מבקר המדינה פרסם אמש דוח בנושא הטיפול בפסולת בניין בישראל ודוח נוסף בנושא של שיקום מחצבות. מהדוח על פסולת בניין עולה כי שיעור פסולת הבניין שנקלטה באתרי המיחזור הוכפלה בין השנים 2014-2019 (28% בשנת 2014, 55% בשנת 2019) על חשבון צמצום הפסולת המושלכת באופן לא חוקי בשטחים פתוחים ואתרים פיראטיים.
אלא שהשיפור חל בעיקר בין השנים 2014-2016, ומאז שנת 2016 שליש מפסולת הבניין בישראל עדיין מושלכת באופן לא חוקי, מדובר בכמות של כ- 2.1 מיליון טון פסולת בניין שגורמת לפגיעה סביבתית, כלכלית ונופית. הנתונים לפי הערכות של המשרד להגנ"ס.
באופן תמוה, בדוח לא מוסברת הסיבה לשיפור הדרמטי בשנים 2014-2016 ולהאטה במגמת השיפור בשנים שלאחר מכן.
דוח המבקר מדגיש את האכיפה הלא אפקטיבית - מתוך 180 אלף משאיות בשנה שמשליכות פסולת בניין בשטחים פתוחים – המשרד להגנת הסביבה קונס רק 263 בממוצע בשנה. עוד עולה מהביקורת כי 30% מצווי הניקוי שניתנו ב-2019 לא בוצעו.
המבקר גם הדגיש את העיכוב של כ-17 שנה בהסדרת הרגולציה בתחום, אי גיבוש כללים באשר לשיעור השימוש בחומרים ממוחזרים במכרזים של חברות ממשלתיות, חוסר האחידות של רשויות מקומיות בהסכמי פינוי פסולת והעיכוב בבניית מערכת מידע ממוחשבת לשימוש האתרים לטיפול בפסולת בניין.
הביקורת בתחום שיקום המחצבות נגעה בין היתר לאי ניצול מיטבי של כספי הקרן לשיקום מחצבות, חוסר הידע על מצב המחצבות הטעונות שיקום בישראל, אי הטלת חובה על גורם כזה או אחר לשקם את המצבות ועוד.
סרטון: דוח מבקר המדינה על פסולת בניין
כתבות רלוונטיות:
אחת הטענות העיקריות של מבקר המדינה בדוח שפרסם על מצב הטיפול בפסולת בניין בישראל, היא שעוד בשנת 2003 הטילה הממשלה על המשרד להגנת הסביבה להסדיר את הטיפול בפסולת בניין באמצעות רגולציה, אולם הדבר טרם קרה.
שתי הצעות חוק הוגשו בעניין אך נתקלו בהתנגדויות ועד היום לא הבשילו לכדי חוק. מנגד, טוען המבקר, ההסדרים שנקבעו במסגרת הליכי התכנון והבנייה אינם מעודכנים ולא נותנים מענה לכל המקרים שבהם נוצרת פסולת בניין.
כיום ההערכה היא שכ-180,000 משאיות בכל שנה (יותר מ-500 משאיות בכל יום) משליכות פסולת בניין בשטחים פתוחים או אתרים פיראטיים ברחבי הארץ, ויוצרות נזק הנאמד ביותר מ-120 מיליון ₪ בשנה. עם זאת, כמות קנסות שניתנו לעבריינים על ידי המשרד להגנ"ס בין 2019-2017 עומדת רק על 263 קנסות בממוצע בשנה.
גם חלק גדול מצווי הניקוי שהוציא המשרד למזהמים לא קוימו. לפי דוח המבקר, כ-30% מהצווים שהוצאו בשנת 2019 לא קוימו בפועל. משטרת ישראל והמשטרה הירוקה לא גיבשו תוכנית פעולה משותפת לטיפול בעבירות השלכת פסולת בניין והתמקדו בשיתוף פעולה נקודתי בלבד. כמו כן, במערכת המידע של המשרד להגנ"ס לא מופיע מידע לציבור על האופן שבו טופלו צווי הניקוי.
לדברי ארגון אדם טבע ודין, אופן הטיפול בפסולת הבניין בישראל הוא החמצה חמורה, זאת מכיוון שניתן למחזר את הפסולת באחוזים גבוהים אך בפועל כשליש ממנה מושלכת באופן פיראטי בשטחים הפתוחים. הדבר גורם לנזק הסביבתי כפול: המשך כריית משאבים בתוליים במקום שימוש בחומרים ממוחזרים ולצד זה, ההשלכה של פסולת הפירטית מזהמת ומלכלכת את הסביבה.
הארגון הוסיף כי "העובדה שכ-500 משאיות פורקות פסולת בניין בשטחים פתוחים מדי יום אך רק 260 קנסות מוטלים מדי שנה מסבירה מדוע אמצעי האכיפה הקיימים אינם אפקטיביים למיגור הבעיה. אין ספק כי הנזקים הסביבתיים כמו גם הנזקים הכלכליים שגורמת תופעה זו מחייבים טיפול מיידי וכולל בבעיה".
טענה נוספת נוגעת לחוסר האחידות בין הרשויות המקומיות בהסכמי פינוי פסולת. ב-2016 המשרד להגנ"ס פרסם נוהל המנחה את הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה לגבי חיוב בעל היתר בנייה להמצאת הסכם פינוי פסולת, אך בפועל חלק מהרשויות אימצו את המפתח המעודכן של הנוהל - 20 טונות פסולת ל-100 מ"ר של בנייה למגורים, ואילו רשויות אחרות עדיין פעלו לפי המפתח מ-2002, כלומר 10 טונות פסולת ל-100 מ"ר של בנייה למגורים. עוד ציין המבקר כי גם הנוהל המעודכן מתבסס על מחקר ישן ומצומצם משנת 2004.
על אף שניתן למחזר 100% מפסולת הבניין לדעת גורמים רבים ובהם המשרד להגנ"ס, נכון לשנת 2019 שווקו בישראל רק 48% של פסולת בניין ממוחזרת. עם זאת, עדיין מדובר בשיעור כמעט כפול ביחס לשיעור המיחזור של פסולת בנייה בשנת 2014, והמבקר ציין זאת לטובה.
בתוך כך, החלטות הממשלה מ-2003 ומ-2008 בעניין השימוש בחומרים ממוחזרים על ידי חברות ממשלתיות טרם יושמו במלואן. לפי דוח המבקר, פעילות הצוות שהוקם לשם כך לא הובילה לגיבוש כללים למכרזים של חברות ממשלתיות, וגם הצעת המחליטים שגיבש המשרד להגנ"ס, המחייבת את החברות הממשלתיות ואת השלטון המקומי בשימוש בחומרי מיחזור בהיקף 20% לפחות - טרם הועברה לאישור הממשלה.
מבקר המדינה המליץ למשרד להגנ"ס להקים מערכת מידע ממוחשבת לשימוש האתרים לטיפול בפסולת בניין – בשנת 2013, אך ההקמה טרם הושלמה. נכון לסוף 2020 חוברו אליה רק כשליש מאתרי הטיפול בפסולת בניין שאמורים להתחבר אליה, והיתר צפויים להתחבר אליה עד לסוף שנת 2021.
בעקבות המחדלים השונים שהוצגו בדוח, ממליץ מבקר המדינה שכל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים יפעלו ביחד, בהובלת המשרד להגנ"ס, במטרה להסדיר את התחום ולהסיר ממנו את החסמים. המבקר אף ציין את הצורך בהגברת האכיפה.
מנגד, הוא ציין לטובה את משרד המשפטים שיזם הקמת פורום בין-משרדי בנושאי השלכה והטמנה של פסולת באופן בלתי חוקי, לרבות פסולת בניין.
בנוסף לדוח על פסולת הבניין, מבקר המדינה הקדיש דוח נוסף למצב המחצבות הנטושות בארץ וגילה פיגור ניכר בשיקומן לעומת מדינות אחרות, מיליוני שקלים שלא ממומשים ובלבול סביב הגורם האחראי לשיקום.
במדינות אחרות קיימת הסדרה שחסרה בישראל בנושאים הבאים: חובה פוזיטיבית בדין לשיקום מחצבות, תכנון השיקום בתוכנית הכרייה, הגדרת השיקום בדין והבטחת מימון השיקום.
בביקורת עלה כי המפקח על המכרות טרם בדק כ-75% מהמחצבות הנטושות בישראל כדי להחליט אם הן טעונות שיקום. בפועל, רק כ-17% מהמחצבות הנטושות שוקמו בישראל עד היום. הסיבה לכך נעוצה בכך שהחוק לא מטיל חובה פוזיטיבית לשיקום המחצבות על אף גורם, כולל לא על המפקח על המכרות. אמנם רשות הטבע והגנים משקמת מחצבות, אך מתמקדת רק באותן אלה שייעוד הקרקעות שלהן הוסב לגן לאומי או לשמורת טבע. בהקשר זה טוען המבקר כי חלק מעבודת הקרן לשיקום מחצבות אמורה להיעשות על ידי גורמים אחרים.
עוד צוין כי לקרן לשיקום מחצבות חסר מידע רב הן בנוגע להיבטיהן הסביבתיים של המחצבות הנטושות שטרם שוקמו, והן בנוגע להיקף שטחי המחצבות שהיא עצמה שיקמה במהלך השנים. המידע שיש בידה מעודכן לשנת 2009.
לטענת מבקר המדינה, הקרן לשיקום מחצבות צברה במהלך השנים יתרה כספית שבסוף 2019 עמדה על כ-642 מיליון ש"ח, והיא לא פעלה לניצולה באמצעות תוכנית עבודה רב-שנתית. בפועל השקיעה הקרן בממוצע 13 מיליון ₪ בין השנים 2019-2014 בשיקום מחצבות. אולי עקב כך החליטה המדינה להעביר 500 מיליון ₪ מקופת הקרן לקופת המדינה בשיא משבר הקורונה. בשנת 2025 יוחלט מתי וכיצד להחזיר סכום זה.
כמו כן, לפי המבקר הכספים העודפים של הקרן הושקעו בניירות ערך שהשיגו עבור הקרן מסוף שנת 2014 עד סוף שנת 2019 תשואה כוללת של כ-13% בלבד, בעוד תשואות כלל קופות הגמל עמדו בתקופה המקבילה על 20% - 22.5%.
בדומה להמלצה לטיפול בפסולת בניין, גם כאן ממליץ מבקר המדינה שכל הגופים הרלוונטיים, ובייחוד חברי הקרן לשיקום מחצבות, ישלבו בידיים במטרה להבין מהם החסמים שמונעים את שיקום מרבית המחצבות וכיצד אפשר להסירם.
בתוך כך המבקר ציין לטובה כי הנהלת הקרן לשיקום מחצבות התניעה בשנת 2019 מהלך לעדכון סקר המחצבות מ-2009, ועל פי המתווה שאושר הוא אמור להתבצע במשך 22 חודשים.
ארגון אדם טבע ודין: "הדרך לטפל בפסולת בניין היא להעביר את הצעת החוק שלנו שנועדה ליצר מערך משולב והדוק של פיקוח על פסולת זו תוך שיתוף הרשויות המקומיות, מתקני הקצה ויצרני הפסולת. על אף שנדרשה הסדרה של הנושא כבר לפני כשני עשורים התיקון לחוק מתעכב ללא הצדקה. אדם טבע ודין ימשיך לפעול לקדם את העניין בכנסת הקרובה באופן שיעודד הפיכת הפסולת הזו למשאב".
תגובת ארגון אדם טבע ודין בנוגע לשיקום מחצבות: "בהתאם להמלצות בדו"ח המבקר, ראוי ונכון יהיה כי ממשלת ישראל, ובפרט משרד האנרגיה והמשרד להגנת סביבה, תפעל לקדם חובת שיקום פוזיטיבית על פעילות שיש בה כדי לשנות את אופיו של שטחי המדינה ואף להגביל את שימושם העתידי. ככל שלא יוחל חובת שיקום שכזה, אשר תכלול מנגנון לתשלום על השיקום המבוסס על עיקרון המזהם ישלם, הציבור הישראלי יפגע כפליים – פעם אחת בשל הפגיעה הממושכת ומיותרת בשטחיו, ובכך שעלות השיקום תושת עליו בבוא העת."
---
מסמכים רלוונטיים: