תזכיר חוק לתיקון פקודת המכרות מבקש לעגן הלוואה בסך 500 מיליון ₪ שתינתן למשרד האוצר מתוך כספי הקרן לשיקום מחצבות, וכן מציע לערוך מספר עדכונים בחוק הנוגעים לתשלום עבור שיקום מחצבה, תנאים לקבלת סיוע כספי מהקרן לצורך שיקום ועוד.

כתבות רלוונטיות:

1. האוצר מלווה חצי מיליארד ₪ מקרן הניקיון, 14.10.2020
2. מענק קורונה: 189 מיליון ₪ לרשויות המקומיות לטיפול בפסולת, 07/04/2020
3. הקרן שמממנת שיקום מחצבות ואתרים נטושים, 17.2.2020
4. מדיניות חדשה למחצבות משנה את הרגולציה הסביבתית, 07.04.2019
5. הממשלה מקדמת היטל סביבתי חדש על מחצבות, 12.01.2015

האוצר מלווה חצי מיליארד ₪ מהקרן לשיקום מחצבות

לאחר שלווה בשנים האחרונות סכום מצטבר של 1.5 מיליארד ₪ מהקרן לשמירת הניקיון שבשליטת המשרד להגנ"ס, כעת האוצר מלווה מקופת הקרן לשיקום מחצבות, שבשליטת משרד האנרגיה, 500 מיליון ₪ נוספים בשל המשבר הכלכלי שנוצר עקב משבר הקורונה. בשתי הקרנות הכסף נועד להשקעה בתחומי איכות הסביבה.

לפי הצעת החוק, הכסף צפוי לעבור לקופת האוצר עד סוף שנת 2020, למרות שהמסמך שפורסם הוא טיוטה שפתוחה להערות ציבור עד לתאריך 17.1.2021.

הקרן לשיקום מחצבות

הקרן לשיקום מחצבות, שבשליטת משרד האנרגיה, הוקמה בשנת 1978 במטרה לגבות תשלום מבעלי מחצבות כדי לממן את שיקום המחצבה העתידי, ולנהל את תוכניות שיקום המחצבות.

בהנהלת הקרן לשיקום מחצבות יושבים 8 נציגים:

1. יו"ר ההנהלה – נציג משרד האנרגיה
2. נציג רשות מקרקעי ישראל
3. נציג רשות הטבע והגנים
4. נציג המשרד להגנ"ס
5. נציג משרד הפנים
6. נציג משרד הכלכלה
7. נציג משרד האוצר
8. המפקח על המכרות במשרד האנרגיה

התשלום של בעלי המחצבות לקרן נקבע כאחוז מסוים משווי המחצב, למשל 0.1% משווי מלט וסיד ו- 6% משווי אדמת מילוי. בשנת 2019, הכנסות הקרן (רובן מתשלומים של בעלי מחצבות) עמד על 18.6 מלש"ח. אלא שלא ידוע לנו כמה כסף הצטבר בקרן בשנים עברו.

העדכון המוצע לחוק פקודת המכרות – הקרן לשיקום מחצבות

תזכיר החוק הנוכחי מציע להכניס לחוק פקודת המכרות מספר עדכונים ושינויים בפרק הנוגע לשיקום מחצבות. מטרת הפרק היא להבטיח כי מחצבות שהסתיימה החציבה בהן ישוקמו, ולא יישארו כמפגעים בטיחותיים או מפגעי נוף. הדרך לעשות כך היא, בין השאר, באמצעות פעילות הקרן לשיקום מחצבות.

להלן חלק מהשינויים המוצעים