Mercury באנגלית, סימון כימי Hg, הנה יסוד טבעי אך רעיל לבני אדם בכל מצבי הצבירה שלה. גוף האדם לא יודע לסלק כספית מהגוף ולכן גם חשיפה לכמויות קטנות, יכולה להצטבר בגוף ולגרום לנזקים בלתי הפיכים.

כספית נמצאת בריכוזים נמוכים מאוד בטבע ומקור הפליטה הטבעי העיקרי שלה לאטמוספירה הוא התפרצויות געשיות. פעילות אנתרופוגנית (של בני אדם) גרמה לעליה בריכוז כספית באטמוספירה כאשר מקור הפליטה המשמעותי ביותר הוא כרייה וחציבה ולאחריו שריפה של פחם (בין השאר לייצור חשמל).

הפליטות של הכספית לאטמוספירה מגיעות בסופו של דבר גם לקרקע ולמקורות מים ומזהמת אותם. תזונת דגים נגועים בכספית עשויה לגרום לבעיות תברואתיות חמורות. בעיה עולמית זו הביאה לידי קידום אמנה בינלאומית בנושא – אמנת מינמטה, עליה חתומה גם ישראל, והחמרה של תקינה ופיקוח על פליטות.

הפתרון - פטנט ישראלי להפחתה יעילה של פליטות כספית ובזול

שוחחנו עם חגי קלר, מנכ"ל חברת MercuRemoval הישראלית שפיתחה טכנולוגיית קלינטק יחודית לטיפול בפליטות כספית, על מנת לקבל נקדות מבט נוספת לנושא. חגי מסביר: "יחסי עלות תועלת בנושאי סביבה ובריאות אינם יכולים להיות מושתתים אך ורק על שיקולים כלכלים. אבוי לנו ולעולמנו אם זה המצב"

גישת המדיניות המקלה כלפי התעשיות בנושא הפליטות אותם מוביל ממשל טראמפ עומדת במגמה הפוכה למה שקורה באירופה בכלל ובהתייחסות לפליטות הכספית בפרט.

עם זאת, הפתרונות המקובלים שבשימוש, אכן מאד יקרים להקמה ולתפעול וגם לרוב אינם פותרים את הבעיה בראיה סביבתית רחבה (שכן תוצרי הלוואי שלהם הנם מזהמים הנדרשים לטיפול ולמיחזור ובחלקם נפלטים חזרה לסביבה). ההבנה הזאת היא בבסיס המוטיבציה שלנו לקידום טכנולוגיה חדשנית שהינה גם יעילה וסביבתית יותר וגם פחות יקרה - מה שמאפשר לרגולטור הגדרת תקינה מחמירה תוך הקלה על העול הכלכלי עמו מתמודדות התעשיות הנדרשות לאותה התקינה.  את הגישה הזאת לתפיסתנו צריכות לשרת הטכנולוגיות הסביבתיות החדשות שמפותחות."

-----------

מסמכים רלוונטיים:

1. תקציר מנהלים: הצעה לתיקון הרגולציה על פליטות כספית, EPA 12.2018 [pdf]