בית משפט השלום בחיפה קיבל את ערעורה של חברה לייבוא ושיווק מוצרי אלקטרוניקה ובצעד חריג ביטל עיצום כספי בגובה כ-109 אלף ₪ שהמשרד להגנת הסביבה הטיל עליה כיוון שלא התקשרה עם תאגיד מיחזור האריזות תמיר, ולכן גם לא דיווחה ולא שילמה בגין הטיפול בפסולת אריזות שהכניסה לשוק, כפי שהיא מחויבת בחוק.

החברה טענה כי התקשרה עם תמיר בהסכם של הפרדה ואיסוף פסולת אריזות מבתי עסק, ולאחר מכן קיבלה התראה מהמשרד להגנ"ס והבינה כי עליה להתקשר עם תמיר בהסכם אחר, הסכם יבואנים, וכך עשתה. בית המשפט קיבל את טענות החברה, וטען שמדובר לכאורה במחדל של תמיר, שלא החתימה את החברה על ההסכם הנכון מלכתחילה.

בתגובה לפסק הדין, תאגיד מיחזור האריזות תמיר מזכיר כי הוא לא היה צד להליך המשפטי (החברה ערערה נגד המשרד להגנ"ס), ואומר כי לצערו לא ניתנה לו הזדמנות להציג את הדברים. התגובה המלאה בסוף הכתבה.

יש לציין שאף שהעיצום הכספי בוטל, החברה עדיין תחויב לשלם לתמיר דמי טיפול רטרואקטיביים ל-7 שנים האחרונות, בגין חלקה בהכנסת אריזות לשוק.

כתבות רלוונטיות:

1. לראשונה: תאגיד מיחזור האריזות תמיר תובע יבואנים, 28.5.2025
2. החלה גביית הקנסות ממאות יצרנים ויבואנים, 6.1.2025
3. קנס של 140,000 ₪ ל- 384 יצרנים ויבואנים 22.8.2024
4. חוק האריזות: שנה שנייה של עליית דמי הטיפול, 4.12.2025
5. למידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

העיצום בוטל, העסק עדיין ישלם רטרואקטיבית

לפי השתלשלות הדברים המובאת בפסק הדין, החברה חתמה בשנת 2023 על הסכם עם תאגיד תמיר להפרדת ואיסוף פסולת אריזות. חשוב להבהיר שמדובר בהסדר וולונטרי שבמסגרתו בית עסק רשאי לחתום על הסכם עם קבלן איסוף מורשה של תמיר כדי לטפל בפסולת האריזות שלו, אך הוא יכול גם לטפל בפסולת הזו באופן עצמאי.

כאמרו, זהו לא ההסכם שיבואנים ויצרנים מחויבים לחתום עליו עם תאגיד תמיר במסגרת יישום חוק האריזות. לפי החוק, יבואנים מחויבים להתקשר עם תאגיד תמיר ולשלם לו מדי שנה דמי טיפול כדי לממן את איסוף, מיון ומיחזור פסולת האריזות שהם מכניסים לשוק הישראלי.

כשנה לאחר ההתקשרות הראשונית, בחודש אוגוסט 2024, דרש המשרד להגנ"ס מהחברה לשלם עיצום כספי בגובה של כ-141,000 ₪, כיוון שהיא לא התקשרה עם תמיר כפי שהיא מחויבת כיבואנית.

בעקבות כך שלחה החברה למשרד להגנ"ס את ההסכם שחתמה עליו עם תמיר ב-2023 ואז הובהר לה שמדובר בהסכם המיועד לבתי עסק ולא ליבואנים. זמן קצר לאחר מכן פנתה החברה אל תאגיד תמיר וביקשה לחתום על הסכם חדש, הפעם בתור יבואנית.

בדומה למקרים אחרים, המשרד להגנ"ס בא לקראת החברה, וכיוון שלא היו לה הפרות קודמות וכיוון שבסופו של דבר היא התקשרה עם תמיר, הפחית המשרד להגנ"ס את העיצום הכספי בשיעור של 40% לכ-109,000 ₪.

ואולם, החברה החליטה לערער על כך לבית המשפט וביקשה לבטל לחלוטין את העיצום הכספי. בית המשפט קיבל את הערעור וטען שתאגיד תמיר היה צריך לעדכן את החברה שההסכם הראשון, שעיקרו איסוף והפרדת פסולת, אינו ההסכם הרלוונטי ליבואנים. בית המשפט ביטל את העיצום הכספי וקבע שעל המשרד להגנת הסביבה לשלם לחברה הוצאות משפט בגובה 10,000 ₪.

חשוב לציין שהחברה תחויב, במסגרת ההסכם שחתמה עם תמיר, לשלם דמי טיפול רטרואקטיביים עבור האריזות שהכניסה לשוק ב-7 השנים האחרונות.

שוחחנו עם ערן בושארי, מנכ"ל ומייסד חברת "ערנות לסביבה" שמלווה מאות חברות ביישום חוק פסולת אריזות וחוק פסולת אלקטרונית, שהרחיב על הנושא: "לאורך השנים אנו נתקלים באי־בהירות ובחוסר הבנה מתמשכים בקרב חברות החייבות בחוק, באשר למהות חובותיהן והיקפן.

כפי שציינו לא אחת בעבר, הגורם המרכזי לאי־יישום החוק הינו מחסור במידע, ולאחריו חוסר הבנה של הרציונל העומד מאחורי הוראות החוק ובהתאם לכך אחריותן של החברות.

כנותני שירות מקצועיים, אנו עושים את המיטב על מנת לתווך את הדרישות הרגולטוריות למקבלי ההחלטות בחברה, לתרגם את חבותיה לפעולות אופרטיביות ברורות, ולהגדיר מתודולוגיה סדורה המאפשרת יישום מתמשך, עקבי ויעיל של דרישות החוק".

גם ב-2026: דמי הטיפול יעלו

לאחרונה דיווחנו שתאגיד מיחזור האריזות תמיר פרסם את דמי הטיפול בפסולת אריזות לשנת 2026. כמו ב-2025, גם בשנה הקרובה דמי הטיפול יעלו. לפי תמיר שיעור העלייה הממוצע עומד על 12%, אך בפועל יש קטגוריות שבהן דמי הטיפול יעלו בשיעור של 45% (עץ, קרטוני משקה, וזכוכית בזרם המסחרי) ויש קטגוריות שבהן דמי הטיפול ירדו בשיעור של 24% (כל סוגי הפלסטיק בזרם המסחרי).

בתמיר מסבירים כי העלאת דמי הטיפול נובעת מעלייה בעלויות הטיפול בפסולת, מיישום דרישת המשרד להגנת הסביבה להשלים את פריסת הפחים הכתומים ל-90% מהאוכלוסייה וגם כדי לאפשר את כיסוי הגירעון ותשלום חובות שנוצרו בגלל ההחלטה שלא להעלות את דמי הטיפול ב-2024 בשל המלחמה.

עוד מציינים בתמיר שכדי למנוע עלייה חדה יותר בדמי הטיפול, הם פעלו בנחישות לגייס עוד יצרנים ויבואנים שטרם התקשרו איתם למרות שהם מחויבים לפי חוק. לפי תמיר, בשנת 2025 הוחתמו על הסכמי התקשרות כ-820 יבואנים ויצרנים חדשים שתרמו להכנסות התאגיד בין היתר בזכות גבייה רטרואקטיבית של דמי טיפול שחלה עליהם 7 שנים אחורה.

המשרד להגנ"ס פרסם את תזכיר חוק האריזות

עוד בתחום האריזות, לאחרונה דיווחנו שהמשרד להגנ"ס פרסם הצעת חוק לתיקון חוק האריזות, שמטרתו העיקרית היא הכנסת תחרות לענף פסולת האריזות.

ההצעה לתיקון החוק מציעה להקים מנגנון בקרה ואיזון בין תאגידי המיחזור שיקבלו הכרה מהמשרד להגנ"ס. מנגנון האיזון יוכל לשמש גם להסדרת התחרות בענף הפסולת האלקטרונית וגם במסגרת בחוק הפיקדון על מכלי משקה.

חוץ מהסדרת התנאים לתחרות בפסולת אריזות, המשרד להגנ"ס ניצל את ההזדמנות והוסיף בהצעת החוק עוד תיקונים לחוק האריזות, בהם:

• העלאת יעדי המיחזור לפי אלה של האיחוד האירופי וקביעת יעדי איסוף למגזר הביתי: יעד המיחזור הכללי יעלה מ-60% כיום ל-70% בשנת 2031. כמו כן יעלו יעדי המיחזור לסוגי החומרים השונים. יעד האיסוף במגזר הביתי יעלה ל-50% לפחות.
• הרחבת השימוש בפחים הכתומים לעוד מוצרים שאינם אריזות, אך עשויים מפלסטיק, זכוכית, מתכת, נייר וקרטון.
• חובת רישום במרשם יצרנים ויבואנים שיהיה שקוף לציבור ושהמכס לא ישחרר מוצרים ארוזים או אריזות למי שלא רשום בו. מטרת המרשם היא לצמצם את תופעת ה'טרמפיסטים', כלומר יצרנים ויבואנים שמפירים את החוק ולא מתקשרים עם תאגיד מיחזור, ולכן גם לא מדווחים ולא משלמים דמי טיפול.

התייחסויות

מתאגיד מיחזור האריזות תמיר נמסר: "החובה של יצרן או יבואן להתקשר עם תמיר מיחזור בגין האריזות של המוצרים הארוזים שלו, היא חובה חוקית נפרדת מחובתו החוקית להתקשר בהסכם 'בית עסק' לשם הטיפול בפסולת אריזות המצטברת בחצרו התפעולית. תמיר מבהירה הבחנה זו באופן עקבי וברור.

תמיר לא הייתה צד להליך המשפטי המדובר ולצערנו לא ניתנה לה הזדמנות להציג את הדברים לאשורם.

חשוב להדגיש כי יצרן או יבואן שלא מתקשר בהסכם עם תמיר בגין האריזות שלו, מפר את חובותיו החוקיות."

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אריזות: