המשרד להגנת הסביבה פרסם את תזכיר חוק רישוי סביבתי משולב שאמור לעלות לאישור וועדת השרים לעניינים חקיקה בתחילת חודש מרץ. מדובר בעדכון רגולציה סביבתית המשמעותי ביותר שהיה בעשור האחרון בישראל.

רובו של המתווה המוצע דומה למה שהוצג בעבר, ובפרט למתווה שפורסם לפני כחצי שנה יחד עם חוק ההסדרים של הממשלה הנוכחית. אלא שהפרסום הנוכחי מכיל תזכיר חוק מפורט עם דברי הסבר ומסמך RIA שמספקים תמונה שלמה של המתווה.

לפי הצעת החוק, היתרים סביבתיים, לרבות היתר פליטה, היתר רעלים ותנאים ברישיון עסק, יאוחדו לכדי היתר אחד שיהיה תקף ל-10 שנים, זאת במטרה לייצר ודאות לתעשייה ולמנוע בירוקרטיה מיותרת. כמו כן, איחוד ההיתרים יקל גם על המשרד להגנ"ס שיוכל להפנות את משאבי הרישוי שלו לפעולות אכיפה ופיקוח, ובמקביל המשרד יזכה לתקני כוח אדם נוספים שיסייעו לו לשם כך.

עוד מוצע בתזכיר החוק לאפשר איחוד תהליכים בין ההיתר המאוחד לבין היתר הזרמה לים, זאת מבלי לבטל את ההיתר הנפרד להזרמה לים.

כמו כן, תזכיר החוק החדש מציע לעדכן את רשימת הפעילויות שיחייבו קבלת היתר לרישוי סביבתי, וקובע ספי פעילות גבוהים בהשוואה למצב הקיים, שיאפשרו לתעדף את האסדרה של פעילויות עם השפעה סביבתית ניכרת.

ההוראות החדשות, לאחר שיאושרו צפויות להיכנס לתוקף בתהליך הדרגתי שיימשך מספר שנים.

לפניכם בכתבה חלק מהשינויים המוצעים בתזכיר החוק לרישוי סביבתי משולב.

כתבות רלוונטיות:

1. חוק רישוי סביבתי משולב יעלה לאישור הממשלה עוד חודש, 06.2.2022
2. רישוי סביבתי משולב יגובש מחוץ לחוק ההסדרים, 29.7.2021
3. רישוי סביבתי משולב ייכנס לחוק ההסדרים, 15.7.2021
4. הירוקים מתנגדים לשינויי הרגולציה בחוק ההסדרים, 09.7.2020
5. מידע נוסף על רישוי סביבתי משולב | Infospot

היתר משולב ל- 10 שנים מבוסס על רגולציה אירופאית

כאמור הלב של המתווה הוא איחוד ההיתרים הסביבתיים לכדי היתר מאוחד שיינתן אחת ל- 10 שנים, כאשר בפעם הראשונה ההיתר יינתן ל-7 שנים. אך יש הרבה מעבר לכך במתווה החדש וכדאי להכיר את הדברים.

דגש מרכזי נוסף הוא התבססות על הרגולציה האירופאית הן בהיבט של סוגי הפעילויות המחייבים היתר, ערכי הסף המותרים, בחירת הטכניקה המיטבית הזמינה, ועוד.

עוד מוצע כי כחלק מהמעבר להיתר מאוחד תורחב גם חובת יישום של טכניקה מיטבית זמינה BAT לתחומים נוספים שאינם איכות אוויר: שפכים, חומרים מסוכנים וכו'. זאת בהתאם לרגולציה האירופאית.

שיקול דעת למשרד להגנ"ס לתת פטור מהיתר

שינוי נוסף עוסק בהתייחסות לתוספת השלישית לחוק אוויר נקי שקובעת את סוגי המיתקנים והפעילויות שמחייב היתר פליטה.

כיום, יש סוגי פעילות ברשימה שכל העוסקים בהם מחויבים בהיתר פליטה, ובסוגי פעילות אחרים הדרישה להיתר פליטה היא רק במידה וההספק, או כושר הייצור הפוטנציאלי של המפעל עולה על ערך הסף שמופיע בחוק, גם אם בפועל המפעל לא עובר את ערך הסף.

תזכיר החוק הנוכחי מציע לאפשר למשרד להגנ"ס להפעיל שיקול דעת ולהחליט שבמקרה שההספק/הקיבולת הפוטנציאלית של המפעל לא צפויה לעבור בפועל את ערך הסף המחייב היתר – העסק יוכל לקבל פטור מהיתר.

שינויים בהיתר או בתקנות, דיווח על שינוי פעילות

עוד בתזכיר החוק, במקרה שעסק עורך שינויים לא משמעותיים – שמשפיעים על פליטתו לאוויר או קשורים לעיסוקו ברעלים - הוא לא יידרש לקבל אישור על כך ויהיה ניתן להסתפק בהודעה מראש.

בנוסף, יוגבל שיקול הדעת של המשרד להגנ"ס בכל הקשור לעריכת שינויים בהיתר קיים של עסק מסוים. כלומר, הוא יוכל לערוך שינוי בהיתר קיים רק אם הוא לא משמעותי ומתייחסים להיבטים טכניים או אדמיניסטרטיביים, זאת במטרה להבטיח ודאות לעסקים.

גם במקרה של שינוי בתקנות או בכללים, תינתן עדיפות לדחיית השינוי לשלב חידוש ההיתר הבא, אם צפויה להיות לו השפעה על תנאי ההיתר של עסק מסוים.

שינוי בהגדרת חומרים מסוכנים

שינוי נוסף שמוצע בתזכיר החוק נוגע להגדרת חומרים מסוכנים. מוצע לתקן את הגדרת "רעל" בחוק, כך שבנוסף לרשימת החומרים שכתובה בתוספת השנייה, תכלול גם דרישה לקיומן של תכונות סיכון מסוימות בחומר.

כיום, התוספת השנייה לחוק מונה רשימה של חומרים מסוכנים לפי שמות או קבוצות, אך בחלק מהקבוצות מצויים גם חומרים שאין להם תכונות סיכון לפי הסיווגים המקובלים באירופה.

לכן, מוצע שהצורך בהיתר רעלים ייקבע לפי ההגדרה המעודכנת והרחבה יותר לרעל, כלומר לא מספיק שהחומר יופיע בתוספת השנייה אלא צריך גם שיהיו לו תכונות סיכון כדי להיחשב 'רעל'.

רשימה של תכונות הסיכון יופיעו בתוספת הרביעית שתתווסף לחוק. על מנת להעריך את קיומן של תכונות סיכון מחושבים ערכי סף לפי מתודולוגיות מקצועיות טכניות המקובלות בעולם.

בנוסף, מוצע להוסיף סיווג של מידת הסיכון של העיסוק ברעלים לפי "רמה א'" ו- "רמה ב'" שתחליף את הסיווג שקיים כיום ל-3 רמות לפי תקנות החומרים המסוכנים. בהתאם לכך יוחלפו תקנות אמות המידה הנוכחיות ובמקומן תתווסף תוספת חמישית לחוק והיא שתקבע את רשימת העיסוקים וסיווגם.

הקלה לכ-3,000 עסקים: לא יידרשו להיתר רעלים

כיום, כ-4,500 עסקים נדרשים להיתרי רעלים – כ-3,000 מהם בדרגה C (סיכון נמוך) לפי תקנות אמות מידה. לגביהם המתווה החדש מצא שאין הכרח מקצועי בהסדר רישוי פרטני, כלומר בהיתר רעלים, וניתן להסדירם במפרטים אחידים דרך רישיון העסק או בתקנות שיקבעו מגבלות ותנאים.

כך למשל, בריכות שחיה (המשתמשות בכלור או ברום לחיטוי מי הבריכה) אשר ממילא טעונות היתרים ורישיונות מצד רגולטורים שונים יכולות לקבל תנאים סביבתיים אחידים ללא צורך בכך שיינתן היתר פרטני של המשרד להגנ"ס.

עד שייקבעו מפרטים אחידים או תקנות רלוונטיות לכ-3,000 העסקים המדוברים, בתזכיר החוק מוצע שההיתרים הנוכחיים שלהם יישארו בתוקף ללא צורך לחדשם. עם זאת, עסקים חדשים בדרגה C שייפתחו מרגע שייכנס החוק (אך לפני שיותקנו לו תקנות) יידרשו לקבל היתר חדש בהתאם לחוק החומרים המסוכנים הקיים. תוקפו של ההיתר שיקבלו לא יהיה מוגבל בזמן.

כמו כן, עסקים שכיום מסווגים בדרגה C אך ניכר מהם סיכון בשל עיסוקם בחומרים מסוכנים או שנדרש שיקול דעת פרטני לגביהם, יסווגו מחדש לדרגה B. ככלל, עסקים ברמות A ו-B ימשיכו להיות מחויבים להיתר רעלים.

עיצום כספי במקום אישום פלילי

כיום, בגין עיסוק ללא היתר מתאים – פליטה, רעלים וכו' – ניתן להגיש כתב אישום פלילי בלבד. מוצע לקבוע שיהיה ניתן לתת עיצום כספי במקרה של הפרה כזו.

מתי אפשר להגיש השגה על היתר?

בתזכיר החוק מוסיפים תנאים להגשת השגה על ההיתר המשולב של המשרד להגנ"ס. לפיהם, מקבל היתר יכול להגיש השגה אם הוא רואה את עצמו נפגע מההחלטה, בתוך 21 ימים מיום פרסום ההיתר להערות. ההשגה תוגש לגורם בכיר במשרד להגנ"ס שתמנה השרה להגנ"ס.

העילות שבהן יש רשות להגיש השגות הן:

• קיים פער ניכר בין העלות לתועלת בהתבסס על העקרונות של ה BREF-הכלכלי, או שקיים פער בין לוחות הזמנים הנדרשים לשם יישום תנאי ההיתר לבין לוחות הזמנים האפשריים לעמדת מבקש ההיתר.
• דרישה שנקבעה בהיתר שונה מהדרישה המקובלת לעניין זה באיחוד האירופי.
• דרישה שנקבעה בהיתר שונה באופן משמעותי מדרישה שניתנה לבעל היתר אחר בישראל בעל מאפיינים דומים.

אם בעל העסק ירצה לערער על החלטת הגורם הבכיר במשרד שטיפל בבקשה הערעור, הוא יוכל להגיש השגה נוספת למנכ"ל המשרד באחד משני התנאים הבאים: תנאי ההיתר עלולים לסכן את המשך קיומו של קו ייצור או של המפעל כולו/ מבקש ההיתר עוסק בתשתיות לאומיות.

כיום כמעט לא קיים מנגנון ממוסד להגשת השגה על החלטות פרטניות של גורמי המשרד להגנ"ס לצורך בחינה חוזרת של החלטות הממונים המקצועיים במשרד על ידי דרג בכיר יותר. מנגנון כזה יכול לסייע לערוך בקרה על ההחלטות ועל מידת עקביותן.

היתר הזרמה לים יישאר נפרד

היתר הזרמה לים לא ישולב בהיתר המאוחד שיכלול בעיקר היתר פליטה לאוויר, היתר רעלים ותנאים ברישיון העסק. עם זאת, מוצע לאפשר איחוד תהליכים בינו לבין ההיתר האחוד, על מנת לטייב ולייעל את התיאום בין ההיתרים השונים.

כמו כן, מוצע להבהיר כי היתר הזרמה לים נדרש לגבי הזרמה לים במישרין או דרך שפך נחל, ובמקביל לתקן את ההסדר לעניין צווי הרשאה להזרמה לנחל. כך שצו הרשאה לא יידרש במקרה של הזרמה לשפך נחל. בכך תבוטל החפיפה בין ההיתרים לפי המצב החוקי הקיים.

לוחות זמנים

במהלך השנים 2022-2024 המשרד עתיד לקלוט את כוח האדם הנדרש ליישום הרפורמה ולפתח את מערכות המחשוב התומכות. החל משנת 2025 צפוי המשרד להתחיל בקבלת בקשות ומתן היתרים סביבתיים משולבים, במהלך תקופת מעבר שאורכה יהיה שבע שנים.

כעת תזכיר החוק פתוח להערות הציבור וב-6.3.2022 הוא יעלה לאישור השרים.

מדוע צריך רישוי סביבתי משולב?

כיום, המשרד להגנ"ס מעניק מספר היתרים סביבתיים שונים: היתר פליטה לתקופה של 7 שנים, היתר רעלים לתקופה שבין שנה ל־3 שנים, תנאים סביבתיים ברישיון עסק לתקופה של בין 5 ל־15 שנים, והיתר הזרמה לים.

החוק מבקש לאחד את ההיתרים הללו להיתר מאוחד - רישוי סביבתי משולב. להסדרת ההיתר המאוחד יהיה איש קשר מסוים שירכז את העבודה על ההיתר מול המפעל. בנוסף, ההיתר יהיה תקף לעשור והאפשרות להכניס בו שינויים משמעותיים במהלך תקופה זו תהיה מוגבלת, לעומת המצב כיום. כך, תהיה ודאות לעסקים והם יוכלו לתכנן את השקעותיהם הסביבתיות והאחרות. כתוצאה מחוסר הוודאות כיום נפגעת היכולת של עסקים להגיב להזדמנויות עסקיות ונפגע התמריץ שלהם לבצע השקעות משמעותיות בהגנה על הסביבה ובאמצעים להפחתה במקור. מצב זה פוגע הן בפריון המשאבים והן בביצועים הסביבתיים של התעשייה.

כמו כן, כיום זמני המענה לפניות מפעלים מתארך בשל עומס משימות ומחסור בכוח אדם במשרד להגנ"ס. הזמן למענה עשוי להגיע עד לשנתיים במקרים קיצוניים. עיכובים במענה לבקשות לאישור שינויים בתהליכי ייצור עלולים לפגוע בתהליכים עסקיים בתעשייה באופן משמעותי או ביכולת של התעשייה להגיב לשינויים בשוק. כיום לא מוגדרים לוחות זמנים קבועים לטיפול בפניות מסוגים שונים ואי אפשר לעקוב אחרי הפנייה באופן דיגיטלי, מה שיוצר חוסר ודאות בקרב המפעלים.

במהלך שנת 2018 למשל, הוגשו 2,500 בקשות לשינוי היתר רעלים, 130 בקשות לשינוי בהיתר פליטה לאוויר ו-40 בקשות לשינוי תנאי רישיון עסק. משך זמן הטיפול הממוצע בבקשות של היתר רעלים הנוגעות לעריכת שינוי מקצועי היה 145 ימים. משך זמן הטיפול הממוצע בבקשת שינוי בהיבט מקצועי של היתר פליטה כבר היה 687 ימים, ובמקרה של שינוי רישיון עסק – 200 ימים. סך הכול מדובר בהערכה של כ-930 שנות המתנה לקבלת מענים מהמשרד כל שנה, מתוכן כ-740 שנות המתנה לקבלת מענה לבקשות שינוי מקצועיות ומהותיות, שאינן אדמיניסטרטיביות.

מלבד משכי זמן הטיפול הגבוהים, איחוד ההיתר יתרום גם לסביבה. לפי המשרד להגנ"ס, ראייה מתכללת תאפשר התחשבות בקשר שבין מרכיבי סביבה שונים, בהשפעות ההדדיות בין אוויר, מים וקרקע, ותיעדוף של הטיפול בהשפעות המזיקות ביותר במסגרת רישוי משולב, ועל כן צפויה להביא לתוצאות עדיפות מבחינה סביבתית. רישוי משולב של כלל ההיבטים הסביבתיים יאפשר גם מתן העדפה למניעה במקור של היווצרות מזהמים ופסולת, לטובת הפחתה מיטבית של כמויותיהם והשפעותיהם הסביבתיות השליליות.

---

מסמכים רלוונטיים: