בשבוע שעבר התקיים הכנס השנתי "סביבה 2050" ובו התכנסו בעלי העניין – גורמי הממשל, התעשייה, יזמים ועוד – כדי לדון בנושאי הסביבה הבוערים שעל הפרק.

חלק נכבד מהכנס עסק בתחום שינוי האקלים, לרבות בחוק האקלים המתוכנן ובמס הפחמן, בגז טבעי ובאנרגיות מתחדשות, וכן בהשתלבות המאבק בשינוי האקלים בתחום הפיננסים עם מסלולים חדשים - ירוקים וחברתיים יותר.

בנוסף, נחשף כי רשות החדשנות תציג בקרוב תוכנית לאומית לעידוד ענף האקלים-טק ובנוסף היא מטמיעה דרישות אחריות תאגידית ESG בתנאי הסף להגשת בקשה למענק. מושב נוסף עסק בהיבטי התכנון הנדרשים על מנת לעמוד ביעדי האקלים הלאומיים, ובו נשמעה ביקורת מסויגת מצד ראש מינהל התכנון.

לפניכם הרחבה של הדברים.

כתבות רלוונטיות:

1. ממשלת ישראל אישרה מס פחמן, 03.8.2021
2. מס הפחמן: האם הוא אפקטיבי בהיעדר חלופות?, 13.12.2021
3. הממשלה אישרה יעדי אקלים חדשים, 26.7.2021
4. מה ישראל צריכה לעשות אחרי גלזגו? 24.11.2021
5. מידע נוסף על שינוי אקלים, infospot

המשרד להגנ"ס: חוק אקלים עוד השנה

השרה להגנ"ס תמר זנדברג אמרה בכנס כי נושא האקלים נמצא בסדר עדיפות גבוה של הממשלה אף שהיא מגוונת ולא הומוגנית. לדבריה, המשרד להגנ"ס יקדם את חוק האקלים ויעביר אותו עוד השנה (2022): "אני מודיעה מכאן גם לשותפיי לממשלה שלא אתפשר על זה. אין לנו יותר זמן לבזבז, עבר מספיק זמן מאז שקמה הממשלה, והבטחות צריך לקיים. אני אעמוד על זה כתנאי בסיסי. חוק האקלים מעוגן בהסכמים הקואליציוניים, והחוק הזה ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל".

גם מנכ"לית המשרד להגנ"ס, גלית כהן, התבטאה באופן דומה ואמרה שהמטרה היא להעביר חוק אקלים עד הקיץ, כדי שיהיה אפשר להציגו בוועידת האקלים השנתית של האו"ם הבאה שעתידה להתקיים בשארם א'שייח שבמצרים.

כהן הוסיפה כי קיומה של החלטת ממשלה, כפי שקורה היום, אינו מספק משום שהחלטות ממשלה מתאימות לנושאים מידיים אך במקרה של האקלים המטרה היא לאפשר ודאות ארוכת טווח למשק. בנוסף לוודאות, כהן ציינה כי החוק יגביר את התחרותיות ושחקיקתו תציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות המפותחות.

כהן התייחסה בדבריה גם לשיתוף הפעולה של המשרד להגנ"ס עם הרגולטורים הפיננסיים, שגרם לכך שהמוסדות הפיננסיים נדרשים כיום להתייחס לסיכוני אקלים בהשקעותיהם. כהן הדגישה שמחיר אי העשייה בנושא אקלים צפוי להיות גבוה הרבה יותר ממחיר העשייה ושהסטת השקעות עכשיו מתחומים מזהמים לתחומים תומכי אקלים תשתלם להמשך.

התעשיינים: מס פחמן ללא התאמות יגרום לנזק

ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים התייחס למס הפחמן שכבר אושר בממשלה, ונמצא בדיונים מתקדימים בוועדת הכספים של הכנסת.

לדבריו, מס הפחמן במתכונתו המתוכננת הוא מס גביית כספים בלבד ולא תמריץ להפחתת פליטות גזי חממה, עבור מפעלים שאין להם חלופות זמינות לשימוש באותם דלקים אליהם יוטל המס.

לדוגמא, ישנם עשרות רבות של מפעלים שמשתמשים במזוט לתהליכי ייצור (עליו יחול מס פחמן גבוה) ואשר ישמחו לעבור להשתמש בגז טבעי (עליו יחול מס פחמן נמוך), אלא שפרישת צנרת הגז הארצית, שמבוצעת על ידי חברות פרטיות אך נמצאת באחריות המדינה, מתעכבת כבר מספר שנים, בין היתר בשל התנגדות של בעלי קרקעות ורשויות מקומיות. כך שבפועל לאותם מפעלים אין ברירה אלא להמשיך להשתמש באותם דלקים מזהמים, שלפי התוכנית יוטל עליהם מס פחמן גבוה.

ד"ר תומר הסביר כי מה שצפוי לקרות בעקבות הטלת מס הפחמן במתכונתו הנוכחית, הוא שהייצור עלול לעבור מישראל, למדינות בהן לא צפוי מס פחמן, דוגמת טורקיה ומדינות אסיה. וכך, הפליטות של גזי החממה לא יפחתו, אלא ייפלטו ללא הפרעה, פשוט במקום אחר. ומכיוון שמיקום פליטות גזי החממה לא קשור להשפעתם הגלובאלית על תופעת שינוי האקלים, מס הפחמן לא ישיג את יעדו.

ד"ר עמית מרמור, סמנכ"ל איכות הסביבה במפעל המלט נשר, חיזק את דבריו של ד"ר תומר, והסביר כי מפעל המלט נשר עלול להיסגר אם מס הפחמן יאושר ללא התאמות. ד"ר מרמור הדגיש את הנזק שעלול לגרום מס הפחמן: עלויות הייצור של המפעלים בארץ יעלו, כך שהם יהיו פחות תחרותיים ביחס למפעלים במדינות בהן לא יחול מס פחמן ולכן הם עלולים להיסגר או לצמצם את פעילותם.

במקרה שהמפעל ייסגר או שהייצור יפחת המדינה תפסיד את המסים שהמפעל שילם ואת התעסוקה שהוא ייצר. במקביל, פליטות גזי החממה לא רק שיעברו למקום אחר בו אין מס פחמן, אלא אף יגברו, כי באותן מדינות לא מיישמים את הטכנולוגיות המתקדמות המיושמות בישראל בשל הרגולציה הסביבתית המחמירה. בנוסף לכך, יהיה צורך לשנע את המלט לישראל – דבר שיגביר עוד יותר את פליטות גזי החממה.

המדינה מבקשת מהמפעל להשקיע בסביבה, אך לא מוכנה לשלם

ד"ר תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, ציין גם כי במכרזי הרכש של המדינה, המהווה את הקניין הגדול בישראל, לא ניתן ניקוד חיובי למוצרים ירוקים יותר (למשל בהתחשב גם בכמות האנרגיה שבוזבזה על ייצורם) אלא בעיקר למחיר.

כלומר, מצד אחד המדינה מבקשת להטיל מס פחמן כך שהוצאות הייצור של המפעלים יגדלו, בין אם הם ישלמו את מס הפחמן או ישקיעו בהסבת מערכות האנרגיה והייצור, ומנגד המדינה לא נותנת העדפה למוצרים ירוקים, אלא למחיר נמוך, ובכך מעודדת העברת ייצור למדינות ללא מס פחמן.

עוז כ"ץ, מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה ציין כי בימים אלה הם בודקים כיצד ניתן להטיל את מס הפחמן מבלי לפגוע בתחרותיות של מפעלים בישראל, שעשרות מהם יושפעו במיוחד מהמס, ביניהם לא רק צרכני המזוט, אלא גם צרכני הגז והחשמל הגדולים.

עמדת המשרד להגנ"ס בתגובה לטענות היא שבקרוב יחול מס גבול על ייצוא לאירופה ומדינות שלא יטילו מס פחמן הן מדינות שיידרשו לשלם את מס הגבול הזה, כך שמס הפחמן, לפחות לגבי יצוא לאירופה, יסייע בידי התעשייה הישראלית. כמו כן, בשנים הקרובות יושקעו מאות מליוני ₪ במענקים לתעשייה, במטרה לסייע לה להתייעל אנרגטית ולבצע פעולות שיסייעו לה להיערך למס הפחמן. עוד המשרד טוען כי מס פחמן הוכח מחקרית כגורם אפקטיבי ומעודד להפחתת פליטות גזי חממה.

סמנכ"לית תעשיות במשרד להגנ"ס, שולי נזר, הוסיפה כי עוד השנה המשרד פועל להשיק מנגנון וולונטרי לאיפוס פליטות של עסקים וארגונים, שנועד לתת פלטפורמה ותמיכה מקצועית לארגונים שמעוניינים להצטרף למגמה העולמית של איפוס פליטות.

מינהל התכנון: אי אפשר לשנות את היעדים פעם בשנה

באחד המושבים בכנס שעסק באסטרטגיה הלאומית להתמודדות עם משבר אקלים, העלתה מנכ"לית מנהל התכנון, דלית זילבר, הסתייגות מהשינוי התכוף של היעדים הלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה, בטרם הספיקו להטמיע את דרישות התכנון לשינוי הקודם.

כוונתה ככל הנראה להצהרה על אפס פליטות עד 2050 של רה"מ בנט בוועידת גלזגו. זאת כאשר 4 חודשים קודם לכן, הממשלה אישרה יעד של הפחתת 85% מהפליטות לשנת 2050. כל שינוי יעד שכזה גורר אחריו שינוי יעדי ביניים, שינוי בתוכנית הלאומית להפחתת פליטות ובה שינוי תמהיל האנרגיה המתחדשת ותחנות הכוח ודברים רבים נוספים אשר משפיעים על תהליכי תכנון עכשוויים.

לדברי זילבר, תכנון טוב לוקח זמן ולכן במינהל התכנון לא פועלים מתוך תחושת משבר אלא לפי אסטרטגיה סדורה, ולא ניתן לשנות תוכניות בנייה לעיתים קרובות. היא הוסיפה שמלבד הקצאת שטחים לאנרגיה מתחדשת, יש אתגרים נוספים כמו תחום האגירה שלא מפותח דיו עדיין וסוגיית הולכת החשמל שיופק מהאנרגיה הסולארית בדרום הארץ - למרבית צרכני החשמל במרכז.

זילבר אף מתחה ביקורת על רשות הטבע והגנים ועל המשרד להגנ"ס על כך שנציגיהם מעלים התנגדויות לתוכניות הבנייה שמובאות לאישור הוועדות השונות, אך מנגד לא מבינים מדוע תהליכי התכנון ממושכים.

תוכנית לאומית בתחום האקלים-טק

לדברי מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, בימים אלה עובדת הרשות על תוכנית לאומית שמטרתה לפתח אקו-סיסטם בארץ בתחום הטכנולוגיות שיסייעו להיערך לשינוי האקלים ולהפחתת פליטות גזי החממה. הכוונה ליצור אקוסיסטם עצמאי של משקיעים, חממות וסטארט-אפים, כפי שקיים בישראל בתחומי הייטק כגון סייבר, פינטק ועוד. התוכנית כבר נמצאת בשלבי הכנה מתקדמים, אך טרם הוצגה לממשלה ואושרה על ידה.

דרור ציין כי מבדיקה שנעשתה, יש כיום בישראל כ-650 חברות צעירות שעוסקות בתחומים שרלוונטיים ל'אקלים-טק': אנרגיה נקייה, תחבורה חכמה, תחליפי חלבון (בשר מתורבת), חקלאות מדייקת, טכנולוגיות מים ועוד.

דרור ציין חלק מהאתגרים, למשל רק 16 חברות רב-לאומיות מפעילות מרכזי מחקר ופיתוח בישראל בתחום האקלים-טק מתוך כ- 400 מרכזים שכאלה בישראל. בנוסף, קיים קושי להשיג אישור רגולטורי לניסוי טכנולוגיות חדשות, וקושי למצוא אתר להרצת פיילוטים. כמו כן, לא פועלות מעבדות חדשנות וחממות ייעודיות לתחום, אין כמעט קרנות השקעה שמתמחות בתחום האקלים-טק, ובכלל אין די השקעות בתחום, וקיים מחסור בפיתוח ידע יישומי באקדמיה ומסחרו.

חדש: תנאי להגשת בקשת תמיכה לרשות החדשות: ESG

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, גם הסביר כי ברשות הבינו שחשוב להטמיע את נושא האחריות התאגידית (ESG), עם דגש על אקלים, בפעילות ענף ההייטק המקומי. ולכן הרשות מתכוונת לדרוש מכל חברה שמגישה בקשה למענק מהרשות, להתייחס גם להיבטים של ESG (אחריות תאגידית) בבקשתם.

בקרוב: קופות חיסכון ופנסיה במסלול קיימות

בשורה נוספת מכנס 'סביבה 2050' הייתה בפי הממונה על שוק ההון משה ברקת, שהודיע כי לאחר בחינת הנושא, רשות שוק ההון תאשר מסלולי קיימות בקופות הפנסיה ומסלולי איכות סביבה בקופות חיסכון אחרות (קרנות השתלמות, קופות גמל ועוד).

צעד זה הוא חלק משורה של צעדים שרשות שוק ההון ורגולטורים פיננסים אחרים ביצעו בשנה החולפת, על מנת להסיט כספי השקעות לתחום האקלים-טק וההיערכות לשינוי האקלים, ולהטמיע את סיכוני הסביבה והאקלים בהחלטות השקעה פיננסיות.

לדברי ברקת, במסגרת קרנות הפנסיה תתאפשר השקעה במסלול שיכלול השקעה בתחומי חברה וסביבה, זאת בהתאם לעקרונות ה-SDG של האו"ם. ברקת הדגיש כי ההשקעות לא ילוו בסיכון גבוה ולא יתמקדו רק בסביבה אלא גם בנושאים חברתיים.

בקופות חיסכון אחרות, שאינם קרן פנסיה, אלא למשל קרן השתלמות, יתאפשר גם מסלולי קיימות דומים לעיל, אך גם מסלולי השקעה המתמקדים בלעדית בתחום איכות הסביבה, לדברי ברקת, משום שמדובר בתחום צר יותר שפחות מתאים לקרנות פנסיה.

משמעות הדבר היא שלקוח שיבקש להצטרף למסלולים האלה, כספו יושקע בארגונים ובגופים המתחשבים בסביבה ובחברה ותורמים להן על פי עקרונות שתגדיר רשות שוק ההון, והמדיניות של אותה קרן חיסכון מסוימת. 

הגז הטבעי מישראל יצמצם פליטות פחם בעולם

בדיון נוסף שהתנהל בכנס עסקו בסוגיית הגז הטבעי אל מול האנרגיות המתחדשות. זאת על רקע הצהרה של שרת האנרגיה לפני מספר שבועות לפיה בשנה הקרובה משרד האנרגיה יתמקד באנרגיות מתחדשות ויידחה חלק מהפעולות שנועדו לפיתוח ענף הגז הטבעי.

מנכ"ל איגוד חברות הגז בישראל, אמיר פוסטר, אמר שכיום אין מספיק גז טבעי בעולם כדי להחליף את הפחם ולכן ישראל צריכה להמשיך בחיפושי גז חדשים ולייצא כל מה שתמצא מער לצרכיה, כך היא למעשה תתרום להפחתת פליטות גזי חממה ברחבי העולם משום שהיא תתמוך במעבר מפחם לגז במדינות אחרות (הפחם מזהם הרבה יותר מגז). בדיוק כפי שנעשה בישראל ב-5 השנים האחרונות, תוך כדי הפחתה משמעותית של הפליטות מהתחנות הפחמיות של חברת החשמל.

פוסטר ציין כי אם משייכים לישראל את הפחתת הפליטות שתושג בזכות יצוא הגז הישראל, ניתן להגיע לאיפוס (תאורטי) של טביעת הרגל הפחמנית של המדינה. פוסטר גם הזכיר כי לצד היעד של 30% אנרגיות מתחדשות במשק החשמל לשנת 2030, יש יעד של 70% גז במשק החשמל לשנת 2030, ולכך צריך להיערך.

בתגובה לדבריו, ד"ר אריה ונגר מארגון אדם טבע ודין אמר כי למרות שגז טבעי פחות מזהם מפחם –עדיין מדובר בדלק פוסילי מזהם. לכן יש להפסיק לחפש מאגרי גז חדשים בישראל, היות ויש מספיק גז טבעי במאגרים שנמצאו עד כה, למענה לצורכי המשק הישראלי בעשורים הקרובים.

כמו כן, ונגר ציין כי במקום למצוא מאגרי גז חדשים ולייצא את תכולתם, עדיף לשמור עודפים לארועים לא מתוכננים, ארועי חירום, או למקרה שלא יצליחו להגיע ליעד של 30% אנרגיות מתחדשות, ויהיה צורך בכמות גדולה יותר של גז טבעי.

ונגר הוסיף כי גז טבעי מורכב ברובו מהגז מתאן אשר השפעתו על אפקט החממה משמעותי ולכן הוא נחשב לגז חממה עוצמתי. לדבריו, מחקרים בעולם מצאו שקיימות דליפות רבות של מתאן מתהליך ההפקה והשינוי של גז טבעי, רובן לא מדווחות או אפילו לא ידועות, ולכן לא נלקחות בחשבון. כמו כן, הוא הוסיף שייצוא גז מצריך תשתיות אדירות עם השקעה כלכלית והשלכות סביבתיות שלא נלקחות בחשבון ולא מדברים עליהן.

הדברים נאמרו בכנס 'סביבה 2050'