מאז שהמשרד להגנ"ס התחיל לשלב את האכיפה באמצעות עיצומים כספיים בחוקי סביבה משנת 2012, נפתחו יותר מ-1,400 תיקי הטלת עיצומים כספיים כנגד חברות שהפרו חוקי סביבה שונים, שגררו חיובים של כ-220 מיליון ₪ לקופת המדינה, כך אמרה יועמ"שית מחוז מרכז במשרד להגנת הסביבה, עו"ד זוהר שקלים, ביום עיון שהתקיים החודש במשרד ליפא מאיר, בשיתוף עם ארגון יועמ"שים למען יועמ"שים, בנושא סביבה, אקלים ועסקים.

בנוסף לסקירה של השימוש של המשרד להגנ"ס בעיצומים כספיים, דוברים ביום העיון הציגו מגמות של גידול בכמות התביעות הייצוגיות הסביבתיות, דנו בחשיבות של יישום תוכנית ציות סביבתי כאמצעי הגנה על נושאי משרה מפני תביעות סביבתיות, והוצג מחקר שבחן מתי כדאי לרגולטור להפעיל אכיפה.

כתבות רלוונטיות:

1. תביעה ייצוגית נגד 13 חברות שמפרות את חוק האריזות, 12.05.2024
2. המשרד להגנ"ס לא מבצע אכיפה נגד 60% מהמפגעים, 03.05.2023
3. נמשכת המגמה: 95% הרשעה בתיקים פליליים סביבתיים, 28.02.2021
4. עיצום כספי או חקירה פלילית? 04.12.2017
5. למידע נוסף על משפט סביבתי

עיצום כספי רק כשלא מצליחים להסדיר את ההפרה

הכלי של העיצום הכספי נכנס לשימוש של המשרד להגנ"ס החל משנת 2012 ככלי ענישה שמספק מענה מרתיע, יעיל ומהיר כנגד הפרת חוקי סביבה שונים. העיצום הכספי הוא מעין שלב ביניים בהליך האכיפה, בין ההליך המינהלי שתפקידו אינו להעניש אלא להפסיק את ההפרה ולהחזיר את המצב לקדמותו, לבין ההליך הפלילי הממושך שדורש גם מהתביעה השקעת משאבים ניכרים על פני שנים ארוכות.

כדי שהעיצום הכספי ירתיע, הסכומים הם גבוהים, והם נקבעים בחקיקה באופן ספציפי עבור כל סוג של הפרה. בנוסף לכך, אין אפשרות להפחית את גובה העיצום הכספי, אלא במנגנון יעודי שמוגדר בחקיקה – שמגדיר כמה מותר להפחית, ורק לאחר בקשה של הגורם עליו הוטל העיצום הכספי.

כך, לדוגמא, המחוקק קבע כי חברה שעוברת על חוק חומרים מסוכנים עלולה לקבל עיצום כספי בסכום שנע בין 62,350 ₪ לכמיליון שקל בגין הפרה אחת. הסכום המינימלי לעיצום כספי בשל הפרת החוק למניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים עומד על 374 אלף ₪, והמרבי על כ-3 מיליון. העיצום הכספי על הפרת חוק אוויר נקי נע בין חצי מיליון למיליון ₪.

יועמ"שית מחוז מרכז במשרד להגנ"ס, עו"ד שקלים, הסבירה ביום העיון כי המשרד להגנ"ס מטיל עיצום כספי רק במקרה שההליך המנהלי לא נתן מענה להפרה, ורק במקרה של ראיות חד משמעיות: "כשאנחנו עומדים מול גורמים עבריינים שמזהמים אנחנו רואים את הציבור ואת החולים שעשויים להתקשות לנשום אוויר מזוהם. לכן אם מפעל מזהם עבר את כל ההליך המנהלי ולא הצלחנו להסדיר איתו את הנושא, אז נפנה למסלול של הטלת עיצום כספי. אך מכיוון שסכומי העיצומים הכספיים כל כך גבוהים, אנחנו מבינים את המשמעויות עבור העסקים שמפרנסים משפחות רבות, ולכן אם אין לנו ראיות חד משמעיות  - לא נלך למסלול של עיצום".

לפי הנתונים שהוצגו, כשליש מהעיצומים הכספיים היו בגין הפרה של חוק פסולת אריזות, כ-20% היו בגין פליטות חומרים מזהמים, ואילו יותר מ-150 עיצומים הוגשו בגין הפרה של חוק אוויר נקי. "עיצומים כספיים הם כלי אפקטיבי ביותר שמרתיע חברות מזהמות", אומרת עו"ד שקלים.

תביעות ייצוגיות וציות סביבתי

במסגרת יום העיון, עו''ד ד"ר ציפי איסר איציק, ראש מחלקת סביבה ואקלים במשרד ליפא מאיר, העריכה כי מגמת הליטיגציה האקלימית (תביעות בבית משפט בנושא שינוי אקלים) צפויה להגיע לישראל בשנים הקרובות.

עו"ד איסר איציק הציגה עלייה ניכרת במספר התביעות הייצוגיות הסביבתיות נגד גופים בישראל, וציינה כי "הגידול בהיקף התובענות הייצוגיות הסביבתיות בישראל, הוא מנוע צמיחה לפיתוח של ליטיגציה אקלימית בישראל, ככלי לאכיפה פרטית".

עו"ד איסר איציק המליצה ליועצים משפטיים של תאגידים ישראליים שהשתתפו ביום העיון, לקדם שימוש בתוכניות ציות סביבתי שיאפשרו ניהול סיכונים סביבתיים, יפחיתו זיהום ויספקו לתאגידים הגנה מפני תביעות וקנסות. "תוכנית ציות סביבתי היא כלי ניהולי אפקטיבי לאתגרי הסביבה שנותנת הגנה מסוימת למנהלים בתאגידים".

להפחית דרישות ולהחמיר אכיפה

ד''ר אור קרסין, ראשת המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה, הציגה בכנס מחקר שערכה ובו בחנה מהי הדרך היעילה ביותר שהרגולטור יכול לפעול אל מול תאגידים בנושא הסביבה. לדבריה, דווקא רגולטור שפועל בכפייה, פוגע בהתנהגות התאגידים שהיא מעבר לציות לחוק.

ד"ר קרסין הוסיפה כי "דרישות גבוהות שלא מלוות באכיפה ממשית מהוות את התרחיש הגרוע ביותר. כאשר לחוק יש ביטוי דרמטי, ומצד שני היישום כל כך רופס, הפער הוא שיוצר את הבעיה הגדולה ביותר. לכן עדיף להפחית את הדרישות אבל במקביל להחמיר את האכיפה".

-------

הדברים נאמרו ביום עיון: שולחן עגול מקונפליקט לסינרגיה: סביבה, אקלים ועסקים ביוזמת משרד עו"ד ליפא מאיר ושות' וארגון יועמ"שים למעל יועמ"שים

חברות ומעבדות לטיפול ובדיקה של שפכים תעשייתיים: