משרד האנרגיה והתשתיות פרסם השבוע מסמך רקע למדיניות בנושא שימוש בתת הקרקע לאיפוס פליטות גזי חממה, באמצעות לכידה ואחסון של פחמן דו חמצני והפקת או אחסון אנרגיה. מטרת המסמך היא לשמש כרקע להמלצות למדיניות וחקיקה בעניין שימוש בתת הקרקע, בדגש על לכידת פחמן, הצגת המעטפת הגיאולוגית, ההנדסית והסביבתית הנדרשת, ולהציע צעדים לקביעת מדיניות שתכלול מסגרת חוקית לקידום התחום בישראל.

מסקנות המסמך, בהסתמך על ממצאי המכון הגיאולוגי, הן כי לישראל פוטנציאל מאגרי הטמנה של עד כ-15 ג'יגה טון (Gt) פחמן באקוויפרים המלוחים של הנגב הצפוני, וכי מהלך של לכידה ואחסון של הפחמן בהם הוא הכרחי על מנת להגיע ליעד איפוס פליטות גזי חממה עד 2050.

מעבר לכך טוענים כותבי המסמך כי ניתן להשתמש בתת הקרקע גם לשימושים אחרים, כגון אגירת אנרגיה באוויר דחוס, אגירת מלאי מימן וגזים אחרים, אם לחירום ואם לאגירת אנרגיה, הפקת אנרגיה גיאותרמית והחלפת חום עם תת הקרקע. על כן, המסמך כולל גם היבטים אחרים של שימושים בתת הקרקע.

קישור למסמך מופיע בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. סוכם מתווה הסיוע להיערכות התעשיה למס הפחמן, 3.3.2024
2. פרס 100 מיליון $ לפתרון ללכידת גזי חממה, 10.2.2021
3. הממשלה אישרה את מס הפחמן, עם כמה שינויים, 24.1.2024
4. מהלך בזק להטיל מס פחמן מעורר ביקורת חריפה, 14.1.2024

לכידה ואחסון של פחמן כאמצעי לקיזוז פליטות שלא ניתן למנוע

לדברי משרד האנרגיה, פליטות פחמן מדלקים פוסיליים מהוות חלק ניכר מסך הפליטות הגלובליות, ואלה יוותרו ככל הנראה מקור אנרגיה משמעותי, גם עם בהיקף מצומצם יותר, לפחות ב-50 השנים הבאות. חלק משמעותי נוסף בפליטות פחמן מקורו בתהליכים תעשייתיים כגון, ייצור מלט, פלדה וברזל. לפי המסמך, מדובר בתעשיות שמיצו את מרבית אפשרויות הפחתת הפליטות שלהן בהתייעלות תהליכי הייצור.

כלומר, כדי להגיע ליעד של איפוס פליטות גזי חממה, שהינו היעד אליו שואפות המדינות המפותחות בשנת 2050, עליהן למצוא דרכים לא רק לצמצם את הפליטות, אלא גם כיצד לסלק פחמן מהאטמוספירה, כדי לקזז את הפליטות שלא ניתן יהיה למנוע.

לכן, בשנים האחרונות, יש מגמה של גידול בשימוש ובמו"פ של טכנולוגיות ללכידה ואחסון של פחמן  (Carbon Capture & Storage), שיכולות להוות אמצעי יעיל לקזז פליטות פחמן כחלק מהמאמץ העולמי לצמצם את אפקט החממה שגורם לשינוי האקלים. לפי המסמך של משרד האנרגיה, גם דו"ח של הפאנל הבינממשלתי לשינוי אקלים של האו"ם (IPPC), הדגיש את חשיבות לכידת הפחמן והאצת פיתוח הטכנולוגיות לכך. בנוסף לכך, לכידת פחמן מתוארת ככלי מרכזי והכרחי לצמצום פליטות על ידי שורה של מוסדות מחקר בינלאומיים.

בהקשר זה, לפני 3 שנים דיווחנו כי אילון מאסק, היזם שמאחורי טסלה וספייס X, הכריז על תחרות נושאת פרסים בסך 100 מיליון $ לפיתוח טכנולוגיות שמיועדות ללכידת פחמן מהאטמוספרה או מהאוקיינוסים. הזוכים בתחרות יוכרזו ב-2025.

שימוש בלכידה ואחסון של פחמן בעולם

במסמך שפרסם משרד האנרגיה השבוע, מתואר המצב בעולם בתחום הלכידה והאחסון של פחמן, והדרכים שבהן ישראל יכולה להשתלב ולהשתמש בתת הקרקע לצרכיה, בהקשר זה.

לפי המסמך, יש מספר חסמים שמעכבים את התפתחות השימוש בטכנולוגיות לכידה (יש המשתמשים במונח תפיסת פחמן) של פחמן בעולם, בהם העלות הגבוהה, שנובעת מהשקעת האנרגיה הרבה שנדרשת לתהליך, ומהווה כ- 75% מסך העלויות. כמו כן, יש מעט מדינות שתומכות ומעודדת לכידה ואחסון של פחמן, חוסר בשלות טכנולוגית, ועוד. צפוי כי עם הבשלת הטכנולוגיות והגדלת מספר המתקנים הפעילים, המחירים ירדו משמעותית.

לפי הדו"ח, הטכנולוגיות הבסיסיות ללכידה של פחמן קיימות כבר מספר עשורים. נכון למרץ 2024 פועלים בעולם 41 מפעלים גדולים ללכידת פחמן שלוכדים יחדיו כ-50 מיליון טון פחמן בשנה. נוסף עליהם, 351 מפעלים גדולים ללכידת פחמן נמצאים בשלבים שונים של פיתוח והקמה. טכנולוגיות הלכידה מתפתחות במהירות וכיום נבחנות מספר רב של טכנולוגיות בשיטות מגוונות כמו ממיסים, סופחים, ממברנות, לכידה במוצקים ולכידה פנימית בטורבינות ללא הפרדה נוספת.

בצד של אחסון הפחמן (יש המשתמשים במונח הטמנת פחמן) במהלך העשורים האחרונים הצטבר בעולם ניסיון רב בהטמנה תת קרקעית של פחמן אשר הוכיח שאין חסמים טכניים המונעים הטמנת פחמן בתת הקרקע. עד היום הוטמנו בהצלחה בתת הקרקע ברחבי העולם 200 מיליון טון פחמן. מאגרים פוטנציאליים להטמנה גיאולוגית של פחמן נמצאים באקוויפרים עמוקים (מעל 800 מ'), בעלי נקבוביות וחדירות מתאימים וסלע או שכבה אוטמת מעל.

משרד האנרגיה: לכידת פחמן עומדת לקרות, צריך להיערך

לפי התחזיות של משרד האנרגיה, כמעט בכל תרחיש עתידי, בישראל ייעשה שימוש בלכידה והטמנה של פחמן כאמצעי משלים להפחתת פליטות גזי החממה ועמידה ביעד איפוס פליטות פחמן בשנת 2050 במטרה לעזור להתמודדות עם ההתחממות הגלובלית.

לדברי משרד האנרגיה, בישראל נפלטים כ-64.2 מיליון טון פחמן בשנה ממשק האנרגיה הכולל את מגזרי החשמל, התעשייה והתחבורה. על פי התוכנית הממשלתית, המטרה היא לצמצם פליטות אלו לכ-14 מיליון טון עד 2050, אך כדי להגיע ליעד הפליטות הזה יהיה צורך להסיר כ-20 מיליון טון פחמן בשנה, באמצעות לכידה ואחסון של פחמן.

הפוטנציאל הישראלי, תנאי השטח והעלויות

המסמך מגלה כי בישראל יש פוטנציאל הטמנה נרחב באקוויפרים בצפון הנגב ובמישור החוף, ובמאגרי גז מדולדלים במים הכלכליים של ישראל.

במדיניות הנוכחית בישראל וללא מס פחמן משמעותי, מחיר לכידת הפחמן עדיין גבוה מאד, ולמרות פוטנציאל גבוה להפחתת פליטות בשיטות אלה, עדיין טכנולוגיה זו אינה ישימה בישראל. הדוח מציע לבחון הקמה של מרכזי לכידה ושינוע פחמן בצנרת משותפת אשר יוזילו מאד את החלק היחסי של כל מפעל או תחנת כוח, היות ועלות השינוע מוערכת בכ 20% מעלות פרויקט לכידה ואחסון של פחמן.

משרד האנרגיה סבור כי עקב תפקידה ההכרחי של לכידת ואגירת פחמן בסל אמצעי ההפחתה בישראל, יש להקדים וליצור מדיניות תומכת ומאפשרת ניצול של הטכנולוגיות הקיימות והשקעה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות אלה.

הטמנת פחמן בישראל – איך עושים זאת?

מהמסקנות המפורטות במסמך עולה כי כדי לפתח את השימוש בלכידה ואחסון של פחמן על מנת לעמוד ביעדי איפוס הפליטות בישראל, יש להתקדם במספר מישורים במקביל:

• מחקר ופיתוח: לקדם בחינה ומחקר נרחבים בנושא הלכידה והאחסון באזורים שונים בישראל, בשכבות מגוונות ולגזים שונים, וקידום טכנולוגיות זולות ומהירות להקמה.
• חקיקה ורגולציה: לקדם רגולציה כדי לאפשר הענקת זכויות בקרקע, מתן הנחיות לפיקוח הנדסי, סביבתי וכלכלי. הנפקת רישיונות ואישורים לשימוש בתת הקרקע לאחסון פחמן, פיקוח על התחום וכן ניהול מרשם אחסון פחמן, ועוד.
• מדיניות כלכלית תומכת: סובסידיות, מענקים, תמחור פחמן, תמיכות במחקר ופיתוח, מנגנוני שוק ייעודיים, אמצעים להפחתת סיכונים ודרישות רגולטוריות מחייבות.

מענקים ללכידת פחמן למפעלי תעשייה

כפי שדיווחנו בינואר האחרון, הנושא של קידום טכנולוגיות ללכידת פחמן הוזכר כחלק ממתווה הסיוע לתעשיינים להתמודדות עם מס הפחמן שכמעט ואושר בכנסת, אך לבסוף הוקפא מסיבות פוליטיות.

כאמור, אחד מסוגי המענקים שהוזכרו במתווה הסיוע לתעשיינים, היה לקידום טכנולוגיות ללכידת פחמן, כך שגובה המענק יהיה בהתאם לגובה מיסוי הפחמן, כך שאם מפעל לוכד את גזי החממה שהוא פלט, הוא לא יהיה ממוסה בשיעור החיסכון שנוצר בפליטה שלו כתוצאה מלכידת הפחמן.

התייחסויות

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "השימוש בתת הקרקע למטרות אקולוגיות ואנרגטיות הוא פתרון אסטרטגי חיוני במאבק במשבר האקלים. מסמך הרקע שאנו מפרסמים היום מציב את ישראל בחזית החדשנות בתחום זה, ומאפשר לנו להתקדם בביצוע צעדים משמעותיים להפחתת פליטות גזי החממה וקידום אנרגיה נקייה".

-----

מסמכים רלוונטיים: