המשרד להגנת הסביבה פרסם מדריך ל"צמצום השימוש בכלים חד פעמיים במקום העבודה". המדריך מציע לפעול על פי 4 שלבים: תחילה, יש לקבל החלטה ניהולית בנושא, לאחר מכן להיערך, ואז ליישם, ולבסוף לשפר את המענה.
המשרד להגנ"ס מעיד כי כבר ביצע את המהלך בעצמו בשנת 2019 וכי משרדי ממשלה נוספים הספיקו להצטרף אליו.
המדריך פורסם על רקע הטלת המס על כלים חד פעמיים לאחרונה וכחלק מהמאמץ לגמול את הישראליים משימוש בפלסטיק חד פעמי, הפעם במקומות עבודה.
בימים האחרונים פורסמו תוצאות ראשונות הנוגעות לצריכת כלים חד פעמיים בחודש נובמבר, לאחר הטלת המס. מהנתונים עולה כי הייתה ירידה של 65% בכמות הכלים החד פעמיים שנרכשו, ביחס לחודש הקודם. אלא שבחודש אוקטובר שקדם לכניסת המס לתוקף, צריכת הכלים החד פעמיים הייתה גבוהה ב-20% מהממוצע, ככל הנראה בשל הצטיידות לפני עליית המחירים שבעקבות המס. הנתונים פורסמו במקור על ידי StoreNext.
בישראל נצרכים כ -100,000 טון כלים חד פעמיים מדי בשנה לפי הערכות של המשרד להגנ"ס, והם הופכים לפסולת שפחות מ-9% מתוכה ממוחזרים. חשוב לזכור שהפלסטיק מצטבר בסביבה מאות שנים, פולט רעלים ומתפרק לחלקיקים זעירים שפוגעים בבעלי חיים. בנוסף, הייצור והשינוע של פלסטיק תורמים להתחממות הגלובלית ובסיום החיים פלסטיק עלול לגרום לשריפות מזהמות במטמנות, מאחר שהוא דליק.
המדריך מופיע בתחתית הכתבה.
כתבות רלוונטיות:
לפי המשרד להגנ"ס, במשרד ממוצע של 100 עובדים משתמשים בממוצע בכ-100,000 כלים חד־ פעמיים בשנה ועלות הרכישה שלהם מסתכמת במשרד שכזה בכ-10,000 ₪ בשנה, בהתבסס על נתוני צריכת חד"פ במשרדי ממשלה.
הפתרון שהמשרד מציע לבזבוז הנ"ל נעוץ במעבר לכלים רב פעמיים ולשטיפה במדיחי כלים, שנחשבים לידידותיים יותר לסביבה, בשקלול סופי, בהשוואה לפלסטיק חד פעמי.
המשרד מציע במדריך 4 שלבים להשלמת המעבר מפלסטיק חד פעמי לכלים רב פעמיים במקומות עבודה בהצלחה:
המשרד מבטיח שהשינוי יביא לחסכון בארגון בטווח הארוך, שמוגדר במדריך "לאחר שנתיים". בין היתר, במדריך מוצע לרכוש לעובדים כוס רב פעמית ממותגת ולהחליף את הכוסות החד פעמיות בכוסות ובכלים רב פעמיים במטבחונים שבמקומות העבודה.
בסיום המדריך יש פרק של שאלות ותשובות לסוגיות נפוצות בעניין.
המס על כלים חד פעמיים מפלסטיק - שקידמה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג עם כניסתה לתפקיד - נכנס לתוקף בתחילת נובמבר. לאחרונה הוא אושר גם בוועדת הכספים לאחר שנערכו בו מספר תיקונים ממוקדים.
גובה המס לכלים חד פעמיים המכילים פלסטיק עומד על 11 ₪ לק"ג על צלחות, קערות, כוסות, קשיות וסכו"ם. מעבר לצפי הגדלת הכנסות המדינה בכ-600 מיליון ₪ בשנה (תחילה ההערכות היום 800 מלש"ח, אך הסכום התעדכן), המס נועד לממש את עיקרון "המזהם משלם" על כלים חד פעמיים ולתמרץ את הצרכנים לעבור לכלים רב פעמיים ולהפחית את הצריכה של כלים חד פעמיים מפלסטיק.
בעקבות החלטת ועדת הכספים בכנסת, אושרו החרגות מהמס החדש. למשל, המס יהיה מופחת על מוצרי נייר חד פעמיים המכילים מעט פלסטיק. כמו כן, יופעל מנגנון להחרגת כלי פלסטיק דקים המיועדים לשימוש רב פעמי.
למרות שהכותרות עוסקות בהשפעה הצפויה של המס על כלים חד פעמיים על האוכלוסייה החרדית ובכלל על השוק הפרטי, מי שצפוי להרגיש את השפעת המס באופן דרמטי הם גם עסקי מזון ומסעדה שכיום עושים שימוש בכלים חד פעמיים המכילים פלסטיק ואין באפשרותם לעבור לכלים רב פעמיים.
לפי נתוני המשרד להגנ"ס, המגזר הפרטי מהווה 70-75% משוק הכלים החד פעמיים מפלסטיק, ולכן החוק מכוון אליו. אך עדיין נותרו 25-30% מהשוק שהם המגזר העסקי, שהמס החדש והעבודה המקצועית שהוצגה איתו מתעלמים ממנו. החוק חל בפועל גם על המגזר העסקי, שבחלקו לא יכול לעבור לכלים רב פעמיים, כך שמוטל עליו מס שיגרום לעליית מחירים שתתגלגל בסופו של דבר לצרכן.
ישראל מושפעת רבות מהפעילות הסביבתית של האיחוד האירופי. התוכנית של המשרד להגנ"ס הגיעה כחודש לאחר כניסתה לתוקף של דירקטיבת הפלסטיק האירופית שאושרה לפני שנתיים.
הדירקטיבה האירופאית מחמירה הרבה יותר מהמס הישראלי ואוסרת על השימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים רבים כגון צלחות וסכו"ם חד פעמיים, ומגבילה את השימוש במוצרים אחרים כמו אריזות ועטיפות מפלסטיק, תוך דרישה לסמנם לידיעת הצרכנים.
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "לנו כממשלה יש אחריות כפולה, הן כקובעי המדיניות בישראל, הן ככוח צרכני משמעותי במשק. עלינו לשמש דוגמה, להציג חלופה ולהראות כי מקומות עבודה יכולים וצריכים להתחשב בסביבה שבה הם פועלים. ההוצאה הממשלתית על כלים חד־פעמיים היא בבחינת השלכת כספי ציבור לפח, וגם במגזר הפרטי אין כל מקום לשימוש בפסולת חד-פעמית. במעבר לשימוש בכלים רב-פעמיים חוסכים פעמיים: גם על הכלים וגם על הפסולת".
---
מסמכים רלוונטיים: