דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת לפני כשבועיים הוקדש לבקשה של תאגידי המיחזור המוכרים לטיפול בפסולת אריזות, פסולת אלקטרונית, וצמיגים, שמבקשים לחייב יבואנים בהצגת אישור התקשרות עם תאגיד מיחזור מוכר, כדי לשחרר את הסחורה מהמכס.

מטרת הפנייה היא לפתור את בעיית היבואנים ה'טרמפיסטים' שמתחמקים מחובתם להתקשר עם תאגיד מיחזור ולכן לא משלמים בגין איסוף ומיחזור המוצרים שהם מכניסים לארץ, וכך פוגעים פעמיים ביבואנים שפועלים כחוק.

פעם ראשונה, ה'טרמפיסטים' נהנים מיתרון תחרותי מובהק משום שאין להם הוצאה בגין דמי הטיפול למיחזור המוצרים, והם יכולים להציע לצרכנים מחירים זולים יותר. פעם שנייה, התופעה הנ"ל גורמת לדמי טיפול גבוהים יותר עבור היבואנים שכן פועלים כחוק והתקשרו עם תאגיד מיחזור, שכן החלק הגדול של דמי הטיפול מיועדים למימון תשתיות האצירה ומנגנון האיסוף של פסולת מהרשויות המקומיות, שתאגידי המיחזור המוכרים מחויבים לספק בלי קשר לכמות היבואנים החתומים עמם.

בנוסף לפגיעה ביבואנים שכן מקיימים את החוק, תופעת היבואנים ה'טרמפיסטים' מפחיתה את כמות הפסולת שנאספת וממוחזרת, מכיוון שתאגידי המיחזור המוכרים מחויבים ליעדי מיחזור שנגזרים ממשקל וסוג המוצרים של היבואנים שחתומים עמם.

הפחתת כמות הפסולת גוררת דמי טיפול יקרים יותר לכל טון פסולת שנאסף וממוחזר, משום שככל שהכמות גדולה יותר, מחירי האיסוף והמיחזור פוחתים (יתרון לגודל). בנוסף לכך, הפחתת כמות הפסולת הממוחזרת פוגעת באינטרס הציבורי, בשל הנזקים הכלכליים והסביבתיים שנגרמים מפסולת שהולכת להטמנה, או בחלק מהמקרים, לטיפול פיראטי.

בסיום הדיון, קרא יו"ר וועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, לגורמי הממשל הרלוונטיים, לטפל בנושא.

כתבות רלוונטיות:

1. ועדה בינמשרדית: לפתוח את ענף פסולת אריזות לתחרות, 22.7.2024
2. 40% מהיבואנים לא עומדים בדרישות החוק למיחזור צמיגים, 22.5.2024
3. ביהמ"ש: צריך לקדם תחרות בענף הטיפול בפסולת האריזות, 23.1.2024
4. עשור לחוק האריזות: כמחצית מהאריזות בישראל ממוחזרות, 22.11.2023
5. למידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

בדיקה במכס תפתור את בעיית הטרמפיסטים

חוקי אחריות יצרן השונים (פסולת אריזות, פסולת אלקטרונית, ובמידה שונה צמיגים) מחייבים יבואנים של מוצרים רלוונטיים, להתקשר עם גוף יישום מוכר (תאגיד מיחזור) לצורך יישום חובותיהם לפי החוק –איסוף ומיחזור של המוצרים שהם הכניסו לשוק, בסוף מחזור החיים שלהם.

היבואנים שמתקשרים עם תאגיד מיחזור מוכר משלמים לו דמי טיפול בהתאם למשקל וסוג המוצרים שהם הכניסו לשוק, ובתמורה, תאגיד המיחזור דואג להפרדה, איסוף ומיחזור של הפסולת הרלוונטית, לפי יעדי המיחזור הקבועים בחוק. אי התקשרות עם תאגיד מיחזור מוכר הוא עבירה פלילית.

לתאגידי המיחזור המוכרים אין אפשרות לאכוף התקשרות על היבואנים, ומלאכת האכיפה מוטלת על המשרד להגנ"ס, שמשקיע בכך משאבים, אך עדיין יש כיום אלפי יבואנים 'טרמפיסטים' שלא התקשרו עם תאגיד מיחזור מוכר.

כדי להתגבר על הבעיה של היבואנים הטרמפיסטים, בצורה יעילה, מבלי שהמשרד להגנ"ס יצטרך לנהל תהליכי אכיפה ממושכים ובהיקף גדול, תאגידי המיחזור המוכרים מציעים שכחלק מתהליך שחרור סחורה מיובאת מהמכס, יצטרכו היבואנים להציג אישור התקשרות עם גוף יישום מוכר.

כדי לקדם את הנושא, פנה תאגיד המיחזור המוכר לפסולת אריזות – תמיר, יחד עם תאגיד המיחזור המוכר לפסולת אלקטרונית – אקומיוניטי, ועם תאגיד למיחזור צמיגים (תמ"צ), לוועדת הכלכלה של הכנסת, בבקשה לקדם את הנושא. וועדת הכלכלה התכנסה לפני כשבועיים כדי לדון בסוגיה.

פסולת אריזות: המכס יכול למנוע עליית דמי טיפול של 40%

בדיון של ועדת הכלכלה תיאר מנכ"ל תאגיד המיחזור המוכר תמיר, את המצב של יישום חוק האריזות. תמיר הוא תאגיד המיחזור היחידי ליישום חוק פסולת אריזות, וכיום חתומים עמו כ-2,300 יצרנים ויבואנים של אריזות ומוצרים ארוזים שלהערכת תמיר אחראים ל-60% ממשקל האריזות הנכנסות לשוק הישראלי מדי שנה. להערכת תמיר יש עוד כ- 5,000 יצרנים ויבואנים (בעיקר יבואנים) שלא חתומים עמו, לא משלמים דמי טיפול, ומפרים את חוק פסולת אריזות.

לפי נתוני תמיר, כ-80% מהתקציב של תמיר מיועד לתת שירות לרשויות המקומיות: פריסת תשתיות אצירה (פח כתום ופח סגול) להפרדת זרם פסולת אריזות מהפח הירוק, איסוף פסולת האריזות מהפחים הייעודיים, מאמצים חינוכיים והסברתיים, ועוד.

המשרד להגנ"ס מציב לתמיר יעדים הדרגתיים לפרישת פחים כתומים (וסגולים לזכוכית) ברשויות המקומיות, כך שעד סוף שנת 2026, ל- 90% ממשקי הבית (לא פחות מ 2.8 מיליון משקי בית) יהיה גישה לפח כתום. כל פח כתום חדש שמוצב, מחייב גם את פינוי הפסולת ממנו, על פי אמות המידה שקובע המשרד להגנ"ס, כך שההוצאות של תמיר גדלות מדי שנה. זה המקום להזכיר שאת הגידול בהוצאות מממנים דמי הטיפול של היצרנים והיבואנים שחתומים עם תמיר.

לפי תמיר, אם לא תהיה הצטרפות מאסיבית של יבואנים ויצרנים שעד היום לא חתמו עמו, דמי הטיפול צפויים לעלות בשנה הבאה, שנת 2025, בכ-40%, ועלייה משמעותית נוספת בשנת 2026. מה שיגדיל עוד יותר את הפער בין היבואנים שפועלים כחוק, לבין ה'טרמפיסטים' שמפרים את החוק.

דוח של ועדה בינמשרדית לבחינת התחרות בפסולת אריזות, עליו דיווחנו לפני חודש, תומך בתמונת המצב שמתאר תמיר. לפי הדוח, רק כ-50% מהאריזות שנכנסות לשוק הישראלי, ממוחזרות על ידי תאגיד תמיר. הסיבה העיקרית היא שבניגוד לחוק, לפחות 43% מהיבואנים ויצרנים של אריזות טרם התקשרו עם תאגיד תמיר.

צמיגים: 40% מהיבואנים הם 'טרמפיסטים' שלא מדווחים ולא משלמים

מנכ"ל אחד משני מפעלי המיחזור לצמיגים שיש בישראל, תמ"צ (תעשיות מיחזור צמיגים), הציג בדיון בועדת הכלכלה, את המצב בענף מיחזור הצמיגים. לדבריו בהקמת המפעל הושקעו יותר מ-40 מיליון ש"ח, והוא פועל באופן אוטומטי לפירוק הצמיג לחומרי הגלם השונים: גומי, בד וברזל.

לפי תמ"צ יש כ 40% מיבואני הצמיגים שהם 'טרמפיסטים' שלא מדווחים ולכן גם לא משלמים בגין מיחזור הצמיגים שלהם. כך שיבואני הצמיגים שפועלים כחוק, משלמים יותר, ונפגעים בתחרות מול היבואנים העבריינים.

מעבר לכך, יש סיכוי יותר גבוה שצמיג של יבואן שלא מקיים את חוק הצמיגים, ימצא את עצמו מושלך בשטח פתוח, או באתר פיראטי, משום שמפעל המיחזור לא פועל ולא מחויב לאסוף צמיגים אלה. צמיג שלא מגיע לאתר פסולת או מיחזור רשמי, עלול לגרום לזיהום קרקע ומי תהום, אך גם לזיהום אוויר במקרה של שריפה.

גם כאן, דו"ח רשמי של המשרד להגנ"ס תומך בתמונת המצב שמציגים בתמ"צ. לפי מסקנות הדו"ח אותן הצגנו לפני כחודשיים, כ- 40% מיבואני הרכב והצמיגים לא מדווחים או לא עומדים ביעדי המיחזור הנדרשים, וכי ניכרת מגמת ירידה מתונה ביישום החוק, ולראשונה מזה 3 שנים, שיעור מיחזור הצמיגים הארצי (83%) היה נמוך מהיעד 85%.

17% מהפסולת האלקטרונית שייכת ל'טרמפיסטים'

בדיון בוועדת הכלכלה לא הוצג המצב בענף הפסולת האלקטרונית, אך לפי נתוני דוח של המשרד להגנ"ס משנת 2021, 386 יבואנים ויצרנים של מוצרי חשמל היו חתומים עם אחד משני תאגידי המיחזור המוכרים ליישום חוק פסולת אלקטרונית. באותו דוח, המשרד להגנ"ס העריך כי 17% ממשקל הפסולת האלקטרונית הישראל שייך ליבואנים 'טרמפיסטים' שטרם התקשרו עם גוף מוכר.

הדו"ח לא נקב במספר, אך יש להניח שמדובר במאות של יבואנים 'טרמפיסטים' שלא מקיימים את הוראות חוק פסולת אלקטרונית, ונהנים מיתרון תחרותי מכיוון שהם יכולים להציע מחירים זולים יותר בגלל שהם לא משלמים דמי טיפול, במקביל גורמים להתייקרות דמי הטיפול לאיסוף ומיחזור פסולת אלקטרונית עבור היבואנים שפועלים כחוק.

משרד הכלכלה: המכס לא שוטר ולא צריך לעצור יבוא

הנושא של הצגת חובת אישור התקשרות עם תאגיד מיחזור מוכר, כתנאי לשחרור סחורה מהמכס, עלה בוועדת הכלכלה, בין היתר, משום ששינוי צו המכס נמצא תחת סמכותו של שר הכלכלה ומשרד הכלכלה.

בדיון, נציג משרד הכלכלה, אמר כי משרד הכלכלה מתנגד להסתמכות על המכס לשם אכיפת חוקי אחריות היצרן, בנימוק שהרגולציה בארץ מכבידה על עסקים ואין צורך להוסיף עוד רגולציה, וטען כי חובת האכיפה היא על תאגיד תמיר והמשרד להגנ"ס, ועליהם לעשות את עבודתם. לדבריו "המכס לא שוטר ולא צריך לעצור אף עסק שמגיע לשעריו".

המשרד להגנ"ס: האכיפה ממושכת, ואין לנו רשימת יבואנים

נציג המשרד להגנת הסביבה תיאר בוועדה את אתגרי האכיפה היזומה לאכיפת חוקי אחריות היצרן. לדבריו, אמנם מדובר בעיצומים כספיים בסכומים גבוהים, של כ 150,000 ש"ח, אך הליכי האכיפה נמשכים בממוצע יותר משנתיים בשל דחיות ודיונים בבית משפט לעניינים מנהליים.

כמו כן נציג המשרד להגנ"ס ציין כי הם מתקשים לגבש רשימת יבואנים, כיוון שעד היום הם לא הצליחו לקבל ממשרד הכלכלה או המכס רשימה מסודרת של היבואנים בישראל לצורך מעקב ואכיפה.

יו"ר הוועדה: לתקן את צו המכס ולהעביר רשימת יבואנים למשרד להגנ"ס

יו"ר וועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, טען כי במקרה הזה השימוש במכס לאכיפת חוקי אחריות היצרן נדרש לטובת הציבור, לטובת איכות הסביבה, וגם לטובת היבואנים שפועלים כחוק. לסיכום, ביטן ביקש ממשרד הכלכלה שיעביר למשרד להגנ"ס את רשימת היבואנים, וביקש ממשרד הכלכלה לתקן את צו המכס כך שיבואן יצטרך להציג למכס אישור התקשרות עם תאגיד מיחזור מוכר, כדי להכניס לארץ סחורה.

חשוב לציין שהאמירה של יו"ר וועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, לא מבטיחה שהנושא אכן יטופל על ידי משרד הכלכלה. אך ביטן הבטיח לקיים ישיבת מעקב.

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אריזות: