בנק ישראל ערך מחקר שבחן את השפעת המס שהוטל על כלי פלסטיק חד-פעמיים לפני כשנה, על מחיריהם. המחקר, שהתמקד בכוסות פלסטיק חד פעמיות פשוטות, מצא שמחירן הממוצע התייקר בכ-70%, אך חלק גדול מההתייקרות לא נובע מהמס. המס גרם להתייקרות של כ – 40% במחיר הממוצע, אך המחיר עלה ב- 30% נוספים.
המחקר טוען כי את העלייה הנוספת ניתן להסביר בכך שהשוק לא תחרותי, או במלים אחרות, רשתות השיווק ו/או היבואנים/יצרנים של כוסות פלסטיק חד פעמיות ניצלו את המס בכדי להעלות מחירים מעבר לעלות המס.
המחקר טוען כי התייקרות עודפת של המחיר לאחר הטלת מיסים דומים היא תופעה מוכרת בעולם. במקרה של הכוסות החד פעמיות, המחקר משער שהיעדר היכולת של הלקוחות לחשב בקלות מה שיעור המס מתוך מחיר המוצר היה אחד הגורמים המרכזיים לעליית המחירים החדה של כוסות חד פעמיות.
המס על כלים חד פעמיים מפלסטיק נכנס לתוקף החל מ-1 בנובמבר 2021 וגובהו 12.87 ₪ לק"ג כולל מע"מ.
כתבות רלוונטיות:
לדברי החוקרים, העלייה של המחיר ומעבר לחבות המס מצביעה על כך שהשוק אינו פועל בתחרות משוכללת, אם בגלל מבנה צד ההיצע של השוק או משום שהמידע העומד לרשות הצרכנים אינו מלא. המס מוטל לפי משקל בעוד שעל אריזות הכלים החד פעמיים לא מצוין המשקל אלא רק כמות היחידות, מה שלא מאפשר ללקוחות לבחון את המחיר ללא קשר למס.
החוקרים ניסו לבחון סיבות נוספות לעליית המס. הם גילו למשל שבחודשים שקדמו להטלת המס ניכרה עלייה משמעותית במחירי חומר הגלם "פלסטיק". אולם הם סבורים שאי אפשר לייחס לכך את עיקר העלייה במחיר.
לעומת זאת, החוקרים מצביעים על גורם נוסף, מלבד חוסר השקיפות המוטמע במנגנון המס, שגרם כנראה לעליית מחירי החד פעמי: הביקוש ה"קשיח" לכלים חד פעמיים והקושי של הצרכנים לוותר על מוצרים חד פעמיים.
לדברי החוקרים, העובדה כי המס הוטל בתאריך מוגדר, הקלה על המוכרים לבצע העלאת מחיר חד-פעמית גדולה יחסית. מרבית הרשתות מיהרו להצמיד את העלאת המחיר למועד כניסת המס לתוקף, ולא בחרו למשל בהעלאתו ההדרגתית.
החוקרים התמקדו במחקרם בעליית מחירי הכוסות החד פעמיות הפשוטות. לדבריהם, המחיר הממוצע של 1 קילוגרם כוסות פלסטיק חד פעמית עמד על כ– 31 ש"ח לפני הטלת המס. לאחר הטלת המס המחיר עלה לכ- 53.2 ש"ח, כאשר המס אחראי רק ל 12.9 ש"ח, ואילו המחיר עלה ב- 9.4 ש"ח נוספים.
עוד מצאו החוקרים כי הייתה שונות מחירים גדולה בין יישובים שונים בארץ, יותר מאשר בין מותגים שונים של כלים חד פעמיים. החוקרים בדקו את הנתונים של 612 חנויות השייכות ל-25 רשתות שיווק הפרוסות ברחבי הארץ.
נראה כי ככל שהיישוב גדול יותר וככל שהשכר הממוצע בו גבוה יותר, כך העלייה במחיר הייתה גדולה יותר. עם זאת, הפער בשקלים בעליית המחיר בין היישובים השונים קטן ביחס לפערים שראו החוקרים בין הרשתות השונות, שחלקן נמצאות באותו ישוב.
לדברי החוקרים, העלייה הניכרת במחיר הכוסות מעבר לנגזר מהמס מעוררת שאלות מדיניות מעניינות לגבי השקיפות הדרושה בהטלת מס. קביעת המס כאחוז מהמחיר לצרכן, במקום לפי משקל, הייתה מקלה על הצרכנים להשוות בינו לבין עליית המחיר בפועל. עם זאת, היא עלולה לפגוע במידת ההתאמה של המס לתכליתו - הפחתת כמות הפלסטיק מטעמי איכות הסביבה - משום שהקשר בין גובה המס לבין משקל הפלסטיק שבמוצר הדוק פחות.
כדי לשמור על תכלית החוק אך להגביר את שקיפות המס, החוקרים מציעים ללוות את השימוש במס בהטלת חובה על היצרנים והיבואנים לסמן על גבי האריזה את משקלה ואף את גובה המס הנגזר.
---
מסמכים רלוונטיים: