המשרד להגנת הסביבה שלח מכתבי התראה על כוונתו להטיל עיצום כספי בגובה 140,000 ₪ על 384 יצרנים ויבואנים, שלא התקשרו עם תאגיד מיחזור מוכר ליישום חוק האריזות – תאגיד תמיר.

זה המקום להזכיר ליבואנים/יצרנים שלא חתומים עם תמיר, כי לפני כשנתיים וחצי דיווחנו שהמשרד להגנ"ס הקשיח את מדיניות האכיפה, כך שתיקון ההפרה (התקשרות עם תאגיד המיחזור תמיר) לאחר ההתראה לא פוטרת מתשלום העיצום הכספי.

המשמעות היא שאלא אם כן יבואן/יצרן פטור מחוק האריזות מסיבה כלשהי (למשל כמות אריזות קטנה), הוא גם ישלם את העיצום הכספי (ויכול לספוג גם פגיעה תדמיתית נלווית), גם יתקשר עם תמיר וישלם מעתה דמי טיפול מדי שנה, וגם ישלם רטרואקטיבית דמי טיפול לתמיר בגין 7 השנים הקודמות.

מכיוון שסכום העיצום הכספי הוא מאוד גבוה בהשוואה לדמי הטיפול שמרבית היבואנים והיצרנים משלמים, ומכיוון שהחל משנת 2025 דמי הטיפול הרטרואקטיביים יכללו ריבית והצמדה, מומלץ לכל היבואנים והיצרנים שטרם קיבלו מכתב אכיפה וטרם התקשרו עם תאגיד המיחזור תמיר, להזדרז ולהתקשר עם תמיר, לפני שגם הם יצטרכו לשלם את העיצום הכספי.

במקביל, לאחרונה תמיר שינה את המדיניות שלו בנוגע לתשלום דמי טיפול רטרואקטיביים ליצרנים ויבואנים שמתקשרים עמו באיחור, בין אם כתוצאה מאכיפה או באופן וולונטרי. הפרטים לפניכם.

כתבות רלוונטיות:

1. פתרון בעיית היבואנים ה'טרמפיסטים' בעזרת המכס, 18.08.2024
2. ועדה בינמשרדית: לפתוח את ענף פסולת אריזות לתחרות, 22.7.2024
3. קנס 3 מיליון ₪ על 21 יצרנים ויבואנים שהפרו את חוק האריזות, 28.05.2024
4. ביהמ"ש: צריך לקדם תחרות בענף הטיפול בפסולת האריזות, 23.1.2024
5. למידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

הפחתה של 20% אם אין הפרות קודמות

כאמור, המשרד להגנ"ס הודיע אמש כי שלח התראה על כוונה להטיל עיצום כספי ל-384 יצרנים ויבואנים שלפי נתוניו חייבים להתקשר עם תאגיד מיחזור ליישום חוק האריזות – תמיר, וטרם עשו כן.

גובה העיצום הכספי הקבוע בחוק עומד על 176,000 ₪, אך במידה ואין לחברה הפרות קודמות לפי הרישומים של המשרד להגנ"ס, הוא מעניק לה באופן אוטמטי הפחתה של 20%, כך שהסכום עומד על 140,770 ₪. לאחר קבלת מכתב ההתראה, החברה יכולה לטעון את טענותיה, אך במידה וטענותיה לא יתקבלו, היא תצטרך לשלם את העיצום הכספי, להתקשר עם תמיר ולשלם דמי טיפול מדי שנה, ולשלם רטרואקטיבית דמי טיפול בגין 7 השנים האחרונות.

הנזק של הטרמפיסטים שלא משלמים דמי טיפול

האכיפה שמבצע המשרד להגנ"ס אמורה לצמצם את בעיית היבואנים והיצרנים ה'טרמפיסטים' שמתחמקים מחובתם להתקשר עם תאגיד מיחזור ולכן לא משלמים בגין איסוף ומיחזור האריזות שהם מכניסים למשק, וכך הם פוגעים בחברות שכן פועלות כחוק, פוגעים במפעלי המיחזור, ופוגעים באינטרס הציבורי בשל הנזקים הכלכליים והסביבתיים שנגרמים מפסולת שהולכת להטמנה, או בחלק מהמקרים, לטיפול פיראטי.

נסביר. פעם ראשונה, ה'טרמפיסטים' נהנים מיתרון תחרותי מובהק משום שאין להם הוצאה בגין דמי הטיפול למיחזור המוצרים, והם יכולים להציע לצרכנים מחירים זולים יותר. פעם שנייה, התופעה הנ"ל גורמת לדמי טיפול גבוהים יותר עבור החברות שכן פועלות כחוק והתקשרו עם תאגיד מיחזור, שכן החלק הגדול של דמי הטיפול מיועדים למימון תשתיות האצירה ומנגנון האיסוף של פסולת מהרשויות המקומיות, שתאגידי המיחזור המוכרים מחויבים לספק בלי קשר לכמות היבואנים/יצרנים החתומים עמם.

בנוסף לפגיעה בחברות שכן מקיימות את החוק, תופעת ה'טרמפיסטים' מפחיתה את כמות הפסולת שנאספת וממוחזרת, מכיוון שתאגיד המיחזור תמיר מחויב ליעדי מיחזור שנגזר ממשקל וסוג המוצרים של החברות שחתומות עמו.

הפחתת כמות הפסולת גוררת דמי טיפול יקרים יותר לכל טון פסולת שנאסף וממוחזר, משום שככל שהכמות גדולה יותר, מחירי האיסוף והמיחזור פוחתים (יתרון לגודל). בנוסף לכך, הפחתת כמות הפסולת הממוחזרת פוגעת באינטרס הציבורי, בשל הנזקים הכלכליים והסביבתיים שנגרמים מפסולת שהולכת להטמנה, או בחלק מהמקרים, לטיפול פיראטי.

שינוי מדיניות תשלום דמי טיפול רטרואקטיביים

חוק האריזות נכנס לתוקף בשנת 2011, כלומר יש יבואנים ויצרנים שמשלמים ומממנים את פעילות תאגיד המיחזור המוכר תמיר כבר 14 שנים. כדי לתמרץ יבואנים ויצרנים להתקשר עם תמיר, וכדי לא לפגוע בחברות שפעלו כחוק, כל יצרן ויבואן שמתקשר עם תמיר באיחור, חייב לשלם דמי טיפול רטרואקטיביים בגין השנים הקודמות, שהן לא היה חתום עם תמיר ולא שילם דמי טיפול. התשלום הרטרואקטיבי, נכנס לתקציב השוטף של תמיר ומפחית את דמי הטיפול של כל החברות שחתומות עמו, בשנה שלאחר מכן.

כך היה עד היום. אלא שערן בושארי, מנכ"ל ומייסד חברת "ערנות לסביבה" שמתמחה בליווי חברות ליישום חוק האריזות, הפנה את תשומת לבנו, לכך שלאחרונה תמיר שינה את מדיניות גביית דמי הטיפול הרטרואקטיביים. בהסכם ההתקשרות החדש של תמיר עם יבואנים ויצרנים (שמאושר על ידי המשרד להגנ"ס), נאמר כי התשלום הרטרואקטיבי ייגבה רק עבור 7 שנים האחרונות.

כמו כן, נוספה הבהרה לפיה החל משנת 2025, דמי טיפול רטואקטיביים ייגבו עם הפרשי ריבית והצמדה למדד, ולא תהיה אפשרות לפרוס את הגבייה לתשלומים.

מבצע אכיפה להפחתת עליית דמי הטיפול בשנת 2025

ייתכן שמבצע האכיפה של המשרד להגנ"ס כעת מגיע על רקע החשש מעלייה חדה בדמי הטיפול השנתיים בשנת 2025.

המשרד להגנ"ס מציב לתמיר יעדים הדרגתיים לפרישת פחים כתומים (וסגולים לזכוכית) ברשויות המקומיות, כך שעד סוף שנת 2026, ל- 90% ממשקי הבית (לא פחות מ 2.8 מיליון משקי בית) יהיה גישה לפח כתום. כל פח כתום חדש שמוצב, מחייב גם את פינוי הפסולת ממנו, על פי אמות המידה שקובע המשרד להגנ"ס, כך שההוצאות של תמיר גדלות מדי שנה. זה המקום להזכיר שאת הגידול בהוצאות מממנים דמי הטיפול של היצרנים והיבואנים שחתומים עם תמיר.

בהתאם לכך, כפי שדיווחנו לפני שבועיים, אם לא תהיה הצטרפות של יבואנים ויצרנים רבים להתקשרות עם תאגיד המיחזור תמיר, דמי הטיפול צפויים לעלות בשנה הבאה, שנת 2025, בכ-40%, ועלייה משמעותית נוספת בשנת 2026. מה שיגדיל עוד יותר את הפער בין היבואנים והיצרנים שפועלים כחוק, לבין ה'טרמפיסטים' שמפרים את החוק.

לפתור את בעיית הטרמפיסטים באמצעות המכס

כפי שדיווחנו לאחרונה, וועדת הכלכלה של הכנסת דנה בבקשה של תאגידי המיחזור המוכרים לטיפול בפסולת אריזות, פסולת אלקטרונית, וצמיגים, שביקשו לחייב יבואנים בהצגת אישור התקשרות עם תאגיד מיחזור מוכר, כדי לשחרר את הסחורה מהמכס.

מטרת הפנייה היא לפתור את בעיית היבואנים ה'טרמפיסטים' שמתחמקים מחובתם להתקשר עם תאגיד מיחזור ולכן לא משלמים בגין איסוף ומיחזור המוצרים שהם מכניסים לארץ, וכך פוגעים פעמיים ביבואנים שפועלים כחוק, במפעלי המיחזור, ובאינטרס הציבורי של הפחתת הטמנה.

כדי להתגבר על הבעיה של היבואנים הטרמפיסטים, בצורה יעילה, מבלי שהמשרד להגנ"ס יצטרך לנהל תהליכי אכיפה ממושכים ובהיקף גדול (כפי שנעשה כעת), תאגידי המיחזור המוכרים מציעים שכחלק מתהליך שחרור סחורה מיובאת מהמכס, יצטרכו היבואנים להציג אישור התקשרות עם גוף יישום מוכר. בסיום הדיון, קרא יו"ר וועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, לגורמי הממשל הרלוונטיים, לטפל בנושא.

חובות יצרנים ויבואנים בחוק האריזות

חוק האריזות הוא חוק אחריות יצרן מורחבת, המטיל על יצרנים ויבואנים של מוצרים ארוזים ואריזות שירות את החובה לטפל באריזות אשר הם משווקים בסוף חייהן של האריזות, בשלב שבו הן הופכות לפסולת. הטיפול כולל איסוף, מיון והעברה למיחזור של האריזות המושלכות בהסדרי ההפרדה שקבע המנהל ועמידה ביעדי מיחזור.

כדי לבצע את חובותיהם לפי חוק האריזות, על היצרנים והיבואנים להתקשר עם גוף שקיבל הכרה מהמשרד להגנ"ס ולשלם לו דמי טיפול מדי שנה לפי כמות וסוג האריזות שהם הכניסו למשק. כיום הגוף המוכר הוא תאגיד המיחזור תמיר. באמצעות דמי הטיפול התאגיד פורס מכלי אצירה שונים לאיסוף פסולת האריזות, פחים כתומים, קרטוניות ופחים סגולים לאיסוף זכוכית. האריזות נאספות, ממוינות ועוברות להמשך טיפול אשר מתבצע ברובו בישראל.

התייחסויות

אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי במשרד להגנ"ס ומנהל חוק האריזות: "המשרד להגנת הסביבה פתח בהליך אכיפה נוסף כנגד יצרנים ויבואנים שאינם מקיימים את הוראות חוקי אחריות יצרן מורחבת על פסולת ולא התקשרו עם תאגיד מחזור מוכר. יצרנים ויבואנים אלו מפירים את החוק, אינם משלמים דמי טיפול על המוצרים שהם משווקים, מטילים את העומס על יצרנים ויבואנים שפועלים לפי החוק, ולכן מעלים את יוקר המחיה ופוגעים במִחזור בישראל. נמשיך לפעול כנגד כל מי שמפר חוקים סביבתיים".

מתאגיד המיחזור לפסולת אריזות - תמיר נמסר: "בהמשך למבצע האכיפה של המשרד להגנת הסביבה אנו קוראים לכל אותם יצרנים ויבואנים שעדיין לא התקשרו עם 'תמיר' להסדיר את הנושא. במטרה להקל ולעודד חתימה על הסכם, נאפשר לחותמים עד סוף שנת  2024 אפשרות לפריסת התשלום הרטרואקטיבי ל- 5 שנים ופטור מתשלום ריבית והצמדה. תמיר היא חברה הפועלת לתועלת הציבור ללא מטרות רווח ותקציבה מיועד לרכישת פחי מחזור, פינוי פחים, מיון  ועוד"

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אריזות: