משרד האנרגיה פרסם להערות הציבור מסמך מדיניות חומרי הגלם לענפי הבנייה והסלילה ולתעשייה. מטרת המסמך להתוות מדיניות לניצול מיטבי של משאבי הטבע ואספקת חומרי גלם בכמות ובאיכות המתאימה למשק ובהתחשב בשיקולים כלכליים, סביבתיים וחברתיים.

המסמך רחב יריעה, לכן אנו התמקדנו בסוגיית הגדלת השימוש בפסולת בניין ממוחזרת כתחליף לתוצרי חציבה, ולפתרונות שהמדיניות החדשה מציעה למספר כשלים ברגולציה הסביבתית שמקשים על המחצבות לספק חומרי גלם בהתאם לביקוש במשק. זאת לצד דרישה להגברת האכיפה והענישה בגין אי עמידה בדרישות סביבתיות והחלת דרישת ניטור רציף על ישובים הסמוכים למחצבות פעילות.

רקע על ענף החציבה

חומרי חציבה המשמשים כחומרי גלם לענפי הבנייה והסלילה כוללים: גיר, דולומיט ובזלת לחצץ; חול; גיר, חרסית וגבס למלט; אבן לחיפוי ולריצוף, גיר למוזאיקה וטוף. חומרי חציבה ומחצבים המשמשים כחומרי גלם לתעשייה כוללים: פוספט; גיר לאבקות; חול זך, חרסיות מיוחדות, פורצלניט, פצלי שמן, נחושת ומלח.

מאחר והבטחת עתודות חומרי הגלם מחייבת הגדרה של צרכי המשק כחלק ממהלך תכנוני כולל, לכן, שמירה על עתודות חומרי הגלם מתבצעת באמצעות תכניות סטטוטוריות שמטרתן ליעד את השטחים המתאימים לכרייה ולחציבה ולמנוע מיעודים אחרים לסכל את מימושה.

המסמך כולל את הנושאים הבאים:

1. התייעלות בניצול חומרי גלם במחצבות
2. פיתוח מקורות נוספים לחומרי גלם
3. טיוב ניהול ורגולציה של ענף הכרייה והחציבה
4. היבטים כלכליים
5. היבטים סביבתיים
6. בטיחות בכרייה וחציבה

אנו התמקדנו בכתבה זו במספר היבטים סביבתיים בהם עוסק מסמך המדיניות שפורסם.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. האמצעי היעיל להפחתת פליטות אבק במחצבות, 20.08.2016
2. הממשלה מקדמת היטל סביבתי חדש על מחצבות, 12.01.2015

נגד היטל על מחצבות חצץ לעידוד מיחזור פסולת בניין

אחד הנושאים אליו מתייחס מסמך המדיניות בהרחבה הוא מיחזור של פסולת בניין ושימוש בו כחומר גלם לענפי התשתיות, הסלילה והבנייה. כיום יש מיחזור בקנה מידה קטן של פסולת בניין וחומרים נוספים כגון אספלט. גם עודפי עפר, הנוצרים בעבודות פיתוח מנוצלים בחלקם לשימושים שונים של ענף הבנייה והסלילה, בעיקר לאיזון של חומרי חפירה ומילוי בתוך הפרויקט.

לפי הערכת המשרד להגנת הסביבה, קיים פוטנציאל מיחזור של כ-5 מיליון טון לשנה של פסולת בניין. בכפוף לשיפור איכות החומר והפרדתו מחומרים אחרים, הוא יכול להיות ממוחזר לחצץ או לחומר מילוי. אלא שמסמך המדיניות מפרט מספר תנאים נוספים על מנת ששיעור המיחזור יגדל, ובהם:

• פריסה גיאוגרפית יותר טובה של אתרי מיחזור פסולת בניין ושטחי אחסון עודפי עפר
• דרישה בשוק לחומרים הממוחזרים

בנוסף, הרחבת השימוש בחומרים ממוחזרים בענף הבנייה והסלילה מחייבת את התאמתם של חומרים אלו לתקני האיכות. בהתאם לכך, בשנים האחרונות קודמו שינויים רלוונטיים בתקנים שבעקבותיהם שונו המפרטים של רכבת ישראל, נמלי ישראל והחברה הלאומית לדרכים (לשעבר מע"צ), כך שיאפשרו שימוש בחומרים ממוחזרים.

עוד מוסיף המסמך, כי הוצע לתמרץ את מיחזור פסולת הבניין כתחליף לחצץ באמצעות היטל על מחצבות שעוסקות בכרייה וייצור של חצץ בתולי. ההערכה היא שפסולת הבניין הממוחזרת יכולה לענות על כ-10% מהביקוש לחצץ. אלא שמשרד האנרגיה סבור כי היטל על מחצבות החצץ יוביל לייקור של חומרי הגלם לצרכן ובכך יעלה הנזק ממנו על התועלת.

הרחקת המחצבות ממרכזי אוכלוסייה יוצרת בעיות אחרות

מסמך המדיניות מזכיר כי פעילות מחצבות אמנם הכרחית למשק אך גם בעלת פוטנציאל להשפעה על הסביבה – בעיקר פליטות אבק ויצירת מפגעי רעש. מיקום המחצבות הרחק ממוקדי האוכלוסייה אמנם מרחיק את המפגעים הסביבתיים מהאוכלוסייה אך גורם לעלייה במרחקי הובלה שתורמים לעליית המחיר ויוצרים השפעות נלוות כמו זיהום אוויר מתחבורה ועומסי תנועה. בנוסף לכך, מיקום מחצבות בלב שטחים פתוחים והרחק ממרכזי אוכלוסייה, מגביר את ההשפעה על מערכות אקולוגיות, על רצף השטחים הפתוחים ועל החזות הנופית.

כשמקימים או מרחיבים מחצבה, המשרד להגנ"ס מגדיר את האמצעים שיש לנקוט כדי לצמצם את ההשפעה הסביבתית שלה, באמצעות אישור 'תוכנית מפורטת' ותסקיר השפעה על הסביבה, היתר בנייה ורישיון עסק. בנוסף התקנות למניעת מפגעים (מניעת זיהום אויר ורעש ממחצבה), קובעות הגבלות סביבתיות על פעילות המחצבות כולל הגבלות מחמירות בתחום של 1,000 מ' מקו בניין שבקצה "אזור רגיש", המוגדר כאזור המשמש או מיועד לשמש למגורים, מבני ציבור, לתיירות או לנופש. בתחום זה התקנות מחייבות את המחצבה לבצע מגוון פעולות לניטור ולצמצום ההשפעות.

יש לעדכן את הרגולציה הסביבתית

משרד האנרגיה, בטיוטת המדיניות החדשה, מצביע על מספר בעיות ברגולציה הסביבתית על מחצבות, שלדבריו פוגעות בתפקוד מחצבות וביכולת שלהן לספק חומרי גלם בהתאם לביקוש במשק:

• קביעת התנאים הסביבתיים בשלב הקמת המחצבה במסגרת ה'תוכנית המפורטת' תקפה לשנים רבות ואינה מספיק גמישה לפעילות במציאות משתנה.
  מוצע לפתח כלי רגולטורי חדש – תוכנית לניהול סביבה EMP – שהיא זו שתגדיר את האמצעים בהם המחצבה תנקוט להפחתת ההשפעה הסביבתית כולל דרישות ניטור ובקרה, אלא שהתוכנית תתעדכן באופן תקופתי כך שתתחשב בשינויים טכנולוגיים, שינויים בתקינה וכו'.

• מגבלות סביבתיות, כולל מגבלות על תפוקה של מחצבות נקבעות על פי מודלים ממוחשבים שמבוססים על מצבי קיצון של תנאים המטאורולוגיים ושל פעילות המחצבה – למרות שרוב הזמן הפעילות השוטפת אינה בתנאים של 'מצב קיצון'.
  מוצע לשנות את ההנחיות להכנת תסקירי השפעה על הסביבה שלתוכניות כרייה ומחצבות כך שיכלול התייחסות נפרדת ל'מצב שכיח' ול'מצב קיצון'.

הגברת מודעות ואכיפה סביבתית על מחצבות

מסמך המדיניות מציין כי יש לשפר את שיתוף הפעולה עם המשרד להגנת הסביבה בנושאים הבאים:

• אכיפת תקנות ותנאים סביבתיים על מחצבות והחמרת הענישה על חריגות עד כדי אי חידוש רשיון חציבה.
• עידוד הפחתת השפעה סביבתית עף מעבר לנדרש בחוק.
• הגברת מודעות מנהלי מחצבות לחובותיהם למניעת מפגעים סביבתיים, באמצעות ימי עיון ועוד.
• עידוד מחקר ופיתוח של אמצעים נוספים להפחתת השפעה סביבתית של מחצבות

חובת ניטור רציף של איכות אוויר בישובים סמוכים למחצבות

עוד מוצע כי המשרד להגנת הסביבה ידאג להחיל חובת ניטור רציף של איכות האוויר בישובים הנמצאים במרחק של פחות מ 1 ק"מ ממחצבה פעילה וכי נתוני ניטור איכות האוויר תפורסם כחלק ממערך הניטור הארצי של המשרד להגנת הסביבה.

לעיון במסמך המדיניות המלא: