למערכת infospot נודע כי המשרד להגנ"ס החל להוציא אל הפועל את גביית העיצומים הכספיים בגובה 140 אלף ₪ ממאות יצרני ויבואני אריזות המפרים את חוק פסולת האריזות. נזכיר כי באוגוסט האחרון דיווחנו שהמשרד שלח מכתבי התראה ל-384 יצרנים ויבואנים שלא התקשרו עם תאגיד מיחזור האריזות תמיר, ולכן לא משלמים דמי טיפול מאז כניסת החוק לתוקף בשנת 2011. כעת המשרד מיישם את האזהרה והחל לשלוח דרישות תשלום.
העיצום הכספי מוטל גם על אלה שמאז קבלת מכתב ההתראה כבר התקשרו עם תאגיד תמיר. זאת בהתאם להקשחת המדיניות של המשרד בנושא, עליה דיווחנו לפני כ-3 שנים. המשמעות היא שאם היבואן/היצרן לא פטור מחוק האריזות מסיבה כלשהי, למשל מפאת כמות אריזות קטנה, הוא ישלם גם את העיצום הכספי (עם פגיעה תדמיתית נלווית), גם יתקשר עם תמיר וישלם מעתה דמי טיפול מדי שנה וגם ישלם רטרואקטיבית דמי טיפול לתמיר בגין 7 השנים הקודמות.
לפחות בחלק מהמקרים, המשרד להגנ"ס הפחית את גובה הקנס בכ-40%, לסכום של 105 אלף ₪, במידה והחברה תיקנה את הליקוי – כלומר התקשרה עם תמיר.
כתבות רלוונטיות:
האכיפה שמבצע המשרד להגנ"ס אמורה לצמצם את בעיית היבואנים והיצרנים ה'טרמפיסטים' שמתחמקים מחובתם להתקשר עם תאגיד מיחזור ולכן לא משלמים בגין איסוף ומיחזור האריזות שהם מכניסים למשק, וכך הם פוגעים בחברות שכן פועלות כחוק, פוגעים במפעלי המיחזור, ופוגעים באינטרס הציבורי בשל הנזקים הכלכליים והסביבתיים שנגרמים מפסולת שהולכת להטמנה, או בחלק מהמקרים, לטיפול פיראטי.
נסביר. פעם ראשונה, ה'טרמפיסטים' נהנים מיתרון תחרותי מובהק משום שאין להם הוצאה בגין דמי הטיפול למיחזור פסולת האריזות, והם יכולים להציע לצרכנים מחירים זולים יותר. פעם שנייה, התופעה הנ"ל גורמת לדמי טיפול גבוהים יותר עבור החברות שכן פועלות כחוק והתקשרו עם תאגיד מיחזור, שכן החלק הגדול של דמי הטיפול מיועדים למימון תשתיות האצירה ומנגנון האיסוף של פסולת מהרשויות המקומיות, שתאגידי המיחזור המוכרים מחויבים לספק בלי קשר לכמות היבואנים/יצרנים החתומים עמם.
בנוסף לפגיעה בחברות שכן מקיימות את החוק, תופעת ה'טרמפיסטים' מפחיתה את כמות הפסולת שנאספת וממוחזרת, מכיוון שתאגיד המיחזור תמיר מחויב ליעדי מיחזור שנגזר ממשקל וסוג המוצרים של החברות שחתומות עמו.
הפחתת כמות הפסולת גוררת דמי טיפול יקרים יותר לכל טון פסולת שנאסף וממוחזר, משום שככל שהכמות גדולה יותר, מחירי האיסוף והמיחזור פוחתים (יתרון לגודל). בנוסף לכך, הפחתת כמות הפסולת הממוחזרת פוגעת באינטרס הציבורי, בשל הנזקים הכלכליים והסביבתיים שנגרמים מפסולת שהולכת להטמנה, או בחלק מהמקרים, לטיפול פיראטי.
חוק האריזות נכנס לתוקף בשנת 2011, כלומר יש יבואנים ויצרנים שמשלמים ומממנים את פעילות תאגיד המיחזור המוכר תמיר כבר 14 שנים. כדי לתמרץ יבואנים ויצרנים להתקשר עם תמיר, וכדי לא לפגוע בחברות שפעלו כחוק, כל יצרן ויבואן שמתקשר עם תמיר באיחור, חייב לשלם דמי טיפול רטרואקטיביים בגין השנים הקודמות, בהן לא היה חתום עם תמיר ולא שילם דמי טיפול. התשלום הרטרואקטיבי, נכנס לתקציב השוטף של תמיר ומפחית את דמי הטיפול של כל החברות שחתומות עמו, בשנה שלאחר מכן.
כך היה עד היום. אלא שלפני חצי שנה, ערן בושארי, מנכ"ל ומייסד חברת "ערנות לסביבה" שמתמחה בליווי חברות ליישום חוק האריזות, הפנה את תשומת לבנו, לכך שלאחרונה תמיר שינה את מדיניות גביית דמי הטיפול הרטרואקטיביים. בהסכם ההתקשרות החדש של תמיר עם יבואנים ויצרנים (שמאושר על ידי המשרד להגנ"ס), נאמר כי התשלום הרטרואקטיבי ייגבה רק עבור 7 שנים האחרונות.
כמו כן, נוספה הבהרה לפיה החל משנת 2025, דמי טיפול רטואקטיביים ייגבו עם הפרשי ריבית והצמדה למדד, ולא תהיה אפשרות לפרוס את הגבייה לתשלומים.
ערן בושארי, מנכ"ל ומייסד חברת "ערנות לסביבה" אומר כי "עיצומים כספיים בסדר גודל כזה מהווים מכה משמעותית במיוחד לחברות קטנות, שכבר מתמודדות עם סביבה עסקית מאתגרת. מבצע האכיפה הנוכחי הוא רחב היקף ותפס חברות רבות לא מוכנות, ובעיקר לא מודעות להשלכות של העיצום הכספי. קיבלנו פניות מעשרות רבות של חברות ולאחר בדיקה ראשונית והסבר ממוקד, סייענו להן לעמוד בחובתן ולהתקשר עם תמיר.
תוך כדי, ניסינו להבין את הסיבות לאי קיום החוק. הסיבה הבולטת היא חוסר מידע ומיד אחריו חוסר הבנה של הרציונל שעומד מאחורי החוק והקשר הישיר לאחריותן."
חוק האריזות הוא חוק אחריות יצרן מורחבת, המטיל על יצרנים ויבואנים של מוצרים ארוזים ואריזות שירות את החובה לטפל באריזות אשר הם משווקים בסוף חייהן של האריזות, בשלב שבו הן הופכות לפסולת. הטיפול כולל איסוף, מיון והעברה למיחזור של האריזות המושלכות בהסדרי ההפרדה שקבע המנהל ועמידה ביעדי מיחזור.
כדי לבצע את חובותיהם לפי חוק האריזות, על היצרנים והיבואנים להתקשר עם גוף שקיבל הכרה מהמשרד להגנ"ס ולשלם לו דמי טיפול מדי שנה לפי כמות וסוג האריזות שהם הכניסו למשק. כיום הגוף המוכר הוא תאגיד המיחזור תמיר. באמצעות דמי הטיפול התאגיד פורס מכלי אצירה שונים לאיסוף פסולת האריזות, פחים כתומים, קרטוניות ופחים סגולים לאיסוף זכוכית. האריזות נאספות, ממוינות ועוברות להמשך טיפול אשר מתבצע ברובו בישראל.
גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אריזות:
חברה | איש קשר | טלפון | מייל |
---|---|---|---|
ערנות | ערן בושארי | 072-3713040 | eranut@infospot.co.il |
נגב אקולוגיה | מאיה כהן | 072-3712247 | Negev@infospot.co.il |
לאינדקס הספקים >> |